סמינריון בתרבות

מבוא מהו ייצוג באמצעי התקשורת בפרק זה אבחן את חשיבות הייצוגים באמצעי התקשורת ואבקש לעמוד על הסוגיה עד כמה הם קובעים את התפיסות החברתיות, או אפשר שהם נקבעים על פי אותן תפיסות ורק נותנים להם ביטוי. “ייצוג הוא דימוי, שיקוף או שחזור של דבר מה בעולם ה”אמיתי”. הכוונה לחפץ, אדם, קבוצה או מאורע אשר יוצגו או תווכו באופן כלשהו (Connell and James. Messerschmidt, 2005). כשמדובר בטקסט כתוב, קל לראות את התיווך הזה. הדבר יוצג כסימנים על עמוד או “מלים”, שאיננו נוטים לבלבל בינן לבין הדבר עצמו, כך מציעים קונל ועמיתיו במחקרם. אך כשמדובר באמצעי תקשורת כגון פרסומות, קלטות, דיסקים, קולנוע וטלוויזיה, נראה כאילו הייצוג דומה הרבה יותר לחוויית המציאות שלנו. קלטת וידאו של חתונה, למשל, נראית מבחינות רבות כמו הדבר עצמו, ובוודאי שהרבה יותר מאשר תיאור המאורע ביומן אישי (אף שמאוחר יותר, אפשר שהיומן יראה כתיעוד “כן” יותר של המאורע)”. בנוסף, אחת הסיבות לנטייה שלנו לקבל את הדברים המוצגים בפנינו כפשוטם, היא העובדה שבטלוויזיה אנחנו רואים את הדברים לפנינו ב’צורה חיה’. עובדה המשפיעה על היכולת שלנו לבקר את מה שאנחנו רואים. המאפיין הריגשי של הטלוויזיה מכוון את הצופה להזדהות עם דמויות טלוויזיוניות, יותר מאשר לחוש ביקורת על מה שהוא רואה מולו. הצופה אינו מודע לשיקולי העריכה של העורך, לזוויות הצילום, והשפעתה של התפאורה. הוא נוטה לקבל את הדברים כפי שהם (Connell and James Messerschmidt, 2005). מחקרם של קונל ועמיתיו העלה את חשיבותם של אמצעי התקשורת בקביעת “האווירה התרבותית”, זו אשר למעשה קובעת את הדימויים החברתיים הרצויים ומכתיבה לנו, אפילו אם בצורה סמויה, את הדמויות הנשקפות אלינו מן המסך הקטן, או

מבוא בשנת 2010 חנכה עיריית חולון את מוזיאון העיצוב בחולון. מוזיאון זה היה תוצר של חמש שנות הגייה, תכנון ובנייה. כל התערוכות במוזיאון קשורות לעיצוב והמבנה עצמו הוא מבנה מרשים וייחודי, אשר תוכנן על ידי אדריכל מוביל ומוערך. המוטיבציה להקמת מוזיאון שכזה, במיוחד בעיר חולון, היתה הרצון להעלות את קרנה של העיר ולהקים מוזיאון אשר ימשוך מבקרים מכל הארץ ותיירים. הקמת המוזיאון שואבת השראה מהקמתו של מוזיאון גוגנהיים בעיר בילבאו בספרד בסוף שנות ה-90. בילבאו היתה עיר בדעיכה עם מיתון ובריחת צעירים מהעיר. פתיחת המוזיאון הביאה לעיר פריחה כלכלית, תרבותית ותיירותית ומבקרים מכל העולם מבקרים מדי שנה במוזיאון. בעקבות זאת, ממשלות אחרות החלו לנסות ולשחזר את ההצלחה- “אפקט בילבאו”. מוזיאון העיצוב שואף לממש את “אפקט בילבאו” בחולון. השערת המחקר שלנו: אנשים מגיעים למוזיאון העיצוב בחולון בגלל העניין במוזיאון עצמו. כלומר, לא בהכרח תושבי העיר חולון ולא בהכרח אנשים העוסקים בעיצוב מגיעים למוזיאון, אלא אנשים מרחבי הארץ אשר עוסקים במגוון מקצועות. בעבודה זו, אנו סוקרות את הרקע להקמתו, בוחנות את “אפקט בילבאו” בספרות המקצועית, ובודקות, באמצעות שאלונים אשר חולקו למבקרי המוזיאון, האם השערת המחקר שלנו נכונה, והאם אכן השיגה עיריית חולון את מטרתה- “אפקט בילבאו” מקומי.    

