(14/04/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בתקשורת

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

התנועה הלאומית הפלסטינית בין “קומיה” לוטניה בשנים 1967-1948

מבוא    התנועה הלאומית הערבית-פלסטינית פעלה באמצעות שורה של ארגונים, מוסדות ומפלגות, ובראשם “הוועד הפועל הערבי” ו”המועצה המוסלמית העליונה”, שהוקמו בראשית שנות ה-20. בהנהגתו של אל-חאג’ מוחמד אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, הצליחה התנועה להרחיב את שורותיה תוך שנים אחדות, כשהיא מעלה על נס את שמירת ערביותה של הארץ והגנת המקומות הקדושים לאיסלאם. גלי העלייה היהודית, רכישת קרקעות רבות על ידי ההסתדרות הציונית, ומדיניות בריטית הססנית- כל אלה הביאו, בשנות ה-30, לראדיקליזציה של התנועה הלאומית- הפלסטינית ולהקמת מסגרות וארגונים חדשים, בחלקם חשאיים וחמושים. בלט ביניהם ארגון מוסלמי קנאי בראשית השיח’ עז אל-דין אל-קאסם, שפעל באזור חיפה בדרכי טרור נגד בריטים ויהודים, והשפיע במידה רבה על פרוץ המרד הערבי של 1936-1939. מרד זה נגד השלטון הבריטי והיישוב היהודי, אשר נישא בעיקר על ידי כפריים והתאפיין גם במעשי אלימות נגד פלסטינים, דוכא בכוח על ידי הבריטים. ואולם, כדי לתפוס את דעתם של מנהיגי ארצות ערב והפלסטינים, וכדי למנוע את ציודם בגרמניה של היטלר ובאיטליה של מוסוליני, פרסמה בריטניה בשנת 1939 “ספר לבן”, ובו היענות למרבית התביעות הפוליטיות הערביות להגבלת המפעל הציוני. קדושתה של ירושלים באסלאם ובנצרות, הקמת היחידה האדמיניסטרטיבית של פלסטין בידי הכובש הערבי, השתמרות יחידה זו בצורות שונות במרוצת השלטון המוסלמי ועליית מעמדו של מחוז ירושלים למן מחצית המאה ה-19 כל אלה תרמו בראשית המאה ה 20 להתפתחות מושג בעל משמעות גיאוגרפית ודתית, תחת השם פלסטין. מושג בלתי פוליטי זה החל לקבל משמעות פוליטית כתוצאה מלחץ של גורם זר וחיצוני – הציונות. כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, אך בעיקר לאחריה, תפסו ערביי ארץ ישראל את הציונות כתופעה הבאה לשנות את

קרא עוד »

