סיכום מאמרים אקדמיים

רצח-עם והייצור החברתי של אי-מוסריות סיכום מאמר: תמצית המאמר: חקירה של שתי דוגמאות של רצח-עם בשנים המאוחרות של המאה ה-20 – אונס המוני של נשים בבוסניה והרצגובינה ב1992 ורצח העם של הטוטסי ברואנדה ב1994. מטרות המאמר הן, קודם – להתייחס לקשר בין רצח-עם בין צורות אחרות של הדרה חברתית. שנית, לחקור את הגבולות של כמה צורות של הגיון סביר קרימינלי, למשל בתחום הקורבנות (victimology- תחום מחקר) ושל דוגמאות עכשוויות אלו של רצח-עם. לאחר מכן המאמר מסכם בסיוע של גישה אנלטית אחרת הנקראת “הייצור החברתי של אי-מוסריות”. רצח-עם ועידת האו”ם בנושא מניעה וענישה של רצח-עם של שנת 1948 מגדירה רצח-עם כצורה ספציפית של פשע תחת חוק בינלאומי אשר תקפה הן בזמן מלחמה והן בזמן שלום. ועידת האו”ם מכילה שתי מרכיבי מפתח – ההגדרה של קבוצות מוגנות ושל פעולות אסורות. הועדה קובעת שרצח-עם משמעותו: רציחה של חבריה של הקבוצה. גרימת נזק חמור, גופנית או מנטלית לחבריה של הקבוצה. גרימה מכוונת של תנאי חיים כאלו שיביאו להשמדה שלמה או חלקית של הקבוצה. לכפות מצב המכוון למנוע לידות בתוך הקבוצה. העברה בכח של ילדים מתוך הקבוצה לקבוצה אחרת.  מה שמבדיל בין פעולות אלו או אחרות של רצח-עם זהו פחות אם מדובר ברמה מסוימת של אלימות אלא העובדה שמדובר בפשע שנועד ל”חיסולו” של קבוצה אליה מכוונים. מעבר להדרה: חיסול זהו ברור שהסוגים של “טיהור אתני” שנצפו לאחרונה בבוסניה ורואנדה לא יכולים להיות מובנים רק כמין היווצרות קיצונית של מצב ה”או שאתם איתנו או שאתם נגדנו” של שליטה בלעדית. אסטרטגיות “חיסול” חברתי או צבאי הללו כוללות עזיבה מוחלטת או ביטול של “חוקי הכניסה” לחברה השולטת. בכל

American Journal of Sociology  גנאלוגיות ארגוניות והתמדה של אי-שוויון מגדרי: המקרה של חברות עורכי דין בעמק הסיליקון דיימון ג’. פיליפס אוניברסיטת שיקגו תקציר באמצעות מחקר על שורשים של משרדי עורכי דין של עמק הסיליקון, אני מציע ולבחון תיאוריה ארגונית על ההתמדה הגנאלוגית של אי שוויון מגדרי המעביר שיטות וחוויות שמייסדים מעבירים הלאה לדור ההמשך שלהם. העברה זו מקשרת בין ההיררכיה של משרד האב לבין הזדמנויות לקידום נשים בחברה החדשה. מייסדי חברות אב שהיו בעבר נשים בעמדות מנהיגות, כך שמנהיגות נשית ממוסדת, סביר יותר שימצאו חברות שיקדמו נשים לעמדות בולטות. לעומת זאת, המייסדים מחברות שהיו בעבר נשים בעמדות כפופות, כך שהכפפת המין הנשי ממוסד, פחות סביר שיקדמו נשים בעמדות בולטות. הממצאים תואמים את התיאוריה וגם מראים כי אפקט ההתמדה הוא חזק יותר עבור המייסדים אשר היו בעבר מדורגים בעמדות נמוכות ועבור מייסדים אשר הרכיבו ארגון בדומה לחברות הוריהם. המחקר מציע כי מחקר עתידי צריך לחקור