- 072-3969718
- office@right4u.co.il
- מרכז עסקים "לולים" כפר עציון
עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.
בס“ד פיתוח מיומנויות כתיבה אצל אנשים בעלי קשיי למידה (2018) מבוא: כרך זה מדגיש את חשיבות פיתוח כתיבה ויחסה לתחומים קוגניטיביים אחרים, כגון- שפה וקריאה- עבור אנשים שמתקשים לרכוש מיומנות כתיבה, כולל אנשים עם הפרעות למידה ספציפיות (כגון: דיסלקציה, דיסגרפיה, או לקות שפה) אשר משפיעות על כישורי הכתיבה (כגון: על כתב יד, על האפשרות ליצור באמצעות כתיבה). הכתיבה, ופיתוח הכתיבה, מוצגות מנקודת מבט חוצה-מדינות, עם מיקוד משולב- על כתיבה (הכוללת מושגים,) כתהליך התפתחותי. שותפות לגישה זו שש מדינות אירופה, אוסטרליה וארצות הברית, המבקשות למצוא את היסודות של הוראת הכתיבה, ואת הדרך הנכונה להתערבות בתהליך פיתוח הכתיבה, שכפי הנראה שייכים להתפתחות הכתיבה באופן גלובלי וכללי, ולא לכל שפה או תרבות באופן שונה- על מנת לאפשר דיון מלוכד אינטגרטיבי בנושאים רלוונטיים לרכישת מיומנויות כתיבה. כרך זה מתמקד בעיקר במתקשים בכתיבה או בבעלי לקות למידה, מאמר זה מבקש להשלים משאבים קיימים, כגון: מהדורת2 של: Handbook מחקר הכתיבה (MacArthur, Graham, & Fitzgerald, 2016), או אלו המתמקדים בשיפור כתיבה לתלמידים מתפתחים (למשל, (e.g., Graham & Harris, 2005; Miller, McCardle, & Long, 2014) המחבר בכרך זה שמו מטרה, למקד אלו שבתפקידם עובדים עם כותבים מתפתחים (למשל, מחנכים, פתולוגים, רפאים בעיסוק) וחוקרי כתיבה, עם מחברים רבים התורמים מידע לנושא זה, תוך הדגשת הכלים שנותנות תכניות מסוימות המעורבות בתהליך פיתוח הכתיבה. כרך זה מדגיש ומקשר באופן שיטתי לתחומי מחקר הכתיבה, עם דגש על התפתחות כישורי כתיבה אצל אנשים המתמודדים בתחום זה, מה שמשלים את הכרכים השניים שיצאו לאחרונה, של הסדרה: “מחקרי inWriting”. במסגרת סדרת “מחקרי הכתיבה”. כרך זה מרחיב את הפוקוס כדי להקיף את נושא ‘המתמודדים בתהליך כתיבה’, אשר,
כיצד לממש את הפוטנציאל? פיתוח מחודש של אזורי תחנות רכבת הופך לחשוב באירופה. הגבולות של מדינות חשובים פחות כאשר מסתכלים על ניידות כלכלית. באיחוד האירופי מתעצב שוק פתוח שבו החופש לתחבורה והשקעה בעסקים הוא פחות או יותר מובטח. כתוצאה מכך, המשמעות של מרחק בין תחנות רכבת גדולות באירופה הופכת לרלוונטית. בתמורה, פיתוחים אלו מראים על עלייה בתחרות בין אזורי תחנות הרכבת בכל מדינה. אך בעתיד הנראה לעין תהיה גם תחרות בין אזורי תחנות באירופה. כשזה מגיע לתכנון של פיתוח מחדש של אזורים אלו, גורמים של נגישות (בכביש, מים או באוויר) כבר לא מספיקים. גורמים אחרים, כמו חברתיים, תרבותיים וסביבתיים חייבים להילקח גם הם בחשבון. פיתוח אזור תחנות הרכבת כבעיית תכנון הופך למאוד מסובך כאשר מספר הגורמים הרלוונטיים עולה, התבניות של הפעילות באותו האזור עולות, והאזור הפיזי חייב להיות מחודש. זוהי המציאות בעבור הרבה תחנות רכבת באירופה. התמונה האמיתית היא אפילו מסובכת יותר. צריך להכיר בכך שתהליך קבלת ההחלטות בשילוב עם ההטמעה עצמה של הפיתוח לוקחת המון זמן. מסגרת זמן של 10 שנים או יותר היא רווחת. כשהתלות במוכנות של שחקנים להשתתף עולה, הפיתוח המחודש הופך למורכב יותר. סיבוך אחר הוא העובדה בעליית הפעילויות באזור קטן יחסית, המייצר אי נוחות. בנוסף, ישנו איום לסביבה המיידית. חוקים ורגולציות הנוגעות לסביבה גם הן נוהגות לסבך את העניינים. עם התייחסות למשולש התכנון המוצג בפרק הראשון, בנוסף לתהליך הפיתוח, הסביבה המוסדית היא בעלת החשיבות הגדולה ביותר להבנת תהליך הפיתוח. ע”י הכללת הקונטקסט הארגוני בניתוח, אנו רואים שכל תהליך פיתוח הוא בעל אלמנטים משותפים, כמו גם אלמנטים מאוד ספציפיים לתחנת הרכבת . באופן מפורש יותר, הרבה