סמינריון משפחות השבויים והנעדרים מול מקבלי ההחלטות

מבוא “אין פודין את השבויין יתר על כדי דמהין מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים רודפים אחריהם לשבותם”(תלמוד, מסכת זרעים): פדיון שבויים הינה מצווה יסודית במסורת היהודית וברציפות ההיסטורית של עם ישראל עוד מימי המקרא. אברהם אבינו נחלץ לשחרורם של לוט ומשפחתו שנשבו בידי ארבעה מלכים, דוד המלך נלחם להצלת בני משפחתו מהשבי, הקהילות היהודיות באירופה של ימי הביניים פדו בכסף את השבויים מבני הקהילה ומדינת ישראל פועלת בדרכים שונות לשחרור שבוייה ונעדריה מאז הקמתה. חז”ל אמרו על פדיון השבויים שהיא “מצווה רבה”, היא קודמת בחשיבותה לכל סוגי הצדקה השונים, משום שהשבי כולל סיכון של מוות. הרמב”ם פסק ש“אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים”. ההלכות והדיונים המפורטים בתלמוד בנוגע לפדיון השבויים מעידות שהדבר היה אקטואלי ושהציבור היהודי היה ער לקיום מצווה זו. יחד עם זאת, ההלכה הגבילה את גובה דמי הפדיון, ואסרה לשלם עבור פדיון שבויים מחיר מופקע. זאת כדי שלא להגביר את תיאבון הסחיטה, וכדי לא ליצור תמריץ לשודדים לשבות את יהודי הקהילה פעם אחר פעם. או אז, נשאלת השאלה המוסרית והגדולה מהו מחיר סביר (“כדי דמיהן”)? ומהו מחיר מופרז? (גלבוע, 2010). בנוסף להלכה היהודית ישנו פאן פסיכולוגי גם לוגי וגם שכלי אשר גורמות לדילמה פנימית בנושא שחרור חטופים. יש הטוענים כי כל הדילמות המוסריות נובעות מסוג מסוים של חוסר עקביות בכללים המוסריים. מצבים מוסריים בלתי פתירים פשוט משקפים חוסר עקביות גלומה בקוד המוסרי הקיים שלנו. אם ברצוננו להישאר מוסריים, כמו גם הגיוניים, אז אנחנו חייבים להחזיר את העקביות לקוד שלנו. מטרה זו מושגת על ידי הוספת סעיפים חריגים לעקרונות קיימים, ולתת עדיפויות לכמה עקרונות על פני אחרים, או

קרא עוד »

סמינריון אמון בממשלה בזמן אסון השייטת

מבוא תיאורטי עבודה זו תחקור את האמון בממשלה בזמן אסון השייטת (שם הקוד הצהלי היה שירת הצפצפה) שקרה בחודש ספטמבר 1997. מטרת העבודה היא לחקור את מידת האמון של הציבור בממשלה בזמן האירוע ולאחריו. מטרת המחקר לבחון את השפעת האירוע על אמון הציבור בממשלה, הנושא ייבדק באמצעות שתי תיאוריות  התיאוריה המבנית-תפקודית ואסכולת סדר היום. התיאוריה המבנית-תפקודית תפקידה  של התקשורת היא לשקף את המציאות והיא מוגדרת גם כלב השמירה של הדמוקרטיה. התקשורת מהווה מראה ותשקף במדויק את האירועים והתהליכים החברתיים. התקשורת פוקחת עיין ומתריעה על  פעולות חריגות של השלטון. מידע מעורפל או לא מבוקר, חדשות מבולבלות לדוגמא, עלולים להוות איום של ממש על היציבות החברתית, עד כדי גרימת בהלה. דיווחים חוזרים ונשנים, אפילו על נושאים כבדי משקל  עלולים ליצור רוויה. תקשורת ההמונים תורמת לפעולתו התקינה של השלטון, בייחוד במשטר דמוקרטי.  (כספי, 2011) אסכולת סדר היום אסכולת קביעת סדר היום. (תקשורת המונים: אסכולת קביעת סדר היום המאוחרת) אסכולה זו גובשה בשנות ה 70 ומתמקדת ביכולת של אמצעי התקשורת לקבוע את סדר היום. התקשורת מכתיבה לנו על מה חשוב שנחשוב, למשל, שיותר חשוב להתעסק בסוגיה הביטחונית מאשר במצב הכלכלי. ברגע שאירוע מסוים קיים בתקשורת סימן שהוא חשוב. לתקשורת ההמונים יש השפעה מכרעת על סדר היום הציבורי. נושאים הזוכים לסיקור תקשורתי נתפסים כחשובים יותר מן הנושאים הבלתי מסוקרים, היקף הסיקור התקשורתי וטיבו משפיעים על הדגשת חשיבותם היחסית של היבטים ספציפיים בנושאים המסוקרים (קרניאל, 2009). סדר היום נקבע בהתאם להבלטה וכך התקשורת מסיבה את ליבנו לאירוע  ע”י בולטות הידיעה. מבחינים בין 3 סוגים של סדר יום כל אחד משפיע ומושפע מהאחרים ובכל פעם יש לבדוק את