הקדמה: סקירת ספרות סלבריטי: מי הוא? על מנת לחקור השפעת הסלבריטי – הפרסונה – על התדמית שלו ולהיפך, אני מבקשת להגדיר מה הוא המושג “סלבריטי”. ע”פ הגדרת המילון, פירוש המלה באנגלית הוא: 1. אישיות ידועה ו-2. תהילה או פרסום לגנאי (קולינז, 2009) .בעברית, המלה היא “ידוען”, אך המלה “סלסבריטי” או הקיצור שלה (בסלנג) “סלב” – תפשה מקום מכובד מאד בשפה העברית כיום. ע”פ טורנר, חדשות מעולם הסלבריטאים מושכות תשומת לב רבה וכבשו לא רק צהובונים ותכניות טלוויזיה מסוג מסויים אלא גם טורים ב”עתוני איכות” מודפסים ובמקבילות האינטרנטיות שלהם, וכן בלוחות שידור בכל ערוצי הטלוויזיה. התרבות הפופולרית מעודדת אנשים להתחרות ע”מ להיות בנעליים של סלב, ולו רק לרגע קט, ומייצרת תכניות רבות מהסוג הזה (טורנר, 2010).  התחרות על מקום בולט בתעשיית הבידור והספורט יוצרת תלות של הפרסונה במכלול גדול של גורמים, מיועץ מיתוג ועד עתונאים ופוליטיקאים. חוקרים מאוניברסיטת יוטה אף רואים דמיון בין אסטרטגיית מיתוג של הפרסונה לבין תנועת המודעות העצמית אשר מציעה דרכים וכלים לעלייה בסיכויי הצלחה בעסקים (לאר, סאליוון, שיני, 2013).  אך לפני הכל, ברגע שהפרסונה יצאה לדרכה במודעות האוכלוסיה דרך כלי התקשורת, עולה סוגיית הזיקה בין תכונות האופי, דפוסי התנהגות ודיבור ודעותיו האישית של בן האדם לבין התדמית שלו. חקר תרבות הסלבריטי הפך לתחום אקדמי רלוונטי מאד בשני העשורים האחרונים. טורנר אף מתאר את הפתעתם של עתונאים לגבי העניין האקדמי בתופעות הקשורות לתרבות הסלברטאים בעוד “העתונאים עצמם אינם לוקחים ברצינות את אותם הסלברטאים כמערך סוציאולוגי או תרבותי ו… חושבים שהם (הסלברטאים) הינם תופעה קצרת ימים” (טורנר, 2010, עמ’ 12). אך לדעת טורנר, סלבריטאי אינו תופעה חולפת אלא מוצר

