(24/06/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

פרוסמינריון

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

פרה סמינריון “כולנו שונים אך כולנו שווים” שילוב בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית

מבוא אחד הביטויים לשינוי בעמדותיה של החברה בארץ כלפי אנשים עם נכויות הוא חקיקתו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח-1998. אולם, בחינה של חקיקה זו מגלה כי החוק אינו מיושם באופן מלא, דבר המעלה שאלות חשובות בדבר עתידו והטמעתו בחברה הישראלית. אין ספק כי היום אנו עדים לשינוי משמעותי בהתייחסות החברה לאנשים עם נכויות. מגמה זו משתקפת בהעתקת המדיניות כלפי נכים מחקיקה סוציאלית, המדגישה קבלת זכאות על פי מבחני נכות, לחקיקת זכויות, המבטאת את עקרונות השוויון, מניעת אפליה וזכויות אדם. מקורותיה של חקיקה זו, מבוססים במאבקם הפוליטי של ארגוני נכים בארצות הברית, אשר קראו לשוויון זכויות ולהטמעת ערך זה בחקיקה המתייחסת לאוכלוסייה זו. בישראל, חוקקה הכנסת ה-14, בשנת 1998 את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות תשנ”ח. חוק זה, המכוון להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות, מעגן את זכותם למעורבות שוויונית ופעילה בחברה ובכל תחומי החיים. במקביל לחקיקה אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות ציבורית ענפה של מטה המאבק וארגוני נכים אחרים לקידום זכויותיהם החברתיות, תוך הסרת מחסומים סביבתיים וחברתיים. המדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות עברה תהפוכות רבות במהלך השנים. עד שנות ה-90 של המאה הקודמת נקבעה מדיניות הנכות בעולם על פי התפיסה הליברלית או הסוציאל דמוקרטית. אף ששתי גישות אלה מייצגות אידיאולוגיות קוטביות, הן אימצו את המודל הביו- רפואי, הגורס שקשיי השתלבותו של האדם בחברה הם פועל יוצא של הליקוי הפיסי או הנפשי שהוא סובל ממנו. מטרת המדיניות התמקדה אפוא בניסיון לסייע לאדם “לשקם” את יכולותיו ולהתאימן לנורמות הנהוגות בחברה, תוך סיפוק תנאי מחיה סבירים. השוני בין גישות אלה התבטא לא בעצם התייחסות לאדם ולמקומו בחברה, אלא בהערכת

קרא עוד »

פרה סמינריון אפליית ערביי ישראל בתחום התעסוקה

מבוא עבודה זאת עוסקת באפליית ערביי ישראל בתחום התעסוקה. העבודה סוקרת את מצבם החברתי והכלכלי של ערביי ישראל ומתמקדת באפלייתם בעבודה – המתבטאת בעיר במניעת כניסתם לתפקידי ניהול ובאי העסקת אקדמאים ערביים במקצועם. בשנת 1965 עוגנה באו”ם האמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל הצורות של אפליה גזעית, אשר אושררה ע”י ישראל בשנת 1979. האמנה קובעת: “כל מדינה בעלת האמנה תנקוט באמצעים יעילים כדי לבחון את קווי המדיניות הממשלתית, הן הלאומית והן המקומית, ולתקן ולבטל או לשים לאל כל החוקים ותקנות שתוצאתם ישבה כדי ליצור או להנציח אפליה גזעית, בכל מקום שהיא קיימת.” חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ”ח 1988 קובע כי למעביד אסור להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מין, מעמד אישי, הורות, גיל, נטייה מינית, גזע, דת ולאום.   האיסור על אפליה חל בנוגע לקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, פיטורים, פיצויי פיטורים ותנאי פרישה. אולם, אין רואים אפליה כאשר היא מתחייבת מאופיים וממהותם של התפקיד או המשרה. חריג זה מאפשר במקרים רבים למעסיקים להפלות ערבים בקבלה לעבודה, בדרך כלל בטענה כי קיימת בעיה ביטחונית בהעסקת ערבים במקום העבודה. דוקטרינת ההעדפה המתקנת, התפתחה כאמצעי של מדיניות משפטית להגשמת השוויון ובדרך כלל מזוהה עם שריונים ומכסות למיעוטים. שאלת המחקר היא: האם קיימים העדפה מתקנת, שוויון פורמאלי ושוויון המהותי בהקשר לשילובם בתעסוקה של ערביי ישראל?     תוכן העניינים   מבוא 3 אפליית ערביי ישראל 4 שוק העבודה במגזר הערבי 5 תעסוקת נשים ערביות בישראל 7 העדפה מתקנת, שוויון פורמאלי ושוויון המהותי 8 סיכום 11 ביבליוגרפיה 12  

