(08/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון במנהל עסקים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון במימון

מבוא עבודה זו בוחנת כיצד משתנה היחס לסיכון אצל משקעים מקצועיים בעקבות רווחים והפסדים קודמים בהשקעות מאותו הסוג. שיטת המחקר היא סקירת הספרות הרלוונטית תוך השמת דגש על ההשלכות הפרקטיות של המאמרים הנסקרים. העבודה מגלה גם ראיות אמפיריות לאפקט ה-  disposition, הנטייה של פרטים לממש רווחים מהר מדי ו”לרכב” על הפסדים זמן ממושך מידי, וגם ראיות לאפקט ההפוך (the house-money). הקשר בין הראיות הללו לתאוריית הערך, התאוריה המובילה להחלטות בתנאי סיכון, נבחן בהרחבה וגם השאלה איזה הוא אפקט בעל השפעה חזקה יותר באופן כללי מקבלת מענה מסוים. לבסוף, עולות כמה הצעות להמשך מחקר. תוכן עניינים: מבוא 3 הקדמה 4-5 חלק א פרק 1- Do behavioral biases affect price 6-11 פרק 2- Do loses linger? 12-17 פרק 3- Prior Consequences and Subsequent Risk Taking: New Field Evidence from the Taiwan Futures Exchange 18-22 חלק ב פרק 4 – סקירה ספרותית נוספת 4.1 הקדמה 23 4.2 תיאוריית הערך 21-27 4.3 אפקט ה-disposition 27-30 4.4 ראיות אמפיריות לאפקט ההפוך 30-31 סיכום 32 ביבליוגרפיה 33-34

קרא עוד »

סמינריון הסיבות לעזיבת עובדים בארגון עסקי קטן

תקציר המונח עזיבה (Turnover) מתייחס להפסקה מוחלטת של העסקת העובד בארגון, והיא יכולה להתבצע מרצון וביוזמת העובד או עקב החלטה שקיבל הארגון (Campiom, 1991). עזיבת עובדים הינה בעיה המשותפת לכל הארגונים (Zimmerman, 2008), שכן כאשר שיעור העזיבה גבוה, על הארגון להתמודד עם עובדים חדשים ולא מנוסים, וכן להשקיע זמן ומשאבים בגיוס, הכשרה והדרכה. שיעורי עזיבה גבוהים נמצאו כקשורים לירידה בשביעות רצון הלקוחות (Koys, 2001), פרודוקטיביות (Huselid, 1995), צמיחה (Baron, Hannan, & Burton, 2001) ורווח (Glebbeek & Bax, 2004). לאור זאת, עזיבת עובדים הינה אחד הנושאים הבולטים במחקר הפסיכולוגי ונערכו עליה מעל ל- 1000 מחקרים במאה ה- 20 (Steers & Mowday, 1981) עבודה זו מתמקדת בסוגיית עזיבה של עובדים בעסק קטן- עסק המונה עד 50 עובדים בלבד, ובמקרה זה עסק של שתי חנויות צעצועים בבעלות משותפת, אשר מעסיקות יחדיו כ- 9 עובדים בכל זמן נתון, שניים בתפקידי ניהול ועוד כשישה בתפקידי מכירה, בנוסף לבעלת העסק. ניהול הגורם האנושי הינו קריטי בכל האמור לעסקים קטנים במגזר מספקי השירותים. פעמים רבות העובדים הניצבים בחזית הארגון הם שקובעים עם הלקוחות ייפנו וישובו לעסק, או יפנו למתחרים גדולים ומבוססים יותר. אם זאת, בניגוד לעסקים גדולים להם מערכת ניהול משאבי אנוש מבוססת, המתמקדת בפיתוח המשאב האנושי,  הקניית כישורים ופיתוח מקצועי, עסקים קטנים אינם משכילים לשמר ולפתח את המשאב האנושי, ופעמים רבות מעסיקים עובדים לא פרופסיונאליים וסובלים מתחלופה גדולה יותר של עובדים, מכיוון שהמנגנון הארגוני הפועל לשימורם אינו קיים. (Abduli, 2013) המחקר המוצג בעבודה זו התבצע בצורה של שמונה ראיונות חצי- מובנים אשר אפשרו לנו ליצור בסיס אחיד לכל הראיונות, ואם זאת לפתח בנפרד בכל ראיון תמות

קרא עוד »

