(17/07/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון במדיניות ציבורית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון המוסר היהודי מול הגישה התועלתנית בהקשר לטיפולי פוריות- תפיסותיהן של נשים המטופלות בהפריה חוץ גופית בישראל

מבוא טיפולי ההפריה החוץ גופית חוללו מהפכה בנושא הפוריות בעולם ואפשרו לזוגות רבים להביא ילד לעולם. עם זאת, הם עוררו לא מעט מחלוקות מוסריות בתחום החברתי והרפואי.  מדינת ישראל נחשבת למובילה בעולם בתחום טיפולי ההפריות, הן מבחינת ידע מקצועי והן מבחינת צריכת שירותי הפוריות. נקודה זו מבטאת את ייחודיותה של מדינת ישראל כמדינה שנחשבת מערבית ומודרנית שבה שיעורי הילודה הם מהגבוהים במדינות ה-OECD (השילוני- דולב, 2013). המשאבים הרבים שהמדינה משקיעה בטיפולי הפוריות, מעלים שאלות לגבי סדר העדיפויות החברתי, כאשר לא פעם נמתחת ביקורת על מחסור בתקציבים בעקבות צרכים ביטחוניים או חברתיים, וחוסר יכולת לתת משאבים לצרכים חיוניים אחרים. לאור דברים אלו ניתן בהחלט להבין שישראל היא מדינה מעודדת ילודה (Gross & Ravitzky, 2003). הסיבות לכך נובעות משורשים תרבותיים, אידיאולוגיים וביטחוניים, כאשר יחד עם סיבות אלו לא ניתן להתעלם מהזיקה החזקה למסורת היהודית השמה דגש על הבאת ילדים כמצווה וכברכה. בתוך אקלים זה נמצאים זוגות רבים שמתקשים להביא ילדים לעולם. עם עליית רמת החיים, ישנם גורמים רבים המשפיעים על פוריות האישה והגבר וכיום, בהתאם למדינות מערביות אחרות, 10-15% מהזוגות יתקשו להביא ילדים באופן טבעי (Remmenick, 2000). ההפריה המלאכותית מהווה פתרון עבורם אך בפועל האישה היא זו שצריכה לעבור את רוב התהליכים הרפואיים, גם אם הבעיה היא אצל הגבר. טיפולי הפוריות אמנם מהווים מקור לתקווה ואופטימיות, אך יחד עם זאת מלווים בקשיים פיזיים ונפשיים עבור האישה. בנוסף, נשים מרגישות “פגומות” כאשר אינן יכולות להרות באופן טבעי בעוד שהאימהות מזוהה כחלק אינטגרלי מהנשיות. חוויה זו מתעצמת בתרבות מעודדת ילודה שביסודותיה הדתיים אף מתייחסים לחוסר פריון כעונש (Landau, 2003). מחקר זה מבקש לבחון את

קרא עוד »

סמינריון אחריות אזרחית לפרט מטעה במסמכי גילוי בחברה ציבורית

מבוא חיבור זה בא לבחון תחילה את תפקידו של שוק ההון. כיצד שוק ההון תורם לחברה ולכלכה, וכיצד ואיך יש להגן עליו. לאחר שאעמוד על תפקידו של שוק ההון, אנסה להסביר כיצד יש להגן על שוק הון יעל, זאת על ידי הצגת מהותה של חובת הגילוי לניירות ערך. לאחר מכן, אבחן פרמטר אחד של אלמנט הגילוי – איסור על פרסום של פרט מטעה סמכי גילוי החברה. בחלק זה אבחן תחילה מדוע חשובה חובת הגילוי ומשם אגזור את המסקנה כיצד ניתן לבחון מהו פרט מטעה במסמכי החברה. לאחר מבחן באילו מסמכים מוגדר פרט מטעה, וכלפי ישנה חובה להציג פרט מטעה ומי אחראי בגין פרסומו של פרט מטעה. בנוסף, אעמוד על ההגנות השונות הקיימות בחקיקה כלפי אותם גרומים האחראים על פרסומו של פרט מטעה. לבסוף, אציג מה נדרש מתובע המעוניין להגיש תביעה בגין פרט מטעה, מהן עילות התביעה עליהן יכול התובע להתבסס במסגרת תביעה על פרט מטעה – מדובר הן בתביעות מחוק ניירות ערך והן תביעות מהדין הכללי, וכן אציג כיצד הפסיקה והספרות מתייחסים לדרך בה יש לחשב את הנזק בגין פרטה מטעה במסמכי הגילוי. תוכן עניינים א. מבוא 2 ב. חשיבות הגילוי בשוק ההון 4-3 ג. חובת הגילוי ככלי לשמירה על שוק ההון 8-4 ד. פרט מטעה במסכי הגילוי של חברה הנסחרת בבורסה 12-9 ה. האחריות האזרחית לחובת הגילוי 20-13 1. פרט מטעה בתשקיף שאלת האחריות יסודות התביעה בגין פרט מטעה 2. פרט מטעה בדיווח שוטף 3. עילות התביעה בגין פרט מטעה ו. שאלת חישוב בנזק 22-21 ז. סיכום 23 ביבליוגרפיה 25-24

