מבוא

בימים אלה מתעורר בכנסת, ברשויות צה”ל וברבנות הצבאית ביתר-שאת הוויכוח בעניין שילוב שוויוני של נשים, הומוסקסואלים ולסביות בצה”ל.

ההשקפה, שנשים הן נחותות לעומת גברים, כוללת את כל הדתות והאמונות מתוך פירוש מעוות של דברי האלוהים. דעה רווחת זו סיפקה הצדקה לדיכוי נשים בעולם. כיון שכך, נמנע מהן  מלקחת חלק שווה לגברים בהתנהלות החיים ובחוקים פוליטיים וחברתיים (Carter, 2013).

סוגיית דרישה לשוויון הזדמנויות לנשים החלה  רשמית עוד במאה ה-19, עם התארגנות של נשים – “פמיניסטיות” – נגד הפלייתן בתחומים רבים. התיאוריה הפמיניסטית בוחנת את המעמד של נשים וגברים בחברה, במטרה להשתמש בידע זה לשם שיפור חייהן של הנשים. כיום עדיין קיימים אי-שוויון, הפליה ודיכוי נגד נשים, במיוחד בהקשר הפטריארכלי והכלכלי. כיון שכך, פמיניסטיות ממשיכות לעשות מאמצים רבים על מנת להשיג שוויון מגדרי  (Crossman, 2016).

הפמיניזם שינה חיי נשים רבות במובן של אפשרויות השכלה, תעסוקה, העצמה נשית וחוקים. למעשה, המטרות הפמיניסטיות היו פשוטות: להרשות לנשים את חירותן, הזדמנויות שוות, ושליטה על חייהן (Napikoski, 2016). בעקבות פעילותן של הפמיניסטיות, צבאות המערב נפתחו לקליטת נשים לתוך שורותיהם.

בעבר, מרבית צבאות בעולם גייסו בגיוס חובה רק גברים. ישראל היא מקרה ייחודי בכל הקשור לצבא ומגדר, כיוון שהיא המדינה היחידה המגייסת נשים בגיוס חובה. צה”ל מהווה סוכן-חיברות חשוב ומרכזי במדינת ישראל, גיוס החובה מציב את הצבא ככור-היתוך עבור קבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית ומשפיע באופן מעשי ומשמעותי על חייו של הפרט מבחינת עיצוב ערכים ונורמות חברתיים וכלכליים (בריק, 2014).

מאז 1949, שנה שבה נחקק “חוק שירות הביטחון”, ומאוחר יותר – “חוק שירות הביטחון [נוסח משולב] 1986”, שירות נשים מבטא תפיסה ערכית, לפיה הצבא הוא “צבא העם” ויש לשלב בו את כל הצעירים במדינה. בשנת 2007 נקבע העיקרון של “האדם הנכון במקום הנכון”, לפיו יש להציב נשים וגברים כאחד לפי “קריטריונים ענייניים, המשקפים את צרכי צה”ל, את מרצם, יכולותיהם  ותכונותיהם האישיות של המתגייסים, ולא את מינם.” (משה, 2015, ע’ 53). כך,  קליטת נשים לקורס טיס החל  ב-1996, לאחר פסק דין של בג”ץ בעניין אליס מילר, שבו השופטים קבעו (נספח 1) שתפקידו של קורס טיס הוא להוות תהליך סוציאליזציה של שילוב מיעוט בתוך רוב, ששואף לשמר את התרבות הגברית הקיימת (יובל ואביעד, 2008).

עם השילוב, שירות של נשים בארגונים לצד גברים מביא למתח מיני ביניהם, ולא פעם האשה היא הנפגעת מיחס בוטה ואף מתקיפות מיניות. על מנת למנוע תופעות כאלה, המדינה חוקקה ב-1998 חוק למניעת הטרדה מינית (האגודה לזכויות האזרח) שמקיף את כל הארגונים בארץ. במקביל, יצאה פקודת מטכ”ל בעניין זה בכל הקשור לשירות הצבאי (mifkad.org.il).