קרא עוד »

סמינריון בשיטת איסוף סקרים

מבוא הבדלים בין שיטות איסוף נתונים היוו מאז ומתמיד נושא למחקר. שיטת הסקר, שיטת הדגימה, השאלון, המראיינים, המרואיינים, איסוף ועיבוד הנתונים ועוד. כל אלו משפיעים באופן ישיר על איכות הסקר. ישנם יתרונות וחסרונות רבים לכל אחד משיטות העברת הסקרים אשר מתאים לסוגי סקרים שונים ולמטרות שונות (Krosnick, 1999) . בעבודה זו אנסה לבחון האם קיימים הבדלים בין סקר שנערך בשיטת “מילוי עצמי” ובין סקר שנערך בטלפון. מהחומר התיאורטי הרב שקיים בנושא ושיובא בהמשך ניתן לראות שברוב המקרים, חקרו את הנושא לגבי נושאים רגישים (בריאות, התמכרות לסמים ואלכוהול, יחסים בין בני זוג וכו’) שבהם קיימים ספקות רבים לגבי איכות נתונים זהה בין שני סוגי הסקר. התקפות הפנימית של המחקר תהייה מאוימת אם הנתונים שנאספו ע”י שיטות הסקר השיטות השונות הן מאיכות שונה. שיטת הסקר יכולה להשפיע על איכות הנתונים (Cronbach, 1950) , אם למשל המשיבים שרואיינו בשיטת סקר מילוי עצמי היו מסוגלים לענות טוב יותר על שאלות מורכבות או שאלות פתוחות. או שהיו מוכנים לספק יותר אינפורמציה אישית ורגישה על עצמם, מאשר משיבים שרואיינו בשיטת סקר טלפוני. הצגת נושא העבודה: הסקר עוסק במידת שביעות רצון של לקוחות חברת הביטוח “הראל” מהשירותים הניתנים ע”י החברה. והקשר בין משתנים דמוגרפיים: מין, גיל, רמת השכלה, רמת הכנסה, מצב משפחתי וכד’. בעבודה זו אתייחס להבדלים בין שני סוגי שיטות הסקר: סקר טלפוני לעומת סקר מילוי עצמי. כאשר סה”כ נבחרו 100 נדגמים למחקר כאשר אעביר את הסקר ל- 50 מרואיינים בשיטת סקר מילוי עצמי ו-50 מרואיינים בשיטת סקר טלפוני. כאשר אם לא אמצא הבדל בין התוצאות מן הנתונים שנאספו בשתי שיטות הסקר. נוכל להגיד כי שתי

קרא עוד »

סמינריון דימויי גוף גבריים בעיתונות דתית וחרדית

מבוא מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן, או

קרא עוד »

סמינריון דימויי גוף גבריים בעיתונות דתית וחרדית

מבוא   מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן,

קרא עוד »