מבוא רבות נאמר על תפקידה החברתי של התקשורת כסוכן תרבות שמחולל ערכים ואידיאולוגיות בחברה (Fiske, 1987, סווידלר, 1986, קארי, 1989). כוחה של התקשורת לשמר או לערער על ערכים אידיאולוגיות טמון בהיותה לא רק מנגנון להעברת מסרים לציבור אלא גם בהיותה אמצעי להבניית המציאות החברתית דרך מנגנוני הייצוג של הקבוצות השונות בחברה (Avraham & first, 2010 Avraham & First, 2006). השיח התקשורתי מעצב את המרחב שבו עולות לדיון שאלות בנושאים חברתיים ובתוכו הוא מגדיר את יחסי הכוח בחברה, יחסי רוב מול מיעוט, ומעצב את גבולות השיח החברתי (Shills, 1975). הסאטירה עושה שימוש במבני משמעויות מורכבים ומרובדים ומבקשת לעורר את הצופה אל עוולות חברתיות שנעשות כלפי החברה כולה או כלפי חלקים ממנה. דרך העיוות, ההגזמה, הסטריאוטיפים וההומור מבקשת הסאטירה להפנות חיצי ביקורת כלפי הממסד או כלפי החברה כולה (אלכסנדר, 1984). מתוך התפיסה כי התקשורת משמשת גורם מרכזי לעיצוב ולהגדרת השיח החברתי ומתוך ההבנה שהסאטירה עשויה לערער על הסדר הקיים שמציעה תקשורת ההמונים, מבקשת עבודה זו לבחון את מנגנוני הייצוג של נשים בשלוש תכניות סאטירה ששודרו בישראל בשלוש תקופות זמן ובמבני שידור שונים: “ניקוי ראש” ששודרה בערוץ הממלכתי בשנות ה- 70, “החמישייה הקאמרית” שעלתה לשידור בימיו הראשונים של הערוץ ה- 2, ו”ארץ נהדרת שמשודרת בערוץ 2 מאז ראשית שנות ה- 2000. התבוננות על ייצוגי נשים בשלוש תכניות אלה כמקרה בוחן לייצוגי נשים בסאטירה מאפשרת לעמוד על שינויים שחלו בדפוסי הייצוג כלפי נשים ומכאן חשיבות המחקר. מחקר זה ממשיך מחקרים קודמים שחבנו ייצוגי נשים בסוגים שונים של תכניות (למיש, 2011, למיש, 2010, למיש, 1998, אברהם, פירסט ואלפנט לפלר, 2004) ומבקש לבחון את השינויים ואת

מבוא תרבות האיסלם שלא כפי שהיא מצטיירת היום ידעה ימי זוהר ונאורות והעניקה לעולם תרומה גדולה ורחבה בתחומי מדע רבים, שונים ומגוונים כמו גם בתחומי האמנות אשר התביעו את חותמם עד לימינו אנו. האסלאם כבר בראשיתו ראה ערך עליון בכל הקשור לנתינה לזולת ודאגה לחלש בחברה. הזכאת והצאדאקה הינם מעין שני מנגנוני רווחה המתקיים ופועלים במשך הדורות על סמך הלגיטימציה הדתית. שני המנגנונים הללו מהווים ומקור ובסיס להתפתחות המחשבה הסוציאלית חברתית והתייחסות לעוני בחברה המוסלמית בעיקר בתקופת ימי הביניים אשר התאפיינה בתמורות כלכליות, חברתיות ופוליטיות. עבודה זו תבקש לבחון את השפעתם של שני הציווים הדתיים הללו על המחשבה, האמונה, התפיסה הדתית והחברתית בחברה האסלאמית בימי הביניים. סקירת הספרות מלמדת על אמונה ועשייה הנשענת על לגיטימציה דתית תגמולים ועונשים המצפים לאלו הנותנים ולאלו הנמנעים מהנתינה. החלק הראשון בעבודה יבקש לתת סקירה על תרבות האיסלם, השפעת כיבושה על עמים ומדינות בעולם ובעיקר את אופי תרומת האיסלם בתחומי התרבות, מדע והאומנות. החלק השני של העבודה יבקש לבחון את מהות הזכאת והצאדקה. סוגיית העוני בחברה האסלאמית – האם צריך שייתפס כחטא או כאידיאל רוחני דתי. החלק השלישי בעבודה יציג את השפעת הזכאת והצאדקה וכיצד היא באה לידי ביטוי בחשיבה ובעשייה בעיקר בפיתוח מנגנוני רווחה חברתיים בתחומי החינוך, רפואה, סעד סוציאלי ועוד. סיכומה של העבודה מלמדת אותנו על חברה מוסלמית נאורה שתרומתה מהווה בסיס משמעותי להרבה מושגי ידע, יופי ואסטתיקה ובעיקר חשיבה סוציאלית מתקדמת כבר בתקופת ימי הביניים.   תוכן עניינים מבוא   -3- תרומת האיסלאם לעולם-האומנויות והמדעים באיסלאם  -4- אומנות האיסלם  -7- האדריכלות הדתית  -8- מנגנוני הרווחה באיסלאם- בימי הביניים -10- היחס לעוני ולעשיית כסף