גיוס חיילים חרדים לצה”ל שינה בו את המפה החברתית-תעסוקתית. החלה הדרת נשים מהמרחב הציבורי ומתפקידים חיוניים, מה שפוגע, בעצם, בעיקרון השוויון ובהוראות החוק, וגורם להפליה ברורה על רקע מגדרי (כליפי-אמיר, 2011, בן בסט, דהן וקרמניצר, 2013, הבר ושרביט-ברוך, 2013).

מתודולוגיה

עבודה זו תהווה מחקר איכותני, המבוסס על מקורות רלוונטיים מתוך ספרים, כתבי-עת, ניירות-עמדה ואתרי אינטרנט.

בין השאר, העבודה תעסוק בסוגיות כמו: פתיחת תפקידי לוחמות בפני נשים, שירות נשים במילואים ובקבע, והתמודדות הצבא עם  תופעות של אי-שוויון כלפיהן.

מטרת העבודה: לבדוק את הסוגיות הקשורות לשוויון הזדמנויות בקשר לשירות נשים בצבא בכלל, ובצה”ל – בפרט.

שאלת המחקר: האם קיים שוויון הזדמנויות לנשים בצה”ל? כיצד מתמודד צה”ל עם האתגר והאם התמודדותו מספקת?

מתוך שאלת המחקר אפשר להציב את ההשערות הבאות:

• בגלל היותו של צה”ל “צבא העם” ובגלל המצב הביטחוני-פוליטי המיוחד של מדינת ישראל, חייב להיות שוויון בנטל בין גברים לנשים.
• כיום קיים שוויון הזדמנויות לנשים בכל תחומי החיים האזרחיים. אין סיבה שלא יהיה כך גם בצבא.
• חלק מהנשים בישראל אינן מתגייסות לצה”ל, ולכן רובו של הנטל נופל ממילא על הגברים.
• מאז ומתמיד גברים היו לוחמים, ונשים, אם גויסו, עסקו בתפקידי-תמך אדמיניסטרטיביים או כאחיות, וכך זה צריך להימשך עד היום.
• לנשים אסור ללחום לצד גברים בגלל החשש לנפילתן בשבי.
• ערבוב בין נשים לגברים ביחידות-שדה עלול להביא לתוצאות בלתי מוסריות ובלתי רצויות עבור נשים.
• כיום יותר ויותר גברים חרדים מתגייסים לצה”ל. עובדה זו מנוגדת לתפיסת שוויוניות לנשים.

סקירת הספרות תביא להבנת הנושאים שהועלו בשאלת המחקר ובהשערות, והדיון בעקבות כך יחדד וילבן את הנקודות הבעייתיות בנושא.

תחילה צריך לבדוק כיצד התפתחה דרישת הנשים לשוויון בינן לבין הגברים.

תוכן העניינים

הנושא

1. מבוא 3 – 4

1.1 מתודולוגיה

2. התנועה לשחרור האשה 4 – 7

2.1 הגל הראשון  פמיניזם ליברלי

2.2 הגל השני – פמיניזם רדיקלי

2.3 הגל השלישי – זרמים שונים

3. שירות נשים לוחמות בא”י 7 – 9

4. שוויון הזדמנויות בעבודה 9

5. נשים בצה”ל 9 – 10

5.1 חיל נשים (ח”ן)

6. שוויון הזדמנויות בצה”ל 10 – 15

6.1 מקרה אליס מילר

6.2 שירות נשים במילואים

6.3 שירות נשים בקבע

7. הומואים ולסביות בצבא 15 – 17

7.1 מצב חיילות לסביות בארה”ב

7.2 המצב בצה”ל

8. הטרדה מינית 17 – 19

8.1 הטרדה מינית בצה”ל 17-18

8.2 חיילים וחיילות דתיים בצה”ל 19

9. שילוב גברים חרדים בצה”ל 19 – 22

10. הדתה בצה”ל

11. דיון ומסקנות 22 – 25

12. סיכום 25 – 26

13. ביבליוגרפיה 27 – 29

נספחים

נספח 1 – חוק שוויון הזדמנויות בעבודה 29 – 39

נספח 2 – בג”ץ אליס מילר 39 – 45

נספח 3 – חוק מניעת הטרדה מינית 45 – 63