סמינריון הקמת חוה סולרית בדרום הארץ

מבוא  הצורך – היתרונות והחסרונות על קצה המזלג היום כמעט כולם מודעים לכך, שמדינת ישראל צריכה להשקיע יותר במטרה להקטין את צריכת הדלק הפוסילי בארץ. זאת על מנת להקטין את זיהום הסביבה וכתוצאה של עליית המחירים המתמדת של הדלק. מעבר לכך יש שיגידו כי השימוש המוגבר בו אף מחזק את האויבות שלנו ומכניס לכיסן מדי שנה מעל לשלושה טריליון דולר. לכן קמה ועלתה החלופה של דלקים ירוקים. אמנם, ישראל איננה עשירה במחצבים טבעיים, באדמה או במים אך היא, כשאר מדינות המזרח התיכון, עשירה מאוד בשמש. אנרגית שמש ניתן לנצל בכדי להפיק כמויות מכובדות של חשמל גם מבלי להזדקק לדלק או למקורות אנרגיה מתכלים או מזהמים אחרים. עם זאת, בשביל להפיק חשמל מאנרגית השמש, יש להקים חוות סולאריות גדולות בארץ. הקמת החוות כרוכה הן בהשקעה כספית גדולה והן בניצול נרחב של שטח פתוח, מישורי וחשוף לקרני השמש.   כדי להקים תחנת כוח סולארית גדולה, ללא קשר לטכנולוגיה בה היא פועלת ולהספק הייצור שלה, לרוב יש צורך בשטח המשתרע על אלפי דונם, וכדי לבנות חוות סולאריות שיוכלו גם לאגור אנרגיה, יש צורך בשטחים נוספים. שלא כמו בארצות הברית או במדינות גדולות אחרות, משאבי הקרקע בישראל הם מוגבלים ביותר, והרצון להקים חוות סולאריות מלווה בחשש לפגיעה בשטחים הפתוחים הקיימים. לפי ההמלצות של מומחים שונים, יש לבחון כל אחת מהחוות הסולאריות העתידות לקום בהתאם למאזן הסביבתי שלה, ולקדם כמה שיותר את המתקנים שאינם פוגעים בשטחים הפתוחים. לרוב, נהוג לחשב את שטחן של החוות הסולאריות ביחס למגוואט חשמל. כדי לייצר מגוואט חשמל בודד אחד באמצעות אנרגיה סולארית יש צורך בכ-20 דונם קרקע. תחנת כוח סולארית

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה

מבוא   המחקר הנוכחי יעסוק בבדיקת הקשר בין אקלים שרות לסבלנות ללקוח קשה, תוך כדי בדיקת השפעת משתנה מתווך, מחויבות העובד, ומשתנה מתערב, שחיקת העובד, על חוזק הקשר. להשערתי ימצא קשר חיובי בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה, כך שככל שאקלים השירות גבוה יותר כך הסבלנות ללקוח קשה עולה. בנוסף, מחויבות עובד תתווך את הקשר בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה כך שאקלים שירות גבוה יותר ישפיע על מחויבות העובד, לכן יהיה סבלני יותר ללקוחות ובפרט, סבלני יותר ללקוחות קשים. כמו כן, יימצא קשר חיובי בין אקלים שרות לשביעות רצון לקוח, כך שככל שאקלים השרות גבוה יותר כך שביעות רצון הלקוח תהיה גבוה יותר.  זאת ועוד, שחיקת העובד תהווה משתנה מתערב בקשר בין אקלים שירות לסבלנות ללקוח קשה כך שככל שהעובד חש רמות גבוהות של שחיקה, כך הקשר בין אקלים שרות לסבלנות ללקוח יהיה חלש. לשם בדיקת משתנים אלו, נעשה שימוש בכלי המחקר- שאלון, שמודד את משתני המחקר. לשם בדיקת השערות אלו חולקו שאלונים, במשך כל שנת 2012, השאלון הורכב מחמישה תתי שאלונים: שאלון אקלים שירות (Dietz et al 2004), שאלון מחויבות ארגונית- (Allen & Meyer 1990), שאלון שביעות רצון (Dietz, Pugh & Wiley, 2004), שאלון MBI (Maslach and Jackson, 1984 ) ושאלון סבלנות ללקוח קשה. בעבודה תובא סקירה תיאורטית אשר תציג את הספרות הרלוונטית, בתחילה יוצג מושג אקלים שירות, לאחר מכן יוצג המשתנה סבלנות ללקוח קשה, שהינו משתנה חדש יחסית ולכן כמעט ולא נחקר או הופיע בהקשר לאקלים. בהמשך בחירתי הייתה לסקור את המשתנים: מחויבות עובד, שחיקת עובד ושביעות רצון לקוח, שבניגוד למשתנה “סבלנות ללקוח קשה”, נמצאו בספרות בהקשר של

