(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בפסיכולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

המערכת המשפחתית של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז

מבוא מערכת משפחתית נחשבת לכזו כאשר מתקיים מעגל משפחתי בין מספר חברים, כגון, אמא וילדים, אמא, אבא, ילדים וכמובן גם מערכת האחאים. מערכת זו מתנהלת בתתי מערכות שונות ובמערכת כולה אשר בה מתקיימת אינטראקציה בין כל חבריה. זו מערכת מורכבת הן מבחינה פסיכולוגית, סוציולוגית ועוד. מערכת זו בעלת השלכות מכריעות על כלל חבריה. מערכת זו אף נהיית מורכבת יותר כאשר מדובר במשפחה עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז ובשמה המוכר ADHD. הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה הנובעת מהתפתחות פתולוגית של מערכת העצבים המרכזית. תסמיני הליבה של הפרעת קשב הם: קשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. משפחה עם ילד עם הפרעת קשב וריכוז עוברת תהפוכות, שינויים ומתמודדת עם אתגרים רבים. אתגרים אלו בעלי השפעה מכרעת על רווחת חברי המשפחה ועל הילד עם ההפרעה בפרט. כתוצאה מההשלכות השונות של הדינאמיקה המשפחתית, האינטראקציה המשפחתית והסיכונים השונים המתרחשים בחיי הילד והמשפחה עבודה זו באה לבדוק את יחסי הורים- ילדים בקרב משפחות עם ילדים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז, את יחסי האחאים במשפחות אלה ואת התחלואה שיכולה להיות ובחלק מהמקרים אכן קורית בקרב משפחות אלה. הפרעת קשב וריכוז ה ADHD בעלת השפעות ארוכות טווח על הילד, שכן היא מכילה בתוכה הפרעת חוסר תשומת לב וריכוז, הפרעת קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות ולעיתים מלווה בהפרעת התנהגות, מרדנות ואף בהשפעות קומורבידיות שונות. המערכת המשפחתית של ילדים אלה, הינה מורכבת גם כן, ומשפיעה ומושפעת הן מהילד והן  מהמשפחה כולה. ההורים מלבד ההתמודדות המורכבת של גידול ילד עם הפרעת קשב וריכוז נאצלים להתמודד עם הפרעות נפשיות מגוונות שעלולות להתלוות למצוקה המשפחתית שכבר קיימת כמו, דיכאון, חרדה ועוד. האחים במסגרת המשפחתית מתקשים גם, שכן, הם מרגישים לעיתים שלא מוקדש להם דיו תשומת

קרא עוד »

סמינריון “הסכמה מדעת של חולה נפש”.

מבוא: מהות הסוגיה אותה אני בוחנת בעבודת המחקר שלי הינה הסכמה מדעת של חולה נפש.מדובר בסוגיה המורכבת ממס’ תחומים הקשורים אלו באלו.ובראש ובראשונה התחום הרפואי המתחבר עם התחום הפסיכולוגי ושניהם די כפופים לתחום המשפטי,ולעיתים אף לפן ההלכתי.עקב כך שנושא זה מתפרש על מס’ רב של תחומים השתדלתי להתייחס לכול התחומים ולעיתים ממש “על קצה המזלג” על מנת:”לסבר את האוזן”.האם בכלל ניתן להסביר לחולים מסוג זה?ועד כמה אם בכלל?בעבודתי,אעסוק לא רק בהבנת המידע (מכיוון שיש חולים אשר מתכחשים ולעיתים אף לא מודעים לעבודה שהם חולים)ואנסה להבהיר ולהדגיש את חשיבותה של ההסכמה מדעת ולמרות שמדובר בחולי נפש אשר לא תמיד מודעים למתרחש סביבם יש לבקש את הסכמתם במגבלות האפשר ולהתאים את ההסבר ככל הניתן לפי מצבם וכשירותם וזאת עפ”י הערכת הגורמים השונים.כל זאת ועוד אחקור ואדון בעבודתי.

