(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בהיסטוריה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

התפתחות הלאומיות המצרית (סמינריון)

מבוא עבודה זו תבחן את התפתחות הלאומיות המצרית מתחילתה, בשלהי התקופה העותומנית, עבור למצרים תחת שלטון הבריטים ועד למשטרו של נאצר. הפרק האחרון בעבודה יבקש לחבר בין הלאומיות המצרית בתקופה שצוינה לבין המגמות בלאומיות המצרית בעשורים האחרונים. במסגרת העבודה ייבחן המתח בין קוומיה (פאן ערביות) ובין ווטניה (הזהות המצרית הפרטיקולרית). רעיון האחדות הכל ערבית והשאיפה להגשימו (“פאן ערב”) טבועים עמוק בתרבות הפוליטית בארצות הערביות. הלכה למעשה מחולקת האומה הערבית לישויות, ובדורות האחרונים – למדינות שונות ונפרדות. התפתחויות ותהליכים פוליטיים מנוגדים בעולם הערבי היו הרקע לדיונים ולוויכוחים שנערכו ולהחלטות שנתקבלו בעניין זה. לפי שמש, בפברואר 1958 הגיעו לשיאן הפעולות למען הגשמתו של חזון הלאומיות הערבית באיחודן של מצרים וסוריה ובהקמת קע״ם; כעבור שלוש שנים בלבד פורקה קע״ם (ספטמבר 1961), והפירוק הביא בעקבותיו את ׳משבר האיחוד׳ או ׳טראומת האיחוד׳, שסתמו את הגולל למשך שנים רבות על כל אפשרות למימושו של איחוד מעין זה פעם נוספת . אירועים אלה החריפו את הקונפליקט ששרר בעולם הערבי ובמצרים בין התפיסה הלאומית הכלל ערבית – ׳קומיה׳ לבין התפיסה הלאומית הרגיונלית (׳וטניה׳ או ׳אקלימיה׳). הם הביאו להקצנתה של הקוטביות ששררה בתפיסת הלאומיות הערבית בין שני זרמים: הזרם הלאומי המהפכני׳ בהנהגתו של נאצר, והזרם ׳המתון׳ בהנהגתו של הגנרל עבד אל כרים קאסם. דמותו של ג’מאל עבד אל-נאצר הפכה למעין מיתוס מכונן לציבור המצרי ובעולם הערבי עקב הלאמת תעלת סואץ ב-1956, אז נחלה מצרים בהנהגת נאצר ניצחון פוליטי-מדיני (למרות שלא היה ניצחון צבאי) כשהעביר נאצר את בעלות התעלה ומינויה לבעלות מצרית מקומית. מיתוס זה הוליד את התנועה הנאצריסטית ששאפה לאיחוד ערבי כולל תחת הנהגתה של מצרים. לאור זאת אני

קרא עוד »

