(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בלשון ובלשנות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

ייצוג מאפייני ניצולי השואה בשנות האלפיים בקולנוע הישראלי מול הקולנוע האירופאי (סמינריון)

מבוא בעבודה זו אעסוק בייצוג ניצול השואה הגבר בסרטים הישראלים והאירופאים של שנות האלפיים ואבחן את השוני בין הייצוגים וממה הוא נובע. אבחן את טענותיי בעזרת ניתוח הסרטים הבאים: הסרט הישראלי מכתבים לאמריקה של הבמאי חנן פלד משנת 2006; הסרט הישראלי פעם הייתי של הבמאי אבי נשר משנת 2010; הסרט הפסנתרן (The Pianist) של הבמאי רומן פולנסקי (Roman Polanski), שהינו קופרודוקציה פולנית, גרמנית, אנגלית וצרפתית משנת 2002 והסרט האוסטרי הזייפנים (Die Fälscher) של הבמאי סטפן רוזוביצקי (Stefan Ruzowitzky) משנת 2007. כמו כן, ארצה לקשר את דימויו של ניצול השואה, הן בישראל והן באירופה, אל שאלת הזיכרון הקולקטיבי של המדינות שאת סרטיהם אנתח. ארצה לבדוק את ההנחה, לפיה קיים קשר הדוק בין דימוי הניצול לבין הזיכרון הקולקטיבי של השואה המתקיים במדינות השונות. על מנת לעשות זאת, איעזר במאמרים שונים. לסיכום, אציג את מסקנותיי מניתוח הסרטים השונים ובחינת הסוגיות שהוזכרו קודם לכן. הסרט מכתבים לאמריקה מתרחש בשנת 1962 בתל אביב מספר את סיפורו של ניצול השואה מוישה וולדמן, אשר מתגורר בתל אביב עם אשתו ניצולת השואה ושני ילדיהם. לאחר שמוישה רואה בעיתון את תמונתו של יועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ק וולדמן, הוא מתחיל לחשוד שזהו בעצם בנו ינקל, שהיה בטוח שנרצח על ידי הגרמנים. הוא כותב מכתב לאמריקה ומחכה בקוצר רוח לתשובה שתאשש את התיאוריה שלו. בינתיים, יחסיו עם משפחתו מתחילים להתערער והוא מתחיל לאבד את שפיותו בציפייה למכתב. בעזרת סרט זה אבחן כיצד מוצגת הטראומה של ניצול השואה הגבר בקולנוע הישראלי בשנות האלפיים ולמה משמש ייצוג זה. הסרט פעם הייתי מתרחש בשנת 1968 בחיפה ומספר את סיפורו של ניצול שואה

קרא עוד »

סמינריון בעיות פילולוגיות בספר איוב פרק כ

מבוא ספר איוב נקרא על שם גיבור העלילה, הסיפור הינו סיפור פרוזה הכתוב בחלקו בשירה פואטית. הסיפור הינו משל, סיפור מסגרת עם משמעות תיאולוגית. מטרת הסיפור הינה לברר את בעיית הצדיק והסובל ואת משמעות הסבל האנושי על כל היבטיו. הסיפור הינו סביב השתלשלות האירועים שהביאה את איוב לויכוח עם חבריו. על ניסיונותיו של איוב וצדק אלוהיו. איוב מקלל את יומו שהגיע לעולם ומותח ביקרות מפורשת על אלוהים. מה שהופך לוויכוח על בעיית הצדק האלוהי. הויכוח הינו חלק גדול מספר זה. הרעים אשר מנהלים איתו את הוויכוח הם אליפז, בלדד וצופר. שלשת הרעים מנסים להסביר לו את הצדק האלוהי, הם אינם מצליחים בכך, והם חדלים מלדבר עמו. עבודה זו שמתייחסת לפסוקים ומילים מתוך פרק כ’ בספר, הינו הדיון השני של הויכוח בו צופר הנעמתי מעמיד את איוב בפני הדברים הקשים שטען איוב. צופר מכניס לדיון ממד מטפיזי. עד עכשיו היה הדיון מבוסס על העובדות הנראות בעולם. אתה רואה סבל – חפש את סיבתו. לא מצאת  משמע אין צדק בעולם. צופר מכניס לדיון את ממד הגמול הנעלם. יש חשבון נוסף, אומר צופר. הסבל הגלוי אינו הכול. “כפלים לתושייה”. יש גמול אחר. יש מערכת של סליחה ושל טובה. אתה רואה רשעים מצליחים – מדוע תבין זאת כמערכת של אי צדק? יש הסבר אחר לכך: מערכת של סליחה והטבה. אולי האלוהים מוכן לסלוח לרשעים, ולכן אתה רואה אותם לעתים מצליחים. ומכאן, טוען צופר, תסיק מסקנה רחוקה יותר אם הרשעים זוכים לשכר, כמה טוב יהיה גורלם של הצדיקים, וגם אתה, איוב, אם תזכור את הטוב הקיים בעולם, ותחכה לו, סופך “כי אתה עמל תשכח, כמים

קרא עוד »