קרא עוד »

פרה סמינריון האחיד אל מול הייחוד תפקידו של עולם הפרסום ביצירת דימוי הגוף הנשי בעולם המערבי בעזרת מבט על קמפיין הנגד של חברת ‘דאב’

מבוא עבודה זו עוסקת בפרסום בונה תדמית. יש אף יאמרו בתדמית החשובה ביותר לאדם – גופו. מדויק יותר, ענייננו הוא במקומו של הפרסום בעיצוב הדימוי העצמי של נשים את גופן וכיצד מנסה חברת ‘דאב’ לתעל את הביקורת כנגד העיצוב המקובל על מנת לקדם את מוצריה ולמקסם את רווחיה.אופי העבודה הפרה סמינריונית, כפי שהוצג בכיתה/בחוברת הקורס, לא מאפשר דיון/התמקדות בקמפיין, אלא סקירה ספרותית כמודה. הקמפיין יכול להיות כעזר,נספח לחיזוק טיעונים…. דומה ולא ניתן להגזים בתפקידו של עולם הפרסום, על סוגיו, על ההתנהגות הצרכנית של האדם המצוי בעולם המערבי, ולכן יש לראות בדברים הבאים כמוסכמה: “Media are among the principal social agents in many societies around the world. Television, magazines, newspapers, radio, cinema, advertising, the Internet, and other so-called ‘‘new media’’ or ‘‘new technologies’’ occupy— if not invade—much of our leisure time, and indeed our working time. Mass media transmit the ideas, values, norms, attitudes, and behaviors that socialize and construct the social reality of those who use them for a wide variety of reasons“.     אחד מתחומי הצרכנות שמושפעים באופן בולט, מושפעים ממה?אם לא הבולט ביותר,  הוא זה של תחום היופי והטיפוח (הנשי בעיקרו). אחת הדרכים הממשיות לבחון אמירה שכזאת היא האבחנה בהבדל הניכר לעין בין ההתנהגות הנשית בעולם המערבי (או המפותח בכללו) ובין זה שבעולם המתפתח והעולם השלישי (להלן ‘חברות מסורתיות’), בכל אשר קשור לאידאל היופי הגלום בצורת הגוף הנשי. אמנם, גם בחברות מסורתיות קיימת תפיסה מקובלת לאידאל יופי שכזה, אך להבדיל ממנו עולם הפרסום המערבי מנסה להכתיב תפיסה גלובלית חד צורנית לנראות הנשית.מהיכן העובדה הזו? שלך? סטטיסטית?מחקרית? כידוע, הביטוי

קרא עוד »

פרו סמינריון- בג״ץ 2311/11 סבח נ׳ הכנסת : האפליה הפסולה דרך ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים ודוקטרינת הבשלות