ישראל והעלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961

הקדמה בין השנים 1956 – 1958, התירה ממשלת מרוקו יציאה לישראל, לכ 2000 יהודים בלבד מאוכלוסיה של כ170 אלף יהודים. לשם מניעת העלייה נקטו שלטונות מרוקו באמצעים הבאים: לקיחת דרכונים של יהודים לשם בדיקה שמעולם לא הוחזרו, דרכונים שהובאו להארכה – הוחרמו.  כשניתן אישור לדרכון רק אחד מבני הזוג אושר. כדי לשנות את המדיניות המרוקנית בענייני העלייה, קראו משרד החוץ הישראלי ומחלקת העלייה בסוכנות לאנשי הקונגרס היהודי כדי לנסות לרכך את עמדת ממשלת מרוקו. לעיתים נדמה שהמרוקנים היו מוכנים לרצות את השדלנים היהודים אך נמנעו מכך, הלחץ של קהיר והליגה הערבית איימו עליהם יותר מהשפעת הארגונים היהודיים במערב. סיום הפרוטקטורט הצרפתי והספרדי הביא ימים של אי וודאות על יהודי מרוקו. כל עוד היו צרפתים במרוקו היהודים חשו במידת אופטימיות. מרוקו אסרה על חופש תנועה יהודית זמן רב, להבדיל ממצרים ומשאר מדינות המגרב בעידן הדה-קולוניזציה שמדי פעם הערימו מכשולים בפני העלייה אך לא מנעו אותה כליל. בעקבות כך נאלצו פעילים מישראל ופעילים מקומיים במעל העלייה, לרדת למחתרת. כשבעים אחוז מיהודי ארצות האסלאם הגיעו למדינת ישראל, כל השאר היגרו לצרפת, לקנדה, לבריטניה ולאיטליה. העלייה לישראל נוהלה, רובה ככולה, על ידי מוסדות מדינת ישראל והסוכנות היהודית בשיתוף עם ארגונים יהודיים בין-לאומיים וממשלות ידידותיות[1]. בעבודה זו אבדוק את מאפייני העלייה של יהודי מרוקו שנקראת גם העלייה הבלתי חוקית, ומה הסיבות לכך. אבחן את שלוחת  ‘המסגרת’ שבראשות פעילות המוסד מן ההיבט המדיני והמבצעי. אסקור את דרכי העלייה לארץ ישראל ואת מדיניותם של מדינות ספרד ובריטניה ותרומתם לעלייה.  שאלת המחקר מהם מאפייני העלייה החשאית ממרוקו בשנים 1956-1961? [1] חיים סעדון (עורך) בגלוי ובסתר העליות הגדולות מארצות

קרא עוד »

נכבה ומלחמת יום העצמאות

שאלת המחקר: מהי שיטת המחקר הטובה ביותר לברר מה קרה ב מלחמת יום העצמאות –נכבה?  היסטוריות הכותבים על מלחמות וסכסוכים במאות ה- 19 ו 20 יכולים להתנתק ממושא מחקריהם, מאחר ועימותים אלו הסתיימו ונמתח קו המפריד אותם מההווה. לעומת זאת, חקר הסכסוך הערבי- יהודי, עוסק בעימות שעדיין נמשך ולא רואים לו כרגע סוף. הבעיות הכרוכות ביחסי יהודים ערבים שעלו במלחמת יום העצמאות /נכבה, טרם נפתרו ולכך יש השלכות אקטואליות. “ההיסטוריוגרפיה של הסכסוך ערבי – יהודי היא חסרת תקדים, ממש כמו הסכסוך עצמו”.ההיסטוריה של הסכסוך נכתבה בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, בידי עושי ההיסטוריה עצמם. שככל הנראה שאפו להצדיק את מעשיהם ולהאדיר את חלקם. התחיל בכך בן גוריון והמשיכו שאר המנהיגים. השאלות, ‘מי גירש את הבריטים’, ‘מי בנה את ארץ ישראל’, ‘מי הקים את הכוח המגן העברי’. עברו מן ההיסטוריה של הישוב אל ההיסטוריוגרפיה שלו. שאלות אלו לא היו היסטוריות בלבד, ומשמעותן לא הייתה רק כינון נרטיב על העבר ועיצוב של זיכרון קולקטיבי. “לצד חלוקת זרי הדפנה על הישגי העבר, התשובות נועדו לבסס תביעות להנהגת המדינה או לפחות לשותפות בה”.לצורך הפצת רעיונותיהם, ייסדו מנהיגי התנועות מכוני מחקר ובהם הועסקו חוקרים שסיפרו את הסיפור, על פי קווי המתאר ההיסטוריוגרפים שהתוו מנהגי הארגון אליו השתייכו.   תוכן עניינים פרק 1 שאלת מחקר עמוד- 2 – 5 פרק 2 תשובה ראשונה: הגישה מסורתית עמוד- 6 – 10 פרק 3 תשובה שנייה: הגישה המודרנית עמוד- 11 – 18 פרק 4 דיון עמוד- 19 – 21 פרק 5 חידוש:להציג את החידוש לפי – הפוסט-מודרניזם עמוד – 22 – 26 ביבליוגרפיה עמוד – 27 נספחים –

