סמינריון בסוציולוגיה

תקציר מחקר זה נבנה מתוך כוונה לבחון את החוויה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי, על הקשיים והצרכים הכלולים בה, וזאת במטרה ליצור מתוך אלה תוכנית התערבות כלל מערכתית, מקיפה, אשר תהפוך את בתי הספר בישראל לקרקע מאפשרת המסייעת לנערים אלו ברכישת הכלים הדרושים לשם הכרה בזהותם המינית, הבנתה וקבלתה, תוך צמצום השפעות שליליות אפשריות לתלמידים אלה בפרט ולמערכת החינוך ככלל. המחקר הנוכחי מהווה נדבך ידע נוסף בגוף הידע המצומצם הבוחן את החווייה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי בישראל. בנוסף, מהווה מחקר זה קול ייחודי בנוף המחקרי הקיים שכן מרואייניו הינם הומוסקסואלים הפועלים אף כאנשי תפקידים במערכת החינוך. בצורה זו מסוגל המחקר לבחון את האופן בו מערכת החינוך מתמודדת עם אוכלוסיה זו הן מנקודת מבטו של הנוער והן מנקודת מבט הצוות החינוכי.   תוכן עניינים תקציר II מבוא 1 1. סקירת ספרות 2 1.1 הומוסקסואליות – גישות והגדרות 2 1.2 הומופוביה וגישול החברה כלפי הומוסקסואלים – עבר-הווה 6 1.3 הומוסקסואליות בישראל 7 1.4 תהליך גילוי הנטייה ההומוסקסואלית אצל מתבגרים וההתמודדות עמה 8 2. מערכת החינוך 12 2.1 תכנית במסגרת בית הספר של נטייה מינית והומו-לסבית, עבר והווה 14 2.2 מיניות והומוסקסואליות במסגרות חינוכיות של המגזר הדתי-חרדי 16 3. פיזור גיאוגרפי של הקהילה הלהט”בית בארץ ובעולם 19 4. איתור צרכים 20 4.1 איתור צרכים בקרב אוכלוסיית הלהט”ב 21 4.2 תכנית התערבות במטרה לשלב את האוכלוסייה הלהט”בית בבתי הספר 23 5. מתודולוגיה 26 5.1 שיטת המחקר 28 5.2 כלי המחקר 29 5.3 עיבוד הממצאים 30 5.4 משתתפי המחקר 31 6. ממצאים 33 6.1 קשיים העומדים בפני נוער הומוסקסואלי 33 6.2 קשיי מערכת החינוך,

מבוא גיל  התמותה ממשיך לעלות ואילו גיל פרישה מהעבודה נותר נכון לימים אלו עומד על כנו. שוק העבודה משנה את פניו באופן תדיר ועל רקע השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית העולם  כוח העבודה נשען אפוא יותר ויותר על אזרחים וותיקים. כתוצאה מכך גוברת גם שכיחותה של תופעת האפליה מחמת גיל בעבודה. בשוק העבודה כיום קיימת אפליה, לעתים בריש גלי, לעתים בצורה עקיפה, של עובדים מבוגרים. בין אם בקבלה לעבודה, בפיטורין, או באי מתן הזדמנויות להכשרות מקצועיות ובהסדרי פרישה. אפליה זו כה מושרשת בתרבות שלנו, עד שגם אם מספרם של האזרחים הוותיקים יגדל, עושה רושם כי התפיסות והערכים החברתיים שלנו לא ישתנו. אפליה זו אשר פוגעת בציבור שלם, ואינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד המגיע לכל אזרח ואזרח בכל מדינה מתוקנת, פוגעת בשוויון ההזדמנויות שלהם  על ידי מתן לגיטימציה למעסיקים להפלות לפי גיל הלכה למעשה, גם כאשר אין לכך כל שייכות למהות התפקיד. עבודה זו חוקרת את קיומה של תופעת האפליה בשוק העבודה הישראלי תוך הצגת גורמיה, מימדיה  והשלכותיה של התופעה. בנוסף העבודה מציגה את גישתו של המחוקק הישראלי לאפליה מטעמי גיל באמצעות סדרת פסקי דין תקדימיים שניתנו בעשור האחרון ובוחנת את השפעתם על תחולת החוק ותכניו ועל המציאות החברתית והמשפטית בישראל. בפרק הראשון אסקור את תופעת האפליה ושורשיה, תוך התמקדות באפליה בהקשר התעסוקתי. אראה את מגמת הזדקנות האוכלוסייה בעולם בכלל ובארץ בפרט, ואבחן את ההשפעה שיש לכך על שוק העבודה. הציג את תופעת האפליה בעבודה מטעמי גיל במציאות החברתית של ימינו, תוך הצגה של גורמי התופעה, מימדיה והשלכותיה. בפרק השני אבחן את המסגרת המשפטית של עיקרון השוויון בכלל ועיקרון השוויון בעבודה בפרט. אסקור

