תקציר

חרדה היא תגובה רגשית או פיזיולוגית לגורמים ידועים או לא ידועים, הנעים בין תגובה נורמאלית לבין חוסר תפקוד קיצוני, דבר שנחשב: הפרעת חרדה. חוסר התפקוד הזה משפיע על איכות החיים במידה משמעותית (American Psychiatric Association, 2000). חרדה הפכה לתופעה נפוצה בתרבות שלנו, וכי ילדים ומתבגרים רבים סובלים כיום מהפרעת חרדה כלשהי. העיסוק המחקרי בגורמים המזינים את התופעה, הולך וגובר, ומזה מסיקים כי גורמי סיכון רבים סובבים את הילדים הצעירים, בילדות, בהתבגרות עד לבגרות, דבר אשר מסביר את העלייה בשכיחותה של החרדה באוכלוסייה המערבית.

בעבודה זו נעשתה סקירה לגורמים השונים שמשפיעים על חרדה, ונמצא כי גנטיקה נחשבת לגורם סיכון מולד, במקביל לגורמים סביבתיים חיצוניים, כמו טראומות או מסרים מלחיצים שהעולם מחדיר לחייהם של ילדים. נראה גם כי הוריהם של ילדים, והמודלים ההוריים, עלולים גם הם להוות לגורם סיכון משמעותי, דבר המתבטא במציאות יומיומית של התקשרות לא בטוחה או הורה המתנהל בהגנת יתר. אך בסופו של דבר, האינטראקציה בין הגורמים האלה מהווה לגורם סיכון רב-משתני, כי בעצם לא ניתן לנטרל את השפעתם של כל הגורמים ולהתמקד בגורם אחד. כולם עובדים יחד.

בעבודה זו הדגש הושם על מגדר כגורם סיכון נוסף, לאור העובדה כי החל מגיל צעיר (קושניר ושדה, 2008) ישנה הסתעפות בין בנים לבנות בשכיחות הפרעת החרדה, בכך שבנות הופכות להיות בעלות סיכוי גדול יותר לפתח את ההפרעה מאשר בנים. הסקירה נגעה בהשפעותיה של ההתפתחות המינית, המתבטאת בשינויים הורמונאליים. כמו כן, נעשתה סקירה מעמיקה מהבחינה הנוירו-פסיכולוגית, אשר הראתה כי בנות הינן רגישות יותר בקליטת הגירויים הסביבתיים והחברתיים המלחיצים מאשר בנים, דבר שאכן עושה אותן יותר פגיעות.

מבוא

נושא הפרעות החרדה בגילאי הילדות וההתבגרות בימינו נחשב בעיניי לנושא חשוב במיוחד, כיוון שאורח חיינו מאופיין בלחצים רבים, החלים בגילאים מוקדמים וממשיכים עד לשנות הבגרות. לחצים אלו מתבטאים ברוב תחומי החיים, והם עשויים לקרות בעקבות אירועים חריגים כמו מצבי חירום או מלחמות, או להיות בעצם תגובה לסיטואציות שגרתיות ואף נורמאליות בתרבות בת ימינו, בין אם זה סיטואציות בבית-הספר המחדירות לחיי ילדים עומסים רבים דרך הצבת יעדים לימודיים נוקשים ועידוד תחרותיות ממושכת סביב ההישגיות, ובין אם זה בצורך בקריירה ובמשימת גיבוש הזהות המקצועית החל מגילאי ההתבגרות, דבר שעם הזמן הופך להיות קשה יותר, ככל שהעולם שלנו נהיה יותר רווי בגורמי לחץ נפשיים, חברתיים, כלכליים-פוליטיים ואקולוגיים.

בעבודה זו, ברצוני לעסוק בהפרעות חרדה בגילאים מוקדמים, וללמוד את הגורמים המסייעים להתפתחותם אצל ילדים ומתבגרים. הפרעות חרדה היא קבוצת הפרעות המוגדרת בספר האבחון הפסיכיאטרי DSM. כיום, ילדים ומתבגרים רבים מאובחנים כסובלים מהפרעות חרדה, ומקבלים טיפולים, וחלק ניכר מהם ממשיך להיות מטופל עד לשנות הבגרות. אני חושבת כי ישנם בילדות ובמיוחד בהתבגרות מניעים מסוימים, רגשיים-חברתיים, סביבתיים או אף נוירו-פסיכולוגיים, המגבירים את הפגיעות שלהם לחוות את סימפטומים של חרדה יותר מאשר ילדים ומתבגרים אחרים. בעבודה זו יושם הדגש על מאפייני הפגיעות להפרעות חרדה בילדות, ועל דרכי מניעת התפתחות ההפרעה, לפני התעוררותו של הצורך בטיפול.

הנני רואה חשיבות רבה להבנת הגורמים להפרעות חרדה, במטרה להגדיל את הסיכויים שלנו כאנשי חינוך וטיפול לבצע התערבות מוקדמת, אשר תהיה מכוונת למניעת התפתחותן של הפרעות החרדה, לפני שהחרדה מתבססת, והסימפטומים נהיים יותר חמורים או אפילו כרוניים. תכניות מניעה עשויות אכן להשפיע בשלבים מוקדמים ובכך לשמור את קו התפתחותו של הילד בכיוון הנורמאלי ככל האפשר.

בעבודה זו, הנני מעוניינת דרך סקירת המחקרים שבחנו את תופעת החרדה והפרעותיה בקרב ילדים, להתעמק בגורמי הסיכון העלולים לתרום להתפתחותה בגילאים מוקדמים. יתרה על כך, כאישה ברצוני לשים את הדגש על “בנות” ולהבין יותר את ההבדלים המגדריים בין בנים ובנות אשר סובלים מחרדה, במיוחד כשהפרעה זו חוצה את גבולות הנורמה ונהיית פתולוגית ומצריכה התערבות. התעניינות זו בהבדלי מגדר, התעוררה אצלי כסטודנטית, לאור העובדה כי שכיחותה של ההפרעה הינה יותר גדולה בקרב בנות בהשוואה לבנים, דבר אשר יכול להוביל אותי להסיק כי משתנה המגדר הינו גורם סיכון אחד אחר המתווסף לגורמי הסיכון האחרים שיכולים להיות שונים ומגוונים, כמו גורמים התלויים במטען הגנטי, בסביבה החיצונית, או באירועי החיים.

במטרה להבין לעומק את מידת תרומתו של משתנה המגדר בהבנת ההבדל בשכיחותן של הפרעות חרדה בין בנים ובנות, הנני מתכוונת לעיין במחקרים העדכניים שבחנו זאת, על מנת שאוכל לקבל אינפורמציה תקפה יותר אודות הנושא, ולעבד את הנתונים הנוגעים בהבלים מגדריים, בתקווה שעבודה זו בסופו של דבר תאפשר לי לראות את התמונה בצורה מקיפה, כוללת ומדויקת יותר.

תוכן עניינים

מבוא – 4

סקירה תיאורטית –  6

מסקנות ודיון – 18

מקורות – 20