קרא עוד »

סמינריון הפריחה הכלכלית בצפת במאה ה-16 וסיבותיה

מבוא צפת היא הצעירה מבין ארבע ערי הקודש שבא”י. חברון, ירושלים וטבריה הן ערים עתיקות יומין וצפת, לעומתן, הצטרפה למעמד הרם הזה רק במאה ה-16. אחת התופעות המיוחדות לצפת ובעיקר לקהילה היהודית, היא החורבן והתקומה המשמשים במחזוריות לאורך כל תולדותיה. (שילר, א. ברקאי, ג, 2002). המאה ה-16 היא המאה שבה צפת חוותה את תקופת הזוהר שלה, עד כדי כך שלפי ההערכה גדלה הקהילה היהודית בצפת פי חמישה במשך 22 שנה (1525-1547). (אפרת, א., 2002). הסטוריונים כתבו על צפת “צפת היתה למרכז היהודי החשוב ביותר בא”י למן חתימת התלמוד.” (רפל, י., רפפורט, א., 1986). במאה ה-16 צפת עלתה על ירושלים הן במספר תושביה היהודים, הן ברווחתם והן בכמות החכמים היהודים שחיו בה והשפיעו בתורתם על העולם היהודי כולו. עבודה זו יוצאת מנקודת הנחה שפריחה שכזאת לא מתרחשת יש מאין, אלא בעקבות שינויים שהיוו מצע נוח לצמיחת העיר. לכן, הפרק הראשון יעסוק בשינויים שהתרחשו בעולם היהודי, בארץ ישראל בכלל ובצפת עצמה. ההנחה היא שהשינויים השפיעו על כל מעגל החיים: הן הרוחני, הן החברתי, הן הכלכלי. העבודה תתמקד בהיבט הכלכלי. העבודה תבקש להוכיח שתור הזהב הזה קרה בגלל צירוף של מספר גורמים שחברו יחד. היבט כלכלי לא יכול להיות מנותק מהיבט פוליטי, גאוגרפי, מנהלתי וחברתי. אי לכך השינויים שהתחוללו יקיפו היבטים אלה. בדיקת הצמיחה הכלכלית תיעשה באמצעות סקירת  המקצועות היהודים אשר רווחו בצפת במאה ה-16, תוך השוואה למאה הקודמת לה והשוואה לירושלים. חשיבות הנושא היא בכך שבצפת בא לידי ביטוי המשפט: החומר מקיים את הרוח. חיי הרוח המפוארים של צפת במאה ה-16 הושפעו מתהליכים כלכליים, חברתיים ומדיניים שהתרחשו הרחק ממנה וגם בה עצמה.

קרא עוד »

סמינריון הקולוניאליזם הבריטי בהודו

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הקולוניאליזם של האימפריה הבריטית ומאפייניו.  היא תבחן מהו הקולוניאליזם הבריטי תוך התמקדות בהתפתחותו בהודו, מאפייניו, גורמיו, מדוע הייתה התנגדות כלפיו, וכיצד לבסוף קולוניאליזם זה התמוטט ונפל. בשנת- 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, בעקבות תבוסתם של העותומנים והגרמנים, האימפריה הבריטית כיסתה שטח נרחב יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. הכוחות שניצחו לאחר מלחמת העולם הראשונה, החלו להשמיע ביקורת נוקבת כנגד הקולוניאליזם, למרות שהזרים כספים לתוך בריטניה עצמה.  השפל הכלכלי שנגרם בעקבות אותה מלחמה, גרם לכך שהבריטים החלו לפקפק – האם כל זה כדאי לנוכח ההוצאות ההולכות וגדלות הכרוכות באחזקת אימפריה רחבה שכזו. כתוצאה מכך, ארצות אוטונומיות ביקשו לקבל אוטונומיה גדולה יותר מכוחות האימפריה הבריטית. הן ביקשו להיכלל בחבר הלאומי הבריטי, ה- Commonwealth, משום שההכרה בהן כמדינות עצמאיות בעלות זיקה לבריטניה, הייתה מאפשרת לחוקק חוקים, ולעמוד על האינטרסים של עמן, ולא רק של הבריטים, שלעיתים היו מנוגדים. עבודה זו תעסוק בבחינת האימפריה הבריטית, הקולוניאליזם הבריטי בהודו והיבטיו השונים: מאפיינים, גורמים, סיבות להתנגדות וכדומה. לבסוף, עבודה זו תבחן את הגורמים העיקריים לסיום הקולוניאליזם הבריטי בהודו, ונפילתה של האימפריה הבריטית. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת הקולוניאליזם הבריטי בהודו משום שהקורס הנלמד הוא קולוניאליזם אירופאי, ומאחר והייתי בהודו בטיול במשך כשבעה חודשים, מצאתי את עצמי מאוד מתעניין בסימני הקולוניאליזם הבריטי שעדיין ניכרים ברחבי הודו, והחלטתי לבחון זאת בעבודה הנוכחית.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית- 4-2 הקולוניאליזם – 4-5 הקולוניה הבריטית בהודו – 6-9 ההתנגדות לקולוניאליזם בהודו – הפן הבריטי – 10-12 מהטמה גהנדי: האיש, ושיטת

