מבוא

חטיבת הביניים בישראל מהווה מסגרת לימודית גדולה והטרוגנית, המורכבת ממגוון קבוצות מיעוט וממעמדות חברתיים. ההוראה והלמידה בחטיבת הביניים מתאפיינות בדגש אקדמי, הישגיות, תחרותיות, עמידה בלחץ של מבחנים ובהתמודדות עצמאית עם חומר הלימוד. כמו כן, מתאפיינת חטיבת בהעדר של תמיכה אישית וקושי ביצירת קשרים חברתיים בין התלמידים למורים ובין התלמידים לקבוצת השווים. אי לכך ניתן לקבוע כי חטיבת הביניים כמעט ואינה מזמנת לתלמידיה אפשרויות המקלות על התמודדותם עם השינויים שהם חווים בגיל ההתבגרות, אינה מצליחה לספק תמיכה אישית לתלמידים ואינה עוסקת מספיק בצרכים הייחודיים שלהם. חוסר התאמה זה מקשה על הסתגלותם של התלמידים לחטיבת הביניים ומשפיעה על רמת ההישגים, המוטיבציה ללימודים וההתנהגות שלהם בבית הספר. במקביל חווים התלמידים את  גיל ההתבגרות שמתאפיין בשינויים פיזיולוגים, קוגניטיביים, פסיכולוגיים וחברתיים רבים. מבחינה פיזיולוגית, נמצאים הילדים בתחילת ההתגבשות הבגרות המינית שלהם, מבחינה קוגניטיבית מתפתחת יכולת לחשיבה מופשטת, מבחינה פסיכולוגית, מתבגרים נמצאים בתהליך של ביסוס האוטונומיה האישית וגיבוש זהות עצמאית ומבחינה חברתית, בגיל ההתבגרות, זקוקים הילדים לקשר קרוב ותומך מצד מבוגרים מחוץ למעגל המשפחה שיכולים לשמש עבורם כמודל לחיקוי. עם זאת, המיקוד החברתי של מתבגרים מופנה בעיקר כלפי קבוצת השווים, והם עסוקים בהשוואות חברתיות, בהתמודדות עם הלחץ החברתי המתחזק ובשאלות של מודעות עצמית ומיקוד עצמי אותם חווים עם המעבר לחטיבות הביניים.

בעקבות כך גברה המודעות העולמית למצוקות של חטיבות הביניים אשר הובילה להתפתחות תוכניות התערבות. מטרתן המרכזית של תוכניות אלו היא לקדם את תהליכי ההוראה, החינוך והלמידה ולאפשר התמודדות עם הקשיים החברתיים שעולים בחטיבה. מרביתם של התוכניות נועדו לקדם את האקלים הבית ספרי, לשפר את מרקם היחסים בחטיבות ולטפל בבעיות משמעת כאמצעים ליצירת סביבת למידה משתפת ויעילה, שיש בה בכדי לקדם את הישגיהם של התלמידים ורווחתם האישית. במובן זה, תוכניות ההתערבות מנסות לשלב בחטיבת הביניים מרכיבים שיש בהם כדי לבסס סביבה בית ספרית שתהיה מותאמת יותר לצרכי התלמידים.

אחת מאותן תוכניות התערבות שמתפתחות בישראל נקראת ‘עיר ללא אלימות’. במסגרת תוכנית זו משובצים מדריכי מוגנות בבתי ספר שונים ברחבי הארץ תוך התמקדות בחטיבות הביניים. במהלך שלושת השנים האחרונות לקחתי חלק בפרויקט בתור מדריך המוגנות בחטיבת הביניים “אורט גרינברג” בקרית טבעון. תפקיד זה היה קיים במתכונות שונות כשלוש שנים לפני הגעתי אך לא כחלק מתוכנית ‘עיר ללא אלימות’. בעת שנכנסתי לתפקיד לא הייתה הגדרת תפקיד שמקשרת בין מטרות התוכניות למאפייני בית הספר ועל כן היה צורך לבצע הערכה מחודשת ולקבל תמונות מצב שתתאים למאפייני התפקיד, למאפיינים שלי כאיש חינוך ולמטרות התוכנית ממני כמדריך. חטיבת הביניים מטבע הדברים רוויה בסיטואציות רבות ומגוונות באופן יומיומי אשר מעלות

דילמות רבות בחיפוש אחר מענה מתאים. שיגרת היומיום בבית הספר היא אינטנסיבית ועשירה באירועים ועל כן ישנו קושי למדוד ולהעריך את אפקטיביות תפקידי כמדריך באופן מקיף דיו באופן שיאפשר הסקת מסקנות לאורך זמן ויישומן. על כן בחרתי לערוך מחקר מקיף שירכז את מירב כליי המדידה שברשותי על מנת שאוכל למצות את הפוטנציאל שטמון בתפקיד באופן מקסימאלי. השאיפה שעומדת מאחורי ההחלטה הייתה לבסס תוכניות פעולה והגדרת תפקיד סדורה שייצרו סדר בתפקיד ויביאו לתוצאות החינוכיות הרצויות.