קרא עוד »

סמינריון אלימות שוטרים

מבוא: –“אמת ויציב- אמת עדיף”– “הצבא הוא בטחון המדינה, המשטרה – כבודה. הצד השווה שבהם הוא שאלה ואלה מלומדי מלחמה. אנשי סדר ומשמעת, שחובה קודמת אצלם לכל, אפילו לחיים. בעוד שהצבא כוחו כלפי חוץ, המשטרה – כוחה כלפי פנים. תפקיד הצבא לשחרר, למחוץ ולהשמיד את האויב, והמשטרה – תפקידה לא רק בגלוי פושעים (ואפילו לא רק במניעת פשעים), אלא עליה לתת עזרה והדרכה לכל אזרח קטון וגדול. איש ואישה. בגלל התנאים ההיסטוריים נוסף למשטרת ישראל גם תפקיד חינוכי- לאומי. מחובתה לחנך מחדש את העם היושב בארצו לאהוב את מדינתו גם אם מתנגד הוא לממשלתה. מותר לכל אזרח להתנגד לממשלתו, אך לא לפגוע בחוק … השוטר הוא הגילוי הראשון, המתמיד והיום-יומי בכפר ובעיר, של שלטון המדינה. בדרך ששלטון זה יתגלה על ידי השוטרים, על ידי ניקיון כפיים, חריצות, אהבת המולדת, אהבת האומה, עזרה לעולים חדשים ומסירות לתפקידים הקשים המוטלים על המדינה, ייווצר יחס חדש לא רק לשוטר אלא גם למדינה ולחוק. החוק בישראל לא גזרה הוא, אלא ביטוי לרצונו וחזונו של העם, ואין דבר נעלה יותר מאשר לשרת את רצון העם המתבטא בחוקים שהוא יוצר לעצמו באורח דמוקרטי”. המשטרה הינה גוף שאמון בין היתר לשמור על ביטחון הציבור ולמנוע פגיעה בזכויותיו וחירותו, אך לצערנו לא אחת מתברר הפרדוקס לפיו המשטרה האמונה על שמירת זכויותיהם של אזרחי המדינה, היא היא דווקא זו שפוגעת בזכויות האדם והאזרח. בכדי שהמשטרה תוכל למלא אחר משימותיה, החוק מסמיך אותה להפעיל כוח, שכן “השימוש בכוח לא יהא מותר אלא אם החוק מסמיך לעשות שימוש כזה, כאשר תפקיד השוטר מחייב זאת והוא הכרחי ומוצדק בנסיבות העניין. אנשי משטרה

קרא עוד »

סמינריון באיזו מידה משפיעה האידיאולוגיה של המפלגה השולטת על סל שירותי הרווחה?