סמינריון דימויי נשים בפרסום הישראלי

מבוא פרסומות נחשבות להשתקפות אמתית, בימינו אלה, לחברה בה אנו חיים. דרך הפרסומת ניתן לגלות נורמות חברתיות וסטראוטיפים המגדירים תפקודי הנשים או הגברים, לבחון את המשמעות של היותם נשים או גברים, ולהבחין בדרכים בהם צריכים להתלבש או בכלל להתנהג באותה חברה  (Goffman, 1976). אחרי תקופה ארוכה בה Goffman (1976) עסק בספרות המחקרים בניתוח תוכן הפרסומות, הוא הסיק כי ישנו הבדל מהותי בין ייצוג נשים בפרסומות לבין גברים, כך שגבר מוצג בדרך כלל בדמותו של האב, הפרוטקטיבי, זה שמגע ידו חזק, גבוה, חסון, בעל סמכות, ואילו האישה מוצגת כדמות נמוכה יותר, חלשה, רופשת, בעלת אחיזה קלה בקרקע, בתנוחה רוכנת או כורעת, כזו הזקוקה להגנה מצדו של הגבר. לא קשה היום להבחין כי הדימוי הנשי בפרסומות הינו חיוני למשיכת הצרכן לפרסומת, ולמוצר. מוצר זה יכול להיות כל דבר, בין אם זה מזון, סבון, אופנה, מכונית, או כל דבר אחר. מה שחשוב בפרסומת זה לא המוצר עצמו, אלא האישה היפה, המתלווה לו, משווקת אותו, נהנית ממנו, ומציעה אותו לצרכן. תופעה זו, בה מופיעה בצורה נחותה, משפילה, ופוגעת בהן אישית, ובמעמדן בחברה בכלל, הינה תופעה מתעצמת, לדעתי, בערוצי התקשורת השונים. יתרה מזאת, היא תופעה שמעמידה את נשות החברה בפני סוג אחר של השפלה, השונה בצורתו מאלו שהיו בימי קודמינו, אך דומה בתוכנו לכל השפלה שנודעה על חוויותיהן של נשים בהיסטוריית החברות הפטריארכלית, לאורך הזמן. תופעה זו, מובילה אותי, כסטודנטית וכאישה, לחקור את החברה שלי, ואת התפיסה המגדרית הקיימת בה, דרך הפרסומות שעלו בערוצי התקשורת. לכן, בעבודה זו אתעסק בקשר בין דימויים בפרסומות לדימויים בחברה, ואעקוב אחר פרסומות בטלוויזיה, בעיתונות וברשתות החברתיות, בתקופת שלוש-ארבע השנים

קרא עוד »

סמינריון האם יש קשר בין שימוש ברשת החברתית FACEBOOK לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם?

תקציר: תופעת האלימות בקרב בני נוער הינה תופעה קשה ובלתי ניתנת להתעלמות והשלכותיה באות לידי ביטוי ברמה האישית, ההורית והחברתית. השינויים הטכנולוגיים והופעתן של הרשתות החברתיות ככלל ושל רשת הפייסבוק בפרט פתחו לבריות אפשרויות חדשות לאינטראקציות אשר אינן תלויות בזמן, מרחב או מתחם פיזי. בני נוער מבלים זמן רב בגלישה בפייסבוק המהווה עבורם מתחם אינטרנטי וירטואלי ללא הגבלות, סייגים או פיקוח. הפייסבוק, המהווה רשת חברתית חינמית, מאפשר לגולשיו לשתף מידע, להעלות תכנים וסרטונים ולחשוף מחשבות והרהורים אישיים. העלאת התכנים הינה פרי החלטתו של הפרט המעלה אותם ואין כל פיקוח או איסור על המידע הנחשף באמצעות רשת הפייסבוק. בני נוער המרבים לבלות את זמנם בפייסבוק עשויים להשתמש בו כפלטפורמה להעלאת המודעות החברתית לתופעות שונות, להסתייעות במטלות שיעורי הבית, אולם, הם עשויים גם להשתמש בפייסבוק כזירה כוחנית המאפשרת להם להוציא את האגרסיות שלהם באופן וורבאלי והמוני. בניגוד לבני הנוער, הוריהם לעיתים קרובות אינם בקיאים בשימוש בפייסבוק, אינם מעורבים בו ולא תמיד מודעים לסיטואציות המתרחשות בעולם וירטואלי זה כגון הקנטות, השפלות ואלימות מילולית נוספת. העולם הווירטואלי ככלל ורשת הפייסבוק בפרט נתפסים בפני הורים רבים כזירה מקבילה ולא נגישה אשר איננה ניתנת לשליטה על ידם. הפער הבין דורי בין ההורים לילדיהם בגיל ההתבגרות בא לידי ביטוי בעידן זה בפער טכנולוגי מהותי בו בני הנוער הם בעלי השליטה , הידע והכוח בעולם הטכנולוגי. שאלת המחקר הנוכחי הינה: האם יש קשר בין שימוש ברשת החברתית ‘פייסבוק’ לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם? השערת המחקר הינה: קיים קשר חזק בין שימוש ברשת החברתית ‘פייסבוק’ לבין אלימות מילולית בקרב בני נוער בעיני הוריהם, כך שככל שהשימוש

