נושא המחקר: מעצר קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל

שאלת המחקר: מהן ההשלכות הפיזיות והנפשיות על קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל המוחזקים בתנאי כליאה, ומה עמדת החוק הישראלי והאמנות הבינלאומיות על עצם הכליאה?

מבוא

מדינת ישראל מתמודדת בשש השנים האחרונות עם גלי מסתננים גוברים והולכים מהגבול המצרי. מרביתם פליטי מלחמות האזרחים בחבל דארפור בסודאן ובאריתריאה, הרואים בישראל מדינה שבה ימצאו מקלט מדיני, קץ לרדיפות, תעסוקה שתפתור את מצוקתם הכלכלית (גם זו של משפחתם שנשארה במולדת) וסיכוי לעתיד טוב יותר.

חלק ממאות אלפי המסתננים שהגיעו בעשור האחרון הם קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, כאלה ששכלו את הוריהם במלחמות האזרחים בארצם; שנמלטו מאימי המלחמה, אסונות הטבע, הרעב והמצוקה; או נשלחו לכאן על-ידי משפחתם למטרות עבודה ופרנסה.

זרם הפליטים אומנם פוחת והולך בקצב דרמטי, הודות להקמת גדר הגבול עם מצריים, אך לרבים מאלפי הקטינים שהגיעו לכאן בשנים הקודמות ולא גורשו בחזרה לארצותיהם (מתוקף זכותם להגנה הומניטרית קבוצתית), לא נמצא עדיין סידור מתאים במסגרות חינוכיות או תחת חסות אפוטרופוס/משמורן כפי שמחייב החוק.

מדינת ישראל לא הייתה (ועדיין איננה) ערוכה להחזקת קטינים במספרים גדולים במשמורת, כמו גם קליטתם בהמשך במסגרות חינוכיות (פנימיות). את המחיר שילמו ומשלמים כל אותם קטינים שהוחזקו במתקני כליאה לא ראויים, בתנאים שהוגדרו בשעתו כ”תנאים של חיות, לא של בני אנוש”.[1] רבים מהם סבלו מהתקפי חרדה, דיכאון, הפרעות פוסט-טראומטיות ומחשבות אובדניות, שהלכו והחמירו ככל שהתארכה תקופת החזקתם במתקן הכליאה.

הפרק הראשון בעבודה זו יסקור את היקף התופעה העולמית של קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים, שמספרם גדל והולך משנה לשנה; את הסעיפים באמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, המתייחסים להחזקתם במעצר של קטינים בכלל וקטינים בלתי-מלווים בפרט (אמנה שישראל חתומה עליה); את המחקרים הבינלאומיים שנערכו בעשור האחרון בנושא השפעות המעצר על קטינים

הפרק השני בעבודה יסקור את מימדי התופעה של קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים בישראל, מדרך החתחתים שהם עושים ממולדתם (רובם המכריע מסודאן ואריתריאה), אל ‘קבלת הפנים’ לה הם זוכים לאחר שחצו את הגבול המצרי, הליכי השימוע, ההחזקה במשמורת (מילה ‘נקייה’ לאגף בבית-כלא שהוכשר לקליטת קטינים), הזכויות החוקתיות שלהם לייצוג והמאבק המשפטי והציבורי נגד עצם כליאתם על לא עוול בכפם.

הפרק השלישי בעבודה יסקור את מצב מתקני הכליאה לקטינים בישראל, על-פי דיווח של אנשי הסנגוריה הציבורית במשרד המשפטים, כמו גם על-פי דיווחים שונים בתקשורת. לרוב, תנאי ההחזקה במתקנים אינם משביעי רצון, בלשון המעטה, דבר שמשליך על בריאותם הפיזית והנפשית של הקטינים המוחזקים בין כתליהם.

[1] “ילדי הפליטים מוחזקים בתנאים מחפירים, מקומם של הילדים לא בכלא”. ח”כ דני דנון, 4.5.2010  [גירסה אלקטרונית]. נדלה ב-16 בנובמבר 2012

http://www.dannydanon.com/he/index.php?option=com_content&view=article&id=171:q-q-q&catid=35:media&Itemid=72

תוכן עניינים

מבוא………………………………………………………………………………………… 2

פרק 1. קטינים בלתי-מלווים – תופעה עולמית…………………………………….. 3
1.1 אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד………………………………………. 4
1.2 נציבות האו”ם לפליטים וסוגיית מעצרם של קטינים……………… 6
1.3 מחקרים בנושא השפעות המעצר על קטינים………………………… 7

פרק 2. קטינים בלתי-מלווים וילדי פליטים בישראל……………………………… 9
2.1 נוהל הטיפול בקטינים זרים בלתי-מלווים…………………………… 9
2.2 דרך החתחתים של הקטינים הבלתי-מלווים……………………….. 10
2.3 זכותם החוקתית של הקטינים לייצוג………………………………… 11
2.4 עתירה לבג”ץ נגד כליאת 24 קטינים בלתי-מלווים………………… 12
2.5 התנגדות לכליאת קטינים בלתי-מלווים וילדים פליטים…………. 13

פרק 3. מתקני הכליאה לקטינים בישראל…………………………………………… 15
3.1 תנאי הכליאה בישראל בשנים 2010-2009……………………………. 15
3.2 כלא סהרונים………………………………………………………………. 15
3.3 מיכ”ל………………………………………………………………………… 16
3.4 מת”ן…………………………………………………………………………. 16
3.5 כלא גבעון……………………………………………………………………. 18

פרק 4. סיכום……………………………………………………………………………… 20

פרק 5. ביבליוגרפיה………………………………………………………………………. 22