מבוא בעבודה זאת אנסה לסקור את מדיניות הרווחה הישראלית ואת ההשפעה של הפוליטיקה עלייה,השערת המחקר שלי היא שהשינוי מממשל מפא”י לממשל הליכוד ישפיע על מדיניות הרווחה ברמת החקיקה והמדדים האיכותניים שאותם אני מתכוון לבחון בעבודה זאת. במה מתבטאת מדיניות הרווחה? את השפעות מדיניות הרווחה ניתן לבחון דרך גורמים שונים אשר מהווים חלק מסל הרווחה, למשל, קצבאות הסעד במדינת ישראל, הביטוח הלאומי במדינת ישראל, וכן קצבאות שונות שניתנות לאוכלוסיות חלשות במדינה, כלומר דרך השינויים בסל הרווחה כדוגמת שינויים כמותיים בגורמים השונים בו(למשל עלייה בסכום הקצבאות הניתנות במסגרתו), בשינויים חקיקתיים (זמינות הקצבאות לאוכלוסיות השונות), או שינויים מימוניים(האם המדינה מסבסדת את השירותים והקצבאות השונים, או שמא ישנה הפרטה של שינויים אלו לסקטור הפרטי), ניתן לבחון את המדיניות שהובילה ממשלת מפא”י לעומת המדיניות שהובילה ממשלת הליכוד, כאשר ננסה לבחון את המדיניות בכל תקופה דרך מודל שלוש השיטות של אספינג וזאת דרך השפעותיה של המדיניות שהתוותה על ידי הממשלה השלטת בכל תקופה על סל הרווחה ושירותי הרווחה הכלולים בו. מה שננסה לבחון למעשה הוא את השפעתה של האידאולוגיה של המפלגה השלטת על מדיניות הרווחה שלה, והאם ההשפעה של אותה מדיניות הביאה להשפעה על סל הרווחה עצמו בכל אחת מהתקופות. (לפני המהפך הגדול,ולאחריו) בראשית העבודה נבצע סקירה של מדיניות הרווחה הישראלית בתקופות השונות כאשר התקופות העיקריות הינן התקופה שבין 1948-1977, תקופה זאת מתרחשת מקום המדינה ועד ה”מהפך הגדול”. בתקופה זאת המפלגה השולטת היא מפא”י, נבחן מה היה הבסיס האידאולוגי של מפלגת מפא”י, כיצד הוא השפיע על מדיניות הרווחה שלה וכיצד התמודדה מפלגת מפא”י עם הקשיים שהיו באותה תקופה. ב1977 מתרחש ה”מהפך הגדול”, והליכוד עולה לשלטון, אנו

קרא עוד »

סמינריון בחינה אמפירית של השפעת וועדת בכר על יעילות שוק ההון

מבוא האדם המודרני אינו “האדם התבוני”, וגם לא “האדם החושב” ואפילו לא “האדם המשחק”. נראה שהאדם העכשווי הינו “האדם הכלכלי”. האדם הכלכלי רואה במקסום רווחתו וטובתו את קסם חייו.[1] וככזה נראה כי בתחומים רבים, השחקן הדומיננטי, פועל בתחום אפור שגבולות המותר והאסור בו אינם ברורים. מערכת הבנקאות בישראל מאופיינת בריכוזיות וניגוד משמעותיים שמובילים חוסר תחרותיות בהשוואה אל מדינות מפותחות אחרות. עם זאת מצבה הכלכלי של המדינה כיום, הוא מהיציבים והחזקים וזאת כנגד התהפוכות שמתרחשות במדינות בעולם. הריכוזיות הרבה באה לידי ביטוי בכך שקיימים שני בנקים גדולים ששולטים על מרבית האשראי במדינה וחוסמים דרכים של גורמים אחרים מלפתח ולהתפתח בשוק ההון. ניגוד העניינים נובע אף הוא ממבנה מערכת הבנקאות בו הבנקים הגדולים בעצם מחזיקים את כל שוק האשראי. בעבר היו הבנקים גם הבעלים של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, בנוסף לשוק החיתום בו הם פעלו. גוף כלכלי כה משמעותי התקשה לפעול בצורה כלכלית עניינית כאשר יש כל כך הרבה מקום “לתמרון” ולעזרה הדדית במהלך שנת 2004 הוקם צוות מיוחד על מנת להמליץ על שוק ההון. הצוות, בראשות ד”ר יוסי בכר המליץ על רפורמה מקיפה במסגרתה נפרדו הבנקים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ובנוסף רפורמה בתחום השיווק הפנסיוני. ההשלכות עבור הבנקים היו כבדות ולא היה ברור האם המהלך יביא לתוצאה הרצויה. על מנת ליישם את המלצות הוועדה התקינה המדינה חוקים ותקנות מיוחדים שנכנסו לתוקפם החל משנת 2005. חוקים אלו נתנו לבנקים ארכה של מספר שנים על מנת ליישם את המלצות הוועדה, אולם בפועל הבנקים מכרו את הנכסים תוך מספר חודשים מועט. מטרתה של עבודה זו לבחון באופן אמפירי את ההשלכות של הרפורמה על שוק