בעיות חברתיות בהפרעת קשב וריכוז: האם הן קשורות לרכישת מיומנויות או לבעיות ביצוע? P. A. Aduen, T. N. Day, M. J. Kofler, S. L. Harmon, E. L. Wells, & D. E. Sarver תקציר מודלים אחרונים מצביעים על כך שחוסר היעילות באימון למיומנויות חברתיות לילדים עם ADHD עשוי לנבוע מספציפיקציה שגויה של היעד כך שהבעיות החברתיות שלהם משקפות ביצועים לא עקביים ולא פערי ידע/ מיומנות. אף מחקר עד כה לא התיר את הקשר בין רכישת מיומנויות חברתיות לליקוי בביצוע אצל ילדים עם ADHD. ילדים בגילים 8–12 עם ADHD (n=47) וללא ADHD ( (n = 23 הוערכו במסגרת ניתוח תקפות להתנהגות חברתית תוך שימוש במידע ממספר אינפורמנטים, בכדי לכמת ליקויים ברכישת מיומנויות חברתיות ליקויים בביצועים ונקודות חוזק. התוצאות תמכו במבנה ובתוקף הניבוי של שיטת ניקוד חלופית זו – SSIS מערכת שיפור מיומנויות חברתיות זו Social Skills Improvement System)), כולל ניבוי יחסי עוצמות ועֶרְכִּיּוּת עם מיומנויות חברתיות BASC-2 ותסמיני ADHD בהתבסס על דיווח הורים ומורים כאחד. ליקויים ברכישה היו נדירים יחסית וייחודיים מבחינת שתי הקבוצות – ADHD וללא .ADHD ילדים עם ADHD הפגינו, לפי דברי מספר אינפורמנטים, ליקויים בביצועים חברתיים (d = 0.82-0.99) במספר התנהגויות ספציפיות הכוללות תשומת לב להוראות מעמיתים, ויסות רגשי והֲדָדִיוּת חברתית. יחסית לעצמם, ילדים עם ADHD נתפסו על ידי ההורים והמורים כמפגינים נקודות חוזק חברתיות יותר מאשר ליקויים ברכישה חברתית; עם זאת, הם הפגינו פחות נקודות חוזק חברתיות באופן משמעותי בהשוואה לקבוצה ללא ADHD (d = -0.71 עד -0.89). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם המושגים העכשוויים המצביעים על כך שבעיות חברתיות ב-ADHD משקפות בעיקר ביצועים לא עקביים ולא
Key words: transnational law, criminal law, international law, suppression conventions, convention crimes, core crimes, criminology. חוק פלילי טרנס-לאומי? אבסטרקט היום החוק הבינלאומי מחולק לחוק בינלאומי פלילי strictu sensu—פשעי הליבה, כפי שהם מכונים—ופשעים בעלי חשיבות בינלאומית—פשעי האמנה, כפי שהם מכונים. מאמר זה מבקש לקבוע עבור הקטגוריה השנייה את המונח חוק פלילי טרנס-לאומי שיתאים למונח הקרימינולוגי “פשע טרנס-לאומי.” המאמר טוען לכך ששינוי זה במינוח הינו מוצדק לאור הצורך להקדיש תשומת לב למערכת מוזנחת יחסית, מכיוון שתהליכי הפללה של התנהגות טרנס-לאומית, לגיטימיות בהתפתחותה של המערכת, חולשה דוקטרינרית, התחשבות זכויות אדם, לגיטימיות בשליטה על המערכת, וסוגיות אכיפה. המאמר טוען לכך שניתן לקיים את ההבדלה בין חוק בינלאומי וחוק פלילי על בסיס ארבעה סעיפים: האופי הישיר—בניגוד לאופי הלא ישיר—של שתי המערכות, החלתה של אוניברסליות מוחלטת בניגוד לצורות מוגבלות יותר של שיפוט חוץ-טריטוריאלי, הגנתם של אינטרסים וערכים בינלאומיים, והקהילות הבינלאומיות השונות עם נורמות הענישה השונות שלהן. לבסוף, המאמר טוען שהמונח חוק פלילי טרנס-לאומי רלוונטי מכיוון שהוא פונקציונאלי ומכיוון שהוא מצביע לעבר סדר משפטי המטשטש את ההבדלה בין לאומי ובינלאומי. הקדמה קרימינולוגים, פקידי צדק פלילי, ומעצבי מדיניות עושים שימוש