קרא עוד »

סמינריון הגנת ילדים מפני תכני בידור למבוגרים באינטרנט

מבוא אחד החידושים הטכנולוגיים שהשפיע על האנושות בצורה הדרסטית ביותר בעידן האחרון הוא המצאת רשת האינטרנט. האינטרנט הוא בעצם חיבור בין מחשבים ברחבי העולם, שמאפשר מעבר מידע דיגיטלי בקלות ובמהירות. אי אפשר לדמיין את החיים המודרניים בלי רשת האינטרנט, והיא נכנסת לכל תחומי החיים, ללא יוצא מן הכלל. החל מקניות, קשרים חברתיים, עסקים, ועד צריכת חדשות ובידור. הרשת מקשרת בין בני אדם מכל קצוות תבל ומאפשרת מעבר אינפורמציה ותוכן בצורה קלה ומהירה. רשת האינטרנט הגדירה מחדש את גבולות חופש הביטוי. טבעה של הרשת היא האנונימיות והמהירות בה תוכן שהגיע אל הרשת מתפשט ממשתמש אחד למשנהו בלי שליטה אמתית בזרימת המידע. האינטרנט משמש כלי לתקשורת המונים ולתקשורת בין פרטים כאחד, והקיום של מידע ברשת הוא כמעט עצמאי. מלבד התועלת המרובה של רשת האינטרנט לאנושות, כמו בכל דבר יהיו כאלו שינצלו את התכונות החיוביות של האינטרנט לדברים שליליים. אחד מאותם שימושים של האינטרנט לרעה היא הפצת תכנים פורנוגרפיים או אלימים, ושאר תכנים בלתי חינוכיים בעליל במקומות אליהם עלולים להיחשף ילדים. הרשת אמנם מוגנת על ידי חופש הביטוי, אולם חופש ביטוי זה מתנגש עם האפשרות לשמור על הילדים מפני חשיפה לתכנים מזיקים. העובדה כי הרשת אנונימית וזמינה לכל אחד מאפשרת להעלות תוכן בעייתי, לאתרים בהם יש גישה גם לבני נוער וילדים שעלולים למצוא את עצמם נפגעים מהתוכן שהם נחשפים אליו. בעיה זו של חשיפת תוכן בידורי למבוגרים בפני ילדים הייתה קיימת עוד לפני התפתחות רשת האינטרנט, כיוון שהתוכן הבידורי למבוגרים היה זמין גם קודם לכן בדמות משחקי מחשב אלימים, מגזינים וסרטי וידאו, שגם הם יכלו להגיע לידיהם של ילדים שעלולים להיפגע מהם, אולם

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין ג’יהאד אסלאמי והמדיה: באיזו מידה משתמש ארגון הג’יהאד האסלאמי במדיה לקידום מטרותיו ולהשגתן