קרא עוד »

סמינריון טראומת מלחמת העולם השנייה בקולנוע האמריקאי בתחילת המאה ה-21

פתח דבר נושא העבודה עוסק בטראומת מלחמת העולם השנייה בקולנוע האמריקני בתחילת המאה ה-21. אנסה להציג את אחת מדרכי ההתמודדות האמריקאית עם טראומת מלחמת העולם השנייה , דרך הקולנוע ההוליוודי. בעקבות היותי חובבת גדולה של סרטי פעולה בכלל וסרטי מלחמה בפרט, החלטתי להתעמק בנושא זה. בחרתי להדגים ולבסס נושא זה ע”י ניתוח  שני סרטים: פרל הארבור(מייקל ביי, 2001) וממזרים חברי כבוד, (קוונטין טרנטינו, 2009). סרטים אלו נבחרו בזכות זווית ראייתם השונה את מציאות המלחמה. הם כה מנוגדים ועם זאת שניהם מתמודדים עם אותה הטראומה. הראשון מתיימר להיות סרט היסטורי  והשני – אמת נרטיבית. עם זאת, שניהם מתמודדים עם טראומת מלחמת העולם השנייה. מעניין מאוד לראות כיצד כל במאי השתמש בטראומת המלחמה ויישם אותה בדרכו. סרטים אשר דנים בנושא מלחמת העולם השנייה מעלים ז’אנרים שונים ונרטיביים אשר משתנים ככל שהזמן עובר, על פי רוח התקופה וכן בהתאם להשקפת עולמו של יוצר הסרט. לפעמים, הבמאים מציגים בסרט הנוגע למלחמה מסר אשר משלב בו דעות חברתיות, פוליטיות ולאומיות המתאימות לאותה תקופה, כמו כן הנרטיב מעוצב על פי שיקולים אומנותיים ומסחריים, כך שהתיעוד ההיסטורי לא תמיד תואם באופן עובדתי את העלילה על המסך. הסיפור כבר לא מציג נקודת מבט אחת על המלחמה, אלא עשוי להציג נקודות מבט שונות, אוניברסאלית יותר. רוזנסטון עוסק אף הוא בקשר שבין היסטוריה לבין אומנות, ובמרכז הדיון שלו הוא מציב את הקולנוע, שהפך להיות מדיה פופולארית ומשמעותית בעיצוב ידיעותיו של האדם במאות ה-20 וה-21. לשיטתו של רוזנסטון, ההיסטוריונים לא צריכים להירתע מן הבדיון בסרטים אך עם זאת ישנן כמה עובדות היסטוריות ידועות ומקובלות שלטענתו חייבות להיות נוכחות. רוזנסטון מודע לכוחה של

קרא עוד »

