(24/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בסוציולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון איזון משאבים בין בני זוג הלכה ומעשה

מבוא: דיני המשפחה בישראל הם סבוכים בעיקר משום שהם מאגדים את כל נבכי נפשו של האדם ומגוון ענפים משפטיים לידי נושא אחד. אלו דיני המשפחה על רגל אחת. דיני המשפחה כוללים בתוכם  יסודות מן המשפט חוקתי, שכן הם נועדו לשמור על זכויות בני הזוג, והילד המשותף. דיני המשפחה כוללים שאלות סבוכות בנוגע לפונדקאות, לזכות הבסיסית להיות הורה ועוד נושאים רבים. דיני המשפחה בישראל קשורים בטבורם לדין הדתי, מה שמעורר שאלות חוקתיות רבות הנוגעות ליחס בין טריבונלים דתיים הפועלים מכוח הלכה דתית ישנה ולא עדכנית, לבין זכותו של כל אדם לשאת אישה וזכותה של כל אישה לשאת גבר, לרבות מאותו מין (מה שמוגדר כאיסור בל יעבור על פי הדין הדתי). דיני המשפחה כוללים נושאים כלכליים, שכן כאשר בני זוג מתגרשים, יש צורך לחלק את הרכוש שלהם, ולכן לא אחת יש צורך בהיעזרות באקטוארים ומומחים כלכליים. שאלות מסוגים אלו עולות מיום ליום בערכאות הדיוניות. דיני המשפחה כוללים גם נושאים לא משפטיים, כגון מבחני הורות, התאמה הורית, ומסוגלות הורית. אלו שאלות העולות לעיתים תכופות במסגרת דיונים משפטיים העוסקים במשמורת של ילדים. תחומים אלו עוסקים בנפשם של קטינים ובטובתם וברצונם של ההורים לגדלם ולהיות קרובים אליהם בכל שלב התפתחותי בחייהם, שכן “מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים. מאה ילדים – מאה אנשים, אשר לא ‘אי פעם’, לא ‘עדיין לא’, לא ‘מחר’, אלא כבר… עכשיו… היום – אנשים הם. לא עולם קטן, אלא עולם ומלואו, לא – פעוטים, אלא נשגבים, לא תמימים, כי אם אנושיים – ערכים, יתרונות, נטיות, שאיפות”. דיני המשפחה בישראל

קרא עוד »

סמינריון איתור צרכים של הומוסקסואלים כלומדים במערכת החינוך

תקציר מחקר זה נבנה מתוך כוונה לבחון את החוויה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי, על הקשיים והצרכים הכלולים בה, וזאת במטרה ליצור מתוך אלה תוכנית התערבות כלל מערכתית, מקיפה, אשר תהפוך את בתי הספר בישראל לקרקע מאפשרת המסייעת לנערים אלו ברכישת הכלים הדרושים לשם הכרה בזהותם המינית, הבנתה וקבלתה, תוך צמצום השפעות שליליות אפשריות לתלמידים אלה בפרט ולמערכת החינוך ככלל. המחקר הנוכחי מהווה נדבך ידע נוסף בגוף הידע המצומצם הבוחן את החווייה הבית ספרית של נוער הומוסקסואלי בישראל. בנוסף, מהווה מחקר זה קול ייחודי בנוף המחקרי הקיים שכן מרואייניו הינם הומוסקסואלים הפועלים אף כאנשי תפקידים במערכת החינוך. בצורה זו מסוגל המחקר לבחון את האופן בו מערכת החינוך מתמודדת עם אוכלוסיה זו הן מנקודת מבטו של הנוער והן מנקודת מבט הצוות החינוכי.   תוכן עניינים תקציר II מבוא 1 1. סקירת ספרות 2 1.1 הומוסקסואליות – גישות והגדרות 2 1.2 הומופוביה וגישול החברה כלפי הומוסקסואלים – עבר-הווה 6 1.3 הומוסקסואליות בישראל 7 1.4 תהליך גילוי הנטייה ההומוסקסואלית אצל מתבגרים וההתמודדות עמה 8 2. מערכת החינוך 12 2.1 תכנית במסגרת בית הספר של נטייה מינית והומו-לסבית, עבר והווה 14 2.2 מיניות והומוסקסואליות במסגרות חינוכיות של המגזר הדתי-חרדי 16 3. פיזור גיאוגרפי של הקהילה הלהט”בית בארץ ובעולם 19 4. איתור צרכים 20 4.1 איתור צרכים בקרב אוכלוסיית הלהט”ב 21 4.2 תכנית התערבות במטרה לשלב את האוכלוסייה הלהט”בית בבתי הספר 23 5. מתודולוגיה 26 5.1 שיטת המחקר 28 5.2 כלי המחקר 29 5.3 עיבוד הממצאים 30 5.4 משתתפי המחקר 31 6. ממצאים 33 6.1 קשיים העומדים בפני נוער הומוסקסואלי 33 6.2 קשיי מערכת החינוך,