קרא עוד »

סמינריון השפעת מבנה הדירקטוריון על הביצועים הפיננסיים של החברות הציבוריות בישראל – היבטים תיאורטיים ואמפיריים

מבוא: בעקבות גל שערוריות חשבונאיות בתחילת שנות ה-2000, כדוגמת אנרון וורלדקום, עלתה לדיון הציבורי סוגיית הממשל התאגידי. בארה”ב נקבעו חוקי ה- SOX  ובארץ הוקמה ועדת גושן לבחינת קוד הממשל התאגידי. המלצות ועדת גושן התמקדו בעיקר בעצמאות הדירקטוריון, בהרכבו ובהרכב ועדת הביקורת. כפי שנראה בהמשך, לדירקטוריון בישראל תפקידים רבים אשר דורשים איזון בין אובייקטיביות למקצועיות, כאשר ברקע קיים בעל השליטה, אשר בממוצע מחזיק מעל 70% ממניות החברה ויוצר תלות של הדירקטור בו. במסגרת עבודה זו, אבחן את השפעת מבנה הדירקטוריון וועדותיו על הביצועים הפיננסים של החברות בישראל, תוך התמקדות בקריטריונים הבאים: גודל הדירקטוריון, הרכבו, מומחיות הדירקטורים בו והרכב ועדת הביקורת. המחקר האמפירי בוחן מדגם של 50 חברות ציבוריות, הנסחרות במדד ת”א  100  ומתבסס על מחקרם של Yuanto. K and Y.T. M. (2005),  אשר בחנו את השפעות אימוץ מנגנוני ממשל תאגידי חדשים על הרכב הדירקטוריון בחברות בסינגפור ומלזיה. באמצעות עבודה זו, אנסה להבין כיצד שיקולים בבחירת הדירקטורים, בגודל הדירקטוריון ובהרכב ועדת הביקורת בחברה עשויים להשפיע על הצלחתה, על אופן קבלת ההחלטות בה וכתוצאה מכך על רווחיה.   תוכן עניינים: 1. מבוא 3 2. היבטים תיאורטיים 3-13 2.1. רקע תיאורטי 3-4 2.2. סקירת ספרות   5-9 2.3. היבטים מוסדיים  10 2.4. הצגת המודל  11 2.5. הצגת השערות המחקר 12-13 3. היבטים אמפיריים 14-23 3.1. בחירת המדגם 14 3.2. מתודולוגיה 14-17 3.3. ניתוח התוצאות 17-21 3.4. מסקנות 22-23 4. סיכום 24 5. ביבליוגרפיה 25-26 6. נספחים 27-49

קרא עוד »

סמינריון חובות הדירקטוריון בתאגיד, מקורן ויישומן

מבוא רשימה זו באה לבחון את תפקידו של אחד האורגנים הבכירים בתאגיד – דירקטוריון החברה. במסגרת זו אבחן את תפקיד הדירקטוריון והשפעתו על התאגיד, בעליו המניות וכלל הגורמים הבאים במגע עם התאגיד. בחינה זו תראה כי הדירקטוריון הוא גורם מרכזי בחיי התאגיד וכמי שמקשר בין האסיפה הכללית בתאגיד, לבין המנהל הכללי. בהתאם לכך אבחן את חובותיו של הדירקטוריון  בהתאם לדין – חובת האמונים וחובת הזהירות, ואת המקור לאותן חובות – דיני הנזיקין (במסגרת חובת הזהירות) ודיני עשיית עושר ולא במשפט (במסגרת חובת האמון).   לאחר מכן אציג ואנתח כל חובה באופן נפרד, תוך הצגת המצבים המשפטיים ובחינתם בהתאם לחובות האמורות, כגון ניצול הזדמנות עסקית על ידי הדירקטור (במסגרת בחינה של חובת האמון) החלטה על החלטות פיננסיים של החברה (במסגרת חובת הזהירות). ניתוח זה טומן בחובו מבט בהחלטות של המשפט הישראלי והן של המשפט האנגלי, ובעיקר האמריקאי (דלאוור). לבסוף, אבחן באילו מצבים ניתן לבטח את הדירקטורים בגין הפרת הדין, ואת הרציונאליים לכך. בחינה זו תראה כי ביטוח בגין הפרה של הדין תינתן אך ורק בגין הפרה של חובת הזהירות, ולא הפרת חובת האמון, נוכח הטעמים למקורה של חובת האמון כפי שיובהרו להלן.   תוכן עניינים מבוא  2 א. מיהו הדירקטוריון ומהם תפקידיו וסמכויותיו 3-2 ב. חובת האמון של נשוא המשרה 10-4 ב.1. מקור חובת האמון ב.2. חובת האמון של נושא המשרה בדיני התאגידים ב.3. חובת האמונים של הדירקטור כלפי החברה ובעלי מניותיה ב.4. האיסור על נטילת הזדמנות עסקית של החברה ג. חובת הזהירות ומקורה 15-11 ג.1. כלל שיקול הדעת העסקי במסגרת הפרת חובת הזהירות ג.2. חובת הזהירות ובחינת שיקול הדעת העסקי

