מבוא

הטרור הוא גורם משמעותי ביותר אשר השפיע על עיצוב המדיניות הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מצבנו הפוליטי כיום, הינו תוצאה ישירה של מדיניות ממשלתית, שהתעצבה עקב אירועי האנתיפדה השנייה. המדיניות של הפרדה חד צדדית, גדר ההפרדה וניסיון קביעת העובדות בשטח היו החלטות, שהתקבלו במהלך העימות וההבנה הישראלית, שאין שותף בצד הפלסטיני.

הנחלת מדיניות זו, היא שהובילה גם למצב, השורר כיום ברצועת עזה. מצב, בו ישנה למעשה מדינת טרור בשלטון החמאס, שמהווה איום בלתי פוסק על חייהם של אזרחי דרום ישראל וכן, המצב ביהודה ושומרון, שבו למעשה לא קיימת רשות שלטונית, עמה ישראל יכולה לנהל משא ומתן. התוצאות הללו, נצפו בתחילת ישום המדיניות אך, ההשפעה של המלחמה בטרור הייתה עמוקה והכריעה את הכף, בהתווית המדיניות של ישראל בשנות האלפיים.

כדי להבין את השפעתו של הטרור על קבלת ההחלטות והתווית המדיניות, עלינו להבין מהו טרור. לכן,  העבודה תפתח בהסבר על מהו טרור בניסיון להגדירו. לאחר מכן, העבודה תסקור כיצד מדינות אחרות מתמודדות עם איום הטרור. בבחינת המלחמה עם טרור תעמוד, בריטניה, מדינה עשירה וחזקה, כנציגות של האיחוד האירופאי. לאחר מכן, טורקיה, מדינה מוסלמית אך, בעלת אורינטציה מערבית, שאף חברה בברית נט”ו. המדינה השלישית תהיה הודו, מדינה עצומה, רב תרבותית, לשונית ודתית, שנמצאת בחזית המאבק עם הטרור. רביעית, תבחן המדיניות האמריקאית, לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר והצורה בה התקפת הטרור עליה, השפיעה על המדיניות הביטחונית הגלובלית שלה.

לבסוף, תוצג ההתמודדות הישראלית עם הטרור,  הכלים שבהם משתמשת ישראל והאילוצים הייחודיים, שבפניהם היא עומדת. כמו כן, יושם דגש מיוחד על מדיניות החיסולים הממוקדים והדילמה הדמוקרטית, שניצבת בפני מקבלי ההחלטות בישראל במאבק בטרור. בנוסף, יבוצע ניסיון להסביר את המדיניות החדשה של ישראל, שהותוותה בעקבות המאבק בטרור, באינתיפאדה השנייה.

כמו כן, נראה את החשיבות העצומה של הטרור בעיצוב חייהם של כל אזרחי מדינת ישראל כיום, עקב השפעתו על התפיסות של קברניטי המדינה או במילים אחרות, כיצד ההתמודדות הישראלית עם הטרור הפלסטיני מצד אחד,  וחוסר התמודדות איתו של הרשות, מן הצד האחר, הביאו אותנו למצב הגאופוליטי הנוכחי.

תוכן עניינים

מבוא…………………………………………………………………………………………………………………………3

1. טרור מהו? ……………………………………………………………………………………………………………..4
2. לוחמה בטרור…………………………………………………………………………………………………………..7

2.1 בריטניה……………………………………………………………………………………………………………….7

2.2 טורקיה…………………………………………………………………………………………………………………9

2.3 הודו……………………………………………………………………………………………………………………11

2.4 ארה”ב………………………………………………………………………………………………………………..14

2.5 ישראל…………………………………………………………………………………………………………………17

3. המלחמה בטרור בזמן האינתיפאדה השנייה……………………………………………………………………18
4. “הדילמה הדמוקרטית” והסיכול הממוקד…………………………………………………………………….20
5. המדיניות הישראלית לאחר האינתיפאדה השנייה …………………………………………………………..24
6. דיון ומסקנות………………………………………………………………………………………………………….27
7. ביבליוגרפיה…………………………………………………………………………………………………………..29

ביבליוגרפיה

Arunabha, B. (2004). Democratic Responses to Terrorism: A Comparative Study of the United States, Israel and India. U.S.A: Berkeley Electronic press.

Ganor, B. (2002). Israel’s Counter – Terrorism Policy: 1983- 1999. Efficacy Versus Liberal Democratic Values. Ph.D. dissertation, Hebrew University, Jerusalem.