מבוא במשך שנים רבות, נהנו חברי האגודות השיתופיות להתיישבות בעיקר במושבים, מהזכות לאקסקלוסיביות ביכולת סינון חברים חדשים אשר ביקשו להצטרף ליישובם. מכיוון שאגודה שיתופית היא תאגיד פרטי המתנהל על פי נורמות המשפט הפרטי, כך גם שמורה לה הזכות להחליט את מי לצרף לשורותיה, ואף מעבר לכך, את הזכות לשלול את חברותו למפרע. במהלך השנים בית המשפט כמעט ולא נהג לבקר את החלטות האגודות השיתופיות. ההנחה המרכזית של השופטים הייתה, שהאגודות השיתופיות מבוססות על קשרים בין אישיים הדוקים, שלא ראוי להתערב בבחירת השותפים למערכות יחסים קרובות מסוג זה.[1] מאז הקמתה, אימצה המדינה מדיניות המאפשרת התבדלות מרחבית של קהילות (בעיקר בקיבוצים והמושבים). מדיניות זו התבססה בתחילה על החלטות של מועצת מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל), מאוחר יותר אף עוגנה בחקיקה. ניסיונות חוזרים לתקוף את המדיניות הממשלתית בנושא, בעיקר ככל שהדברים נוגעים להפקדת מנגנוני הדרה בידי יישובים קהילתיים בישראל, נהדפו בידי המחוקק ובידי בתי המשפט. אבן הדרך במאבק בהדרה המרחבית בישראל היה פסק הדין בעניין קעדאן.[2] בפסק-דין זה שלל בית המשפט את החלת דוקטרינת “נפרד אבל שווה” במרחב הישראלי, וקבע שאין להתיר הדרה במרחב אלא במקרים מיוחדים. עם זאת, נדמה שהשפעת הלכת קעדאן על הליכי ההדרה במרחב הישראלי היא מצומצמת.[3] במטרה להסדיר את הסוגיה ובעיקר לנסות להפחית את הביקורת כלפי ועדות הקבלה בישובים, תוקנה פקודת האגודות השיתופיות (להלן: “הפקודה”). עד לתיקון מס’ 8 לפקודה (להלן: “התיקון), לא עברו ועדות הקבלה היישוביות, שהיו נוהג רווח מראשית ימיה של האגודה השיתופית להתיישבות (להלן: “האגודה”), את שבט ביקורתו של המחוקק. מראשית הדרך פעלו ועדות הקבלה בישובים לפי תקנון האגודה וזאת ללא כל ביקורת, ומאוחר יותר

קרא עוד »

פרו סמינריון- האם סיקור תקשורתי אוהד יכול להיחשב עבירה פלילית?

מבוא האם סיקור תקשורתי אוהד עשוי להיות עבירה פלילית? בשנים האחרונות מעסיקה את הציבור הישראלי השאלה ואי אפשר לנתקה מפרשת רה”מ לשעבר, בנימין נתניהו. נראה שרוב הציבור נקט דעה נחרצת בנושא. מחד טוענים, ״לא יהיה כלום, כי לא היה כלום״ ומנגד, ״יהיה הרבה, כי היה הרבה״. רבים טענו שמדובר במקרה מהפכני, שמועמד לדין נבחר ציבור בשל מערכת יחסים עם איש תקשורת. בסקירתנו, נבקש לחלוק על קביעה זו, תוך סקירת פס”ד שעסקו בשאלה כאמור, הן בתוך מדינת ישראל והן מחוץ לה. אין חולק כי לנושא זה יש להתייחס בכובד ראש ולהעמיק חשיבה תוך שת”פ בין רשויות השלטון במדינת ישראל. עולה צורך ממשי בחקיקה אחראית והפקת לקחים. מדובר בנושא מורכב, שבימים אלה עוסק ביהמ”ש במלאכת מציאת תשובה משפטית ראויה. לתפיסתנו, סיקור תקשורתי אוהד בנסיבות מסוימות עשוי לעלות לכדי עבירה פלילית, בייחוד אם נוגד את האינטרס הציבורי או שמא נגוע בניגוד עניינים. מטרתנו היא לסקור את מרכיבי השאלה ולחפש האם יש למקרה אח ורע בעולם, מה הן דרכי ההתמודדות והאם יש לשיטת המשפט הישראלית מקום להשאיל ממשפט המשווה רעיונות לפתרון. כמו כן, חקרנו את ההיסטוריה הפסיקתית במשפט הישראלי ולבסוף העלנו מסקנות.   תוכן עניינים מבוא: 3 פרק ראשון– תקשורת 4 תפקידה של התקשורת בחברה דמוקרטית 4 חופש הביטוי 4 חופש העיתונות 5 סיקור תקשורתי 5 מה הוא סיקור תקשורתי ״אוהד״ ואיפה עובר הגבול? 6 פרק שני: עבירות פליליות 7 מהו שוחד? 7 מהו מרמה והפרת אמונים? 8 פרק שלישי: “תקדימים” בפסיקה הישראלית 9 פרשת אורי עמית: 9 פרשת שמעוני: 10 תיקי נתניהו- הלכה עתידית? 11 תמצית האישומים: 11 פרק רביעי: משפט משווה 13

