מרבית המעשנים ברחבי מדינות העולם מודעים במידה רבה להשפעות הבריאותיות השליליות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מטבע פעולת העישון. מעבר לכך, סוגיית העישון זוכה גם לתשומת לב רבה מצד הממשלות והמערכת החוקית, כך שלמעשה ניתן לומר שקיימים כיום תחליפי מוסר שתכליתם להסדיר ולאזן השפעות שליליות אלה. עם זאת, תחליפי מוסר אלה נתפסים כ”חסרי שיניים” לנוכח לחצים פוליטיים וכלכליים שמפעילים יצרני הסיגריות ברחבי העולם. כשהם נהנים מהכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה, מנתבים יצרני הסיגריות משאבים רבים בכדי לממן לובי אקדמאי המציג השלכות בריאותיות מתונות יותר. בנוסף, יצרנים אלו גם מחזקים בצורה משמעותית את מערך השיווק והפצת הסיגריות בקרב אוכלוסיות מעוטי יכולת במדינות העולם השלישי, ובכך מציבים סימן שאלה גדול סביב סוגיית המוסר.
מטרת עבודה זו היא לבחון ולנתח בצורה אינטגרטיבית את סוגיית העישון בראי עקרונות המוסר העסקי. באופן ספציפי יותר, עבודה זו עוסקת בשאלה האם זה ראוי לייצר ולשווק סיגריות בשעה שמוצרים אלה עלולים לגרום לבעיות בריאותיות בלתי הפיכות ואף למותם של בני אדם ?
בכדי לבחון שאלה זו אציג מספר פרקים: בשני הפרקים הראשונים אציג את הרקע הכללי של שני ההיבטים הנחקרים בעבודה זו- נזקי העישון הבריאותיים כבבואה לסוגיית המוסר, וצמיחתה הכלכלית של תעשיית הטבק כבבואה לעסקים. בפרק השלישי, אמקד את הדיון בדילמת המוסר והעסקים של תעשיית הטבק תוך התייחסות לסוגיות מוסריות אקטואליות ובהם פרסום מוצרי הטבק והפצתן במדינות העולם השלישי. בפרק הרביעי של העבודה אערוך ניתוח ודיון מוסרי מעמיק בקשר לייצור ושיווק הסיגריות. למרות שסוגיה זו נבחנת בספרות האקדמית בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת, עולה כי מעמדם של מנגנונים שונים בהבטחת המוסר של העסקים ובכללם מנגנון השוק, החוק, והסביבה החברתית עדיין נותרו שנויים במחלוקת. בפרק האחרון ארחיב את הדיון אודות תעשיית הטבק בראי עקרונות המוסר.
מניתוח כולל של המניעים, הגורמים ועקרונות המוסר שבחנתי בעבודה זו אני מגיע למסקנה כי בשעה שאין מחלוקת בדבר ההשפעות הבריאות השליליות של תופעת העישון, הצדק המוסרי נסוג בפני השיקולים הכלכליים והעסקיים של יצרני הסיגריות. מסקנה זו היא אולי תוצאה אפשרית של התפיסה לפיה העישון הוא מעשה פרטי שהאחריות עליו ידועה מראש למשתמש. למרות שלא מעט חוקרים מחזיקים בדעה זו, ואשר מרביתם הגיעו במהרה לכדי מיצוי המחקר המוסרי, אני מאמין כי עדיין קיימת עבריינות של היצרנים שמנצלים את חוסר היכולת והמודעות של אנשים ברחבי העולם לצרכי התעשרות, בעיקר במדינות עולם שלישי. גם אם קיימים מנגנונים או תחליפי מוסר הם רק מספקים נורמליזציה מדומה בעיני ממשלות העולם וכן “אופיום להמונים”. עדיין נותר ספק כיצד יושג פיתרון מוסרי אמיתי כל עוד היצרנים זוכים לעושר כלכלי ופוליטי רב מאוד. מה שבטוח הוא שמנגנוני השוק או ה”יד הנעלמה”, עליהם דיברה פרופסור אביבה גבע בספרה, אינם חזקים מספיק בשביל לרסן או לבלום את ההשלכות האנטי מוסריות של ענף זה במציאות של ימינו.
תוכן עניינים
מבוא- 2
תעשיית הטבק- 3
השלכות העישון ונזקיו הבריאותיים- 6
במרכז הדילמה- מוסר ועסקים- 8
הדיון המוסרי- 12
מנגנון השוק כתחליף מוסר- 12
החוק כתחליף מוסר- 13
הסביבה החברתית כתחליף מוסר- 16
ניתוח אינטגרטיבי של ענף הטבק בראי עקרונות המוסר- 18
סיכום מסקנות- 23
ביבליוגרפיה נושאית- 25