סמינריון כיצד באה לידי ביטוי התמודדותם של בני הדור השני עם זיכרונות הוריהם בקולנוע הדוקומנטרי משנות השמונים ואילך

מבוא מחקר פסיכולוגי בנוגע לניצולי השואה   מחקר אמריקאי שבדק ניצולי שואה שפנו לטיפול פסיכולוגי מעלה את הממצאים שהניצולים חווים פוסט טראומה כל חייהם. חוקרים בדקו 27 ניצולי שואה חמישים שנה לאחר השואה שפנו אליהם לטיפול, ומתוכם ל 20 מטופלים, או 74% נמצאה הפרעה פוסט טראומטית, מה שמראה שהתופעה נמצאת אצלם לאורך כל חייהם (טרפלר, בראונשטיין, מוסקוביץ, פרידמן, 2007). אצל ארבעה מתוך השבעה שלא אובחנו כבעלי פוסט טראומה נמצאו הפרעות נפשיות קשות של חרדה, שלא מוגדרות כפוסט טראומה. רק שלושה מבין 27 המשתתפים נמצאו ללא חרדות קשות. הנחקרים דיווחו אמנם על ירידה לאורך השנים בסימפטומים של תופעת הפוסט טראומה, אך עם זאת הם דיווחו על עלייה בתגובות כמו הימנעות מהסביבה וחוסר אכפתיות. מחקר אחר שנעשה בתחום מצא שככל שגיל האדם שחווה פוסט טראומה עולה, כך גוברת נטייתו להתבודדות והימנעות מחברה (מקפרלן, 1990). סלומון ופרגר, שחקרו ניצולי שואה שחיים בישראל בזמן מלחמת המפרץ, מצאו שמעבר לדיכאון, חווים הניצולים תפיסה גדולה יותר של סכנה, מצוקה פסיכולוגית גדולה יותר, ומצבים רבים יותר של חרדה, עצבנות והתרגשות מאשר מבוגרים בני אותו הגיל אשר לא חוו את השואה. החוקרים טוענים שמתן עדות ע”י הניצולים הפיג אצלם את תחושת המתח והחרדה, ונתן להם את האפשרות להמשיך ולתפקד בצורה נורמלית. החוקרים הללו טוענים שרוב הנחקרים שהגיעו לבקש עזרה מעולם לא שיתפו עם ילדיהם את מה שעבר עליהם בתקופת השואה. כהן, רחלי ודקל כתבו מחקר על קשיים באינטימיות ותופעת פוסט טראומה אצל ניצולי שואה שהיו ילדים בזמן השואה. הן מסבירות שמרבית הילדים נחשפו לכמה סוגי טראומה, חלק לבדם וחלק עם בני משפחה. אצל ילדים שאיבדו דמויות משמעותיות במשפחה

קרא עוד »

סמינריון – כיצד באה לידי ביטוי הגזענות כלפי השחורים בארצות הברית ומהם דרכי ההתמודדות עימה על פי הסרט מיסיסיפי בוערת