קרא עוד »

סמינריון כיצד מושפעת קשרי תעופה מהמצב הביטחוני בישראל ביחס לענף התיירות ?

מבוא: בתחילת שנת 2009 החל בישראל מבצע צבאי בשם “עופרת יצוקה”. כמו בכל מבצע או מלחמה סופגת כלכלת המדינה הפסדים רבים הבאים לידי ביטוי בפגיעה קשה במערכות העסקיות. אחד הענפים העיקריים שהושפעו ממערכה זו הוא ענף התיירות. ענף התיירות חווה בעבר מלחמות ומערכות רבות, כאשר בכל מערכה באופן עקבי, הוא סופג הפסדים רבים שלאחריו הוא משתקם לאיטו וחוזר לקצב גידול שהולך וגובר. עבודה זו באה לבחון כיצד חברה בודדת בתוך המערכת העסקית בענף התיירות, חוותה את המשבר הכלכלי שבא בעקבות המבצע הצבאי. החברה שעליה נבחרה עבודה זו היא “קשרי תעופה”, והשאלה שאנו באים לבחון היא: כיצד מושפעת קשרי תעופה מהמצב הביטחוני בישראל ביחס לענף התיירות ? על מנת לענות על שאלה זו, נדרש לבחון את מצבה של חברת “קשרי תעופה” בעולם העסקי בו היא מתנהלת ולהשוותה אל מול ענף התיירות. בתחילתה של עבודה זו, אנו עורכים סקירה קצרה על ענף התיירות בישראל ומציינים מספר אבני דרך אשר נותנים מעט מושג על מצב הענף בעת מלחמה ובעת שיגרה. לאחר בחינת מצב הענף, עולה הצורך להעמיק בחברת “קשרי תעופה” ולשם כך מוצגים מספר נתונים מהדו”חות הכספיים של החברה אשר יעידו על מגמות החברה הן בעיתות מלחמה והן בעת שיגרה. כאשר אנו בוחנים מצב של חברה מסוימת אל מול הענף בו היא נמצאת, נדרש מאיתנו לאמת את התוצאה אל מול גורם שלישי נוסף. הגורם אותו בחרנו בעבודה זו, היא חברת איסתא, המהווה את אחת החברות המובילות במשק הישראלי בענף התיירות. הבחירה בחברת איסתא נובעת מגודלה של החברה והשפעתה הניכרת על ענף התיירות בישראל. לאחר שבחנו את המגמות הכלכליות בעת מלחמה ובעת שיגרה בחברת

קרא עוד »

סמינריון מוסר ועסקים – הסדרי חובות או פירוק עבור חברות גדולות בעלות אגרות חוב קונצרטיות

