(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בספרות

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

ייצוג מאפייני ניצולי השואה בשנות האלפיים בקולנוע הישראלי מול הקולנוע האירופאי (סמינריון)

מבוא בעבודה זו אעסוק בייצוג ניצול השואה הגבר בסרטים הישראלים והאירופאים של שנות האלפיים ואבחן את השוני בין הייצוגים וממה הוא נובע. אבחן את טענותיי בעזרת ניתוח הסרטים הבאים: הסרט הישראלי מכתבים לאמריקה של הבמאי חנן פלד משנת 2006; הסרט הישראלי פעם הייתי של הבמאי אבי נשר משנת 2010; הסרט הפסנתרן (The Pianist) של הבמאי רומן פולנסקי (Roman Polanski), שהינו קופרודוקציה פולנית, גרמנית, אנגלית וצרפתית משנת 2002 והסרט האוסטרי הזייפנים (Die Fälscher) של הבמאי סטפן רוזוביצקי (Stefan Ruzowitzky) משנת 2007. כמו כן, ארצה לקשר את דימויו של ניצול השואה, הן בישראל והן באירופה, אל שאלת הזיכרון הקולקטיבי של המדינות שאת סרטיהם אנתח. ארצה לבדוק את ההנחה, לפיה קיים קשר הדוק בין דימוי הניצול לבין הזיכרון הקולקטיבי של השואה המתקיים במדינות השונות. על מנת לעשות זאת, איעזר במאמרים שונים. לסיכום, אציג את מסקנותיי מניתוח הסרטים השונים ובחינת הסוגיות שהוזכרו קודם לכן. הסרט מכתבים לאמריקה מתרחש בשנת 1962 בתל אביב מספר את סיפורו של ניצול השואה מוישה וולדמן, אשר מתגורר בתל אביב עם אשתו ניצולת השואה ושני ילדיהם. לאחר שמוישה רואה בעיתון את תמונתו של יועצו של נשיא ארצות הברית, ג’ק וולדמן, הוא מתחיל לחשוד שזהו בעצם בנו ינקל, שהיה בטוח שנרצח על ידי הגרמנים. הוא כותב מכתב לאמריקה ומחכה בקוצר רוח לתשובה שתאשש את התיאוריה שלו. בינתיים, יחסיו עם משפחתו מתחילים להתערער והוא מתחיל לאבד את שפיותו בציפייה למכתב. בעזרת סרט זה אבחן כיצד מוצגת הטראומה של ניצול השואה הגבר בקולנוע הישראלי בשנות האלפיים ולמה משמש ייצוג זה. הסרט פעם הייתי מתרחש בשנת 1968 בחיפה ומספר את סיפורו של ניצול שואה

קרא עוד »

סמינריון דמותו של המנהיג והנמקתה ברומן בעל זבוב לוויליאם גולדינג

מבוא שאלת המחקר בעבודתי זו היא “בעל זבוב לגולדינג: דמותו של המנהיג והנמקתה ברומן”. על מנת על שאלת המחקר, היה עלי: להגדיר את הסוגה של הרומן “בעל זבוב”. לקרוא ספרי תיאוריה, ומאמרי בקורת, מקורות ומחקרים הדנים והשופכים אור על שאלת מחקר זו. לנתח את הרומן. מבנה עבודתי יהיה כדלהלן: המבוא יכלול תיאור נושא המחקר ומדוע בחרת בו וכן תיאור קצר של מבנה העבודה. בפרק 1   אגדיר את  הרשת המושגית והתיאוריה של העולם.  פרק 2 יעסוק   בתנאי היצירה והעולם הפואטי של מחבר ובביקורת על הרומן. בפרק 3 אנתח את  הרומן לאור מסקנותיי והכלים שפיתחתי והגדרת בשני הפרקים הקודמים. בסיכום אביא את   מסקנות המחקר. סוף העבודה מובאת ביבליוגרפיה, רשימת מקורות  שבהם נעזרתי לצורך המחקר. הרומן  “בעל זבוב” מאת ויליאם גולדינג יצא לאור ב-1954 – כעשור לאחר מלחמת העולם השנייה. הוא נועד לשמש מראה למין האנושי- עוסק  “בטבעו הנתון של האדם” ומשקף את האלימות שגולדינג חווה וראה בזמן המלחמה. גולדינג התפרסם לאחר יציאתו לאור  של הרומן “בעל הזבוב” שבו הסופר דן בבעיה, שהפכה לאחת מהמציקות ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים: מדוע אדם, המכריז על עצמו כנושא המורשת התרבותית של ציביליזציה, במצבים גבוליים הופך כהרף עין לחיה חסרת רחמים ודורסנית. הסופר תכנן תחילה לכתוב את הרומן כבקורת אירונית על “אי האלמוגים” של פ. מ. בלנטיין (1858) – סיפור הרפתקאות בסגנון רובינזון קרוזו, שם מהלל בלנטיין את המדיניות הקולוניאלית של אנגליה ויקטוריאנית. חשוב לציין, בשפת המקור של הרומן – אנגלית – הוא נקרא THE LORD OF THE FLY – “אל הזבובים”. שם זה מרמז על עבודת אלילים המתרחשת ברומן, בעיקר על ידי  ג’ק וקבוצתו