קרא עוד »

סמינריון “חתונה עם העצמי” תהליך האינדיבידואציה כפי שמשתקף בחלומות נשים בתקופה הסמוכה לחתונתן

תקציר “קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי…” (מתוך שירו  “קומי צאי” של ח.נ. ביאליק) במחקר הנוכחי נעשה נסיון לחקור את חלומותיהן של נשים בתקופה הסמוכה לחתונתן על פי התיאוריה היונגיאנית. טקס החתונה הוא אוניברסלי ומתקיים בתרבויות שונות ומגוונות. הסמל של הטקס הוא גם לטקס החתונה הפנימית של האדם וקבלת הזהות שלו. מטרת המחקר היא להציג את הקשר בין החתונה הפנימית האישית לחתונה שמתקיימת במציאות והגישור בין העולם הקולקטיבי לזה החיצוני. לכן המחקר שואל האם התכנים הנפשיים שיעלו בחלומות הנשים, גם יבטאו את תהליך האינדבידואציה האישי שהן חוות. אוכלוסיית המחקר כללה 25 משתתפות בטווח גילאים הנע בין 23-30, כאשר כל אחת דיווחה על חלום יחיד בתקופה הסמוכה לאירוע החתונה וכן פירטה את האסוציאציות העולות מהחלום והתחושה עמה התעוררו.  בחינת שאלות המחקר ופיתוח מטרת המחקר נעשו באמצעות ניתוח שאלוני החלומות. ראשית, נעשה ניתוח תכני ופרשני של החלומות על ידי איתור מכנה משותף בין החלומות של המשתתפות, שבאמצעותו התהוו תמות עיקריות. הניתוח נעשה באמצעות התיאוריה של קרל גוסטב יונג. שנית, התבצע שימוש בסולם לבדיקת “חלום מזוכיסטי”. ממצאי המחקר לשאלת המחקר הראשונה הובילו לתימות המציגות את תהליך האינדבידואציה אותו חוות הנשים והן: פרידה מהזהות הישנה הכוללת את ארכיטיפ האם הגדולה; את שלב הלימינאליות והמעבר אל עבר התימה השניה שהיא חרדה וחששות מתהליך הכניסה לזהות חדשה הכוללת בתוכה גם את ארכיטיפ האנימוס והצל. כל אלה לוקחים חלק בתהליך איחוד הניגודים המתקיים בלא מודע. ממצאי המחקר לגבי שאלת המחקר השניה מציגים את ההתמודדות הנפשית העמוקה של הנשים עם תהליך

קרא עוד »

סמינריון איזו השפעה יש לאירועים טראומטיים על טראומה משנית ושחיקה בקרב חוקרי ילדים

הקדמה היחידה לחקירות ילדים במדינה כ 100 חוקרים. רוב העובדים יושבים בשישה מרכזים. כמה עובדים מפוזרים במשרדי שירות מבחן לנוער במדינה. חקירת ילדים מבוצעת מתוקף החוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו- 1955. לאחר הזמנת החקירה ע”י המשטרה. הרציונל הגנה על נפשיות  של הילדים הנחקרים והנגשת החקירה ליכולתם ומצבם הנפשי ברגע נתון בכל מה שקשור לתהליך החקירה וכל הפעולות הנדרשות לכך. שכן למשטרה אין סמכות לחקור ילדים ובכלל זה הפעולות הנלוות, עד גיל 14 שנים בשני תחומי פגיעה: הראשון פגיעה מינית והשני פגיעה פיזית על ידי הורה וכל  מי שהוגדר כאחראי  על הילד בעת התרחשות הפגיעה בו. החוק הורחב לחקירת ילדים עדים לאלימות בין הורית. ועדים למקרי רצח. החקירה מבוצעת לפי פרוטוקול מובנה לחקירת ילדים, החקירה מצלמת, הסיכום מועבר למשטרה. כמו גם בהמשך התמלול והקלטות.  לחוקר הילדים מספר סמכויות לרבות קביעת מהימנות עדות הילד. התרה /איסור העדה בבית משפט. אישור וליווי בכל הפעולות הנדרשות לצורכי החקירה החל מבדיקה רפואית, מסדר זיהוי על כל סוגיו כלה בביצוע ביקור בזירת האירוע, בנוסף אחראים החוקרים על חקירתם של אנשים עם מוגבלות שכלית.