Hajjar, L. (2006). International Humanitarian Law and “Wars on Terror”: A Comparative Analysis of Israeli and American Doctrines and Policies. Journal of Palestine Studies, 36 (1), 21-42.

Home office. (2011). Counter – terrorism strategy. Retrieved December, 15, 2012 from https://www.homeoffice.gov.uk/counter-terrorism/uk-counter-terrorism-strat/

Kiran, R.B.K. (2012, July 13). India’s War on Terrorism and International Cooperation. Society for the Study of Peace and Conflict. Retrieved December, 14, 2012 from https://sspconline.org/opinion/IndiasWaronTerrorismandInternationalCooperation_1 3072012

Kober, A. (2007). Targeted Killing during the Second Intifada: The Quest for Effectiveness. Journal of Conflict Studies, 27 (1), 1-10.

Luft, G. (2003). The Logic of Israel’s Targeted Killing. Middle East Quarterly, 10 (1), 3-13.

Steven, R. D. (2003). Israel’s policy of Targeted Killing. Ethics & International Affairs, 17(1), 111-126.

אברהם, ר. (14 דצמבר, 2006). בג”ץ: אין איסור לבצע ‘סיכול ממוקד’. ערוץ 7. נמצא, 18 דצמבר, 2012 מתוך, https://www.inn.co.il/News/News.aspx/157347.

אריאלי, ש. (2004). “התנתקות”, מרחב “התפר” והחלופה האחרת לניהול הסיכסוך. המכון למחקר ביטחון לאומי, 7 (2), 10-18.

בן ישי, ר. (2004). להחליף אסטרטגיה: כיצד על ישראל למהל את הלחימה בטרור. המכון למחקר ביטחון לאומי, 6 (4), 20-27.

בן צבי, א. (2002) ממשל בוש, המזרח התיכון וישראל בצל מתקפת הטרור. המכון למחקר ביטחון לאומי,4 (4), 10-14 .

גזית, ש. (2005). לאחר שתושלם ההתנתקות: הבררה של ישראל. המכון למחקר ביטחון לאומי, 8 ( 2), 1-4.

בשבוג, א. (2010). המלחמה בטרור “והביטחון החדש”. מערכות, 431, 8-4.

גנור, ב. (2004). “הדילמה הדמוקרטית” בלוחמה בטרור. משפט וצבא, 17, ע”מ 158-181.

גנור, ב. (2007). הצורך בהגדרת תופעת הטרור. 2007. מט”ח. נמצא 12 דצמבר, 2012, מתוך https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16536

הררי, נ. י. (2009). טרור מהו? מימי : הביניים ועד למאה העשרים ואחת. זמנים- רבעון להיסטוריה, 108, 15-1 . מרכז זלמן שז”ר לתולדות ישראל.

זמיר, א. (2007). לחימה מוסרית בטרור. מערכות,414, 37-28.

לאנדו, א. (2002). גישת ארה”ב לבקרת נשק ואי תפוצה של נשק השמדה המונית לאחר ה 11 בספטמבר. המכון למחקרי ביטחון לאומי, 4 (4), 18-15.

לוי, ש. (2012). העולם בכף ידם: כך פרוס צבא ארה”ב בעולם כולו. פז”ם. נמצא 21 דצמבר, 2012 , מתוך https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-37eb6cd0eaefa31006.html

ליבמן, ל. (28 נובמבר, 2012). טרור מדיני?. מסר נשלח ל https://hatraklin.org

פלדמן, ש. (2001). האינתפדה השנייה – הערכת מצב. המכון למחקרי ביטחון לאומי, 4 (3), 12-4.

קורץ, ע. (2002). המלחמה בטרור, מאוחדים תמיד אנחנו?. המכון למחקרי ביטחון לאומי, 4 (4), 9-6.

קורץ, ע. (2007). מקץ שבע שנים: העימות בין ישראל לפלסטינים – מאזן ביניים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, 10 (3), 25-17.

קרימנצר, מ. (2010). טרור ודמוקרטיה והמקרה של ישראל. המשפט, 14, 35-9.

רייש- היימין, נ. (ספטמבר, 2008). דמוקרטיה מתגוננת בישראל. המכון הישראלי לדמוקרטיה, 59. נמצא 20 דצמבר, 2010, מתוך https://www.idi.org.il

שוויצר, י. (2003). המערכה נגד “הג’יהאד העולמי” – מאזן ביניים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2 (6), 16-21.