קרא עוד »

סמינריון – משפחות לא מאושרות ביצירתו של עגנון – השוואה בין “סיפור פשוט” ו”בדמי ימיה”

מבוא עבודה זו תעסוק במוטיב המשפחה הלא מאושרת ביצירתו של עגנון ותשווה לשם כך שני סיפורים אותם כתב – “סיפור פשוט” ו”בדמי ימיה”. שאלת המחקר בעבודה זו תהיה מה הם הגורמים שהשפיעו על משפחות לא מאושרות ביצירות עגנון ? מעיון ביצירתו של עגנון ניכר כי היא מאופיינת בקונפליקטים רבים, המעיבים על חיי הדמויות ויוצרים טראומות ומועקות בחייהן, כך שהאושר הינו מטרה כמעט בלתי אפשרית. כמו כן, המשפחות המתוארות ברומנים שלו הינן דיס הרמוניות ומתקשות לפעולת באופן נורמטיבי כמשפחה. בעבודה זו אבקש לבחון את מוטיב המשפחות הלא מאושרות ביצירותיו של עגנון באמצעות ניתוח של שתיים מיצירותיו המרכזיות ורבות ההשפעה – בדמי ימיה וסיפור פשוט. בדמי ימיה הוא ספור קצר הוא מתאר את לאה, הנקלעת בסבך רגשותיה בין שני גברים, מינץ בעלהּ, ועקביה מזל, אהובהּ משחר נעוריה. לאה האישה הצדקנית איננה בוגדת ממש בבעלה. היא נאמנה לו עד הסוף וזו גם הסיבה שהיא מתה בדמי ימיה – במחצית-חייה. כי אהבתה לעקביה מזל. סיפור פשוט הוא רומן המתאר את העיירה היהודית בגולה. הסיפור הוא רומן פסיכולוגי המתאר את אובדן השפיות של הגיבור, ובנוסף, מעביר ביקורת חברתית נוקבת על העיירה היהודית שכל עיקרה זה מאכל, משתה ותאוות ממון. הרומן משמש כמעין המשך לסיפור בדמי ימיה, הוא מגולל את קורותיהם של חלק מהגיבורים ומעלה את אותם דגשים העוסקים בחוסר הרמוניות במשפחה ובאי יכולת של הדמויות להגיע לתחושת אושר. סיפור זה מוסיף לנו על קורותיהם של תרצה ועקביה מזל, כאשר בסיפור “בדמי ימיה” מסופר שעקביה מזל חקר את תולדות הקהילה היהודית ואילו תוצאות מחקריו מופיעים כהמשך בסיפור פשוט. בפרק הראשון אסקור באופן כללי מה מאפיין משפחות לא מאושרות

קרא עוד »

סמינריון אמצעים אמנותיים ב”התפסן בשדה השיפון”