קרא עוד »

סמינריון אלימות כלפי ילדים

מבוא בשנים האחרונות אלימות נגד ילדים תופסת מקום חשוב בחברה, בתקשורת ובדיון הציבורי בישראל בעקבות הצטברות יוצאת דופן של מקרים, שחלקם זכו לתהודה תקשורתית משמעותית, נדמה כי קיימת בציבור הישראלי הרגשה, שהתעללות הורים בילדיהם, הפכה למכת מדינה וכי המודעות לקיומה של תופעת זו הולכת וגוברת (ברק-ברנדס וגפן-קושילביץ’, 2010). בעבודה זו בחרתי להציג את תופעת האלימות בקרב ילדים. בעבודה זו ארצה ללמוד על התופעה, מהי אלימות בכלל, ובפרט בקרב ילדים. בעבודה אלמד על ממדי התופעה בישראל, אעמוד על סוגיה העיקריים של תופעת האלימות, על הסיבות שגורמות לפוגעים לפגוע בילדים, ועל ההשפעות הרבות שנובעות מהפגיעה הקשה, ומשליכות על כלל תחומי חייו של הילד.     תוכן עניינים מבוא – 3 מושגי מפתח – 3 סקירת ספרות – 4-15 1.מהי אלימות – 4 2.סוגי אלימות – 4-6 3.ממדי התופעה – 6 4.הגורמים לאלימות כלפי ילדים – 6-9 5.השפעותיה של ההתנהגות האלימה כלפי ילדים – 9-12 6.מענים לתופעת האלימות בקרב ילדים – 12-15 סיכום – 15-16 ביבליוגרפיה – 17-18

קרא עוד »

סמינריון אפליה מטעמי גיל בשוק העבודה

מבוא גיל  התמותה ממשיך לעלות ואילו גיל פרישה מהעבודה נותר נכון לימים אלו עומד על כנו. שוק העבודה משנה את פניו באופן תדיר ועל רקע השינויים הדמוגרפיים באוכלוסיית העולם  כוח העבודה נשען אפוא יותר ויותר על אזרחים וותיקים. כתוצאה מכך גוברת גם שכיחותה של תופעת האפליה מחמת גיל בעבודה. בשוק העבודה כיום קיימת אפליה, לעתים בריש גלי, לעתים בצורה עקיפה, של עובדים מבוגרים. בין אם בקבלה לעבודה, בפיטורין, או באי מתן הזדמנויות להכשרות מקצועיות ובהסדרי פרישה. אפליה זו כה מושרשת בתרבות שלנו, עד שגם אם מספרם של האזרחים הוותיקים יגדל, עושה רושם כי התפיסות והערכים החברתיים שלנו לא ישתנו. אפליה זו אשר פוגעת בציבור שלם, ואינה מאפשרת לו להתקיים בכבוד המגיע לכל אזרח ואזרח בכל מדינה מתוקנת, פוגעת בשוויון ההזדמנויות שלהם  על ידי מתן לגיטימציה למעסיקים להפלות לפי גיל הלכה למעשה, גם כאשר אין לכך כל שייכות למהות התפקיד. עבודה זו חוקרת את קיומה של תופעת האפליה בשוק העבודה הישראלי תוך הצגת גורמיה, מימדיה  והשלכותיה של התופעה. בנוסף העבודה מציגה את גישתו של המחוקק הישראלי לאפליה מטעמי גיל באמצעות סדרת פסקי דין תקדימיים שניתנו בעשור האחרון ובוחנת את השפעתם על תחולת החוק ותכניו ועל המציאות החברתית והמשפטית בישראל. בפרק הראשון אסקור את תופעת האפליה ושורשיה, תוך התמקדות באפליה בהקשר התעסוקתי. אראה את מגמת הזדקנות האוכלוסייה בעולם בכלל ובארץ בפרט, ואבחן את ההשפעה שיש לכך על שוק העבודה. הציג את תופעת האפליה בעבודה מטעמי גיל במציאות החברתית של ימינו, תוך הצגה של גורמי התופעה, מימדיה והשלכותיה. בפרק השני אבחן את המסגרת המשפטית של עיקרון השוויון בכלל ועיקרון השוויון בעבודה בפרט. אסקור