קרא עוד »

סמינריון בחינת ההבדלים ברמת האינטליגנציה הרגשית בין קבוצת הנשים לבין קבוצת הגברים

תקציר קיימים ממצאים סותרים בדבר קיומם של הבדלים בין המינים ברמת האינטליגנציה הרגשית. אחת הסיבות להתעוררות העניין סביב המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית הייתה המסקנה כי מנת משכל לבדה אינה ממצה את ההסבר בדבר הקשר שבינה לבין רמת ההישגים בחיים האישיים והמקצועיים (Naghavi, & Redzuan, 2011). החוקרים ייחסו למונח אינטליגנציה רגשית מכלול איכויות רגשיות מהותיות והכרחיות להצלחה (Salovey & Mayer, 1990). גולמן (1995) אימץ את ההגדרה של סאלובי ומאייר (Salovey & Mayer, 1990) והציע כי אינטליגנציה רגשית כוללת יכולות שונות, כגון יכולת ויסות רגשות עצמי, מוטיבציה עצמית, מודעות עצמית, הבנה של רגשותיו של הזולת וניהול מערכות יחסים. החוקרים הגיעו למסקנה כי אינטליגנציה כוללת ממדים שונים, ביניהם גורמים המעורבים באיכות יחסי הגומלין החברתיים שמקיים הפרט. כפי שעולה ממחקרים קודמים, שימוש באותם כלים לאומדן אינטליגנציה רגשית אינו בהכרח מוביל לממצאים זהים. קיימים ממצאים התומכים ברמות גבוהות של אינטליגנציה הרגשית בקרב הנשים (Schutte, Malouff, Simunek, Hollander, & McKenley, 2002). לצד ממצאים אלה,  חוקרים אחרים הגיעו לממצאים הפוכים ומצאו כי אין הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים ברמת האינטליגנציה הרגשית (Saklofske, Austin, Galloway, & Davidson, 2007). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון ממצאים קודמים בדבר קיומם או אי קיומם הבדלים מגדריים ברמת האינטליגנציה הרגשית. לצורך כך, המחקר הנוכחי העביר שאלון המודד אינטליגנציה הרגשית בקרב 50 נשים ו-50 גברים. שאלון ה-WPQei חובר על ידי קמרון (Cameron, 2004) והוא מבוסס על תיאוריית האינטליגנציה הרגשית של מאייר וסלובי (Mayer, & Salovey, 1990) ושל גולמן (Goleman, 1998). המחקר הנוכחי השתמש בפריטי השאלון לתיאור מצבים של שיתוף פעולה עם אחרים באופן כללי. השערות המחקר אוששו. לא נמצאו הבדלים בין גברים ונשים ברמת

קרא עוד »

סמינריון בנושא צורך הישג

 צורך הישג הגדרת המונח צורך הישג צורך להישג תואר לראשונה ברשימת  הצרכים של מוריי (1938) והוגדר כדחף להצליח ולהתמודד עם אתגרים שאדם מציב לעצמו. השאיפה להישג מדרבנת את האדם להתקדם ולהגיע להישגים גבוהים בתחום כלשהו, מתוך תחושת סיפוק ואתגריות (שחף וכץ  2008-2009). צורך הישג זה מצוי בקרב כל בני האדם, אך קיימים הבדלים במאמץ לקראת ההישגים ואת זאת ניתן למדוד בעזרת שאלונים ומבחנים השלכתיים (מתוך זיו אבנר, 2001).   ההבדל בין אלה המונעים על-ידי צורך הישג גבוה לבין אלה המונעים על-ידי צורך הישג נמוך הוא במידת המאמצים שהם מוכנים להשקיע כדי להגיע להישגים. בעלי צורך הישג גבוה מוכנים להשקיע עמל רב כדי להשיג את המטרות שהציבו לעצמם. המטרה שלהם  היא הרצון להתמודד עם אתגרים ולחוש סיפוק כשהם עומדים בהם.   בעלי צורך הישג נמוך, אינם מחפשים אחר אתגרים ואינם משקיעים הרבה כדי להגיע להישגים, זאת משום שאין להם את הדחף הזה או משום שהם מונעים על-ידי החשש מפני כישלון, כלומר מה שמטריד אותם הוא איך לא להיכשל ולא איך להצליח. מחקרים רבים בדקו את הקשר שבין מניע ההישג למשתנים שונים. לא מפתיעה העובדה, שהם מצביעים בדרך-כלל על קשר חיובי בין צורך הישג לבין הצלחה במשימות בבית-ספר (בר- אל, 1996). צורך הישג מורכב משלושה חלקים: הנעה פנימית, הנעה חיצונית והנעה מעורבת. הנעות אלו נסקרו ונותחו על ידי ריאן ודצ’י  (מתוך זיו אבנר, 2001).     תוכן עניינים פרק א’- צורך הישג 3 1.1 הגדרת המונח צורך הישג 3 1.2 מהי הנעה? 3 1.3 הנעה פנימית 4 1.4 הנעה חיצונית 4 1.5 הנעה מעורבת 5 1.6גורמים המשפיעים על צורך הישג 5 1.7התפתחות