מבוא “התפשן בשדה השיפון” פורסם ב-1951 וזכה להצלחה מיידית. מאז הפך לספר קלאסי, כמו גם דמותו של הולדן קולפילד, הנער המתבגר הזועם על עולם המבוגרים ורואה בו בעיקר זיוף. העלילה מסופרת אחרי התרחשותה, כאשר המספר מצוי ככל הנראה בבית משוגעים, והוא נזכר בפנימיות השונות שבהן היה ומהן סולק או עזב. הרציג, במחקרה על העולם בסיפורת, מחלקת את היצירה הספרותית לבעלת שני מאפיינים מרכזיים: חיקוי דמוי מציאות וחיקוי אמנותי (1989). חיקוי דמוי מציאות שורשיו בתורתו של אריסטו בדבר המימזיס, כאשר הפעולה והעלילה הם המניעות את עלילת הגיבור של הרומן. חיקוי דמוי מציאות מכיל אלמנטים כמו הסיבתיות, סיבה ותוצאה הקיימת במציאות וזוכה לחיקוי ברומן, זמן התרחשות, מקום, אירועים היסטוריים כולם יכולים “להילקח” מהמציאות ולהיות מושתלים ברומן, כדי לייצר אשליה של מציאות. מצד שני, החיקוי האמנותי, הוא כזה שמדגיש את האמצעים האמנותיים. בקשר לגישה זו מרחיבה הרציג לגבי הפורמליסטים הרוסים, כמו למשל שקלובסקי שהמציא את מונח ההזרה. בתור דוגמא הוא מביא את הסיפור של טולסטוי “חולסטומר”, שבו כל הסיפור מסופר מנקודת תצפית של סוס. וכך נוצרת “הזרה” למציאות, כי הסוס לא מבין מה מתרחש ורואה את המציאות שבני אדם רגילים אליה במבט חדש. אבל זאת רק דוגמא אחת, שכן יש אמצעים אמנותיים רבים. בעבודה זו ארצה להתמקד באמצעים האמנותיים שבהם משתמש סאלינגר כדי להעביר את דמותו האמינה של קולפילד, ואת המסרים של הספר נגד החברה. וזאת למרות שהולדן בעצמו מצהיר שהוא אינו אמין. שאלת המחקר: באיזה אמצעים אמנותיים משתמש סאלינג’ר ב”התפסן בשדה השיפון” ומה תפקידם בבניית העולם המיוצג? נילי דינגוט (2000) במחקרה על הרומן, מציינת שהולדן הוא מספר שהאמינות שלו מפוקפקת הוא בז

קרא עוד »

סמינריון ביאליק ויחסו לדת

מבוא חיים נחמן ביאליק נחשב בתרבות הישראלית כמשורר הלאומי של ישראל. ביאליק היה משורר, סופר, כותב מסות, מתרגם ועורך. דמותו ויצירותיו השפיעו רבות על התרבות היהודית המודרנית, ועל התרבות הישראלית. יצירתו נכנסה לקאנון הספרותי העברי, והיא נלמדת בבתי הספר היסודיים והתיכוניים ונחקרת באוניברסיטאות.   ביאליק השתייך ואף ייצג בתפיסותיו את דור המשכילים מתנועת ההשכלה שהתנגשה עם העולם הרבני המסורתי בגלות שהיה בלתי ניתן לערער עד להתרחשותו של תהליך זה. ביאליק מייצג בדמותו ובחייו כמו גם ביצירותיו את חווית ההתנתקות מבית המדרש הישן, מן המסורת היהודית ומעולם שמירת המצוות ואת המאבק הבלתי פוסק בין ‘משמרים’ ל’מחדשים’. חוויה הזו טבעה את חותמה העמוק על הספרות העברית החדשה, הפרוזה והשירה ועל הזהות החדשה המתעצבת של העם היהודי בצל החילון היהודי המודרני. תקופת ההשכלה והשלכותיה מעלה את השאלה האם ההתנתקות מן המסורת היהודית הייתה מוחלטת או שנימיה עדיין פעפעו בנפשם של המשכילים בכלל ובנפשו של ביאליק בפרט.   שאלת המחקר תבקש לבדוק: מהו יחסו של ביאליק אל החינוך המסורתי של ילדותו? וכיצד יחס זה השפיע על שירתו? בכתביו הרבים של ביאליק ניתן למצא עדויות רבות להשפעת החינוך המסורתי עליו, וניכר כי  החוויות, הלמידה וכל אשר ספג בישיבה השפיעו על דמותו, על נפשו ועל יצירותיו. הדואליות הקיימת בין עולמו הפנימי השואף לספוג אופקים רחבים לצד השפעת החינוך המסורתי עליו, מתבטאת ביצירות שייבחנו במסגרת שאלת המחקר באמצעות מוטיבים שונים שיודגמו במהלך העבודה.   לצורך המענה והדיון בשאלת המחקר המבקשת לבחון את יחסו של ביאליק אל החינוך המסורתי של ילדותו? וכיצד יחס זה השפיע על שירתו? ייעשה שימוש בסקירת ספרות. כאשר החלק הראשון של העבודה יבקש לנתח