קרא עוד »

סמינריון בנושא התעללות בילדים

מבוא תופעת ההתעללות בילדים היא אחת התופעות הנחקרות ביותר בתחומי מחקר שונים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה, חינוך, משפט ועוד. התעללות בילדים יכולה להיות פגיעה פיזית, נפשית או פסיכולוגית, עשויה לכלול מרכיבים של פגיעה מינית או יכולה להיות קשורה להזנחה ולהורות לקויה. ילדים אשר עוברים התעללות במסגרת המשפחה, נפגעים באופנים רבים. חלק מהם קשורים להתנהגות הנוכחית שלהם, למצבם בהווה, להתנהלותם במסגרת החברתית, בבית הספר, בקשרים עם חבריהם ועוד. חלק מההשלכות של ההתעללות אינם מוגבלות רק לתקופת ההתבגרות אלה כוללות מאפיינים והשלכות הנמשכים פרק זמן ארוך מאוד, ועשויים להשפיע על מצבו של הילד גם בתקופת בגרותו המאוחרת. בעבודה זו נסקרת תופעת ההתעללות בילדים ממספר היבטים שונים. נושא העבודה הוא בחינת אלמנטים שונים בחיי אוכלוסיית מבוגרים שהיו קורבן להתעללות בילדותם,  במהלך שלבי הקמת משפחה משלהם.  החלק הראשון כולל התייחסות להשפעה הנוכחית של ההתעללות על הילדים הסובלים ממנה, גם מבחינת תפקודם באופן כללי, גם מבחינת השפעתה על התנהלותם בבית הספר ובמסגרות חברתיות, ועל הסיכוי כי הם יגלו התנהגות תוקפנית בעצמם בעקבות ההתעללות. החלק השני כולל את ההשלכות של ההתעללות בילדים על עתידם של אותם ילדים, ועל נזקים ארוכי הטווח הקיימים בבגרותם המוקדמת והמאוחרת. השפעה זו כוללת גם מרכיבים פיזיים של נזקים שנגרמו בילדות ועשויים לכלול גם צלקות או פגיעות מוחיות כתוצאה מההתעללות, גם בעיות פסיכולוגיות ונפשיות, וגם הגברת הסיכוי והסיכון כי ילדים אלה יהפכו להיות הורים מתעללים בעצמם מתוך חוסר יכולתם לשנות את דפוס ההתנהלות אותו הם מכירים מילדותם. בחלק זה נסקרות גם השיטות והקשיים בטיפול פסיכולוגי וסוציאלי במשפחות ומבוגרים אלה, תוך ניסיון לגלות אמפתיה למצב מצד אחד אך גם לעשות ככל שניתן על מנת

קרא עוד »