מבוא עבודה זו עוסקת ביחסי גוף-כוח על פי פוקו בהקשר למשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה אשר השתמש בשילוב של כפייה ושכנוע כדי לשלוט באוכלוסייה ולשמור על השלטון, במטרה הסופית ליצור מדינה טוטליטרית. נושא השליטה של משטרים באזרחים הינה סוגיה מרכזית. שליטה זו מתייחסת לדרכים שבהן ממשלות מפעילות כוח על אזרחיהן. זה יכול ללבוש צורות רבות, מצנזורה ומעקב ועד דיכוי ואלימות. במקרים מסוימים, משטרים עשויים להשתמש בכוח, לרבות באמצעות שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. במקרים אחרים, הם עשויים להשתמש בשיטות מתוחכמות יותר, כגון תעמולה ומניפולציה של התקשורת,. לשליטת המשטר עלולה להיות השפעה משמעותית על חייהם של אזרחים, להגביל את זכויותיהם וחירויותיהם ולהקשות עליהם להתבטא נגד הממשלה. נושא חשוב זה הוא , והוא חושף את השיטות השונות שבהן ממשלות משתמשות בכוחן. מצנזורה ומעקב ועד לדיכוי ואלימות, כולל שימוש במשטרה חשאית, עינויים והרג ללא משפט. שליטה זו יכולה להיות ישירה או מתוחכמת יותר, דרך תעמולה ומניפולציה של התקשורת. התוצאה היא השפעה עמוקה על חיי האזרחים, הגבלת זכויות וחירויות והקשה על ביטוי דעות נגד השלטון.בהקשר ההיסטורי, המשטר הנאצי השתמש בכלים אלו בצורה אכזרית במיוחד כדי לשלוט באוכלוסייה ולהגשים את מטרותיו הפוליטיות. תיאוריית הכוח של מישל פוקו מציעה נקודות מבט מעמיקות על האופן שבו משטרים, כמו המשטר הנאצי בגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה, מפעילים שליטה על אוכלוסיות. לפי פוקו, הכוח אינו מרוכז בידי יחידים או קבוצות אלא מפוזר בכל רחבי החברה, ומתבטא בצורות שונות בהקשרים שונים. המשטר הנאצי השתמש ביעילות בתעמולה, צנזורה ומעקב ככלים לעיצוב דעת הקהל וטיפוח תחושת אחדות לאומית. שיטות אלו מדגישות כיצד ניתן להפעיל כוח כדי להשפיע על