קרא עוד »

סמינריון גיבורי שוליים ב’תמול שלשום’ והשפעתם על הבנת המציאות החברתית

מבוא: הספר ‘תמול שלשום’ פורסם בשנת 1946 על ידי ש”י עגנון, לאחר שהשקיע בו מאמצים ועבד עליו מעל כעשרים שנה. הסיפור מתאר את תקופת העלייה השנייה והוא מתאר באמינות את המציאות של החיים בארץ ישראל. הסיפור מתאר את עלילותיו של יצחק קומר, יליד גליציה, המנסה להגשים את החלום של שיבת ציון. הסיפור מתאר את עלייתו של יצחק לארץ ישראל ואת מה שאירע לו בארץ. יצחק קומר לא מצליח להגשים את חלומו לעבוד בחקלאות, למרות האידיאלים הרבים שמלווים אותו, והופך להיות צבע. הוא עובד ביפו, ולאחר מכן עובד לירושלים החרדית. במהלך רוב הרומן, מלווה את יצחק, דמותו של הכלב בלק. בלק מלווה את יצחק קומר בדרכו, כשבסופו של דבר, בלק נושך אותו ומדביק אותו בכלבת. בנוסף, הדמויות שיצחק נפגש איתן לאורך הרומן הן דמויות ייחודיות וססגוניות, כגון: יוחנן לייכטפוס, מנחם העומד, שמשון בלויקוף, ארזף, ר’ גרונם יקום פורקן ועוד. ביפו, יצחק קומר מנהל רומן עם סוניה צוויירינג, שגואלת אותו מבתוליו ואז נפרדת ממנו. לאחר מכן, כאשר קומר עולה לירושלים החרדית, הוא מחזר אחרי שפרה פייש עד אשר הם מחליטים להינשא. לאחר נישואיו לשפרה, יצחק קומר ננשך בידי כלב ומת בייסורים. כוחו של הרומן נובע בעצם מדמויות המשנה, ביניהן ניתן גם למצוא דמויות משנה אמיתיות, כגון: ברנר ועגנון עצמו כצעיר, שמכונה ‘חמדת’. דמויות אלה מלוות את יצחק קומר ומשפיעות עליו ועל בחירותיו. הדמויות משמשות עבורו כמודל ומשלימות אותו. הדמויות חושפות בפנינו את פגמיו של יצחק קומר, ועל ידי כך את פגמיה של החברה הישראלית באותה תקופה: הן החילונית והן החרדית. מטרת עבודה זו היא לבדוק כיצד תרמו דמויות אלו להבנת המציאות החברתית

קרא עוד »

