(28/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בזכויות יוצרים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

סמינריון השפעתן של ספריות חוקיות דיגיטאליות על מכירות של CD

תקציר במחקר זה נבחנה השפעתן של ספריות חוקיות דיגיטאליות על מכירות של CD. במטרה לענות על השאלה נסקרו מספר מאמרים על מנת להבין את התופעה ולזהות גורמים שמשפיעים גם כן על מכירות ה – CD כדי לבודד אותם מגורמים אחרים ולבחון אותם אחד – אחד. בעזרת ממצאים ומסקנות לעיל נבחנו חנויות מקוונות וספריות דיגיטאליות כגון ITunes ו-Spotify.com. מאמרים אלו סייעו לזהות מגמות כספיות בענף תעשיית המוסיקה ולענות על שאלת מחקר. נמצא כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיע לרעה על המכירות הינו מעבר אל הטכנולוגיה חדשה המבוססת על הזרמת נתונים באינטרנט. ראוי לציין כאן שמדובר במהפכה טכנולוגית הדומה למהפכה שהתרחשה בשנת 1990 בעת מעבר ספריות המשתמשים אל ה- CD.   מבוא עידן מודרני בכלל ושני עשורים אחרונים בפרט מאופיינים בהתקדמות טכנולוגית חסרת תקדים. מהפכה זאת מתרחשת לא איפשהו רחוק מאתנו במעבדות או בענפים מסוימים אלא בכל מקום כולל ביתנו. שינוים טכנולוגיים אלה מחייבים את השחקנים בשוק להשתנות ולהסתגל מה שלעיתים משנה את כללי משחק לחלוטין. בעבודה נוכחית נבחנה השפעת האמור לעיל בתעשיית מוסיקה ובפרט השפעת התפתחות פורמטים דיגיטאליים של קבצי מוסיקה יחד עם השיפור במהירות האינטרנט על מכירות תקליטים בחנויות מסורתיות. לצורך כך הגדרתי שאלת מחקר באופן שלהלן: התפתחותן של ספריות מוסיקה דיגיטאליות חוקיות עם מאגרים גדולים של המוסיקה להורדה והשמעה בתשלום חודשי/שנתי כתחלופה לירידה במכירות של תקליטים פיזיים. כלומר, האם אכן שיר שנרכש בחנות מקוונת והורד על המחשב או שיר שנשמע בספריה דיגיטלית מהווה מוצר תחליפי לתקליטור פיזי והוא שווה ערך לו או לפחות קרוב. לצורך כך נבחנו חנויות מקוונות ברשת כגון ITunes, Soundcloud  וכדומה אשר מציעים לצרכן להוריד או

קרא עוד »

סמינריון רישיון כפייה בזכויות יוצרים

מבוא בעבודה זו אעסוק ברישיון כפייה בזכויות יוצרים ואעמוד על השימוש בה בעיקר בקרב התעשייה הפרמצבטית. בהגדירנו מהו בעצם רישיון כפייה, נאמר כי רישיון כפייה ניתן כאשר המחוקק רואה לנכון להתערב בזכותו של היוצר לשלוט במה שייעשה עם יצירתו. במצב עניינים זה, כופה המחוקק על בעל האמצאה לוותר על המונופול שיש לו על יצירתו. הווי אומר, שבעל האמצאה לא יוכל לקבל עוד בלעדיות על היצירה שלו והוא יהיה חייב לאפשר לאחרים להשתמש באמצאה שלו ולייצר מוצרים על בסיס הפטנט שהמציא אף מבלי שהסכים לכך במפורש[1]. מבחינה זו שכופים על היוצר לתת רישיון לשימוש ביצירה לכל הממלא אחר דרישות סטטוטוריות מוגדרות. ברם, אף שהשימוש ברישיון שכזה אינו יכול להיות שרירותי, אין שום מקור מפורש, כדוגמת הסכם ה-TRIPS[2]. המציין מהם אכן אותם קריטריונים היכולים להצדיק הלכה למעשה שימוש ברישיון שכזה. כפיצוי על הכפייה מוענק ליוצר פיצוי כספי, אשר נאמד בהתאם למנגנון הקבוע בחוק. מדינות מתפתחות היו חייבות ליישם את הסכם ה-TRIPS כבר ב-1  בינואר 1996 ואף קיבלו מספר הארכות על-מנת ליישמו כהלכה. הסכם ה-TRIPS  הינו בעצם נגזרת של הסכם GATT אשר נחתם עוד ב- 1947 על ידי 23 מדינות מתוך כוונה לייסד תוך זמן קצר את ארגון הסחר הבינלאומי, לאחר שהוקמו קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי[3]. המנגנון של מתן רישיון כפייה הינו בבחינת חוזה המוסדר ע”י המדינה ושאותו היא מפיל בין מי שמוכן לרכוש לבין מי שאינו מוכן למכור. רישוי כפוי זה יינתן בדרך כלל על-מנת לספק לשוק המקומי בלבד ולכן מבחינה כלכלית אין חשש כי ישפיע על המחיר במדינות אחרות. הגורם המייצר מבחינתו, פועל תחת רישיון ונותן תמלוגים לבעל הפטנט, והממשלה

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.