מבוא תופעת ההתעללות בילדים היא אחת התופעות הנחקרות ביותר בתחומי מחקר שונים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חינוך, משפט ועוד. התעללות בילדים יכולה להיות פגיעה פיזית, נפשית או פסיכולוגית, עשויה לכלול מרכיבים של פגיעה מינית או יכולה להיות קשורה להזנחה ולהורות לקויה. ילדים אשר עוברים התעללות במסגרת המשפחה, נפגעים באופנים רבים. חלק מהם קשורים להתנהגות הנוכחית שלהם, למצבם בהווה, להתנהלותם במסגרת החברתית, בבית הספר, בקשרים עם חבריהם ועוד. חלק מההשלכות של ההתעללות אינם מוגבלות רק לתקופת ההתבגרות אלה כוללות מאפיינים והשלכות הנמשכים פרק זמן ארוך מאוד, ועשויים להשפיע על מצבו של הילד גם בתקופת בגרותו המאוחרת. בעבודה זו נסקרת תופעת ההתעללות בילדים ממספר היבטים שונים. נושא העבודה הוא בחינת אלמנטים שונים בחיי אוכלוסיית מבוגרים שהיו קורבן להתעללות בילדותם,  במהלך שלבי הקמת משפחה משלהם.  החלק הראשון כולל התייחסות להשפעה הנוכחית של ההתעללות על הילדים הסובלים ממנה, גם מבחינת תפקודם באופן כללי, גם מבחינת השפעתה על התנהלותם בבית הספר ובמסגרות חברתיות, ועל הסיכוי כי הם יגלו התנהגות תוקפנית בעצמם בעקבות ההתעללות. החלק השני כולל את ההשלכות של ההתעללות בילדים על עתידם של אותם ילדים, ועל נזקים ארוכי הטווח הקיימים בבגרותם המוקדמת והמאוחרת. השפעה זו כוללת גם מרכיבים פיזיים של נזקים שנגרמו בילדות ועשויים לכלול גם צלקות או פגיעות מוחיות כתוצאה מההתעללות, גם בעיות פסיכולוגיות ונפשיות, וגם הגברת הסיכוי והסיכון כי ילדים אלה יהפכו להיות הורים מתעללים בעצמם מתוך חוסר יכולתם לשנות את דפוס ההתנהלות אותו הם מכירים מילדותם. בחלק זה נסקרות גם השיטות והקשיים בטיפול פסיכולוגי וסוציאלי במשפחות ומבוגרים אלה, תוך ניסיון לגלות אמפתיה למצב מצד אחד אך גם לעשות ככל שניתן על מנת

תקציר בחרנו לחקור ולהעשיר את עולמנו בנושא סגנונות ההורות. אנו כגננות נפגשות מדי יום  עם קהל הורים רחב ומגוון שכל הורה והורה מתנהל בדרך חינוך שונה עם ילדיו. כנשות חינוך ואימהות, עניין אותנו לדעת האם התנהגותם של ילדים היא מרכיב סביבתי חינוכי התנהגותי, או אולי הילד נולד עם מאפייני מזג שהם הגורמים הבלעדיים לעיצוב התנהגותו. אנו מאמינות שילד נולד עם מאפייני אישיות משלו, אך יחד עם זאת לסגנון ההורות יש השפעה רבה על עיצוב אישיותו של הילד ולכן בחרנו לעסוק בסגנונות הורות ולנסות להבין איזו השפעות או השלכות יש לכל אחד מסגנונות ההורות. אנו מניחות שסגנון ההורה משפיע בדרכים ישירות על התנהגותו של הילד, לדוגמא: הורה דמוקרטי ייתן לילד לבחור מי יהיו חבריו של הילד וישאל אותו מה הילד רוצה לאכול והילד ילמד באופן ממשי וברור מהי זכות הבחירה, לעומת הורה סמכותי שדרך חינוכו שונה הוא בסיטואציה דומה יכול לקבוע לילד מי יהיו חבריו עם מי מותר לו לשחק ועם מי לא. אנחנו משערות שסגנון ההורות בא לידי ביטוי כאשר נדרשים ההורים לקבל החלטות משמעותיו לגבי ילדיהם, החלטות עם השלכות לטווח ארוך. לדוגמא: הדילמה האם לעלות ילד בגיל גבולי לכיתה א’, אנו מניחות שבדילמה מסוג הזה ההחלטה בסופו של דבר היא של ההורים כאן לדעתנו נוכל לראות כיצד בא לידי ביטוי השוני בין סוגי ההורות השונים ואיך הם מקבלים את ההחלטות המשמעותיות לחיי הילד. בעבודת הסמינריון נציג כרקע לנושא את בעיית סביבה ותורשה, נתייחס בקצרה למאפייני המזג שאיתם נולד כל ילד וננסה להבין באיזו מידה משפיעה התורשה והמאפיינים שאיתם נולד הילד  על מהלך חיוו, אך הנושא המרכזי ועיקרי בו יעסוק