סמינריון דמות התינוק בארבעה סיפורים של עגנון

מבוא בעבודה זו ארצה לבדוק את דמות התינוק או מוטיב התינוק בארבעה סיפורים של עגנון: “בדמי ימיה”, “מדירה לדירה”, “פרנהיים” ו”עובדיה בעל מום”. ב”בדמי ימיה” תרצה נישאת לאהובה של אימה, ולבסוף עומדת ללדת לו תינוק. ב”מדירה לדירה” תינוק טורד את מנוחתו של דייר בבית בו ההורים מזניחים את התינוק. ב”פרנהיים” חוזר גבר לאשתו אחרי המלחמה כדי לגלות שהתינוק המשותף שלהם מת, וב”עובדיה בעל מום” אישה יולדת בן ממזר לעובדיה. במרבית הסיפורים התינוקות מופיעים בהקשרים של מחלה או שהם מבטאים את היחסים הבעייתיים בין ההורים. ב”פרנהיים” מות התינוק מסמל את סוף הקשר בין פרנהיים לאינגה, וב”עובדיה בעל מום” התינוק הממזר מעיד על אימו שמרבה לשכב עם גברים על אף שהיא כבר מאורסת לעובדיה – כלומר הקשר שלילי. כך גם ב”בדמי ימיה”, כשתרצה מבינה שעקביה נועד להיות רווק, ובכל זאת היא בהריון ממנו. עם זאת לתינוק גם הקשרים חיוביים, ב”מדירה לדירה”, בו הדייר מתגעגע לתינוק על אף שטרד מנוחתו. מבחינה מחקרית לא נמצאו כמעט מאמרים העוסקים בדמות התינוק. הדבר טבעי, שהרי תינוק הוא חסר אונים, וקשה לייצג אותו כדמות. עם זאת מחקרה של ניצה בן דב על הסיפור “מדירה לדירה” של עגנון (מאמר שארחיב עליו בפרק על הסיפור) כולל התייחסות לדמויות של התינוקות בסיפורים של עגנון: “תינוקות רבים מאכלסים את יצירו עגנון, ורבים מהם חולים. נזכיר כאן שניים, רפאל התינוק מאורח נטה ללון ומשולם מסיפור פשוט. חוליים משקף, בין היתר, את הדיכוטומיה שבין הבשר לרוח, שכן לתינוקות אלה נשמה יתרה וחוכמה יתרה על אף מומיהם. התינוקות החולים מפיקים מהגיבורים את הטוב והיצירתי שבהם… משולם משקף בחוליו את היחסים הפגומים בין הוריו, הירשל

קרא עוד »

סמינריון הזיקה של עמנואל הרומי ושלמה אבן גבירול לספר איוב

מבוא עניינה של עבודה זו היא הזיקה של שני משוררי ימי הביניים העבריים בספרד המוסלמית, שלמה אבן גבירול ועמנואל הרומי, לספר איוב. בעבודה זו אתמקד בשירי החול של שני המשוררים, ואבחן את תדירות השיבוץ שהם עושים מספר איוב. בפרק הראשון אסקור את קורות חייו של עמנואל הרומי, את הזיקה שלו לשירה האיטלקית של זמנו בכלל ולמשורר דאנטה בפרט, וכן את מחלתו. בפרק השני אסקור את קורות חייו של שלמה אבן גבירול, בדגש על מחלתו הקשה שהטביעה חותם עמוק בפסוקים מספר איוב. אצל שלמה אבן גבירול יהיו אלה השירים האישיים, אצל עמנואל הרומי – המחברת העשרים-ושלוש. למיטב ידיעתי, ולאחר בדיקה, לא נעשו עד היום מחקרים בסוגייה ספציפית זו. בעבודה זו אבקש להצביע על ההבדלים בין שני המשוררים, בכל הנוגע לאופי ולהיקף השימוש בשיבוצים על רבים משיריו. הפרק השלישי יוקדש לספר איוב, ממנו שאבו שני המשוררים שיבוצים לא מעטים לשיריהם. בפרק הרביעי אדון בתופעת השיבוץ בשירת החול העברית בספרד של ימי הביניים על היבטיה השונים, ואביא דוגמאות לשיבוץ נייטרלי ולשיבוץ טעון. הפרק החמישי יעסוק בספר “מחברות עמנואל”, אוסף השירים והכתבים של עמנואל הרומי ויבחן את מקומו ביצירה העברית של תור הזהב בספרד. בפרק השישי אביא מספר דוגמאות משיריו האישיים של אבן גבירול, ואבחן באיזו מידה הוא עושה בהם שימוש בשיבוצים מספר איוב. הפרק השביעי יתמקד במחברת העשרים-ושלוש של עמנואל הרומי, וגם כאן אבחן את היקף השימוש בשיבוצים מספר איוב. הסקירה המפורטת תאפשר לי לתת מענה לטענה המרכזית של עבודה זו, לפיה קיימים הבדלים בין שני המשוררים, בכל הנוגע לאופי ולהיקף השימוש בשיבוצים מספר איוב.     תוכן עניינים מבוא 3 פרק ראשון:

קרא עוד »