קרא עוד »

סמינריון האם העמידות של תחושת הגועל בפני תהליך הכחדה מקשה על טיפול בהפרעות חרדה

מבוא אינטגרטיבי חקר החרדה מתמקד, ברוב המקרים, במודלים של פחד. בשנים האחרונות ישנה התעניינות ברגשות אברסיביים נוספים, במיוחד תחושת הגועל, כגורמים המעורבים בהתפתחות ושימור של הפרעות חרדה שונות (Mason, & Richardson, 2010). למשל, נמצא כי תחושת הגועל מעורבת בפוביות מעכבישים ומיצורים חיים קטנים נוספים (De Jong & Muris, 2002). בנוסף, תחושת גועל מעורבת בפוביות דם, פציעה והזרקה (BII – blood-injury-injection) (Olatunji, Smits, Connolly, Willems, & Lohr, 2007) ובהפרעות אובססיביות כפייתיות (OCD – obsessive-compulsive disorder), במיוחד אלה הכרוכות בדאגה מזיהומים (Moretz & McKay, 2008). למשל, בהשוואה לנבדקים בריאים, נבדקים בעלי פוביות אלה מדווחים על רמות גבוהות יותר של רגישות לגועל כלפי גירויים המקושרים עם פוביות (Sawchuk, Lohr, Tolin, Lee, & Kleinknecht, 2000). מעבר לרמות גבוהות של גועל שחשים נבדקים אלה, תחושת גועל מקדימה, במקרים רבים, את תחושת הפחד (Mason, & Richardson, 2010). מחקרים מראים כי מבחינה פיזיולוגית, פרטים בעלי פוביות שונות מפגינים תגובות ייחודיות לתחושות של סלידה וגם של פחד הנמדדות באמצעות מכשיר אלקטרומיוגרפיית פנים (EMG) (De Jong, Peters, & Vanderhallen, 2002). יתר על כן, פרדיגמות ניסוייות שהשתמשו במודלים של משוואות מבניות (Moretz & McKay, 2008) הוכיחו כי לגועל קשר ישיר עם בהפרעות אובססיביות כפייתיות, במיוחד מהסוג הכרוך בדאגה מזיהומים, שאינם קשורים באופן ישיר לתסמינים של חרדה. בנוסף, נמצא כי רמה מדווחת של גועל במהלך משימת הימנעות התנהגותית (BAT – behavioral avoidance task) מנבאת טוב יותר הימנעות מעכבישים, וזאת בהשוואה לרמות מדווחות של חרדה (Woody, McLean, & Klassen, 2005). לפיכך, מידת הגועל שחשים מעכבישים, למשל, עשויה לנבא את הסבירות לפוביית עכבישים (De Jong & Muris, 2002). בניגוד לכך, הסבירות לגרימת נזקים

קרא עוד »

