תקציר

עבודה זו השוותה את קליטת עולי אתיופיה וברית המועצות בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבות המוצא. קליטה נבחנת בהיבטים תיאורטיים של תהליך ותוצאותיו, כאשר מודלים שונים מתארים תוצאות קליטה שונות. מודלים אלו נבנו בעיקר בארה”ב ובקנדה ופחות מתאימים לישראל, מדינה אתנית המתאפיינת בהגירה מתוקף השיבה למולדת. מהגרים יהודים המגיעים מתוקף זה מוגדרים כעולים ומקבלים אזרחות וסל של הטבות ותמיכה מהמדינה. טיב הקליטה נבחן כן כסט של קריטריונים סובייקטיביים, כפי שהמקומיים והעולים חשים לגביה, ואובייקטיביים, על פי מדדים אקדמיים. לבסוף, קליטה היא גם מדיניות מוגדרת שעל פיה בחרה המדינה לקבל את העולים. באמצעות השוואת מצבן של הקבוצות בתחומים שפורטו ניתן היה להווכח כי לשתי הקבוצות היו נקודות פתיחה שונות מאוד עוד בארצות מוצאן, מבחינת השכלה ותעסוקה, דרך מדיניות קליטתן, בקליטה מתווכת במרכזי קליטה או קליטה ישירה בדירות שהעולים בחרו. גם המוטיבציות שלהן להקלט בתרבות הדומיננטית נבדלו. שתי הקבוצות הציגו דמיון ברכישת השפה באופן כללי אך הבדלים בשימוש בה במשפחה ובחברה, וכן לצרכי לימוד. כמו כן הציגו שתיהן בעיות תעסוקה כאשר עולי אתיופיה היו חסרי הכשרה והתקשו במתיאת תעסוקה, ועולי בריה”מ מוצאים תעוקה אך שאינה הולמת את כישוריהם. שתי הקבוצות הציגו התנהגות טרנס-לאומית הנבדלת באופן בה היא מתרחשת. עולי אתיופיה צורכים תרבות עירונית שחורה ה מארה”ב, בה הם לא נחשבים כחלק מהפזורה השחורה העולמית, ותרבות עירונית שחורה מאתיופיה על אף שבמקור מגיעים הם מהכפרים. לעומתם מקיימים עולי בריה”מ קשרים עם משפחתיים, כלכליים ואף פוליטיים עם קרוביהם בברית המועצות וכן עם מהגרים יוצאי בריה”מ מכל העולם. תקשורת זו מתבססת רבות על האינטרנט באמצעות מגזינים ואתרים.

מבוא

הגירה הינה תופעה של מעבר בין ארצות ותרבויות המלווה את האדם משחר האנושות. בניגוד להגירה של פליטים או מחפשי עבודה, רבים מן המהגרים לישראל עושים זאת מתוקף חוק השבות, חוזרים אל מולדתם ההיסטורית. מהגרים אלה מוגדרים כ’עולים’ ומקבלים מהמדינה תמיכה והכוונה בקליטתם בארץ (אליאס וזלצר-שורר, 2007; אמית ואחרים, 2012). עבודה זו תשווה בין קליטת עולים מאתיופיה ומברית המועצות בישראל בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבות המוצא.

העלייה ההמונית מאתיופיה התרחשה בעיקר בשנות השמונים והתשעים. חלק גדול מהעולים היו כפריים חסרי השכלה והיכרותם עם שפה כתובה וכןמסגרות חינוך ותעסוקה בחברה מודרנית הייתה מצומצמת. הם בקריטריונים מערביים כ’בלתי אוטונומיים’ שוכנו במרכזי קליטה כמעבר זמני (קליטה מתווכת) שמטרתו ללמוד את הלכות התרבות הדומיננטית, אך פיתחו תלות ועצמאותם נפגעה ולכן התקשו להשתלב בחברה ובתעסוקה. היום, כשני עשורים לאחר העלייה, רבים מעולי אתיופיה עדיין לא השתלבו באופן אינטגראלי בחברה הישראלית (סיקורל ושרעבי, 2011; סמיונוב ואחרים, 2007).

בשנים 1990–2005 התרחשה עליה ההמונית ממדינות חבר העמים. העולים ראו ברקע החברתי-תרבותי ובהון האנושי החזק שלהם מאפיין דומיננטי של זהותם והגדרתם העצמית. הם נקלטו ישירות לדירות (קליטה ישירה) וקיבלו סל קליטה, אולם התקשו לרכוש שפה ולהשתלב בשוק העבודה באופן התואם את כישוריהם המקצועיים. מצב זה הביא למגמת הסתגרות חברתית-תרבותית בקרבם (ליסיצה, 2008; מנדל-גירין, 2007; Florsheim, 1991).