מבוא מבחינה היסטורית, נעשה שימוש בקולנוע אפריקני אמריקאי על מנת להאיר את נושא הגזענות בחברה האמריקאית. המאבק בגזענות היה נושא בולט בסרטים אשר נעשו על ידי שחורים ונושא בולט בתיעוד חייהם של השחורים. אירוני, אך מאז 1990 הרבה יוצרים שחורים הגיעו לתפקידים בכירים בהוליווד אך, הגזענות חדלה להיות הנושא העיקרי של סרטים שעברו תחת כפם. הסרטים הבודדים אשר עסקו בגזענות נכשלו קשות בקופות אפילו בקרב שחורים צעירים. מדוע דבר זה קרה? ישנן מספר סיבות לכך לפי שרידן (Sheridan, 2006). אחת הסיבות היא הטבע הזהיר של תעשיית הקולנוע בעיקר שמדובר בסרטים שנויים במחלוקת ובעלי מודעות חברתית. אך, אולי הסיבה החשובה ביותר היה השמרנות הגוברת בקרב השחורים הצעירים והייאוש אשר גובר אצל אחרים אשר מוביל אותם לחשוב שגזענות בחברה בת ימינו כבר לא כל כך רלוונטית (Sheridan, 2006) . מהי גזענות: רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני. בעבודה זו אבחן כיצד באה לידי ביטוי הגזענות כלפי השחורים בארצות הברית ומהם דרכי ההתמודדות עימה על פי הסרט; מיסיסיפי בוערת? אודות הסרט: דרמה נועזת וחזקה שמאירה פרשה מכוערת בהיסטוריה האמריקאית הלא רחוקה. וויליאם דפו וגין הקמן הם שני סוכני אף.בי.איי הנשלחים למיסיסיפי לפענח את תעלומת העלמם של שלושה צעירים פעילי זכויות אדם. בתוך כך מבעבעים ונחשפים יחסם המחפיר של הלבנים לשחורים, השנאה והאלימות. בסרט “מיסיסיפי בוערת” ניתן לראות הרבה חוקים מחוקת ארצות הברית אשר מושלכים הצידה בראי הגזענות. כגון: הזכות לחיים ; הזכות לביטחון אישי, שלמות הגוף; הזכות לאזרחות; הזכות לחירות; חופש התנועה; חופש הדעה

קרא עוד »

סמינריון – פרשנותו של האבן עזרא

הקדמה במסגרת העבודה, אבקש לעסוק בנושא: פרשנותו של רבי אברהם אבן עזרא. רבי אברהם אבן עזרא נולד בעיר טודלה, שבצפון ספרד, בשנת 1089, וייתכן שכבר בצעירותו עבר דרומה למרכזי החוכמה היהודיים שבספרד המוסלמית – קורדובה, טולידו וגרנדה, ואף הגיע לצפון אפריקה. בשנת 1140 עזב את ספרד “מחמת המציקים” ומאז פעל במשך 25 שנים בארצות אירופה הנוצרית (איטליה, צרפת ואנגליה). הוא נפטר בשנת 1164 (כדורי, תשס”ז). סקירה במקורות הספרותיים השונים מעלה, כי הראב”ע ידוע כאישיות בעלת פנים רבות: משורר, פרשן, מדקדק, פילוסוף, אסטרונום, אצטרולוג, מתמטיקאי, חכם בחוכמת החיים, שנון וחריף בפתגמיו, בקי ונבון באוצרות היהדות ובמדעים כלליים, בעל תפישה עמוקה ורחבה להפליא (ויזר, תשל”ו). יצירותיו של הראב”ע בדרך כלל מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות: בתקופה הראשונה, (1089-1140) הוא שהה בעיקר בספרד, השתלם בתורה ובחכמות כלליות והתרועע עם המשורר והפילוסוף רבי יהודה הלוי. מבחינה ספרותית מייחסים לתקופה זו בעיקר את כתיבת שיריו – שירי קודש ושירי חול (ניצן ואחרים, 2001). התקופה השנייה הייתה תקופה של נדודים מאונס. ראב”ע עזב את ספרד ועבר לאיטליה (רומא, לוקה, וירונה) משם לדרום צרפת ולצפונה (מנטובה, נרבונה, בדרש, רואן), ומשם לאנגליה  (לונדון). שם הוא כנראה נפטר בשנת 1164 (או בשנת 1167) (שם). גולת הכותרת ביצירותיו הם פירושיו לתנ”ך בכלל ולתורה בפרט, שבהם עומדות לו כל המעלות, שחברו יחד להאדיר ביתר שאת את מפעלו הכביר. בד בבד, יש לזכור את החומר העשיר המצוי בפירושיו (ויזר, תשל”ו). “יסוד מורא וסוד תורה” ו – “אגדת השבת” הם שני החיבורים האחרונים של ר’ אברהם בן עזרא. מבין כתביו המרובים “יסוד המורא” הוא היחיד שמוקדש לעיון שיטתי ביסודות היהדות. מותר איפוא לראות בחיבור

קרא עוד »