סמינריון הבדלים בהסתגלות נשים לאחר גירושין במבט השוואתי מוסלמיות מול יהודיות

מבוא בעשורים האחרונים הפכה תופעת הגירושין לתופעה נפוצה ביותר לא רק בחברות המודרניות המתועשות, אלא גם בחברות המסורתיות (Cohen, & Savaya, 2004). למשל, החברה הערבית הישראלית, שברובה שייכת לדת המוסלמית המתירה גירושין. כמו כן, לאוכלוסייה הערבית כוללת ערבים נוצרים, כאשר רובם משתייכים לדת הקתולית שאינה מתירה גירושין ולכן שיעור הגירושין בה מועט. למרות העלייה שחלה בעשורים האחרונים בשיעור הירוין בקרב האוכלוסייה המוסלמית, הם עדיין נמוכים בהרבה לעומת שיעורי הגירושין בקרב האוכלוסייה היהודית הישראלית. למעשה, בראשית שנות התשעים מגיעים המוסלמים לאותם שיעורי גירושים שהיו קיימים במגזר היהודי בראשית שנות השבעים. הגירושין מהווים אירוע מכונן בחייהם של כל בני זוג המחליטים להתגרש. יחד עם זאת, השפעות הגירושין על חייהן של נשים הגרושות הנן משמעותיות יותר, וזאת עקב החסמים המגדריים, הכלכליים ועקב הפיקח החברתי. על הנשים להתמודד עם הוצאות כלכליות הכרוכות בטיפול הילדים, שברוב המקרים נשארים בחזקת האימהות. מחקרים מראים כי ישנם הבדלים בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי המוסלמי בהסתגלותן של הנשים לאחר הגירושין. למשל, במחקר שנערך על ידי כהן וסוואיה (Cohen, & Savaya, 2004) מצא כי תהליך ההסתגלות שלאחר הגירושין בקרב נשים מוסלמיות שונה מזה של הנשים במערב. בנוסף, החוקרת (טאהא-פאהום, 2002) בחנה את דפוסי ההתמודדות והתמיכה החברתית בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים ומצאה כי בחברה הערבית המוסלמית קיים ערך עליון לשמירה על שלמות המשפחה. לכן, משפחות חד הוריות סותרות את ערכי המשפחה והחברה הערבית. לפיכך, הנשים המוסלמיות מתמודדות עם חסמים נוספים הקשורים לערכי המשפחה הערבית, וזאת לעומת הנשים היהודיות שההתמודדות עבור במובן זה הנה קלה יותר. מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון האם קיימים הבדלים בהסתגלות נשים גרושות בהשוואה בין מוסלמיות

קרא עוד »

סמינריון הפרעת אישיות פרנואידית – הגדרות, מאפיינים, כלי אבחון וביקורת

מבוא במחקר מודרני הושם דגש רב על סוגים שונים של הפרעות נפשיות אישיות , וביניהן, גם הפרעת אישיות פרנואידית. הפרעות פסיכולוגיות נפשיות, מעבר להיותן פוגעות בתפקודו נורמטיבי ותקין של אדם, יש בהן פוטנציאל להוביל את הסובל מהן לפגיעה בעצמו ובאחרים (Agosti et al., 2009). עקב כך, עולם המחקר נרתם למאמץ שנועד לגרום לצמצום ואף למנוע את הפגיעה של הפרעות אלה בסובלים מהן ובסביבה. על מנת לעשות זאת, חוקרי הנושא התמקדו בהגדרתן, מאפייניהן, ביטויהן ובשיטות טיפול בהפרעות אישיות נפשיות. מבין מגוון הפרעות אישית נפשיות ניתן למצוא הפרעת אישיות פרנואידית (Paranoid personality disorder). הפרעה זאת, בדרך כלל, מאופיינת בחשדנות ובאי אמון מצדו של הסובל. הפרעה זאת תוארה לראשונה על ידי פסיכיאטרים מובילים של ראשית המאה ה-20, כגון מאייר (Meyer, 1903 in Birkeland, 2013). מאפייני ההפרעה מופיעים במהדורה הרביעית המתוקנת של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי שנועד לשמש כמדריך לסיווג וזיהוי של הפרעות נפשיות (DSM-IV-TR) ובסיווג סטטיסטי בינלאומי של מחלות ובעיות רפואיות קשורות (ICD-10). אף על פי כן, מעמד האבחוני של הפרעת אישיות פרנואידית אינו ברור וניתן לערעור. יתר על כן, קיים מחסור בעדויות קליניות מחקריות הנוגעות להפרעה זאת (Birkeland, 2013). סימני שאלה רבים סביב סיווג, מאפיינים, כלי אבחון וטיפול בהפרעת אישיות פרנואידית הובילו אותי להתמקד בנושא זה במסגרת מחקר נוכחי. לפי כך, מטרת המחקר הינה להגדיר, על סמך ספרות מחקרית, את הפרעת אישיות פרנואידית; לתאר את כלי האבחון הקיימים; לתאר את הביקורת המופנית לעבר כלים אלה ולהציע ביקורת אישית וכלי אבחון חדש. על מנת להשיג יעדי המחקר, המחקר חולק למספר פרקים המתמקדים בהיבטים שונים של הנושא. ראשית, פרק א’ יתמקד בהיבטים הנוגעים להגדרה