קרא עוד »

פרוסמינריון בסוגיות תכנון תחבורה: האם להחיל רישוי על אופניים במרחב העירוני ובאיזה גיל?

תקציר אופניים במדינת ישראל נחשבים ככלי רכב על פי חוק. אולם, כלי תחבורה זה לא זוכה למלוא תשומת הלב הראויה לו הן מבחינת יישום חוקים ותקנות קיימות שלמעשה אינן נאכפות והן מבחינת תשתיות. תכנית לאומית התואמת את צרכי הרכיבה על האופניים בת זמננו איננה בנמצא. רוכבי האופניים בישראל נמצאים בין הפטיש לסדן, מצד אחד המדינה שזונחת אותם ומקלה בזכותם להגנה מפני כלי רכב ממונעים והן מבחינת הנהגים עצמם שרוכב האופניים נחשב מבחינתם למטרד בכביש מכיוון שלראייתם אין לו מקום בכביש. מדינות מערב אירופה פועלות לעידוד הרכיבה על האופניים ונוקטות במדיניות להגברת בטיחותם של רוכבי האופניים מזה עשרות שנים. מדינות מובילות בתחום בעולם כדוגמת: הולנד, דנמרק וגרמניה. הן אף הגדילו לעשות בכך שנקטו בצעדים להגבלת הנסיעה ברכבים פרטיים למרות שאזרחיהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש כלי תחבורה יקרים יותר. עבודה זו מנסה לבחון את שאלת המחקר דרך שתי מתודולוגיות: האחת תבדוק האם ניתן ליישם את תקנות וחוקי התעבורה בישראל החלים על רכב מנועי גם על אופניים, והשנייה תעסוק באפשרות לאמץ תכניות של מדינות אחרות התומכות והמקנות לרוכבי האופניים תחושת בטחון. בעזרת שימוש באותן מתודולוגיות נעשה ניסיון לברר מה הם השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות בישראל בהחלת או אי החלת רישוי על אופניים. נראה כי, מקרים מסוימים יצריכו החלת רישוי על אופניים ואחרים עשויים להוות נטל גם על רוכב האופניים וגם על הרשויות. לעיתים ניתן יהיה להסתפק במתן הכשרה בעיקר כשמדובר בפעוטות וילדים. תוכן העניינים תקציר 2 פרק א: הקדמה 3-4 פרק ב: הוצאת רישיון נהיגה ורישוי רכב בישראל וההוצאות עליהם 4 פרק ג: מצב האופניים ככלי רכב בישראל בהיעדר רישוי 5-8 פרק

קרא עוד »