סמינריון בנושא סגנונות ההורות

תקציר בחרנו לחקור ולהעשיר את עולמנו בנושא סגנונות ההורות. אנו כגננות נפגשות מדי יום  עם קהל הורים רחב ומגוון שכל הורה והורה מתנהל בדרך חינוך שונה עם ילדיו. כנשות חינוך ואימהות, עניין אותנו לדעת האם התנהגותם של ילדים היא מרכיב סביבתי חינוכי התנהגותי, או אולי הילד נולד עם מאפייני מזג שהם הגורמים הבלעדיים לעיצוב התנהגותו. אנו מאמינות שילד נולד עם מאפייני אישיות משלו, אך יחד עם זאת לסגנון ההורות יש השפעה רבה על עיצוב אישיותו של הילד ולכן בחרנו לעסוק בסגנונות הורות ולנסות להבין איזו השפעות או השלכות יש לכל אחד מסגנונות ההורות. אנו מניחות שסגנון ההורה משפיע בדרכים ישירות על התנהגותו של הילד, לדוגמא: הורה דמוקרטי ייתן לילד לבחור מי יהיו חבריו של הילד וישאל אותו מה הילד רוצה לאכול והילד ילמד באופן ממשי וברור מהי זכות הבחירה, לעומת הורה סמכותי שדרך חינוכו שונה הוא בסיטואציה דומה יכול לקבוע לילד מי יהיו חבריו עם מי מותר לו לשחק ועם מי לא. אנחנו משערות שסגנון ההורות בא לידי ביטוי כאשר נדרשים ההורים לקבל החלטות משמעותיו לגבי ילדיהם, החלטות עם השלכות לטווח ארוך. לדוגמא: הדילמה האם לעלות ילד בגיל גבולי לכיתה א’, אנו מניחות שבדילמה מסוג הזה ההחלטה בסופו של דבר היא של ההורים כאן לדעתנו נוכל לראות כיצד בא לידי ביטוי השוני בין סוגי ההורות השונים ואיך הם מקבלים את ההחלטות המשמעותיות לחיי הילד. בעבודת הסמינריון נציג כרקע לנושא את בעיית סביבה ותורשה, נתייחס בקצרה למאפייני המזג שאיתם נולד כל ילד וננסה להבין באיזו מידה משפיעה התורשה והמאפיינים שאיתם נולד הילד  על מהלך חיוו, אך הנושא המרכזי ועיקרי בו יעסוק

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

קרא עוד »

סמינריון ההבניה החברתית והתרבותית של הטעם ודפוסי הצריכה שנובעים ממנה

מבוא הכותב והמבקר מנחם בן אמר פעם שאין אמירה מופרכת יותר בעיניו יותר מן האמירה “על טעם וריח אין להתווכח” (בתוך האו”פ, 2009). אם לא על טעם, תהה בן, על מה בכלל כדאי להתווכח? סוגיות של טעם, מערכות הייצור שלו והמשמעות שבאה עמו הן נושאים מרכזיים במחקר הסוציולוגי. ההבניה החברתית והתרבותית של הטעם ודפוסי הצריכה שנובעים ממנה, כמו גם תפקידו של הטעם כמבדל ומגדיר פרטים וקבוצות, הן הסוגיות שיעמדו בבסיס מחקר זה, שבוחן את תרבות המעמד הבינוני-גבוה בישראל על ידי ניתוח נוהגי צריכת הבשר שלהם, ועל ידי כך בוחן תהליכים של היבדלות חברתית ותתי תרבויות במעמד הגבוה. “התרבות משמשת ככלי מבחין בין בני אדם, המגדירים את שונותם באמצעותה. לכן, הגישה הרב תרבותית המעניקה ערך שווה לכל ומדברת על התרבות כגורם מאחד בין בני אדם מטעה במקצת. לרוב, התרבות משמשת כחיץ חברתי בין קבוצות”. שורות אלו פתחו את הרצאתו של פרופסור מוטי רגב, ‘ידע כטעם, טעם כידע: אנינות, בקיאות והיבדלות חברתית’ (שם, עמ’ 3). קיומה של תרבות נסב על משמעויות. לבני אדם החברים באותה תרבות הבנה משותפת והם מייחסים משמעויות דומות למכלול של פעולות, של חפצים, של טקסטים ועוד. החברות בתרבות וקיומה של התרבות מתממשים במעשה פענוח המשמעויות, במעשה הפרשנות ובייחוס המשמעויות לכל אותם דברים שהם נשאי משמעות (רגב, 2011). לפי בורדייה (1980/2004), יש ערך רב לניתוח זירות של ייצור תרבות, שכן בהן מתרחשת רוב עבודת ייצור המשמעויות החברתיות וגילום העולם החברתי, על פעריו וחלוקותיו, במוצרים ופרקטיקות סופיים. מושג מרכזי בבסיס העבודה הוא ה”הביטוס”: הביטוס הינו הפנמה של הרגלים התנהגותיים, העדפות, נטיות ואמונות אותם רוכש האדם בתהליך הסוציאליזציה אותו הוא חווה