מבוא המשבר העולמי של 2008, גרר משבר בשוק אשראי אגרות החוב הקונצרניות בישראל  שהתבטא בירידה חדה ביכולת לפירעון חובות של חברות רבות במשק הישראלי ואז חלו עליות חדות בתשואות לפדיון של אג”ח שהנפיקו חברות רבות, גם כאלו שיכלו לצלוח את המשבר. אכן, מחקרם של רוטנברג וזילזרברג (2009) מצא שבין השנים 2003-2007, ערב פרוץ המשבר, החברות הגדולות, הרווחיות ובעלות הסיכון הנמוך, הנפיקו אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב. אמנם גם חברות עסקיות קטנות שלקחו אשראי בנקאי ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים אלו בכדי להנפיק אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, אולם, בשל משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות אגרות החוב, השפעתן על הסיכון הכולל בתיק האשראי הבנקאי מועטה. שורשי משבר אגרות החוב הקונצרניות נעוצים בדרך בה השחקנים בשוק התייחסו למימון חברות באמצעות אגרות חוב אשר הונפקו מ 2005 ועד פרוץ המשבר: שוק האשראי החוץ בנקאי גדל במהירות מבלי שפותחו במקביל כלים לניהול סיכוני אשראי וללא פרקטיקה של גביית חובות בעייתיים כשצריך.  עם פרוץ המשבר, החלו ניסיונות להגיע להסדרי חוב פרטניים,  על בסיס תשתית משפטית-עסקית כזו שלא תיפגע בתחרות במשק ומבלי שהגופים המוסדיים[1] שהינם רוב המחזיקים של אג”ח קונצרניות, ייחשפו למידע פנים של החברות עימן הם דנים על הסדרי חוב, ושתאפשר תנאים להקלה על גביית החוב המקורי על ידי פריסתו, הפחתתו או החלפתו בחוב חדש בתמורה לפיצוי מצד החברה המנפיקה,  כל זאת, במטרה למנוע קריסה של חברות ובעקבותיהם נזקים למשק. (טמקין וחבריו, 2009). החברה הראשונה, שביקשה הסדר חוב, הייתה אפריקה ישראל, אשר בקיץ 2009 במסגרת הדיווח הרבעוני שלה הודיעה ש”חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת

קרא עוד »

סמינריון מערכות ניהול לקוח (CRM) ושימושם בקרב עסקים קטנים

מבוא העידן הטכנולוגי אשר החל אי-שם במהלך שנות האלפיים הביא עימו שינויים דרסטיים לכל אלמנט בחיי היום יום. שוק העבודה חווה טלטלה עזה כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית הדרמטית דבר אשר קיבל ביטוי הן במישורים חיוביים והן במישורים שליליים. בפן החיובי נהוג לציין את כברת הדרך בתחומי הרפואה, מדע, מחשבים וכדומה אשר תרמו רבות לרווחת המין האנושי. מנגד, התחלופה של כוח אדם במחשבים והצורך בהתמקצעות בתחומי הטכנולוגיה הפכה את שוק העבודה על פיו ויצרה ריבוי אבטלה בקרב אוכלוסיות נכשלות במיוחד. מקרה ספציפי של השפעת שינויים טכנולוגיים על שוק העבודה הינו מערכות לניהול לקוחות (CRM). מערכות לניהול לקוחות הינן מערכות אשר מתווכות בין הלקוח לבין החברה ובכך יוצרות מחויבות אצל לקוחות מחד-גיסא ומאידך גיסא מוצר ייחודי ושירות לקוחות מיטבי הממקם את הלקוח במרכז האסטרטגיה העסקית. כיום, כאשר מדובר בחברות גדולות נושא מערכות ניהול לקוח הינן שכיחות ונעשה בהן שימוש רב. למרות זאת, דווקא כאשר מדובר בעסקים קטנים אשר כל לקוח הינו קריטי לשימור מחזור הכספים של החברה, בהרבה מקרים, אין התבססות על מערכות טכנולוגיות מתקדמות מסיבות שונות. אם כן, בעבודה זו אבדוק האם וכיצד עסקים קטנים עושים שימוש בתוכנות מחשב מסוג CRM. אעשה בדיקה השוואתית בין עסקים אשר עושים שימוש והאם וכיצד תוכנות אלו ממנפות את העסק. מנגד אבדוק מדוע עסקים קטנים אינם עושים שימוש ומהם הקשיים איתם הם מתמודדים. מבנה העבודה יהיה הדרגתי – ראשית, אציג רגע תיאורטי בו אתמקד על תוכנות CRM  על כל המשתמע מכך: יתרונות, חסרונות, שימושים וקשיים. שנית, אציג רקע תיאורטי על שימוש בטכנולוגיה, בעסקים קטנים. לאחר מכן, אבדוק את השימוש בתוכנות CRM בקרב עסקים קטנים. לבסוף, בפרק

קרא עוד »

סמינריון ניהול קשרי לקוחות באמצעות טכנולוגיית ה-CRM: המקרה של מוקדי שירות טלפוניים

