תקציר
מושג הטראומה שאול מעולם הרפואה, מקורו בשפה היוונית (טראמוס) ופירושו פציעה/חבלה שנגרמת באופן פתאומי. הטראומה מתאפיינת בפגיעה ונזק לרקמה הגופנית וטראומה נפשית מתייחסת לפגיעה ברקמה הנפשית. הטראומה הנפשית נגרמת על ידי התרחשות מעיקה שהיא מחוץ לטווח החוויות האנושיות הרגילות ושעשויה לגרום למצוקה חמורה לכל אדם: החייל חווה איום ממשי חמור על חייו. הוא עד לחבריו הנהרגים או נפצעים לצידו. בעקבות טראומה עלולה להתפתח הפרעת דחק פוסט-טראומטית-PTSD. הפרעה זו מאופיינת, בעיקר בחזרות של זיכרון פולשני, במחשבות חוזרות ונשנות, הנסבות בעיקר סביב האשמה שחש נפגע הטראומה. עם זאת, חוקרים מציעים דרכים להיערך לקראת משבר או מצב דחק ובכך להקטין את הסיכון ל- PTSD.
עבודה זו עוסקת בהתמודדות עם PTSD. על מנת להבין את מהותה של הפרעה זו מנקודת המבט של הנפגע, נבחר המרואיין …..
שיטת המחקר היא מחקר איכותני-נראטיבי. ככלי המחקר שימש ראיון עומק מובנה למחצה. הראיון נותח באופן טקסטואלי, תוך בחינת הנושאים שעלו בו והקשר בינם לבין תסמיני ה- PTSD ומשאבים שעמדו לרשות המרואיין לפני ובעת הפגיעה.
ממצאי ניתוח הראיון תומכים בממצאיו של לזרוס (Lazarus, 1991 in: Schwarzer, n.d) בדבר חשיבותה המרכזית של תפיסת מסוגלות עצמית כמחסנת נגד הטראומה ובממצאיו של להד (להד, ל.ת.) אודות סגנונות שונים של התמודדות, הנוצרים ומתפתחים כתוצאה מהעדפה אישית, לפי מוקדי-הכוח של האדם עצמו. כמו כן נראה כי ניסיון חיים בהתמודדות מוצלחת עם לחץ, תוך פיתוח סגנון התמודדות, מהווה גורם מחסן בפני טראומה שלא ניתן להימנע ממנה.
מבוא:
המציאות הביטחונית בישראל חושפת חיילים למצבי דחק. כתוצאה מכך, חיילים רבים מתמודדים, לפעמים שנים רבות לאחר האירוע. עם מחשבות טורדניות ורגשי-אשם.
לעיתים קרובות משמש המושג טראומה לתיאור חוויה בעלת משמעות שלילית, חוויה של מתח, חרדה או משבר. המילה טראומה פירושה פצע או חבלה ביוונית. ברפואה הטראומה מתייחסת לפציעה בגוף. טראומה נפשית מתייחסת לפצע או חבלה בנפש. הטראומה הנפשית נוצרת כאשר האדם עומד חסר אונים מול איום חיצוני על חייו, ואין לו משאבים (חיצוניים או פנימיים) להתמודדות. ההתנסות הזו גורמת לו הרס באישיות הנובע מערעור הסדר והחוקיות בעולמו הפנימי והחיצוני. לאחר הטראומה במקום תחושת הביטחון וסדר, קיימת תחושה של שרירותית וציפייה לאסון נוסף (נוי,2004). תגובה מתמשכת לטראומה מאופיינת בצמצום כוחות האישיות והתפקוד, בצורך חוזר של שיחזור האירוע הטראומטי מצד אחד וההינתקות ממנו מצד שני.
עם זאת, ניתן לנבא כי אנשים בעלי תחושת מסוגלות עצמית, אופטימיות ואוריינטציה לפעולה יוכלו להיעזר בתכונות אלו כבמשאבים שיקלו על התמודדות מסתגלתLazarus, 1991) (in: Schwarzer, n.d.. כנגד זאת, קיימת טענה כי ניסיון עבר טראומטי מוביל לחוסר משאבים להתמודדות ותורם להתמוטטות. באלו תנאים מתפתחת יכולת התמודדות? כדי לנסות להבין זאת, כדאי להתבונן דרך עיניו של המתמודד עם טראומה ולבחון כיצד נסיון העבר שלו קשור לאופן התמודדותו במצב הדחק.
תוכן
תקציר
מבוא
1. סקירת ספרות – 1
1.1 הלם קרב והפרעה פוסט טראומטית – 1
1.1.1 תגובת דחק בקרב, או הלם קרב – 1
1.1.2 הפרעת דחק פוסט-טראומטית – 2
1.1.3 הגדרת PTSD – 3
1.2 הסברים אפשריים להלם קרב והפרעה פוסט-טראומטית – 4
1.2.1 ההסבר הביולוגי – 4
1.2.2 ההסבר הפסיכו-דינאמי – 5
1.2.3 ההסבר הקוגניטיבי – 5
1.3. משאבים ואסטרטגיות בהתמודדות עם טראומה – 6
1.3.1 מודלים של דפוס פעיל וסביל – 6
1.3.2 מודל – BASIC PH 7
1.4 הטיפול ב- PTSD 8
1.4.1 טיפול בחשיפה ממושכת – 8
1.4.2 טיפול בעיבוד קוגניטיבי – 8
1.4.3 טיפול נראטיבי – 8
2. שיטת המחקר – 9
2.1 משתתף המחקר – 9
2.2 כלי המחקר – 9
2.3 הליך המחקר – 9
3. ניתוח הראיון – 10
3.1. תיאור חקר המקרה – 10
3.2 רושם ראשוני – 10
3.3 רצף היסטורי וקוהרנטיות – 10
3.4 המשאבים החיצוניים ותפקידם בהתמודדות:
המערכתי- משפחתי, החברתי והקהילתי – 10
3.5 המשאבים הפנימיים ותפקידם בהתמודדות- 11
3.5.1 אמפתיה וסליחה – 11
3.5.2 בושה, קנאה והשוואה חברתית – 11
3.5.3 ארגון, בחירה הצבת סדרי- עדיפויות – 12
3.6. מעגל ההתמודדות בטראומה – 13
דיון
ביבליוגרפיה
נספחים
There are no reviews yet.