קרא עוד »

סמינריון השינויים והמגמות שחלו בסיקור התקשורתי בנושא הפרעות אכילה במהלך השנים ( 1958-2014)

מבוא הפרעות אכילה הם הפרעה נפשית נפוצה בתרבות המערבית. נערות שמגיעות מבתים שלא חסר בהם דבר, מרעיבות את עצמן עד כדי מוות, פשוטו כמשמעו. הפרעת האכילה משבשת את תפיסת הגוף של החולה, כך שלמרות שהגוף במציאות רזה, בעיני החולה אכילה נתפסת כדבר אסור שמוביל להשמנה. דימוי הגוף הוא דבר תלוי תרבות, ותרבות מושפעת ומשפיעה על התקשורת. לפיכך, בחרנו לחקור את המגמות והשינויים שחלו בסיקור התקשורתי בנושא הפרעות אכילה במהלך השנים מפאת העיסוק הבלתי פוסק במראה, במשקל ובאידיאל היופי המוצג בתקשורת ובשל ירידה חדה בגילאי המאובחנים בהפרעות אכילה בשנים האחרונות. במהלך המחקר נראה כי להפרעות אכילה תוצאות הרסניות לגבי החולים בה במישורים רבים. נראה גם כי מלבד הגורמים האישיותיים הקיימים בהתפתחות ההפרעה, יש גם גורמים חברתיים רבים. בכלל זה לתקשורת חלק גדול בכך. על כן במהלך המחקר נסקור כתבות שונות החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000 במטרה לזהות תמות מרכזיות המראות על האופן בו התקשורת לוקחת חלק ומשפיעה על יצירת נורמות חברתיות בנוגע להפרעות אכילה.   תוכן עניינים מבוא 3 הפרעות אכילה – הגדרה ושכיחות 4 מהי הפרעת אכילה? 4 שכיחויות 5 תופעה חברתית – גורמים 6 תוצאות הרסניות 7 השפעות החשיפה לתקשורת 9 מתודולוגיה 10 שאלת המחקר 10 מתודולוגיה 10 ממצאים 11 מתהליך אישי לתהליך המוני 11 מעידוד להרזיה למודעות להפרעות אכילה: 12 השמעת קולן של הסובלות מהפרעות אכילה 13 סיכום ודיון 15 ביבליוגרפיה 16 נספחים 18  

קרא עוד »