מבוא מדינת ישראל אשר הגדירה עצמה הלכה למעשה החל משנות הקמתה כמדינת רווחה אשר מחויבת לדאוג לכל אזרחיה להכנסה וקיום מינימאלי מחויבת מבחינה חוקית, על פי חוקיה שלה לדאוג להכנסה לכל אזרחיה, ולאפשר להם את היכולת להתקיים בכבוד גם אם אין בכוחם לאפשר זאת לעצמם. אציין רק כי בעשורים האחרונים מדינת ישראל הולכת בכיוון שונה לגמרי ומתנערת הלכה למעשה מהיותה מדינת רווחה. עם זאת, במדינת ישראל מספר רב של חוקים ביניהם חוקי יסוד, תקנות, תקנות משנה וכו’ אשר מהווים את הבסיס החוקי לזכות להכנסה מינימאלית וקיום בסיסי. ראשית, הזכות להכנסה וקיום מינימאלי מעוגנת באמנה לזכויות חברתיות אשר אליה ישראל הצטרפה אליה בשנת 1991. מבחינה חוקית החוק בישראל מגדיר ומגן על זכויותיהם של מעוטי היכולת במגוון של חוקים, תקנות ותקנות משנה דוגמת הנחות בארנונה, השלמת הכנסה  וכדומה. הזכות לקיום מינימאלי מוכרת בפסיקת בית המשפט כחלק מהזכות לכבוד האדם. הזכות לתנאי קיום אנושיים הוכרה כחלק מהזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק היסוד: “כבודו של האדם כולל בחובו הגנה על מינימום הקיום האנושי. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו נפגע. אדם הרעב ללחם הוא אדם שכבודו נפגע. אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטארי הוא אדם שכבודו כאדם נפגע, אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים הוא אדם שכבודו כאדם נפגע” . מבחינה סוציאלית-רווחתית, מדינת ישראל היא בין המדינות המובילות במערב בנושא תשלומי העברה, כלומר תשלומים אשר מועברים לאוכלוסייה דוגמת דמי אבטלה, הבטחת הכנסה, קצבאות ילדים וכו’. בסביבות 28% מהתקציב השנתי מוקצים למטרה זו. התקציב הוא הביטוי המובהק ביותר לאופן החוקי בו מובטחת הזכות לקיום מינימאלי שכן התקציב בוא הביטוי המוחשי, הברור,

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

מבוא הכותב והמבקר מנחם בן אמר פעם שאין אמירה מופרכת יותר בעיניו יותר מן האמירה “על טעם וריח אין להתווכח” (בתוך האו”פ, 2009). אם לא על טעם, תהה בן, על מה בכלל כדאי להתווכח? סוגיות של טעם, מערכות הייצור שלו והמשמעות שבאה עמו הן נושאים מרכזיים במחקר הסוציולוגי. ההבניה החברתית והתרבותית של הטעם ודפוסי הצריכה שנובעים ממנה, כמו גם תפקידו של הטעם כמבדל ומגדיר פרטים וקבוצות, הן הסוגיות שיעמדו בבסיס מחקר זה, שבוחן את תרבות המעמד הבינוני-גבוה בישראל על ידי ניתוח נוהגי צריכת הבשר שלהם, ועל ידי כך בוחן תהליכים של היבדלות חברתית ותתי תרבויות במעמד הגבוה. “התרבות משמשת ככלי מבחין בין בני אדם, המגדירים את שונותם באמצעותה. לכן, הגישה הרב תרבותית המעניקה ערך שווה לכל ומדברת על התרבות כגורם מאחד בין בני אדם מטעה במקצת. לרוב, התרבות משמשת כחיץ חברתי בין קבוצות”. שורות אלו פתחו את הרצאתו של פרופסור מוטי רגב, ‘ידע כטעם, טעם כידע: אנינות, בקיאות והיבדלות חברתית’ (שם, עמ’ 3). קיומה של תרבות נסב על משמעויות. לבני אדם החברים באותה תרבות הבנה משותפת והם מייחסים משמעויות דומות למכלול של פעולות, של חפצים, של טקסטים ועוד. החברות בתרבות וקיומה של התרבות מתממשים במעשה פענוח המשמעויות, במעשה הפרשנות ובייחוס המשמעויות לכל אותם דברים שהם נשאי משמעות (רגב, 2011). לפי בורדייה (1980/2004), יש ערך רב לניתוח זירות של ייצור תרבות, שכן בהן מתרחשת רוב עבודת ייצור המשמעויות החברתיות וגילום העולם החברתי, על פעריו וחלוקותיו, במוצרים ופרקטיקות סופיים. מושג מרכזי בבסיס העבודה הוא ה”הביטוס”: הביטוס הינו הפנמה של הרגלים התנהגותיים, העדפות, נטיות ואמונות אותם רוכש האדם בתהליך הסוציאליזציה אותו הוא חווה