מכאן שמטרתו המרכזית של  המחקר היא לבחון את  תפקידי בבית הספר לאור מטרות הפרויקט ובהתאם לאקלים הבית ספרי בו אני פועל, כל זאת על מנת שאוכל לארגן את תחומי התפקיד המרכזיים בהם אני עוסק ודרכם לייצר תוכנית עבודה לשנה הקרובה על ידי סדרי עדיפויות אישיים ומערכתיים. אי לכך בחרתי להשתמש ב’מחקר פעולה’ מסוג ‘מחקר עצמי’ שמטרותיו לייצר תוכניות פרקטיות בתוך מציאות דינמית ומשתנה שמצריכה בחינה מחודשת ורציפה של הממצאים בהתאם למציאות המתחדשת. חשיבות של מחקר שכזה מתגלמת בדברים הבאים:

היה כפי שהנך – חפש דרך בעצמך – הכר את עצמך, לפני שתרצה להכיר את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד ועליך לחנך ולהשכיל את עצמך.

שאלות המחקר המרכזיות:

• מהם מאפייני חטיבת הביניים בישראל וכיצד אלו משפיעים על התלמידים?
• מהם התחומים הפוטנציאליים אשר בהם אוכל לשמש כמשאב חינוכי, ערכי וסמכותי כמדריך מוגנות בחטיבת הביניים “אורט גרינברג” קריית טבעון?

הפרק הראשון מהווה את הסקירה התיאורטית של המחקר ויעסוק במרכזו בקשר בין ערכי החינוך הבלתי פורמאלי והפורמאלי, ובמאפיינים השונים המייחדים את חטיבות הביניים בישראל. הפרק ירחיב על הקושי שבמתן מענים רגשיים בחטיבות הביניים ובנוסך יפרט על מטרותיה של התוכנית ‘עיר ללא אלימות’ תוך התמקדות בתפקידו של מדריך המוגנות כחלק ממערך המוגנות הבית ספרי ששואף לייצר אקלים בית ספרי חיובי ככול שניתן.

הפרק השני יציג את שיטת המחקר ויפרט על סוג המחקר שנבחר, על המאפיינים הייחודים שלו ועל השדה הנחקר. כמו כן יציג הפרק את אמינותו של המחקר ואת הקשיים האתיים שמאפיינים אותו.

הפרק השלישי יהווה את החלק המרכזי של המחקר ובו יוצגו הממצאים והמסקנות תוך העמקה בחמורים תיאורטיים שיבססו את המסקנות. הפרק יילכד את הקטגוריות השונות, אליהן נחשפתי כמדריך מוגנות לאורך השנה כולה וינסה לבסס יעדים ומטרות לעתיד לבוא, כל זאת במטרה לתמצת את אופי התפקיד שישמש אחר כך להגדרת תפקידו של מדריך המגונות בחטיבת הביניים על ידי כל הגורמים הרלוונטיים. המחקר יוכל לשמש בעלי תפקיד זהים בבית ספר אחרים אך מטרתו אינה להעריך את תפקיד המדריך באופן ארצי ואין הכרח שהמסקנות אכן חופפות לבעלי תפקיד זה בבתי ספר אחרים.

תוכן עניינים:                                                                       עמ’

מבוא………………………………………………………………………………………………….3-5

סקירת ספרות………………………………………………………………………………………6-13

א. חטיבת הביניים בישראל…………………………………………………….6-7

ב. ערכי החינוך הבלתי פורמאלי והקשר בינם לבין החינוך הפורמאלי……..8-9

ג. הקושי במתן מענה רגשי חברתי בבית הספר…………………………….10-11

ד.תוכנית ‘עיר ללא אלימות’  ותפקיד ‘מדריך המוגנות’……………………12-13

מתודולוגיה………………………………………………………………………………………..14-18

א. מחקר איכותני…………………………………………………………………14

ב.1. “מחקר פעולה” ו”מחקר עצמי”………………………………………..14-15

ב.2. אמינותו של “מחקר עצמי”……………………………………………….16

ג. מדוע “מחקר פעולה” מסוג “מחקר עצמי” נבחר כשיטת המחקר……….16

ד. תיאור אוכלוסיית המחקר………………………………………………………16-17

ה. כלי המחקר……………………………………………………………………17

ו. אתיקה………………………………………………………………………..17-18

ממצאים, דיון ומסקנות…………………………………………………………………………..19-26

סיכום………………………………………………………………………………………………27-28

ביבליוגרפיה……………………………………………………………………………………….29-30

נספחים…………………………………………………………………………………………….31-49