רוטינות ומבנים אשר לא רק יוצרים שוויון מגדרי בשוגג אלא בתורו משוכפל על פני דורות של הארגון באמצעות ניידות של עובדים. בהצטלבות המחקר על ארגונים ושוויון מגדרי, מונחת עבודה משמעותית על התפקיד שארגונים משחקים ביצירה, בשמירה ובשינויים בהשגת ההבדלים בין גברים לנשים. הגדרות התעסוקה הן אחד ההסדרים המבניים הראשיים היוצרים מחדש את דירוגי הסטטוס של אנשים לפי מין, המכונים היררכיות מיגדרית. בין אם התוצאה היא העסקה, שכר, קידום בעבודה או מחזור. חוקרים מצאו לעתים קרובות כי נשים הן מוחלשות בארגונים. באופן לא מפתיע, תשומת לב לאי-שוויון המגדר משתרעת מעבר לאקדמיה וכוללת את העיתונות הפופולרית וקהילת המנהיגות העסקית. אחד ההקשרים שבהם השוויון המיגדרי הוגדר כסוגיה קריטית היא

רגנרציה של כלל האפידרמיס האנושי באמצעות תאי גזע טרנסגניים  אפידרמוליזיס בולוזה מסוג junctional (JEB) (תמס בועתי של העור) הינה מחלה גנטית חמורה, קטלנית לעתים קרובות, הנגרמת ממוטציות בגנים המקדדים את רכיב ממברנת הבסיס למינין-332. חולי JEB מפתחים פציעות כרוניות בעור ומוקוזה, הפוגעים באיכות חייהם ועשויים להוביל לסרטן עור. מאמר זה מראה כיצד תרביות קרטינוציטים אוטולוגיות טרנסגניות הביאו לרגנרציה של אפידרמיס מלא ותפקודי אצל ילד בן 7 הסובל ממקרה חמור של JEB. דפוס האינטגרציה הפרו-ויראלית השתמר in vivo וההתחדשות של האפידרמיס לא גרמה לסלקציה קלונאלית כלשהי. ההתחקות הקלונאלית הראתה כי האפידרמיס משתמר על ידי מספר מוגבל של תאי גזע ארוכי-חיים, שזוהו כ- holoclones, בעלי יכולת התחדשות-עצמית In vitro ו- in vivo המייצרים פרוגניטורים המחדשים קרטינוציטים שעברו התמיינות טרמינאלית. מחלת ה- JEB מאופיינת בחולשה מבנית ומכאנית של האינטגומנטים. שלפוחיות ופציעות בעור ומוקוזה מתרחשות בתוך השכבה השקופה (lamina lucida) של ממברנת הבסיס בתגובה לטראומה. פציעות כרוניות בעור גורמות לזיהומים, צלקות, וסרטן העור. ה- JEB נגרמת ממוטציות בשלושה גנים – LAMA3, LAMB3 ו- LAMC2 – המקדדים את למינין-332 (חלבון הטרוטרימרי, ידוע גם כלמינין 5, המורכב משרשראות α3, β3 ו- γ2) ובגנים המקדדים את קולגן XVII ואינטגרינים α6β4. מוטציות שליליות הגורמות למחסור בלמינין-332 בדרך כלל גורמות למוות בגיל צעיר. במקרים לא-קטלניים של JEB, הלמינין-332 קיים בכמויות מזעריות, וההמידסמוזומים הם בסיסיים או חסרים. ה- JEB היא חשוכת מרפא, ומעל 40% מהחולים נפטרים לפני גיל ההתבגרות. הטיפולים הקיימים מסוגלים להפחית את הסימפטומים בלבד. ההתחדשות והתיקון של האפידרמיס משתמרים בעזרת תאי גזע אפידרמליים, המייצרים מושבות הנקראות holoclones, שבתורן מחוללות תאים מייצרי meroclone ו- paraclone, המתפקדים כפרוגניטורים מגבירי חלופה.