מבוא האינטרנט הוא המדיום האידיאלי לצרכיו של הטרור המודרני: מבוזר, אינו ניתן לשליטה או הגבלה, אינו מצונזר ומאפשר גישה אליו מכל מקום ובכל עת תוך אפשרות לשמירת אנונימיות מלאה. יתרונות אלה עמדו מול עיני ארגוני הטרור ללא קשר למטרותיהם הפוליטיות. אסלאמיים ומרקסיסטים, לאומנים ובדלנים, פונדמנטליסטים ואנרכיסטים: כולם רואים באינטרנט אמצעי חשוב, שימושי ונגיש. כיום, כל ארגוני הטרור הפעילים מקיימים אתרי אינטרנט, ורבים מפעילים יותר מאתר אחד ומשתמשים בכמה שפות. טרור פוליטי מעצם הגדרתו הוא פעולה פוליטית, והשימוש באינטרנט הוא חלק ממגוון עשיר של פעילויות שמבצעים ארגונים אלה לשם מטרה פוליטית. אופייה של רשת האינטרנט, שתואר לעיל, הגישה הפשוטה, המבנה הכאוטי, האנונימיות, האופי הבינלאומי, מאפשרים לארגוני הטרור זירה נוחה לפעילות ומקשים על הממשלות להילחם נגדם ולאכוף עליהם את ההגבלות על חופש הביטוי, הקיימות לגבי אמצעי תקשורת אחרים בכמה ממדינות המערב. שאלת המחקר של העבודה בוחנת את הקשר בין הג’יהאד האסלאמי והמדיה דרך השאלה: באיזו מידה משתמש ארגון הג’יהאד האסלאמי במדיה לקידום מטרותיו ולהשגתן. המתודולוגיה לענות על שאלה זו היא של ניתוח תוכן איכותני של הספרות המקצועית בנושא הכוללת מאמרים אקדמאים של חוקרים בעלי שם עולמי כמו בועז גנור, דניאל כהן, גבי ווימן ועוד רבים אחרים שחקרו את הנושא לעומקו. הערכה והשערה – ההשערה שעמדה בבסיס העבודה היא שישנו קשר סבוך וחזק בין ארגוני הטרור בכלל וארגוני הג’יהאד האסלאמי בפרט, קשר בו אחד מזין את השני ומקבל ממנו הטבות כלשהן. הגישה שאתבסס עליה במחקר היא גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי שטוענת כי התפתחות החברה הולכת צעד אחד אחרי ההתפתחות התפתחות הטכנולוגיה.   תוכן עניינים מבוא ע”מ 3 גישת הדטרמיניזם המודרני ע”מ 4-6 טרור –

קרא עוד »

סמינריון הקשר בין התנדבות ובין צריכת תכנים חדשותיים בקרב בני נוער

מבוא מחקרים רבים מצאו קשרים חיוביים בין התנדבות ובין רגשות חיוביים והצלחה גדולה יותר אצל מבוגרים ובני נוער. הוכח כי בני נוער שמתנדבים מצליחים יותר בבית הספר, מחזיקים ברגשות חיוביים יותר לגבי עצמם, נמנעים מהתנהגויות סיכוניות, בעלי סיכוי גבוה יותר להצביע ויש להם אחריות חברתית גדולה יותר ומוסר עבודה גבוה יותר כמבוגרים (Theokas and Bloch, 2006). מסיבות אלה ואחרות חשוב לפתח בקרב בני נוער מוטיבציה לתרום לקהילה, להתרכז באנשים פחות ברי מזל, להתחשב וליזום פעילויות בסביבתם הקרובה שנועדו לשפר את חייהם של אחרים. כיום עם ירידת חשיבותם של מוסדות המשפחה ובית הספר כסוכני חיברות, במיוחד אצל בני נוער, חשיבותם של אמצעי המדיה הולכת וגדלה. במקום לקבל את הידע מההורים ומהמורים, פונים בני הנוער לקבוצת השווים שלהם או לאמצעי המדיה. האינטרנט שנכנס לחיינו מאפשר לנו להיות מחוברים למידע, לחדשות, לאנשים הקרובים והרחוקים מאיתנו, לתכנים המעניינים אותנו וכולי. הטלוויזיה מקיפה אותנו בכל שעות היום ואנו נתקלים בה גם במקומות ציבוריים, כמו גם הרדיו והעיתונות. חוקרים אמריקאיים מצאו שבגילאי 14-18 ממוצע השימוש הכללי באמצעי המדיה השונים עמד על 7:35 שעות ביום, מתוכם 2:43 שעות של צפייה בטלוויזיה ביום (Roberts, 2000). המתבגר האמריקאי הממוצע מבלה שני שליש מיומו חשוף לאמצעי המדיה, ברוב הזמן הזה נמצא המתבגר ללא השגחת מבוגרים. למעשה, אחוזים גבוהים יותר של מתבגרים צופים בטלוויזיה או מבלים זמן מול המחשב לבדם (41%) או עם אחים או חברים מאשר עם ההורים (2% בלבד) (שם, 2000). בהקשר לעבודה מעניין לבדוק מהם הקשרים בין השימוש בסוגי המדיה השונים (עיתונות, טלוויזיה, אינטרנט וכולי) ובין המוטיבציה של בני הנוער להתנדב. במיוחד מעניין הקשר בין צריכה של תכנים