סמינריון השוואה מבחינה לשונית בין ספרי ילדים לבין ספרי מבוגרים של תרצה אתר

מבוא רקע תיאורטי המגוון הלשוני של שיח הילדים ניתן לחלוקה לשתי קבוצות מרכזיות: האחד, שיח שיחה; השני, שיח אורייני: שיח שיחה הוא שיח ספונטני הנוצר באמצעות שיתוף פעולה בין שני משוחחים. הוא מתפתח בהתאם ליחסי הגומלין בין בני השיח. הטקסט בשיח זה נוצר בזמן אמת, והוא אינו מתוכנן לפרטיו מראש. הוא אינו מיועד למיצוי של נושא או להעברת מסר מפורש. השיח השיחתי הוא טבעי ומשמש את המשוחחים בחיי היום יום (פלד, תשנ”ח). שיח אורייני הוא שיח המאופיין ביסודות של תכנון, והוא נוטה להופיע ביחידות הגדולות מהמשפט הבודד. הוא מכיל סדרה של מבעים העוסקים באותו נושא. הוא רציף, מודע לרמת הידע של קהל היעד, מקושר, הולם את הנסיבות ואת הסוגה (קולקה וטגליכט, 2002). השיח האורייני יכול להופיע בשפה כתובה כמו בשפה דבורה. הטקסט בשיח האורייני הכתוב נוצר על פי עקרונות קבועים שלתוכם יוצק הכותב את התוכן הייחודי שלו. הוא עושה זאת תוך שהוא מציית לחוקי התחביר המקובלים. הוא כותב את דבריו כך שיהיו ברורים ומפורשים לקהל הקוראים (פלד, תשנ”ח). השפה הכתובה, שבה פוגשים הילדים בספרות הילדים, היא בעלת אפיונים הדומים לשיח האורייני. ספרות הילדים, בהיותה סמל של החיים התרבותיים, היא ספרות המשביעה את הצרכים של הילדים ואת תחומי ההתעניינות החיוניים שלהם, עליה לספק חוויות אשר מחדדות את הראייה הפנימית והתובנה של הילד, בשעה שהוא קורא ומחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות; לספק חוליות של קישור ולגישור בין הדורות; להדגיש נושאים שיש בהם אינטרסים טבעיים לילדות; לחקור תכונות שונות, ערכים, דרכי חיים בתרבויות שונות בעבר ובהווה, לתת משמעות לחיים הכלליים בעולם הגדול (אופק, 1988). ספרות ילדים, שלא נכתבה במיוחד לקורא הצעיר, עולה

קרא עוד »

סמינריון השפעתן של ספריות חוקיות דיגיטאליות על מכירות של CD

תקציר במחקר זה נבחנה השפעתן של ספריות חוקיות דיגיטאליות על מכירות של CD. במטרה לענות על השאלה נסקרו מספר מאמרים על מנת להבין את התופעה ולזהות גורמים שמשפיעים גם כן על מכירות ה – CD כדי לבודד אותם מגורמים אחרים ולבחון אותם אחד – אחד. בעזרת ממצאים ומסקנות לעיל נבחנו חנויות מקוונות וספריות דיגיטאליות כגון ITunes ו-Spotify.com. מאמרים אלו סייעו לזהות מגמות כספיות בענף תעשיית המוסיקה ולענות על שאלת מחקר. נמצא כי אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיע לרעה על המכירות הינו מעבר אל הטכנולוגיה חדשה המבוססת על הזרמת נתונים באינטרנט. ראוי לציין כאן שמדובר במהפכה טכנולוגית הדומה למהפכה שהתרחשה בשנת 1990 בעת מעבר ספריות המשתמשים אל ה- CD.   מבוא עידן מודרני בכלל ושני עשורים אחרונים בפרט מאופיינים בהתקדמות טכנולוגית חסרת תקדים. מהפכה זאת מתרחשת לא איפשהו רחוק מאתנו במעבדות או בענפים מסוימים אלא בכל מקום כולל ביתנו. שינוים טכנולוגיים אלה מחייבים את השחקנים בשוק להשתנות ולהסתגל מה שלעיתים משנה את כללי משחק לחלוטין. בעבודה נוכחית נבחנה השפעת האמור לעיל בתעשיית מוסיקה ובפרט השפעת התפתחות פורמטים דיגיטאליים של קבצי מוסיקה יחד עם השיפור במהירות האינטרנט על מכירות תקליטים בחנויות מסורתיות. לצורך כך הגדרתי שאלת מחקר באופן שלהלן: התפתחותן של ספריות מוסיקה דיגיטאליות חוקיות עם מאגרים גדולים של המוסיקה להורדה והשמעה בתשלום חודשי/שנתי כתחלופה לירידה במכירות של תקליטים פיזיים. כלומר, האם אכן שיר שנרכש בחנות מקוונת והורד על המחשב או שיר שנשמע בספריה דיגיטלית מהווה מוצר תחליפי לתקליטור פיזי והוא שווה ערך לו או לפחות קרוב. לצורך כך נבחנו חנויות מקוונות ברשת כגון ITunes, Soundcloud  וכדומה אשר מציעים לצרכן להוריד או