סמינריון ארגון הצדקה בקהילות בבל בתקופת התלמוד

מבוא קהילות יהודי בבל של תקופת התלמוד היו מהמרכזים היהודיים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. תקופה זו, תחילתה מהימים שלאחר חורבן בית שני ומלחמות היהודים בכובשים הרומאים בארץ ישראל, שלאחריהן החלה שקיעה משמעותית במצב היהודים בא”י, וסופה בימי חתימת התלמוד ותקופת הסבוראים והגאונים שלאחריה. הקהילות בבבל היו מהקהילות המבוססות והיציבות הראשונות בעם ישראל בגולה, ולמעשה קהילות אלו היוו את יסודה וראשיתה של הקהילה היהודית הגלותית וממנה שאבו שאר קהילות ישראל המאוחרות את המבנה החברתי וההתנהלות הקהילתית לדורות רבים. בתוך הקהילה היהודית היה מבנה חברתי כלכלי ודתי מאד מאורגן, מבית מדרש ובית כנסת ועד ארגוני הצדקה והחסד בהם התאפיינו כל קהילות ישראל. ארגוני הצדקה בקהילות ישראל שראשית התפתחותם בימי המשנה והתלמוד, היו לסמל של חסד ומעורבות חברתית ולמקור גאווה ומופת לדורי דורות. בעבודה זו נסקור ונרחיב על אותן מסגרות הצדקה והחסד הקהילתיות שפעלו בקרב קהילות יהודי בבל של אותם ימים, נפרט על תיפקודן, על מקומן בקהילה ובעיר היהודית, על תפקידי החכמים והמנהיגים הדתיים במסגרות אלו ודעותיהם השונות בסוגיות צדקה וגמילות חסדים בתלמוד. כמו כן, נרחיב על סוגי הצדקה ואופני נתינת הצדקה והסיוע הסוציאלי בקהילה. האם הצדקה בבבל הייתה מאורגנת וממוסדת? האם חכמי בבל היוו עמודי תווך במתן העזרה ובפסיקת ההלכה בעניינים אלו? איך התנהלו ארגוני הצדקה ואילו פעולות של צדקה וחסד ננקטו לטובת הנזקקים? באיזו תדירות נגביתה הצדקה? האם היתה שקיפות באיסוף הצדקה? האם היתה סמכות לכפות על הצדקה? אילו סוגי עזרות סוציאליות היו בעדיפות גבוהה יותר? על כל זאת ועוד נרחיב בעבודה זו וננסה להבין איך נהגו הקהילות בעניין זה וכמה חשיבות ייחסו לאותם מוסדות צדקה וחסד.  

קרא עוד »

סמינריון ארגון ויצ”ו בתקופת המנדט בארץ ישראל

מבוא ארגון ויצ”ו הוקם ב־ 1920 בוועידה הבין־לאומית הציונית בלונדון, כתנועת נשים ציונית בין־לאומית על־מפלגתית של נשים מתנדבות. מאז הקמתה, מטרותיה של התנועה היו סיוע לנשים ולילדים בארץ ישראל, ושילובן של נשים בעשייה הציונית. מטרות אלו הושגו באמצעות הכשרה חקלאית והקמת מוסדות טיפול בנשים, בבני נוער ובילדים. כבר בשנות העשרים של המאה העשרים פתחה ויצ”ו מעונות יום לילדי אימהות עובדות, תחילה בתל אביב ואחר כך ברחבי הארץ. בשנות השלושים הפעילה  תחנות של טיפת חלב ברחבי הארץ, בתל אביב ובירושלים הקימה גם בתי תינוקות לטיפול בתינוקות אסופים, ביתומים מאזורי מצוקה ובתינוקות ממשפחות של עולים חדשים, שתזונתם הייתה לקויה. בשנת 1949 , לאחר הקמת המדינה, הועבר המשרד הראשי של ויצ”ו מלונדון לתל אביב. בתקופה זו גם ויתרה ויצ”ו על חלק מהשירותים והמוסדות שיצרה כגון טיפות חלב, שירותי העבודה הסוציאלית וההדרכה החקלאית, ונכנסה לתחומים חדשים. בשנת 1950 אימצה ויצ”ו את פעילותן של הלשכות המשפטיות, שקודם לכן פעלו במסגרת התאחדות נשים לשיווי זכויות, והחלה להרחיב פעילות זו. את הלשכות הפעילו מתנדבות ויצ”ו שעברו הכשרה מיוחדת וסייעו לנשים בעניינים משפטיים כגון גירושים וירושה. ארגון ויצ”ו. העמיד לנגד עיניו את קידום מעמד האישה בדרכים מגוונות, בין היתר על ידי רתימת מקבלי ההחלטות לטובת העניין. כך למשל בשנת 1951 – בוועידת ויצ”ו הראשונה שהתקיימה בישראל לאחר קום המדינה – השתתף גם ראש הממשלה דוד בן־גוריון. בשנת 1955, בכנס גדול שארגנה ויצ”ו והוקדש לתפקידן של נשים בקליטת העלייה, נשא בן־גוריון את הנאום המרכזי ובו התמקד בתפקיד החשוב שנטלה ויצ”ו על עצמה – קליטת עולים באמצעות סיוע מעשי ומגוון מתוך התמקדות באֵם המשפחה. חקר הנשים בתקופת היישוב בא לשאול