קרא עוד »

סמינריון העדה האתיופית- השיח בתקשורת

מבוא “אני מתקשה להשתחרר מאותה סיטואציה שבה כולנו נכנסנו לרכב ובכינו לאחר שבני ספג בגן קריאות “איזה ילד שחור מגעיל”. הסברתי לו שגם השוקולד שחור. אני מפחד משתיקת הרוב הדומם, שבגללה בני יירש את הזרוּת שבי” (דני אדינו אבבה/ שוקולד מריר –net  Y, 10.2.2012) ב-21 במרץ 2013 ארגון האומות המאוחדות הכריז על יום המאבק הבינלאומי באפליה גזעית, וקרא לקהילה הבינלאומית לציין יום זה. יום זה הוא אחד הוותיקים שבימים הבין-לאומיים אשר ארגון האומות המאוחדות מציין אותם. הוא הוכרז בשנת 1966 בעקבות אירוע טראגי, שזעזע עמוקות את מצפון העולם: טבח הילדים – תלמידי בית-הספר, שהפגינו נגד חוקי האפרטהייד – בידי המשטר הגזעני של דרום אפריקה שפעל באותם שנים[1]. המושג גזענות במדינת ישראל אינו מושג תיאורטי, למרות שהחברה במדינת ישראל מגוונת מאד ומורכבת ממגזרים ומיעוטים רבים, נראה שקיומה של שונות רבה בחברה הישראלית אינו בהכרח תורם לשיח פלורליסטי וסובלני בין הקבוצות השונות אלא לעיתים דווקא מעמיק את המתח ואת גילויי הגזענות בין המגזרים השונים. בעבודה זו בחרתי להתמקד בתופעת הגזענות הקיימת בחברה הישראלית כלפי אזרחי ישראל היהודים ממוצא אתיופי. בתקופה האחרונה קיבלו הביטויים של גזענות גלויה כלפי האתיופים ביטוי בשורה של אירועים אשר ‘הכריחו’ אותי לכתוב על נושא זה. מאחר ולא קיימים נתונים רשמיים בנוגע לעמדות כלל הציבור ביחס ליוצאי אתיופיה, המקור המרכזי ממנו ניתן ללמוד על יחס החברה הישראלית ליוצאי אתיופיה הוא מאמצעי התקשורת. בשנה ובכלל בשנים האחרונות סוקרו בהרחבה באמצעי התקשורת השונים תופעות של גילויי גזענות ואפליה כנגד האתיופים. רציתי להאמין כי מקרים אלו הם בבחינת יוצאים מן הכלל, אך התבדיתי – יש להתייחס אליהם במלוא החומרה. בעמודים הבאים אציג

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין ביטחון בהתקשרות והחפצה במערכת יחסים רומנטית: התפקיד הממתן של המגדר

