מבוא

סיפור עקידת יצחק נחשב לאחד השיאים של אמנות הסיפור המקראי. בתימצות רב הוא מציג דילמה קיומית בעלת עוצמה רלוונטית בכל עת ולכל תרבות. הטקסט המאופק, המתעלם מתיאורי רקע, מחשבות ורגשות, מתאר סיטואציה שכמעט אין דומה לה בסיפורת המקראית והכללית. הסיפור נוגע בלב ליבן של שאלות המעסיקות את המין האנושי מקדמת דנא, שאלות של אמונה,   אמונה בכורח להבדיל בין טוב לרע, אמונה בצידוק הדין או להבדיל, בהסתר פנים.

הקונפליקט בין הצו האלוהי לרגש האנושי של אהבת אב לבנו, הוא עמוד התווך הדרמטי של הסיפור. אברהם אבי אמונת היחיד ואבי האומה, הוא סימבול לאין ספור מיתוסים שנהיו לאבני יסוד של ההגות והתרבות האנושית. לשונו הרזה של הטקסט איפשרה לציירים, משוררים, סופרים ופילוסופים רבים, לדרוש בכתוב ולפרשו לפי הגיונם, סביבתם ונוף תרבותם. חז”ל הפליגו בדמיונם והפכו את גיבורי העלילה לבשר ודם, חיים, מתלבטים, מתריסים. הנצרות והאיסלאם מצאו אף הן שלל רב בסיפור, יצקו אותו לתוך תכני אמונתם והעניקו לו חיות חדשה משלהן. גם התרבות המודרנית, שהשילה מעליה את שלשלאות הדוגמה הדתית, גילתה פנים רבות בסיפור העקידה. אברהם ויצחק נהיו לגיבורים אוניברסליים שסיפורם משמש מקור השראה כמעט אין סופי לאינטרפטציות שבמרכזן דיון על מהות קיומו של האל וצביונה המשתנה של האמונה.

סיפור העקידה היה סיפור חי ואקטואלי לאורך כל שנות קיומה של התרבות היהודית. מוטיבים כ’קידוש השם’, רדיפות על רקע אמונה, כפירה מול דבקות בדבר השם, היו נחלתם של יהודים כמעט בכל זמן לאורך ההיסטוריה. הדילמות הללו נהיו אקטואליות עוד יותר משלהי המאה ה-19, עם התעצמותה של תנועת ההשכלה, עלייתה של התחייה הציונית, מאבק הדמים על ישוב ארץ ישראל והשואה. הציווי של ‘לך לך’ קיבל בעת המודרנית משמעות חדשה ואקטואלית.

כפי שמראה עבודה זו ביקשו ציירים רבים במהלך הזמנים להמחיש את הדרמה של העקידה.  מה שלא נכתב במילים הועלה בדרכים שונות על הקאנבס במכחול וצבע. גם האמנות הישראלית נדרשה רבות לנושא וביקשה לבטא דרכו את יחסה האמביוולנטי לאמונה באל, לדת ומצוותיה, ובמשתמע, לאימהות ולאבות “המקריבים” את ילדיהם על מזבח המלחמה.

עיקרה של עבודה זו תהיה איפה בחינה של הסיפור המקראי בפרספקטיבה של האמנות המצויירת. תשעה הציירים והעבודות שנבחרו, ישמשו דוגמיות לאסכולות שונות מתרבויות ואמונות שונות, שכולן מנסות להתמודד, כל אחת בדרכה שלה, עם הסיפור המקורי של העקידה.

כדי להעמיק את התשתית הרעיונית של העבודה ייעשה ניסיון לשלב בה בירור סוגיות פילוסופיות שונות, שידונו בפרקים שיעסקו בתפיסת העקידה, הקורבן והאמונה בראי הפרשנות המקראית, של חכמי חז”ל של הוגים ויוצרים מהתקופה מודרנית, ובכלל זה פרק מיוחד על מוטיב העקידה באמנות הישראלית.

תוכן עניינים

מבוא 3
א. תפיסת העקידה והקורבן בראי הפרשנות והמחקר   4
א.1 – העקידה במקרא  4
א.2 – העקידה על פי חז”ל . 7
א.3 – העקידה בהגות הפילוסופית-מוסרית המודרנית 8
ב. כיצד מתמודדת האמנות עם הדילמות המוצגות בסיפור העקידה? 10
ג. העקידה – פרשנות אמנותית ישראלית 11
ד. תיאור וניתוח יצירות של אמנים שונים בנושא העקידה 13
ד.1 – דורא אירופוס 13
ד.2 – בית הכנסת בבית אלפא  15
ד.3 – ריזה-אי אבאסי 16
ד.4- קאראבאג’יו   18
ד.5 – רמברנדט  20
ד.6 – ויליאם בלייק  22
ד.7 – גוסטאב דורה  24
ד.8 – מארק שאגאל   25
ד.9 – אבל פן  27
סיכום דברים 28
ביבליוגרפיה 29