קרא עוד »

סמינריון בנושא החוק למניעת הטרדה מינית

מבוא עבודה זו תעסוק בנושא זכויות נשים בשוק התעסוקה בישראל במאה ה-21 תוך התמקדות בהיבט הטרדות מיניות כמקרה בוחן מרכזי לבדיקת השוויון המגדרי בין המינים. שאלת המחקר: האם החוק למניעת הטרדה מינית- השיג את מטרותיו, הן מבחינת מניעה (צמצום התופעה) והן בפן האסטרטגי (קידום שוויון בין המינים)? ראשית, העבודה תתאר את השינויים החברתיים והחוקתיים להשגת שוויון מגדרי בעולם ובישראל. בהמשך, העבודה תנתח את נושא ההטרדות המיניות במסגרת יחסי עבודה. העבודה תציג את הזכויות המוסדרות בחוק המגיעות לעובד שהוטרד מינית. לאחר מכן, העבודה תפרט מהן חובות המעביד בהטרדה מינית. העבודה תבחן את השינוים במעמדם המשפטי של מעביד ועובד, מהי מידת הכרה / אי הכרה בנישואים מסוג זה ותסקור מהי מידת ההכרה במעשים הקשורים להטרדה מינית. בנוסף, העבודה תנתח את פרשת נשיא המדינה קצב, בה התבצעה הטרדה מינית של הנשיא כלפי עובדות הכפופות למרותו. ההתייחסות  לנשים מצד הרשות המחוקקת . לבסוף, יוצג פרק סיכום, המתאר ומנתח את ה”מסע” שנעשה בעבודה תוך הצגת תובנות אישיות, שהתגבשו בעקבות ההתעמקות בספרות וכתיבת העבודה. שיטת המחקר: העבודה תתבסס על ניתוח תוכן וסקירה תיאורטית של ספרות נרחבת (ספרים ומאמרים עדכניים ורלוונטיים בעברית ובאנגלית, חקיקה, פסיקה ואמנות בינלאומיות, פרסומים של גופים רשמיים ומידע מאתרי אינטרנט ממשלתיים). והשוואת המצב לפני חקיקת החוק , כלומר 1998, ואחרי. השערת מחקר : החוק למניעת הטרדה מינית השיג, במידה רבה, את מטרותיו, הוא צמצם את היקף התופעה וקידם שוויון תעסוקתי מגדרי בין המינים.   תוכן עניינים מבוא 2 פרק 1. שינויים חברתיים וחוקתיים להשגת שוויון מגדרי 3 פרק 2. הטרדה מינית מהי – הטרדה מינית במקום העבודה 5 פרק 3. המצב טרם חקיקת

קרא עוד »