החוקרים משערים כי, שינוי עסקי הוא גורם עיקרי להתדרדרות במידע על מידע הפיננסי. הם יראו זאת מתוך מידע על שינוי הקצב של מיזמים עסקיים באמריקה, מ- 20 השנים האחרונות. ואז ידגימו איך קשור השינוי הזה להתדרדרות בשימושי המידע הפיננסי. התדרדרות השימוש במידע הפיננסי על מנת להראות את אופי השימוש במידע כזה, נעשית השוואה בין הנתונים החשבונאים לבין מחירי מניות ותשואות בפועל. קשרים אלה משקפים את פעילות המשקיעים כמבוססת על דעותיהם ואמונותיהם. היחלשות הקשר בין תשואות לרווחים החוקרים בודקים שינויים לאורך זמן במידע על הכנסות ועל תזרימי מזומנים וערכיהם בספרי-רישום פיננסיים, כאמת המידה לשימושיות המידע. באופן ספציפי, את היחס שבין תשואת מניה מסוימת להכנסה המדווחת על ידי המשקיעים. תקופת הזמן להיקף המחקר (20 שנה אחורה מזמן ביצועו (1996)), נבחרה, משום שהיא משקפת, לדברי החוקרים, תהליכים משמעותיים בשוק (גלובליזציה של פעילויות עסקיות, ריבויי תעשיות הי-טק, ודה-רגולציה עולמית נרחבת). כדי לבדוק את טיב ההיחלשות הזאת נעשה ניתוח רגרסיה, בחתך רוחב לנתונים השונים. המחקר נעשה בין השנים 1978-1996, והיו בכל שנה בין 3,700-6,800 חברות שונות, כאשר חלקן היו קבועות (1,300 מהן). החוקרים מדגישים כי: נמצא ש- א’- חתך הרוחב בין תשואה למניה והכנסות מדווחות, ירד במהלך 20 השנים שבמחקר. ב’- עקביות בין המידע של ההכנסות המדווחות ולבין רלוונטיות המידע למשקיעים, ירדה לאורך זמן, בלי התחשבות באיכות תחזיות האנליסטים. ג’- הגידול בזמינות של מידע לא-חשבונאי למשקיעים לא לבדה אחראית לירידה בשימושיות ההכנסות, כפי שהראתה הירידה במקדם התגובות להכנסה. היחס בין תזרים המזומנים לתשואות ע”מ להוכיח טענה כי זרמי מזומנים הם יותר אינפורמטיביים מהכנסות, נעשתה רגרסיה לארבעה משתנים בלתי תלויים. כך שהרגרסיה מראה קשר בין תשואה

הבנה וניהול התנהגות ארגונית מהדורה 6 ג’ניפר מ.ג’ורג Jess H.Jones Graduate School of Business Rice University גרת’ ר. ג’ונס Mays Business School Texas A&M University פרק 2 – שונות אישית: אישיות ויכולת ראשי פרקים סקירה כללית טבעה של האישיות מודל חמשת הגדולים של האישיות תכונות אישיות אחרות רלוונטיות לארגון טבעה של היכולת ניהול יכולות בארגון סיכום תרגילים בהבנה וניהול התנהגות ארגונית מקרה פתיחה – ההחלטיות של נויי (Nooyi) כמנכ”לית של פפסיקו, אינדרה נויי מובילה חברה עם 198,000 עובדים ומעל 23 מיליארד דולר מחזור. המצפון, ההחלטיות, המשמעת העצמית, פתיחות לרעיונות חדשים, חברתיות וטבע אוהד היו התכונות שמאז ומתמיד ליוו אותה בקריירה שלה. הקריירה שלה בהחלט הייתה מרשימה. 