סמינריון השפעת סגנון ההתקשרות בינקות על זוגיות אינטימית בבגרות

מבוא תופעת הגירושין הינה תופעה מוכרת בכל רחבי העולם, אשר על השכיחות העולה של התופעה ניתן ללמוד באמצעות ערוצי התקשורת השונים וגם מתוך התנסות ישירה יותר בסביבה הקרובה, מתוך היכרות אישית. לצד השכיחות העולה של תופעת הגירושין, גוברת ההתעניינות המחקרית בה, שמניבה ממצאים ומושגים חדשים בתחום. למשל, אחת התופעות שזכתה לתשומת לב מצד החוקרים הינה תופעה של העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין (D’Onofrio, (et al., 2007. ממצאים קודמים מראים כי קיים קשר בין הקשר בין מאפייני הורים ואי יציבות במוסד הנישואין אצל צאצאיהם. מושג העברה בין דורית של אי יציבות במוסד הנישואין עשוי להצביע על הרחבת ההיקף של חקר תופעת הגירושין, וזאת באמצעות מתן דגש להשפעות ארוכות טווח של  התופעה לצד השפעותיה קצרות הטווח. אחד הגורמים המתווכים בקשר שבין גירושין של ההורים לבין אי יציבות במוסד הנישואין של ילדיהם בבגרותם הוא השפעת תהליך גירושי ההורים על רווחתם הנפשית של צאצאיהם, הן קצרות טווח והן השפעות ארוכות טווח (D’Onofrio et al, 2007). לטווח הקצר, אירוע הגירושין עשוי לתרום לתחושות של עצב ודכדוך ולטווח הרחוק גירושין עשויים לתרום להיווצרות חרדות ואף דיכאון קליני (D’Onofrio et al, 2007). מצב של פרידה או גירושין, וההתמודדות עם מצבים חדשים  שכרוכים בתהליך זה עשויים להוות מקור ללחצים נפשיים הן אצל ההורים הפרודים והן אצל ילדיהם (רז, 2012). מחקרים בנושא זה (D’Onofrio et al., 2007) מציעים כי קיים מרכיב גנטי בהעברה בין דורית של גירושין, על אף שלא ניתן לקבוע את חלקו היחסי כגורם סיכון לאי יציבות במוסד הנישואים אצל צאצאים להורים גרושים עקב מחסור במחקרים הבודקים השערה זו. יחד עם זאת, ישנה חשיבות

קרא עוד »

סמינריון התמודדות עם התנהגויות מאתגרות בקרב מטפלת בגיל הרך

מבוא ספרות המדעית בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מציגה נתונים אמפיריים התומכים ברעיון כי התנהגות בלתי מסתגלת בקרב ילדים הנה תוצר של יחסי גומלין מורכבים בין מספר של גורמי סיכון. מידע הנוגע לגורמי הסיכון בתחום של הבריאות הנפשית הוביל את אנשי המקצוע בתחום החינוך למקד את מאמציהם בכיוון של תכנון ויישום תכניות מניעה באמצעות פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות בקרב הילדים (הורוביץ, 2006). התנהגות מאתגרת עשויה להוות מקור לתסכול הן עבור ההורים והן עבור המטפלים.  לחינוך ההורים בטיפול והמניעה של ההתנהגויות המוחצנות והבעייתיות של הילדים, כגון בעיטות, צרחות, להכאות ישנה השפעה ניכרת. יחד עם זאת, התערבות ההורים לא מצליחה בכל המקרים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013). לפיכך, התערבויות של ההורים צריכות להתמקד בהיבטים המונעים ההתנהגויות מאתגרות ובהוצאה של היבטים המשמרים אותה. ממצאים מראים כי התערבויות ממוקדות מטרה או פונקציה של ההתנהגויות המאתגרות הן המוצלחות ביותר (Hemmeter, Ostrosky, & Corso, 2012). למשל, גישת התערבות מבוססת מטרה, שנמצאה כיעילה, היא גישת התמיכה בהתנהגות החיובית. גישת התמיכה החיובית הנה גישה שיתופית המבוססת שנועדה לפיתוח התערבויות פרטניות יעילות למניעה של התנהגויות מאתגרות. מסגרת זו הנה תהליך מוערך ומבוסס אמפירית המאפשר לבחון את ההיבט הבעייתי בהתנהגות ולמצוא לו פתרון יעיל. כמו כן, מסגרת זו מציעה גישה לפיתוח הבנה טובה יותר של הסיבות להתנהגות המאתגרת ואסטרטגיות למניעה של התרחשות ההתנהגות באמצעות רכישה של מיומנויות חדשות (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013).הגישה מדגישה את ההיבט השיתופי לאורך תהליך ההערכה וההתערבות. ניתן להשתמש בתכנית זו בשיתוף פעולה עם ההורים בכדי ליצור תכנית תמיכה המתאימה לסביבה שבה יושמו הנהלים המוצעים (Fettig, Schultz, & Ostrosky, 2013). אחד הערכים החשובים ביותר בעבודה עם הילדים הצעירים

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.