סמינריון בפערי השכר בישראל ובפתרונות המוצעים

מבוא על פי הנתונים העדכניים של הארגון לשיתוף ולפיתוח כלכלי של המדינות המפותחות (OECD), ישראל היא המדינה בעלת שיעור העוני היחסי הגבוה ביותר בין מדינות הארגון (אחרי מקסיקו), והיא מדורגת במקום החמישי במדדי אי-השוויון של הארגון לפי הכנסה נטו. הדוח, המתייחס ל-2011  מציב את ישראל בדיוק באותו המקום בו הייתה בזמן פרסום הדוח הקודם, שהתייחס ל- 2007 ( בסוק, 2010). למצב זה השלכות משמעותיות על החברה הישראלית: הוא יוצר מתחים חברתיים ופוליטיים, הוא מעורר שאלות של צדק חברתי ושל יחסי אדם ורעהו, ובנוגע ליחסי הגומלין בין אדם למדינה (סואן, 2005). למרות האמונה שישראל צלחה את המשבר הכלכלי העולמי של השנים האחרונות. המדינה נמצאת במשבר כלכלי וחברתי מתמשך הכולל אי שיווין עמוק בהכנסות בשוק העבודה כתוצאה מהפליה, דבר המגביר את הרגישות החברתית. ניתן לראות ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין לאומית, וישראלים רבים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל העבודה דבר שגורם לגידול האי שיווין בהכנסות ברוטו בקרב האוכלוסייה. הדבר יוצר צורך בהעברת סכומים גדולים יותר של תשלומי העברה על מנת לנסות ולהקטין את האי שיווין. המדיניות הנ”ל יוצרת ניגוד בין משק המנסה לצמוח ולהתאים את עצמו לצו השעה של הכלכלה הגלובלית לבין חברה שיוונית, ערכית ובעלת רצון לקדמה של השכבות החלשות ( נתנזון 2010). חקיקת מגן שמה לה למטרה להגן על העובד מפני ניצול לרעה על ידי המעביד ובנוסף לשמר   ולהטמיע ערכים כגון כבוד האדם וכן אינטרסים חברתיים המעוניינים בפיתוחה של חברה צודקת יותר, שיוונית יותר ובריאה יותר. אינטרסים החברתיים הקובעים בין היתר כי  העובד לא יוותר ללא הגנה מינימאלית שהוא עובד בשכר נמוך יתר על המידה, ללא שעות

קרא עוד »

סמינריון גבולות חופש הביטוי והסתה נגד הקהילה הגאה בישראל

הקדמה הזכות לחופש הביטוי נחשבת לאחד מעקרונותיו החשובים של המשטר הדמוקרטי – ליברלי, בעולם כולו ובישראל והינה אחת מאבני היסוד של זכויות האזרח במשטר דמוקרטי. “לחופש הביטוי” ישנן הגדרות בחוק, המעגנות בתוך מסגרת חוקתית מהו “חופש ביטוי” ומשמעותו, כך גם למונח “הסתה/המרדה”. גדר המחלוקת מתקיימת כאשר ההגדרות הללו מתנגשות זו בזו. מאחר ותחומי ההשקה/חפיפה עמומים למדי, מתעוררות דילמות אתיות – משפטיות אשר עיקרן בשאלה באלו נסיבות הזכות לחופש הביטוי הינה ערך עליון ומוחלט, ובאלו נסיבות זכות זו נסוגה מפני זכות אחרת בעלת משקל “כבד יותר”, למשל הזכות לחופש ביטוי מול הזכות לשם טוב או הזכות שלא להיות חשוף להסתה וגזענות. על מנת להמחיש סוגיה זו של עמימות בתחומי ההשקה של הזכויות – נבדוק את חוקי התעבורה, ואת החוקים הפליליים אשר מוגדרים הגדרה חד מימדית (“שחור ולבן”): האם חצית קו הפרדה לבן -כן/לא. האם רצחת – כן/לא ואילו בנושא חופש הביטוי ההגדרות עמומות למדי. למשל, האם הפגנה בעירום, ריקוד עירום במקום ציבורי, חריזת שיר, ציור על קיר פרטי, ציור על קיר ציבורי, חסימת כביש, וכיוצא בזה, האם כל אלו הם הבעות “חופש ביטוי” המותרות לכל דיכפין? האם ישנו אמצעי לבידוד “חופש ביטוי” המסית ומדיח ו/או משמש דברי שטנה? על פי עקרונות הפסיקה ישנם כלים ואמצעים לבידוד והגדרה – מבחני ודאות (קרובה, רחוקה, סבירה) וכו’ עליהם אעמוד בהמשך. עבודה סמינריונית זו תחקור “במשקפיים ביקורתיות” את היחס המשפטי – חברתי לקהילה הגאה, הלהט”ב – אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג’נדרס בישראל (או בשמם רשמי “האגודה לשמירת זכויות הפרט בישראל”), בחברה הישראלית ותבדוק מהם גבולות חופש הביטוי כלפי הקהילה, באלו מצבים חופש הביטוי הוא מושג