3 פעמים היא נכללה ברשימת “האנשים המשפיעים ביותר בעולם” של מגזין Time והיא במשך שלוש שנים רצופות נבחרה ע”י מגזין פורבס להיות האישה החזקה ביותר בעסקים. היא נולדה וגדלה בהודו ובלטה בפתיחות לדברים חדשים ובהחלטיות שלה. היא מילאה מספר תפקידי מנהיגות בפפסיקו לפני שהיא הגיע לתפקיד הבכיר ביותר. המקוריות של נויי התבטאה בחזונה עבור פפסיקו – “ביצועים עם מטרה” – התחייבות למזון מזין טעים ובריא, התחייבות להגן על הסביבה הטבעית והתחייבות לשמור על טובת העובדים של פפסיקו. בזמן כהונתה פפסיקו הגדילה את מלאי המוצרים שמוגדרים בריאים. פפסיקו בהנהגתה של נויי פיתחה יוזמות חדשות ובזכות נויי ותכונות הנחישות, ההתמדה, המשמעת העצמית והעבודה הקשה יוזמות אלו הצליחו. בנוסף לתכונות אלו נויי גם גילתה את צדדיה היותר רכים כמו חיבה ואהדה, פתיחות וכנות אשר עזרו לה לשמור על תקשורת פתוחה עם העובדים ונתנו להם להרגיש חופשיים לשוחח אתה באירועים חברתיים. סקירה כללית כל חבר בארגון בעל תכונות

Integre Technical Publishing Co., Inc. College Mathematics Journal 41:3 January 22, 2010 תקציר 4 עמודים ראשונים מתוך התיאוריה של ויויאני והרחבותיה המחבר: אליאס עבוד Elias Abboud המכללה האקדמית לחינוך בית ברל התיאוריה של ויויאני קובעת כי סכום המרחקים מכל נקודה בתוך משולש שווה שוקיים לצלעות הוא קבוע. במאמר זה בוצעה הרחבה לתוצאה זו והראנו באמצעות כלי תכנות לינארי כי כל פוליגון קמור יכול להתחלק למקטעים מקבילים אשר מקיימים את אותה התיאוריה. קראנו לפוליגון שכזה בעל תכונה של CVS אם סכום המרחקים מכל נקודה פנימית לצדדיו הוא קבוע. מסקנה נהדרת התבררה מהתיאוריה של ויויאני: אם רק 3 נקודות לא לינאריות בתוך פוליגון קמור מקיימות סכום מרחקים קבוע אזי הפוליגון בעל תכונה של CVS.  כאשר דנו בפוליגון קעור המצב שונה מהותית. במקרה של פאונים אנלוגיים לפוליגונים המסקנות היו בהתאמה. Vol. 41, no.3, May 2010 The College Mathematics Journal

סיכום מאמר- העדפת זמן, ניכיון זמן, והחלטות הקשורות לעישון אחמד קחווג’ה, דן סילברמן, פרנק סלואון הקדמה מאמר זה בוחן את הקשר בין ניכיון זמן, מקורות אחרים של העדפת זמן ובחירות הקשורות לעישון. הוא מתחיל באמירה כי הספרות הכלכלית מן הזמן האחרון בנושא אנומליות (דבר מה  חריג, מחוץ לנורמה) של החלטות הקשורות לזמן ושליטה עצמית התמקדה בהנחות חלופיות להנחה הסטנדרטית של ניכיון זמן אקספוננטיאלי. מודלים של ניכיון זמן היפרבוליים חתרו תחת או החליפו את ההארות שנבעו ממודלים סטנדרטיים, הסבירו התנהגויות בלתי מובנות, והפיקו השערות שניתנות לבדיקה. באופן משמעותי הודגם כי השלכות מסוימות שקשורות למדיניות הרווחה של הממשלה תלויות בשאלה האם הצרכנים הם בניכיון קוואסי היפרבולי מאשר סטנדרטי, ניכיון אקספוננטיאלי. למשל, אם סוכנים הם מנכים היפרבוליים, מדידת העלאת הרווחה מתוך העלאת המס על סיגריות עשוי להיות גבוה יותר באופן משמעותי משום שבעיות של שליטה עצמית יוצרים רשת ערכית של עישון שהם פנימיים אצל המעשנת.         