קרא עוד »

סמינריון התמודדות הילד לקוי השמיעה בחברה, תוך השוואה בין המאה ה-19 והמאה ה-20 על פי שני ספרי קריאה.

מבוא עבודת סמינריון זו תעסוק בהתמודדותו של הילד לקוי השמיעה עם הסביבה השומעת, תוך בחינת המאה ה19 והמאה ה20 באמצעותם של שני ספרי קריאה, “הסיפור המופלא של הלן קלר” מאת לורנה א. היקוק ו ” סערה בעולם הדממה” מאת צפורה לביא.  ובהן הדמויות המרכזיות, הלן קלר במאה ה19 ואביבית במאה ה20. נעמוד על התפתחותן של שתי הדמויות, על רקע הזמן בו הן חיות, על רקע המשפחות בהן הן גדלות ,על האמצעים העומדים לרשותן והיכולת שלהן להתמודד עם הלקות שלהן. שתי הדמויות בעלות בסיס משותף, שתיהן בעלות לקות שמיעה, ושתיהן בסיפור חייהן מתמודדות עם הלקות, אך בדרכים שונות. במסגרת העבודה נבחן שלושה נושאים מרכזים, האומנת ומשפחת האומנה. דרכי התקשורת השונים באותם שנים. והשילוב בחברה השומעת. תוך בחינת היחס לבעלי המוגבלויות באותם שנים.       תוכן עניינים מבוא 3 1.האומנת ומשפחת האומנה 4 1.1 המפגש הראשון בין הדמויות לאומנת ומשפחת האומנה 4 1.2 הילדות וחינוך למשמעת 6 1.3 בגרות 8 2. דרכי תקשורת 10 2.1 חוסר התקשורת בין הדמויות לסביבה 10 2.2 רכישה ראשונית של כלי תקשורת 11 3 .זהות ושילוב בחברה 15 3.1 בחירת הזהות בילדות 15 3.2 ביסוס הזהות והשתלבות בחברה בבגרות 17 סיכום 23 ביבליוגרפיה 24  

קרא עוד »

סמינריון זיכרון, שיכחה ועיצוב הלאומיות הפלסטינית אל מול הלאומיות הציונית

מבוא עבודה זו תבחן את הזיכרון, השיכחה ועיצוב הלאומיות הפלסטינית אל מול הלאומיות הציונית כפי שבאה לידי ביטוי בהנצחה ובזיכרון הלאומי, באמצעות שירה, פרוזה ואמצעים הנצחתיים שונים. בעקבות טראומת הנכבה וחווית הפליטות התפתח זרם של יצירה פלסטינית שעסקה בזיכרון, שכחה של הטראומה ובעיקר בהנצחת האתוס הלאומי הפלסטיני אל מול זה הישראלי, במטרה ליצור, כמעט יש מאין, סממנים של לאומיוצ פלסטינית המשמשת מקור לערגה ולגעגועים אל האדמה ותקומתו של העם. לפיכך אנתח בעבודה זו את תהליך הנצחה הפלסטיני, ואנתח בנוסף גם שתי יצירת לאומית, האחת ישראלית ציונית – חרבת חזעה מאת ס. יזהר, והשנייה לאומית פלסטינית – הבריחה מטול כרם מאת אינשאצי, כדי לעמוד על היסודות המאפיינים את היצירה הלאומית ואת המוטיבים של הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית אל מול הציונית.   תוכן עניינים מבוא: עמ’ 3 חלק א’ – הנצחה, זיכרון ושכחה בלאומיות הפלסטינית: עמ’ 4-10 חלק ב’ – תקציר הסיפורים – ניתוח וביקורת: עמ’ 11-19 חלק ג’ – דיון וסיכום: עמ’ 20 רשימת מקורות: עמ 21

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.