פרוסמינריון המונרכיה במרוקו

מבוא: כוח, טקסים ומיניות  מתכנסים סביב המלוכה במרוקו  על מנת ליצור מוסד אימתני. זוהי המונרכיה השלטונית הוותיקה בעולם אשר הוקמה בשנת 789. השליט  הוא זה שמפקח על ההחלטות הפוליטיות, חוקים, צורות ממשלה והמפזר את הפרלמנט כרצונו. וותיקה וכוחנית- המונרכיה היא לגיטימית  על פי חוק והסכמה פופולארית. החוזק של המונרכיה המרוקנית במהלך ששת העשורים  של שלטונה אינו דבר מפתיע. בשנת 1500 הייתה זו השושלת הסעדית, בשנת 1600 משפחה אחרת בעלת קשר הדם לנביא עלתה לשלטון ונותרה בשלטון עד ליום זה –העלוואים, השושלת השלטת הארוכה ביותר בהיסטוריה המרוקנית. Combs-Schilling) .(1989: 8-9 מחקר זה בוחן את הגורמים שמאחורי ההישרדות וההתמדה בסמכותיות השלטון המלוכני במרוקו וטוען שטקסי כוח במדינה משפיעים על יכולתם של כוחות מתנגדים לאתגר את המונרכיה. כמו כן ארצה לחקור, בדרכים שונות, את הממדים החברתי  ,כלכלי, דתי ופוליטי של לגיטימציה המוענקת לשליט במרוקו  ואציג מספר גישות על האמצעים להפעלת סמכות, הסימבוליות, הייצוגים הדיסקורסיביים  של לגיטימציה זו. הפופולאריות של השליט הינה כתוצאה מטקסיות מוגברת של שיח פוליטי המוצג על ידי  השלטון סביב מקורות סוציו-תרבותיים של לגיטימציה. כך, למרות הרבה אתגרים ללגיטימציה שלה, בתקופה הפוסטקולוניאלית, המונרכיה במרוקו הצליחה ליצור מערכת פוליטית  יציבה. הטקסיות של השיח ציבורי במרוקו נבנית דרך טיפוחם של טקסים אלו ומשמשת כאמצעי לעיכוב יכולות הגיוס של האופוזיציה. מערכת היחסים שבין המדינה והשלטון הינם חשובים להבנה של המוסדות הסמכותיים בעולם הערבי, משום שמוסדות אלה חדורים סדר חברתי המבוסס על יחסי פטרונות, פרקטיקות מסורתיות וסמלים  (Daadaoui 2011: 1-2 , 21).  לגיטימציה בקונטקסט המרוקני מבוססת על השילוב שבין גורמים הנובעים מן הסמכות המסורתית של המח’זןMekhzan)). למחז’ן ישנה המשכיות מדהימה שכן הוא עיצב מחדש את

קרא עוד »

פרוסמינריון זכויות חברתיות (סוציאליות) של עובדים זרים בשוק הפרטי בישראל .

מבוא עובדים זרים בשוק העבודה המקומי זו תופעה רווחת בעולם המערבי. הסדר עבודה זה החל לאחר מלחמת העולם השנייה עם שיקום הכלכלה של ארצות אירופה המערבית. הממשלות של מדינות אלה החליטו לייבא עובדים ממדינות לא מפותחות שבנוסף להיותם  “זולים” הם היו גם כוח עבודה גמיש, הניתן להעסקה בקלות  ובייחוד ניתן לפיטורין בקלות בתקופות של האטה כלכלית (קמפ ורייכמן,  2007 :11 ). עם התרחבות תהליך הגלובליזציה, שמייצר שוק כלכלי עולמי משותף, גדל הסדר עבודה זה. בשוק זה עובדים ממדינות לא מפותחות עוברים למדינות מפותחות, שם הם יכולים להשתכר שכר מינימום גבוה בהרבה מזה שבארצם. המעסיקים בארצות המפותחות מעוניינים להעסיק עובדים אלה משום שהם “זולים” בהשוואה לעובדים המקומיים (אקשטיין, 2010 : 17). בישראל  תופעת העובדים הזרים החלה בתחילת שנות ה-90. כמו במדינות המערב המפותחות, גם בישראל חלחלה בעשור האחרון ההכרה בכך שלצד היתרונות הביטחוניים והכלכליים שבהעסקת עובדים זרים, שהם לא פלסטינים, יש גם קשיים לא מעטים. ביניהם, עלייה במספר העובדים הזרים השוהים בה באופן בלתי חוקי. גם סביב העובדים הזרים החוקיים ישנן לא מעט בעיות והמרכזית שבהן היא בכך שעובדים אלה זכאים לזכויות סוציאליות מבלי שיהיה להם מעמד של אזרחים.  זה קורה בגלל  שלישראל אין מדיניות סדורה לגבי עובדים אלה ואין מנגנוני אכיפה אפקטיביים. לכן, ההתמודדות עם הקשיים הנובעים מהעסקתם של עובדים זרים, מתבטאת בפתרונות זמניים הכוללים צמצום מספר העובדים הזרים לצד שיפור מסוים בתנאי העסקתם, צעדים שלפי  אבינרי ועמיתיו (2009: 15) זכו להצלחה חלקית בלבד .  בעבודה זאת, אתמקד באתגרים שהתפתחו סביב העסקת העובדים הזרים. בחלק הראשון אציג את זכויותיהם ברמת המדיניות  ובחלק השני אבחן באיזו מידה ממוצים זכויות אלה בפועל.