במחקר זה, תוך שימוש במידע שנאסף עבור המחקר, נבחן הקשר בין ניכיון זמן, מקורות אחרים של העדפת זמן, ובחירות הנוגעות לעישון. ההחלטה לעשן מייצגת מסחר אינטר-טמפוראלי (המתפרש על גבי הזמן) בעל השלכות מהותיות לרווחת החברה והיחיד, ולכן מעניק הקשר טבעי שהמחקר הזה מתייחס אליו. הופקו מדדים של ניכיון זמן מבחירות הן בהקשר הכלכלי והן הבריאותי. נבחן גם את מערכת היחסים עם אלמנטים נוספים של העדפת זמן ומצב העישון. באופן ספציפי, הוערכה מידת השליטה העצמית של המגיבים תוך שימוש במדדים של אימפולסיביות (פעולה בלתי מחושבת) בהתנהגות של יחידים. נבחן האם המדדים הללו ואחרים של שליטה עצמית משתנים בעקבות מצב עישון ומה הטווח שבו במדדים הללו מתואמים עם ערכים סובייקטיביים

חומצה גלקטורונית – סיכום Galacturonic Acid Inhibits the Growth of Saccharomyces cerevisiae on Galactose, Xylose and Arabinose Eline H. Huisjes, Erik de Hulster, Jan C. van Dam, Jack T. Pronk and Antonius J. A. van Maris מבוא תסיסה יעילה של סובסטרטים מעורבים הינה חיונית להמרה מיקרוביאלית של חומרי גלם מדור שני, כולל מי קולחין עשירים בפקטין כמו קליפות של פירות הדר ועיסת סלק סוכר. חומצה גלקטורונית הינה מרכיב מרכזי בהידרוליזטים של חומרים אלו, העשירים בפקטין. שמר האפייה (Saccharomyces cerevisiae), המייצר העיקרי של ביו-אתנול, אינו מסוגל להשתמש בחומצת סוכר זו. ההשפעה של חומצה גלקטורונית על תסיסת אלכוהול באמצעות S. cerevisiae נחקרה בעזרת תרביות אצווה אנאירובית הגדלות על תערובת של גלוקוז וגלקטוז בריכוזי חומצה גלקטורונית שונים ועל תערובת של גלוקוז, קסילוז וארבינוז. בתרביות הגדלות ב- pH 5.0, הרבה מעל ערך ה- pKa של חומצה גלקטורונית (3.51), ההוספה של 10g ⋅ liter-1 חומצה גלקטורונית לא השפיעה על הקינטיקה והגדילה של תסיסת הגלקטוז. בתרביות שגודלו ב- pH 3.5, ההוספה של 10g ⋅ liter-1 חומצה גלקטורונית לא השפיעה באופן משמעותי על עיכול הגלוקוז. עם זאת, ברמת pH נמוכה זו, החומצה הגלקטורונית עיכבה לחלוטין את הצמיחה על גלקטוז והפחיתה את שיעור עיכול הגלקטוז ב- 87%. בנוסף, נמצא כי חומצה גלקטורונית מעכבת באופן משמעותי את התסיסה של קסילוז וארבינוז באמצעות זן ה- S. cerevisiae המהונדס IMS0010, הגורם לתסיסת פנטוז. הנתונים מצביעים על כך כי העיכוב מתרחש כאשר חומצה גלקטורונית לא-דיסוציאטיבית נמצאת מחוץ לתא ותומכים בהשערה כי שילוב של קצב ספיגת סובסטרטים מופחת הנובע מעיכוב תחרותי על Gal2p, דרישת אנרגיה מוגברת לצורך שימור הומיאוסטזיס תאי, ו/או הצטברות של חומצה גלקטורונית 1-

אני יודע מה עשית: ההשפעות של חריגות בין-אישיות על עוברי אורח באמצעות תיאוריית עיבוד המידע החברתי, בדקנו כיצד חריגות בין-אישיות משפיעות על חברים בקבוצת עבודה הרואים או מודעים לחריגות אלו. מצאנו כי ידע עקיף לגבי חריגות בין-אישיות של חבר בקבוצה מוביל לחריגות בין-אישיות של האדם הנבדק. מצאנו בנוסף כי כאשר הלכידות בקבוצה היא גבוהה, סביר יותר כי צפייה ישירה בחריגה תוביל לחריגות של המשקיף מן הצד. ממצאים אלו מוסיפים תוקף לתיאוריות והמחקרים לגבי אפקט המשקיף מן הצד בכל הנוגע לחריגות במקום העבודה. חריגות במקום העבודה הן נפוצות בארגונים שונים, ומושכות את תשומת הלב של חוקרי ניהול. חריגות אלו מתייחסות