מבוא

עניינו של חיבור זה בבחינת תופעה מאיימת ומטרידה בחברה הישראלית – “דואר הזבל” (SPAM). מי מאיתנו לא חווה (בעבר ובהווה) את התופעה של קבלת הודעות פרסומיות מטרידות לדואר האלקטרוני, לפקס, לטלפון הנייד ואף שיחות שבהן מופעל מענה קולי.

במהלך החיבור אבחן את תופעת דואר הזבל. את השפעתה על החברה הישראלית במספר תחומים, לרבות בפן הכלכלי, הפגיעה בפרטיות ובחברה בכללותה. לאחר מכן אבחן מהו “דואר זבל” מבחינה נורמטיבית. לצורך כך אבחן כיצד החקיקה הישראלית מנסה להתמודד עם תופעה זו, ואת המודלים השונים שקיימים בעולם להתמודדות עם התופעה של דואר הזבל.

לאחר מכן אבחן את הסעדים האפשריים בגין קבלת דואר זבל. בחלק זה אראה מהם הסעדים השונים (סעדים אזרחיים ופליליים) שניתן לקבל בשל קבלת דואר זבל, ומהם התנאים לכך. בהתאם לכך אבחן האם הסעדים שניתנים בחוק, והאם יש בכוחם כדי להביא להגשמת תכלית החקיקה שעניינה למנוע את תופעת דואר הזבל.

בהלימה לכך אבחן כיצד בית המשפט העליון התייחס לאחרונה לתופעה זו, וכיצד עושה בית המשפט העליון שימוש במנגנון הפיצויים שקיים בחקיקה כדי להגשים את תכליות החוק. מבלי להקדים את המאוחר, ייאמר כי בית המשפט העליון רואה בעין לא יפה את התופעה ומחפש להרתיע גורמים שעושים שימוש בדואר הזבל על ידי הרחבת היקף הפיצוי ביחס לפסיקה של ערכאות נמוכות יותר.

לבסוף, אציג גם כיצד השימוש במוסד התובענה הייצוגית יכול לסייע למיגור תופעת דואר הזבל, וכיצד החקיקה העוסקת בתובענות ייצוגיות מגשימה את תכלית החקיקה העוסקת בדואר הזבל כדי לעודד תביעות, ולהביא לידי גמול והרתעה.

תוכן עניינים

א. מבוא 2
ב. תופעת דואר הזבל 7-3
ג. “דואר זבל” – מסגרת נורמטיבית 10-8
ד. הסעדים האפשריים ואופיים בגין קבלת דואר זבל לא חוקי 11-19
ה. שימוש במנגנון התובענה הייצוגית ככלי הרתעה מפני קבלת דואר זבל 26-20
ו. סיכום 27
ביבליוגרפיה 29-28