סמינריון השוואה מבחינה לשונית בין ספרי ילדים לבין ספרי מבוגרים של תרצה אתר

מבוא רקע תיאורטי המגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות: האחד, שיח שיחה; השני, שיח אורייני: שיח שיחה הוא שיח ספונטני הנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין שני משוחחים. הוא מתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה נוצר בזמן אמת, והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא או להעברת מסר מפורש. השיח השיחתי הוא טבעי ומשמש את המשוחחים בחיי היום יום (פלד, תשנ”ח). שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תכנון, והוא נוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. הוא רציף, מודע לרמת הידע של קהל היעד, מקושר, הולם את הנסיבות ואת הסוגה (קולקה וטגליכט, 2002). השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב נוצר על פי עקרונות קבועים שלתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו. הוא עושה זאת תוך שהוא מציית לחוקי התחביר המקובלים. הוא כותב את דבריו כך שיהיו ברורים ומפורשים לקהל הקוראים (פלד, תשנ”ח). השפה הכתובה, שבה פוגשים הילדים בספרות הילדים, היא בעלת אפיונים הדומים לשיח האורייני. ספרות הילדים, בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את הצרכים של הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם, עליה לספק חוויות אשר מחדדות את הראייה הפנימית והתובנה של הילד, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; לספק חוליות של קישור ולגישור בין הדורות; להדגיש נושאים שיש בהם אינטרסים טבעיים לילדות; לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, לתת משמעות לחיים הכלליים בעולם הגדול (אופק, 1988). ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה

קרא עוד »

סמינריון פרשנות מילים בספר איוב

מבוא   פרשנות המילים בעבודה זו תיעשה עפ”י המתודה של הלר משה אשר הובאה ע”י כהן חיים  (Cohen, C. 1989). המתודה אומרת שיש להתחיל בהיבט הסמנטי של המילה וכשלב שני לבחון את האטימולוגיה שלה. עבודה זו תתייחס לתקבולת (אם תימצא), לתפוצות הבין-דיאלקטיות שלה, תבוצע השוואה אטימולוגית, תיבדק היתכנות שיבושים טקסטואליים, הימצאות של  הומונים או של פוליסמיה, תיעשה התייחסות לקרי וכתיב ולאפשרות של גלוסה. הפרשנות תיעזר בבלשני ימי הביניים מתוך “מקראות גדולות”, בפרשני התק’ המודרנית, בחקר המקרא המודרני וכן במספר מילונים. מכיוון שכל המילים שייחקרו בעבודה זו נמצאות בקטע אחד בן 14 פסוקים, תיחקר הסוגה הספרותית בה המילים מופיעות והרובד שלהן, ההשערות לגביי זמן כתיבת הקטע ואפילו השערות בנוגע לשפה בה הוא נכתב במקור –   עוד לפני הניתוח הפרטני.   הקטע שבו מדובר הוא מספר איוב. ספר איוב נמנה על ספרי הכתובים ונחשב לאחד מספרי החוכמה במקרא. ברוב ספרי המקרא ספר איוב מופיע ביחד עם תהלים ומשלי ולפני חמש המגילות. ספרות זאת עוסקת בשאלות קיומיות הנוגעות לחיי האדם, ואילו ספר איוב עוסק בעיקר בשאלת הסבל האנושי. במרכז הספר עומדת דמותו של איוב, אדם צדיק וישר. אבל השטן ‘מתערב’ עם אלוהים, שאם יפגע האל בבני משפחתו של איוב, בחוסנו הכלכלי ובבריאותו, יפסיק איוב להיות צדיק. האל פוגע באיוב החף מכל פשע. רוב הספר מורכב משיחות וויכוחים של איוב עם רעיו שבאים לנחם אותו. חלקים אלה של הספר כתובים בלשון פיוטית מורכבת, ויש בהם מוטיבים מיתיים.   מעגל הנתונים ההסטוריים עניינו הרקע החברתי, התרבותי והטכנולוגי של היצירה לכן, קודם לדיון על ספר איוב יש לקבוע את זמן חיבורו (הופמן, י. 1995). יש בעלי

קרא עוד »

סמינריון קשיי למידה בשפה העברית אצל תלמידי המגזר הערבי

מבוא בשנים האחרונות, אנו ערים לניסיון לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. עם זאת, אנו עדיין עדים לקשיים רבים בקרב המגזר הערבי בבואו ללמוד את השפה העברית כשפה שנייה. נשאלת השאלה מהם אותם גורמים אשר משפיעים על רכישת השפה העברית כשפה שנייה. האם אלו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים  או שמא גורמים פוליטיים. הצעת מחקר זו באה לבדוק האם חשיפה גבוהה יותר לשפה העברית, הניבה הישגים גבוהים יותר בקרב התלמידים.     תוכן עניינים מבוא 1 סקירת ספרות 1 מערכת החינוך בישראל 1 מערכת החינוך הערבית בישראל 1 רכישת שפה שנייה 2 רכישת עברית כשפה שנייה בקרב ערבי ישראל 3 גורמים משפחתיים 4 מצב סוציו אקונומי 4 הכשרת מורים 5 גורמים חברתיים 5 השערת המחקר 6 מתודולוגיה 7 אוכלוסיית המחקר 7 כלי המחקר 7 משתני המחקר 7 מערך המחקר 7 מהלך המחקר 7 שיטת הניתוח 7 רשימת מקורות 8  

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.