קיימות גישות שונות ביחס להגירה וקליטה. בעבר שלטה גישת האסימילציה, שתבעה מן המהגרים לזנוח את תרבותם הקודמת לטובת החדשה. גישה קיצונית הפוכה הינה סרגרגציה, התבדלות מן התרבות החדשה ושמירה על הישנה. גישה מובחנת נוספת הינה מרגינליזציה, בה המהגרים מנוכרים ואבודים בזהותם ונותרים בשולי החברה. אינטגרציה הינה גישה לפיה המהגרים שומרים על דפוסים מהתרבות הישנה ומאמצים גם מן החדשה. הגישה הטרנס לאומית הינה חדשה ומתפתחת והיא מבחינה בכך שמהגרים מתערים בתרבות החדשה אך שומרים על תרבותם הישנה דרך קשר עם ארצות המוצא וקרוביהם משם (אליאס ואחרים, 2000; אליאס וזלצר-שורר, 2007; גולצמן ופרוג, 2010; ליסיציה, 2008; Levitt and Jaworsky, 2007).

המושג קליטה מתייחס למדיניות שבהתאם לה קיבלה מדינת ישראל את העולים. ככלל השתנתה מדיניות זו מהטמעה וקליטה מתווכת לפלורליזם וקליטה ישירה. עוד היבט של המושג קליטה הוא טיב הקליטה על פי אומדנים המנסים לקבוע מדדים אובייקטיביים וכן בעיני הציבור הוותיק ובעיני העולים עצמם. האחרונים שמים דגש בעיקר על רכישת השפה והתעסוקה (מנדל-גירין, 2007; סמיונוב ואחרים, 2007).

שאלת המחקר הינה מהי קליטה טובה וכיצד יהודי אתיופיה ויהודי ברית המועצות נקלטו בחברה הישראלית בתחומי השפה והתעסוקה. בנוסף, ייבדק האופן שבו שומרים העולים על קשרים עם תרבות מוצאם.

ראשי פרקים

1. מבוא
בחלק זה יובאו רקע תיאורטי כללי על הנושא, שאלת המחקר, הרעיונות המרכזיים לפי פרקים וטענת המחקר המרכזית.
2. קליטה – הגדרות ומאפיינים
פרק זה ידון במושג קליטה מהיבטים תיאורטיים שונים וכן קליטה טובה כי שהיא נתפסת בציבור העולים ובציבור התושבים הוותיקים.
3. עליית האתיופים בשנות ה80 וה90 ויוצאי חבר העמים בשנות ה90 והאלפיים ומדיניות הקליטה
הפרק ידון בעלייתן של שתי הקבוצות המתוארות בתקופות המדוברות, יתאר את מאפייניהן של קבוצות אלה וההון האנושי איתן הגיעו, וכן את האופן בו נקלטו על פי מדיניות הקליטה באותה תקופה. הפרק יתחלק לשני תתי פרקים:
3.1 עליית וקליטת יהודי אתיופיה בשנות ה80 וה90
3.2 עליית וקליטת יוצאי ברית המועצות בשנות ה90 וה2000
4. מאפייני קליטה בקרב עולי אתיופיה וברית המועצות
בפרק יתוארו ממצאים מחקריים לגבי מדדים בולטים הן באומדנים האובייקטיביים הן בעיני ציבור העולים והציבור הוותיק כמשפיעים ומעידים על קליטה, וכן יבחן את הקשר עם תרבויות המוצא כנקודת מבט נוספת על קליטתם.
4.1 רכישת שפה – בקרב עולים מאתיופי ובריה”מ והשפעתה על קליטתם.
4.2 תעסוקה – בקרב עולים מאתיופי ובריה”מ והשפעתה על קליטתם.
4.3 קשר עם תרבות המוצא – בקרב עולים מאתיופי ובריה”מ והשפעתה על קליטתם.
5. סיכום ומסקנות
הפרק יענה על השאלה המחקרית והשאלות הנגזרות ממנה: מהם ההבדלים בין קליטת האוכלוסיות הנידונות בתחומי השפה, התעסוקה והקשר עם תרבויות המוצא, ומה ניתן ללמוד מהבדלים אלו.
בבליוגרפיה.