קרא עוד »

סמינריון גורמי העוני בישראל

מבוא מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי. ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע” . מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור,

קרא עוד »

סמינריון האם לחשוד בפלילים יש זכות לפרטיות

  חלק א: מבוא לעתים קרובות נטען שלאדם יש “זכות מוסרית או משפטית לפרטיות”. מדובר בזכות עמומה שהמחוקק לא הגדירה בצורת מפורשת או לכל הפחות בצורה שאינה ברורה, וגם אם משמעותה ברורה היא אינה מובנית מאליה מבחינה נורמטיבית. הזכות לפרטיות הינה זכות שזכתה להכרה כזכות על חוקתית במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.הצורך בהגנה על פרטיותו של אדם עומד, לעתים קרובות, בסתירה לתכליות אחרות שברצון החברה לעודד כדוגמת הרצון להגיע לבירור האמת, העשוי להצדיק פגיעה בפרטיותן של הבריות בנסיבות מסוימות. כך למשל,זכותה של המשטרה לבצע חיפוש בביתו ועל גופו של אדם על מנת למצוא ראיות למעשה פשע העומד בסתירה לזכותו של אדם לפרטיות. העידן המודרני וההתפתחויות הטכנולוגיות כגון התרחבות אמצעי התקשורת ההמוניים, גידול התפוצה של מכשירים טכנולוגיים המאפשרים האזנה,התחקות ובילוש ממרחק,התרחבות האיסוף והריכוז של מידע בידי גורמים ציבוריים מציב אתגרים בכל הנוגע לפרטיותו של האדם.אתגרים אלו יצרו את הצורך בהגנה על זכותו של האדם לפרטיות.  בהקשר לכך,יש לשאול את עצמנו האם וכיצד זכאי החשוד בפלילים להגנה על פרטיותו. שכן בתוך בליל המידע ניתן למצוא ראיות שמצד אחד עשויות לסייע למהלך החקירה ומנגד עשויות לפגוע בפרטיותו של החשוד ולעיתים של הסביבה, למשל בנושא של האזנות סתר. בעבודה זו, אסקור את הפסיקה שקדמה לחוק יסוד אדם וחירותו לעניין זכות הפרטיות וההבדל בגישת הפסיקה לאחר שנחקק חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אציג את המקורות הנורמטיביים בהם מעוגנת הזכות לפרטיות, וכיצד היא מיושמת בראי הפסיקה. כמו כן, אבחן כיצד מעוגנת הזכות לפרטיות במדינות נוספות, ואשווה בין הזכות לפרטיות בישראל אל מול הזכות באותן מדינות. בפרק השלישי של העבודה אבחן את האיזון בין פרטיותו של

קרא עוד »