קרא עוד »

סמינריון גירסאות ותפישות שונות לגבי מוצאם של ביתא ישראל

מבוא  עבודה זו מוקדשת לבדיקת ההיבטים והגילגולים השונים של קהילת יהודי אתיופיה, מאז חורבן בית-המקדש הראשון ועד ימינו. תחילה אסקור את תולדות ההתיישבות היהודית באתיופיה, שאין לה תאריך התחלה מוסכם על כל החוקרים וההיסטוריונים. בסוגייה זו, כמו בסוגיות אחרות הנוגעות ליהודי אתיופיה, יש יותר מדעה אחת. בפרק הבא אסקור את חיי הדת של קהילתה ביתא ישראל, החגים והמועדים שנשמרו, הטקסים הדתיים והאמונות. יהדותם ומוצאם של ביתא ישראל, היא עוד סוגייה שהחוקרים חלוקים בדעותיהם. אסקור את הדעות והגירסאות השונות, שכמובן, כל חוקר משוכנע שהגירסה שלו היא הנכונה. בגלל מיקומה הגיאוגרפי וקשיי התקשורת איתה, קהילת ביתא ישראל הייתה מנותקת במשך מאות שנים מהמרכזים הרוחניים של היהדות. כשהגיעו עדויות ראשונות של קיומה של הקהילה, החלו גם חכמים ורבנים לגלות עניין ב”יהודים כהי העור”, אותם ייחסו לצאצאי עשרת השבטים האבודים. בפרק החמישי אדון בעמדות השונות של חכמי ישראל בדורות השונים, ובוויכוחים שלהם בשאלת יהדותם של ביתא ישראל. שאלה זו מעסיקה לא רבנים אלא גם מדענים. מתברר כי בעשורים האחרונים נעשו כמה וכמה מחקרים בינלאומיים, לבירור הקשר הגנטי של יהודי אתיופיה לכלל אחיהם בני ישראל. אסקור את המחקרים המרתקים האלה. פרק הסיום יוקדש לאחת הסוגיות הקשות ביותר הקשורות ביהודי אתיופיה – סוגיית בני הפלשמורה. אלה יהודים שהתנצרו במאה ה-19 בשל סיבות שונות, וכשהחלו מבצעי העלאת יהודי אתיופיה לישראל, תבעו גם הם את זכותם לעלות. שאלת המחקר בעבודה זו היא: האם יש ביסוס מדעי עובדתי ליהדותם של בני ביתא ישראל, להוכחת מנהגיהם השונים ולזיהוים עם הפלשמורה? אנסה לתת עליה תשובה     תוכן עניינים פרק 1: מבוא-3 פרק 2: תולדות היישוב היהודי באתיופיה-4 2.1 משלמה המלך

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.