להתנהגות אינדיבידואלית יזומה המפרה נורמות ארגוניות ומאיימת על שלמות הארגון, חבריו, או שניהם. למרות שההתנהגות היא יזומה, היא אינה נדרשת לכלול כוונה לפגוע. תוארו שתי צורות בספרות: חריגה בין-אישית וחריגה ארגונית. חריגה בין-אישית: התנהגויות המתמקדות בחברים בארגון (התעללות מילולית, בדיחות והערות פוגעניות, קללות אתניות או גזעניות). חריגה ארגונית: התנהגויות המתמקדות בארגון ככלל, במקום בחברים ספציפיים (גניבות, שימוש בסמים, האטת עבודה וכדומה). חריגה בין-אישית כוללת מגוון התנהגויות, כמו גסות רוח ובריונות במקום העבודה. חלק מהן מתרחשות על בסיס יומי, ולעתים קרובות גורמות לתגובות רגשיות של כעס אצל העדים להן. חריגות בין-אישיות, בהן נתמקד במאמר זה, מובילות לתוצאות שליליות עבור אלו הסובלים מהן ועבור הארגון. עבור האדם הסובל מחריגה בין-אישית עלולות להיות השלכות קשות, במיוחד כאלו הקשורות בדחק ורווחה נפשית. אנשים אלו סובלים ממצוקה נפשית, פגיעה ברווחה הנפשית, וירידה בשביעות הרצון במקום העבודה. אלו הסובלים מגסות רוח (incivility), חריגה בין-אישית המוגדרת בתור “התנהגות חריגה באינטנסיביות נמוכה עם כוונה מעורפלת לפגוע במטרה, תוך הפרת

סיכום מאמר – “About Face” for Delinquent Youth: Military Service as a Turning Point Across the Life Course By Elizabeth L. Gloyd, Wanda E. Leal המאמר מציג כיצד שירות צבאי יכול להשפיע על פשיעה וביצוע עבירות עתידיות אצל נוער אמריקאי בעלי רקע עברייני. המאמר בוחן האם הצבא מהווה נקודת מפנה עבור נוער בעלי עבר פלילי ונסמך על מחקרים קודמים ותוצאותיהם, אך גם משתמש בשיטות מחקר חדשות ומתודות שונות. עד כה בדקו מחקרים קודמים בנושא את הסוגיה על פשעים הרשומים ברקורד משטרתי, ואילו מאמר זה בודק פשעים שדווחו על ידי הנערים עצמם. התוצאות מראות שיש השפעה ניכרת על נערים שכאלו בחלק מסוגי הפשיעה ושיש הבדל בין חיילי מילואים לחיילים בסדיר. המאמר עוסק בניגודים ובמחלוקות השונות שעולים במחקרים השונים העוסקים בנושא ומעלה נקודות לגבי נקיטת מדיניות תואמת. הצבא האמריקאי לאחר מלחמת וייטנאם הפך לצבא התנדבותי לחלוטין. עם זאת, הוא משתמש בשיטת מיון בררנית וקפדנית ונחשב היום לאחד המקצועות המכובדים ביותר בארצות הברית. מסיבה זו, נעשו מחקרים רבים על אופן ההשפעה של השירות הצבאי על חיי אדם מבחינות שונות, כמו מצב סוציו-אקונומי, מוסריות ועבריינות. רבים מהמחקרים הסיקו שאכן מדובר בנקודת מפנה חיובית המשפיעה על אופי האדם. מחקר שביצעו סימפסון ולאוב (Sampson and Laub’) מציע הסבר לסיבה שדווקא הצבא גורם לשינוי גישה זה, שם הציגו תיאורית שליטה חברתית מתקדמת על השפעתם של תהפוכות בחיים על בני אדם. התיאוריה מציגה כיצד מסלול חייו של אדם הוא גורם משתנה ולא קבוע, ומושפע מאירועים שונים בחיים. התיאורייה מסבירה כיצד הזיקה לפשע מושפעת מהתנהגויות פרו-חברתיות בחברה קונבנציונאלית. לפיה, אפילו פושעים מבוססים יכולים לקיים קשרים פרו-חברתיים במהלך בגרותם. מחקרים