תקציר   תיאוריות רבות ומחקרים שונים עסקו בתיאוריית ההתקשרות המדגימה דפוסי התקשרות הנוצרים בגיל צעיר מאוד בחיים סביב היחסים בין התינוק לאמו, משפיעים ומובילים את הפרט בשבילי החיים לאורך שנים רבות, הן ביחסיו הבינאישיים, הן ביחסים רומנטיים עם בני הזוג ובמערכות יחסים אחרות. נמצא כי סגנון התקשרות של האדם הינו משתנה משמעותי בניבוי היבטים שונים הקשורים למאפייני מערכת היחסים הזוגית שלנו. אולם, במחקרים הקודמים לא נבדקה השפעתם של דפוסי התקשרות על מידת השימוש בהחפצה. החפצה פירושו תהליך בו ההתייחסות לאנשים היא כאל חפצים, או כאל אמצעים להשגת מטרה מסוימת. תיאוריית “האובייקטיפיקציה” מסבירה את ההחפצה באמצעות תפיסה של אדם את האחר בהקשר מיני, ובמאפיינים פיסיים כמו התמקדות בגופו של מישהו. “האובייקטיפיקציה” מתרכזת בדרך כלל בנשים יותר מגברים כלומר, אישה מוחפצת באופן מיני יותר, היחס שהיא מקבלת הוא כאל חפץ. ומכאן המחקר הנוכחי ייבחן האם סגנון ההתקשרות (חרד, נמנע ובטוח) של האדם משפיע על אופן התייחסותו אל בן/ת זוג/תו במערכת יחסים כאל חפץ או אובייקט, ומי משתמש יותר בהחפצה במערכת יחסים זוגית, נשים או גברים? כאשר ההשערה הינה שבעלי התקשרות נמנעת יטו להשתמש יותר בהחפצה כלפי בן/ת זוג/ם ובנוסף, נשים ידווחו שהן מוחפצות יותר בזוגיות מאשר גברים. לשם כך, יידגמו 80 נבדקים שהינם סטודנטים שייבחרו באופן אקראי במכללה “המרכז ללימודים אקדמיים” ויחולקו לשתי קבוצות שוות במספרן ובחלוקה לפי מין. כל נבדק יתבקש למלא שלושה שאלונים מובנים מראש הבודקים את דפוס התקשרותו ואת מידת שימושו בהחפצה כלפי בן/ת זוג/תו וכלפי עצמו על מנת לבחון את השערות המחקר הנוכחי.     תוכן עניינים תקציר -3 סקירת ספרות-4-15 שיטה -.16-17 הליך המחקר -18 ממצאים-19-20 דיון

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין לחץ הורי בקרב אימהות לילדים בגילאי 3-5

מבוא מעמד סוציו-אקונומי נמוך מתייחס להגבלת המשאבים הפיננסיים וההזדמנויות לעבודה בשכר גבוהה יותר. כמו כן, מעמד סוציו-אקונומי נמוך מאופיין, בדרך כלל, ברמה נמוכה יותר של השכלה בהשוואה למעמד הבינוני או הגבוה יותר. מחקרים מראים כי לעוני השפעות שליליות על רווחתו של הפרט (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011). תנאים של עוני יוצרים מצבים של לחצים מתמשכים. למשל, מגורים בשכונות עניות משמרים את האבטלה ומגבילים את הניידות (Santiago, et al., 2011). כמו כן, מחקרים מראים כי שכונות עניות מאופיינות בלכידות חברתית נמוכה יותר ואחוזי פשיעה גבוהים יותר לעומת שכונות עמידות יותר. לכן, פרטים המתגוררים בשכונות עוני חווים מצבים מתמשכים ובלתי נשלטים של לחץ ודחק נפשי הפוגעים ברווחתם הנפשית (Wadsworth, Raviv, Reinhard, Wolff, Santiago, & Einhorn, 2008). לפיכך, עוני תורם לבריאות נפשית ירודה באמצעות הכנסה נמוכה, מצב סוציו אקונומי נמוך, חסרון מקום המגורים ולחצים הקשורים בעוני (Santiago, Wadsworth, & Stump, 2011; Wadsworth et al., 2008). המחקר מצביע על כך שנשים נוטות יותר מגברים לפתח הפרעת נפשיות בחייהן. יתירה מזאת, הסיכון לפתח הפרעה נפשית גדל בתקופה שלאחר לידה. עובדה זו מובנת עקב הקשיים הרבים בהם נתקלת האם במהלך ההסתגלות לתפקיד האם. תיאוריית המעבר מתאר מצב של שינויים רבים, כאשר אחד השינויים העיקריים כולל הגדרה מחדש של התפקיד של כל אדם במשפחה, למשל, אינו ההורה לתפקיד הורי. שינוי המעבר והתפקיד יכול להיות קשה במיוחד עבור האם בפעם הראשונה שיש להם ניסיון עבר קטן. מהספרות המדעית עולה כי הלחצים שחוות האימהות מתבטאים באופי ההורות שהן נוקטות כלפי ילדיהן. מחקרים מראים כי ילדים לאימהות עם לחת הורים נוטים לחוות חרדות נטישה (Wood et al., 2007), בעיות התנהגות

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.