סמינריון הון ושלטון

מבוא המחאה הציבורית הגדולה, לה היינו עדים במחצית השנייה של 2011, העלתה לסדר היום הציבורי טענות קשות כנגד המבנה החברתי כלכלי בישראל ובנוגע למצוקת הדיור הקשה (כמו גם מצוקות נוספות). בין קולות המחאה נשמעו בבירור קולות, שלא ניתן עוד להתעלם מהם, אודות ריכוזיות המשק בישראל והקשר הישיר בין הון לשלטון בישראל. לעניות דעתי, הפתעה רבתי, לא  הייתה כאן, שכן הקשר שבין הון ושלטון קיים, ככל הנראה, מקדמת דנא, אלא שהפעם היה כאן ניסיון כן ואמיתי, לזעזע את היסודות, ולו זעזוע קל, על מנת להביע את מורת רוחו של הציבור הישראלי, הן מן המבנה החברתי בישראל ורמיסת מעמד הביניים והן מן השחיתויות הפורצות והאופן בו, ללא כל שקיפות, מנהלים בעלי ההון בישראל את המדינה לטובת רווחתם האישית ורווחת קברניטי המדינה בלבד. אנסה, בעבודתי זו, לעמוד על הקשר שבין הון ושלטון ועל הסכנות המובהקות שהינו מגלם, לדעתי, למערכת החברתית והכלכלית בישראל. אבחן כיצד קשר זה, בא לידי ביטוי גם במדינות שונות, אנסה להדגים את הסכנות הטמונות בקשר זה ואסקור את דו”ח הועדה לבחינת יחסי הון ושלטון בישראל. איני מתיימר בעבודתי זו ליתן כלים למיגור הסכנות לדמוקרטיה ולחברה בישראל, כי אם להעלות את המודעות לעצם קיומו של הקשר בין הון לשלטון ולהשלכותיו עלינו כחברה דמוקרטית.     תוכן העניינים מבוא ע”מ 3. פרק ראשון – הון ושלטון ע”מ 4. פרק שני – ביטויי הקשר בין הון ושלטון בישראל ובעולם ע”מ 8. פרק שלישי – הון שלטון ותקשורת ע”מ 13. פרק רביעי – דוח הוועדה לבחינת יחסי הון- שלטון בישראל ע”מ 16. סיכום ע”מ 19. ביביליוגרפיה ע”מ 21.  

קרא עוד »

סמינריון המדיניות הציבורית בתחום נמלי הים

מבוא   “הרפורמה החשובה ביותר ומהגדולות בתולדות המדינה, הרפורמה בנמלי הים, יצאה לדרך. מעתה, יהיו שלוש חברות נמל – אשדוד, חיפה ואילת שיתחרו זו בזו על ליבו של הלקוח, תחרות שתביא למתן שירות טוב יותר ללקוחות הנמלים. בכך הגיע לסיומו מונופול הנמלים שהיה קיים 55 שנים”. (דברי שר האוצר דאז, בנימים נתניהו, 2005) כחלק מהנסיון לייעל ולשפר את המערכות הציבוריות לטובת אזרחי המדינה, מתבצעות לעתים רפורמות בתהליכים, אגפים ומשרדים. רפרומות אלו נועדו לשפר את השירות הניתן לציבור על ידי מתן מקסימום תפוקה במינימום עלות למשלם המיסים. למרות שעל פניו נראה כי תהליכי שינוי ושידוד מערכות המבוססים על מחקר מקדים מעמיק וראייה מערכתית רחבה יכולים רק להועיל, לא פעם רפורמות נכשלות, בשל סיבות מערכתיות, יחסי כוחות, התנגדות מבית ונסיונות אקטיביים להכשילן. עבודה זו מבקשת לבחון את רפורמת הנמלים שיושמה בשנת 2005, שמטרתה היתה ייעול תהליכי העבודה בנמלים, שיפור השירות לצרכן, הוזלת עלויות ושידוד מערכות. מניתוח הרפורמה בנמל אשדוד כמקרה בוחן, אבקש לבחון את יעילות הרפורמה, את הצלחתה או כשלונה ואת הסיבות שתרמו לכך. מתוך כך, שאלת המחקר שלי היא: מהי מידת הצלחתה של המדיניות הציבורית בתחום רפורמת הנמלים בשנת 2005, תוך שימוש בנמל אשדוד כמקרה בוחן, והאם השיגה את מטרתה? השערת המחקר: המדיניות הציבורית בתחום הרפורמה בנמל אשדוד לא הצליחה להביא לשינוי בתחומי תחרותיות, שיפור השירות, הוזלת תעריפים וחסכון משקי, וזאת משום חוסר האיזון במשולש הכוחות שבין עובדי הנמל, משרד האוצר ומשתמשי הנמל. שיטה: דרך סקירת ספרות ופרסומים אשתמש בנמל אשדוד כמקרה בוחן לרפורמת הנמלים. עבודה זו נועדה לבחון את יישומה של רפורמה שנבעה מנסיון לשפר ולייעל מערכת מהותית למסחר בארץ,

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.