קרא עוד »

פרוסמינריון רב תרבותיות בישראל והשפעתה על הלאום הפלסטיני

מבוא   עשרים אחוזים מאזרחיה של מדינת ישראל הם ערבים. ישראל תופסת מיעוט זה כבעל זכויות אזרחיות, בעוד שהמיעוט הערבי תופס עצמו כמיעוט לאומי, ערבי פלסטיני, בעל זכויות אזרחיות וגם בעל זכויות לאומיות. על רקע זה יש חוסר שקט מתמיד שמתפרץ מדי פעם, כמו מהומות אוקטובר 2000  בהם אזרחי ישראל הערבים חברו להתקוממות הפלסטינית בשטחים ופתחו בשורת הפגנות הזדהות אלימות בערים ובכפרים ערבים ברחבי ישראל. מספר רב של סקרים ומחקרים מקצועיים, פסקי דין והחלטות הממשלה, דו”חות מבקר המדינה ומסמכים רשמיים אחרים העוסקים ביחסים שבין מדינת ישראל לבין אזרחיה הערבים, מצביעים על כך “שאזרחי המדינה הערבים מופלים לרעה בהשוואה לאזרחים היהודים”. עם זאת, “רמת המודעות להפליה זו בקרב הרוב היהודי היא לעתים קרובות נמוכה” ( הרצאת השופט האשם ח’טיב, 2006: 8, מצטט מדוח אור). לצד הקיפוח והמצוקה לאורך שנים של האזרחים הערבים בישראל  כמו: בענייני הקצאת קרקעות מדינה לצורכי בנייה למגורים לאזרחים, בנושאי הקצאת תקציבים לפיתוח, תעסוקה, חינוך, ענייני דת ורווחה והעדר ייצוג הולם בשירות,  חלה הקצנה פוליטית בקרבם הבאה לידי ביטוי בהזדהות עם המאבק הפלסטיני, חלה הקצנה דתית, וחלה התגברות של ההפגנות האלימות וההתנהגות הלא אחראית של חלק ממנהיגי הציבור במגזר הערבי, אשר כוללת הסתה לאלימות והגברת העוינות כלפי מדינת ישראל. מצד האזרחים היהודיים פעילויות ההתקוממות וההקצנה בקרב ערביי ישראל, פעילותם המתוקשרת של חברי כנסת בנושאים לאומיים עם מיקוד בסכסוך הישראלי-פלסטיני  נתפסים כניסיון של המיעוט הערבי לחבור אל הרוב הערבי באזור ועל כן מהווים סכנה למדינת ישראל. “זה שנות דור פועלת ההנהגה הערבית להחליש בקרב מגזרה את סמכות המדינה ומוסדותיה. גופים שהוקמו, רבים במימון יהודים תמימים, פועלים לפרק את שאריות

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.