תקציר לאחר שחלה ירידה ברווחים של שלושת חברות התקשורת הגדולות בישראל, סלקום, פלאפון ופרטנר, האחרונה דיווחה על ירידה בהוצאות תפעוליות ברבעון האחרון של שנת 2013. מנתוני דה מרקט עולה כי פרטנר נקטה בתהליכי התייעלות אשר תרמו לשיפור זה במצבה. המחקר הנוכחי בחן האם שיפור ביצועים זה נובע, בין היתר, מהטמעת מערכת ה-CRM (בגרסת (sieble שהוטמעה לאחרונה. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תחושותיהם של העובדים במערכה זו של הצלחה ולבחון האם הם חשים שיפור במדדים השונים של ניהול קשרי הלקוחות, כגון איכות השירות, מכירתיות, שביעות רצון הלקוח ויעילות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תהליכי ההתייעלות הביצועית של חברת פרטנר מנקודת מבטם של נציגי השירות במוקדי החברה. המחקר הנוכחי בחן את מידת השיפור שחל בחברת פרטנר לאחר הטמעת מערכת CRM (בגרסת .(sieble השערות המחקר היו: 1. קיים קשר בין יעילות הנציגים בעבודה לבין מעבר למערכת CRM החדשה במוקד שירות לקוחות; 2. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין איכות שירות הלקוחות; 3. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין מידת שביעות רצון הלקוח; 4. קיים קשר בין הטמעת ה-CRM החדשה לבין נתוני המכירות בקרב הנציגים. ממצאי המחקר הנוכחי איששו את השערות המחקר. מניתוח השאלונים עולה כי הנבדקים  דיווחו על שיפור בתפקודם לאחר הטמעת המערכת  ה-CRM החדשה: הנבדקים דיווחו על שיפור במידה רבה במדד היעילות (ממוצע 4.2517 (סטיית תקן 0.654); עבור תחושת השיפור באיכות שירות הלקוחות, הנבדקים דיווחו על הסכמה במידה רבה (ממוצע: 4.3319; סטיית תקן 1.410); הנבדקים הסכימו במידה בינונית על שיפור שחל בשביעות רצון הלקוח (ממוצע: 3.711; סטיית תקן 0.561); הנבדקים הסכימו ברמה בינונית על השיפור שחל ביכולתם

קרא עוד »

סמינריון סטארט אפ

תקציר מחקר זה התמקד בענף הסטארט-אפ בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפתחותן של חברות הזנק ישראלים במהלך השנים 1995-2012. על מנת לתת מענה לכך, נשאלו 3 שאלות מחקר רלוונטיות: ראשית, מהו מספר של חברות הזנק הקיימות בישראל?; שנית, מהו מספר של חברות הזנק שנסגרו?; ושלישית,  מהו היקף התוצר של חברות הזנק ישראליות? באמצעות ניתוח נתונים אמפיריים הנוגעים למספר חברות הזנק שנפתחו ונסגרו בישראל ונתונים המעידים על תוצר חברות ההזנק וזאת בשילוב של ידע תיאורטי המוצג בפרק של מבוא נמצא מענה לשאלות מחקר שנשאלו. בשאלת מחקר ראשונה, שיערנו שנפילת ה-NASDAQ בשנת 2000 תוביל להפחתת מספר חברות ההזנק בישראל. השערה זאת קיבלה אישור חלקי בממצאי המחקר, שכן על אף שהמשבר הכלכליים מ-2000 ומ-2008 גרמו להקטנה במספר חברות הזנק בישראל, השפעתם הייתה מוגבלת למדי וחברות הזנק חזרו למסלול של צמיחה. בשאלת מחקר שניה, שיערנו שמשברים כלליים (כגון, נפילת ה-NASDAQ ב-2000 והמשבר בין 2008-2009) יובילו לעלייה בכמות חברות הזנק נסגרות. השערת מחקר לא אושרה באופן חלקי. משבר כלכלי מ-2000 אומנם גרם לעליה בכמות חברות הזנק שנסגרו, אך, מאז 2004 אחוז ההישרדות של חברות הזנק היה חיובי ומספרי חברות הזנק שנסגרו התאפיינו בתנודות קלות. בשאלת מחקר שלישי, שיערנו על כך שקיים קשר ישיר בין משברים בינלאומיים לבין היקפי התוצר של חברות הזנק ישראליות. השערה זאת אוששה שכן משברים כלכליים עולמיים השפיעו על פיחות בתוצר של חברות הזנק ישראליות. מצד שני, השינויים השליליים אינם היו קיצוניים והשפעה על התוצר הייתה מוגבלת. דבר שניתן לזקוף לתמיכת המדינה בחברות הזנק ומדיניות נבונה של חברות הון סיכון.   תוכן עניינים תקציר-עמ 3 פרק 1- מבוא-עמ 4 1.1 הגדרה-עמ’

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.