קרא עוד »

סמינריון השפעה של דפוסי השימוש ברשתות חברתיות על כוונה לרכישה מקוונת של מותגים בגילאים שונים

מבוא גלובליזציה, התפתחות הטכנולוגיות המתקדמות והתפתחות המדיה הדיגיטאלית שינו את תרבות התקשורת הבינאישית. שיווק ויחסי ציבור באמצעות האינטרנט משמשים כאמצעים לגיטימיים לגיוס לקוחות פוטנציאליים באמצעות קיום אינטראקציות ברשת האינטרנט. האינטרנט משמש כפלטפורמה לביצוע עסקאות, החלפת מידע, תיעוד, מכירת מוצרים ושירותים (Boyd, & Ellison, 2007; Ellison, Steinfield, & Lampe, 2011). טכנולוגיות מתקדמות בתחום המידע והתקשורת הובילו להתפתחות מהירה של המדיה החברתית ושילובה בתוך החברה של ימינו (Kaplan, & Haenlein, 2010) . מרכיבי רשת הWeb 2.0- שינו את אמצעי התקשורת האינטרנטיים בכך שאפשרו החלפת תכנים בין הגולשים והקמת רשתות חברתיות שונות. השימוש ברשתות אלה הפך לחלק אינטגראלי מחיי היומיום, ובכך הפכו לערוץ תקשורת חשוב, שהשפעותיו ניכרות בתחומי חברה שונים. רשת האינטרנט מספקת את האפשרות לניהול עסקי אינטראקטיבי והצעה של מוצרים ושירותים של החברה לאוכלוסיות המגוונות (Yadav, De Valck, Hennig-Thurau, Hoffman, & Spann, 2013). אחד היתרונות הבולטים של רשת האינטרנט הוא אי-תלות במיקומם הגיאוגרפי של החברה או של הצרכן. תכונה זו עשויה לסייע בפיתוח והרחבת החברה באמצעות פניה למספר רב של צרכנים. שיתוף פעולה מקוון הפך לנורמה חברתית, ובקרב הגולשים נוצרה האפשרות לעצב תכנים, רעיונות ואופי ההתנהגות הצרכנית. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה להעברת מידע בשנים האחרונות תורמת לעיצובן של שיטות לפרסום ושיווק אינטראקטיביים חדשניים. יתרה מזו, הצגת תכנים באופן עדכני משמשים כתמריץ ללקוחות הפוטנציאליים לתקשר באמצעים אלקטרוניים יעילים (Yaakop, 2013). תרומה ייחודית זו עשויה להפוך בעתיד הקרוב לחלק מתפיסת הצרכנים ולשמש כערוץ פרסום יעיל במיוחד ומותאם למסגרת תחומי העניין של הגולש. מחקרים מראים שביחס לאוכלוסייה הכללית, הצעירים נוטים להפגין מידה גבוהה יחסית של אמון ומתייחסים בפתיחות כלפי השימוש ברשתות חברתיות. לפיכך, אוכלוסיית הצעירים

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.