מבוא

 הריצות למרחקים הקצרים (100 ו-200 מטרים) נחשבות לאירוע השיא בכל אולימפיאדה. עשרות אלפי הצופים באיצטדיון ועוד מיליארדי צופים ברחבי העולם המרותקים למסכי הטלוויזיה, עוקבים בדריכות ובמתח אחר ההכנות האחרונות למירוץ. מצלמות הטלוויזיה ממוקמות בכל זווית אפשרית. האצנים עצמם דרוכים על אדני הזינוק, יודעים כי המרחק בין תהילת עולם כזוכים בריצה היוקרתית ביותר, לבין אלמוניות, נמדד בעשיריות השנייה, לפעמים גם במאיות השנייה.

בעשורים האחרונים, לאחר שחברות רבות גילו את כוח המשיכה של אצנים מצטיינים, נוסף גם צד כלכלי לריצה. ספורטאי שמחזיק בתואר “האיש המהיר בעולם”, ירוויח מיליוני דולרים בשנה מפירסום, חסויות והופעות בתחרויות ראווה. לפי המגזין הכלכלי “פורבס”, האצן יוסיין בולט, אלוף העולם והאלוף האולימפי בריצות למרחקים קצרים, הרוויח בשנה החולפת מעל 20 מיליון דולר.

על הפער הזה של עשיריות או מאיות השנייה מהמקום השני, עובדים האצנים קשה מאוד כל השנה בסידרה של אימונים מפרכים. אבל יש גם גורם שאינו תלוי בהם, שעשוי או עלול לשנות את התוצאה, לטובתם או לרעתם – וזו הרוח הנושבת באיצטדיון בשעת הריצה.

לפי החוקים והכללים של התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, מהירות הרוח המרבית המותרת היא 2 מטרים בשנייה. מעבר לזה, כל תוצאה שתושג אינה מוכרת רשמית. לצורך זה, מוצב בכל תחרות רשמית מד רוח בצד המסלול. הפער בין רוח גבית המנשבת באיצטדיון במהירות המקסימלית ובין רוח גבית במהירות של אפס מטרים בשנייה, יכול להיות דרמטי ולעשות את כל ההבדל בין המקום הראשון והשני או השלישי.

בעבודה זו אסקור את ההיסטוריה של מדידות הרוח בתחרויות (תקנון שנכנס לתוקף בשלבים בשנת 1936), את ההבדלים בהשפעת הרוח בין הריצות השונות (בריצת 100 מטרים, מהירות הרוח היא קריטית, בריצת 200 מטרים הרבה פחות), את הטענות בדבר אמינות המדידות ומיעוט מדי-הרוח לאורך המסלול, את השפעת מיקומו של האיצטדיון והמבנים שבקרבתו על מהירות הרוח, ועוד.

במרוצת השנים נערכו עשרות רבות של מחקרים בנושא המרתק הזה, וניתן לומר שמעולם לא נכתבו כל-כך הרבה מילים על כל-כך מעט שניות. אני אסקור את המחקרים הבולטים בתחום, לא רק על הריצות הקלאסיות (100 ומ-200 מטרים), אלא גם על ריצת שליחים 100X4 וריצת 110 מטרים משוכות, שגם שם יש לרוח השפעה לא מבוטלת על התוצאה

בנוסף, אערוך סידרה של ניסויים בזמן אמת עם מכשיר למדידת רוח, בהשתתפות קבוצה של ספורטאים ישראלים, ואנתח את הממצאים. בעזרת הניסויים אנסה למצוא חיזוק לממצאים של ניסויים גדולים הרבה יותר שנערכו ברחבי העולם.

כל אלה יעזרו לי לתת תשובה לשאלת המחקר, שהיא:

מהן השפעות הרוח על תוצאות הריצות התחרותיות למרחקים קצרים?

תוכן העניינים:

1. מבוא – 3

2. השפעות הרוח על מרחקי הריצה השונים- 5
2.1. ‘התרומה’ של הרוח לשיאי העולם של בולט – 5
2.2. השפעת הרוח על ריצת 100 מטרים – 6
2.3. השפעת הרוח על ריצת 110 מטר משוכות – 7
2.4. השפעת הרוח על ריצת 200 מטרים – 8
2.5. השפעת הרוח על ריצת 400 מטרים- 9
3. התרומה של הרוח הגבית- 10
4. ההשפעה של הרוח החזיתית- 11
5. אמינות תוצאות המדידה של מהירות הרוח- 12
6. השפעת המיקום של האיצטדיון וסביבת התחרות- 13
7. השפעת צפיפות האוויר באיצטדיון- 16
8. שלושת הניסויים שערכתי – 17
9. מה תרמו לי הניסויים – 19
10. סיכום- 20
11. תודה אישית – 21
12. ביבליוגרפיה – 22