נושא של שכר המנהלים בארץ ובעולם אינו יורד מהדיון הציבורי קרוב ל-30 שנה. על מנהלים מוטלת אחריות, והם נדרשים לתת דין וחשבון במקרה של כישלונות עסקיים ו/או מקצועיים והיקף ההשקעה שנדרש מהם גבוה מהרגיל. תשלום שכר גבוה למנהל יכול להעלות את המוטיבציה של כל העובדים תחתיו, ובכך להגדיל את התפוקה של הפירמה שכן כולם ירצו להתחלף איתו גם במצב קיצוני בו המנהל מתבטל במשרדו.
הביקורת הציבורית על התגמולים הגבוהים,שניתנים למנהלים בכירים בחברות ציבוריות, מתחזקת עוד יותר באחרונה – לנוכח המשבר הכלכלי בו נתון המשק אשר גורם לירידה בשכר העובדים,לפיטורים ולהקטנת הרווחים על השקעות בשוק ההון. בעוד בכירי החברות ממשיכים להנות ממשכורות נדיבות ובונוסים גדולים. מאידך גיסא,חוזי השכר של מנהלים נועדו להניע מנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו במסגרת התפקיד, וכן לתמרץ אותו לפעול לטובת המשקיעים. ההנחה היא כי שכר גבוה למנכ”ל מבריק יתורגם מן הסתם לרווחים והטבות כלכליות לכל בעלי העניין בחברה.
בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח”כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה , קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ”ת להתקין תקנות בעניין זה.
אך האם זוהי הדרך הנכונה להביא לשינוי משמעותי באופן בו נקבע שכר מנכ”לים? האם רגולציה חיצונית של דרך פעילות חברות, הוכיחה את עצמה במודלים כלכליים אחרים בעולם?
מטרת העבודה היא להשיב לשאלות שהוצגו, לבחון האם קיים קשר בין רווחיות הפירמות לבין השכר המשולם למנהלים הבכירים. הנושא נבחן רבות בשנים האחרונות והתוצאות שהתקבלו לא היו חד-משמעיות. כמו כן, אבחן את הקשר בין רווחיות הפירמות לשכר המנהלים תוך התייחסות למשבר הכלכלי שפקד את המשק העולמי בשנת 2008 ושהשלכותיו עדיין משפיעות על כלכלות רבות בעולם. נדון בהשפעת המשבר הן על הרווחיות והן על שכר המנהלים .