נרחב במונח “פשע טרנס-לאומי. אולם, המונח המשלים שלו, “חוק פלילי טרנס-לאומי” אינו ידוע לעורכי דין בינלאומי. עורכי דין בינלאומי מקבלים בברכה את ההבדלה בתחום החוק פלילי, המבוסס על הסדר המשפטי, בין לאומי ובינלאומי. מאמר זה מבקש להצביע על האפשרות להרכיב התאמה דוקטרינרית יעילה לפשע טרנס-לאומי, על ידי עיצוב מחדש של תת-קטגוריה בחוק הפלילי הבינלאומי כ”חוק פלילי טרנס-לאומי” (TCL). המקום הנכון להתחיל ממנו הוא המונח המתאר את הפעילות הפלילית. לפי מיולר, “פשע טרנס-לאומי” אינו מונח משפטי, אלא
ניטור אופטי של מתח חשמלי בנוירונים באמצעות מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור דרך חוטים מולקולאריים דימות פלורוסנטי הינו שיטה אטרקטיבית לניטור פעילות נוירונית. אחד האתגרים הכרוכים בניטור אופטי של מתח הוא פיתוח חיישנים המסוגלים לספק תגובות גדולות ומהירות לשינויים בפוטנציאל הטרנס-ממבראנה. אנו מציגים חיישנים פלורוסנטים המזהים שינויי מתח בנוירונים דרך אפנון של מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור (PeT) מתורם אלקטרונים דרך חוט מולקולארי סינטטי לפלורופור. צבעים אלו מספקים תגובות גדולות יותר למתח בהשוואה לצבעים אלקטרו-כרומיים, וכוללים קינטיקה מהירה יותר ופחות קיבול מוסף בהשוואה לחיישנים המבוססים על אניונים הידרופוביים או תעלות יונים רגישות-למתח. מאפיינים אלו מאפשרים זיהוי באמצעות ניסוי בודד של דחף עצבי וסינפטי בתרביות נוירונים היפוקמפליים ובגנגליונים של עלוקות. ניתן לבצע אופטימיזציה רבה של PeT תלוי-מתח, אך הגשושים הקיימים כבר מהווים אינדיקאטורים מוצלחים של פעילות נוירונית. דימות פלורוסנטי יכול למפות את הפעילות החשמלית ואת התקשורת של נוירונים מרובים ברזולוציה מרחבית, ובכך מתווסף למדידות האלקטרו-פיזיולוגיות המקובלות. דימות Ca2+ הוא הטכניקה הפופולארית ביותר בהקשר זה, מכיוון שהאינדיקאטורים מפותחים ביותר, רגישים, וברי-קידוד מבחינה גנטית, ומאפשרים חקר של ההתפלגות המרחבית של דינאמיקות Ca2+ במבנים קטנים כמו קוצים דנדריטים וגדולים כמו מעגלים פונקציונאליים. עם זאת, מכיוון שנוירונים מתרגמים דה-פולריזציה לאותות Ca2+ באמצעות סדרה מורכבת של משאבות, תעלות וחוצצים, דימות פלורוסנטי של טרנזיאנטי Ca2+ אינו מסוגל לספק תמונה מלאה של הפעילות החשמלית בנוירונים. הספייקים הנצפים של Ca2+ מהווים סינון מעביר-נמוכים טמפוראלי מהדה-פולריזציה הראשונית ומספקים מידע מוגבל בלבד בנוגע להיפר-פולריזציות ואירועים תת-ספיים. מדידה ישירה של פוטנציאל הטרנס-ממבראנה באמצעות אינדיקאטורים פלורוסנטים תספק מידע מדויק יותר לגבי התזמון והמיקום של הפעילות הנוירונית. למרות הפוטנציאל המבטיח של צבעים פלורוסנטים רגישים-למתח (VSDs), הדגמים הקודמים של VSDs סבלו
“זה לא איך שזה נראה!” חקר נקודות מבט ניהוליות על רווחת עובדים מילות מפתח: רווחת עובדים – EW (Employee Wellbeing), משאבי אנוש – HR ((Human Resources ניהול משאבי אנוש – HRM , מתח – tension, מנהל – manager, ממד – dimension תקציר הספרות בנושא רווחת העובדים (EW) התמקדה במידה רבה בחוויות הסובייקטיביות של העובדים והניחה בדרך כלל כי פרשנויות המנהלים ל- EW הן עקביות ואינן בעייתיות. המתחים הגלומים בניהול ציפיות מורכבות ותוצאות מגוונות לא נחקרו כראוי ולא נבדקו מספיק דרכים בהן המנהלים הבכירים רואים את שיטות ה- EW. מאמר זה מנסה למלא את הפער על ידי בחינת תפיסותיהם של מנהלים בכירים בעלי אחריות, עם משאבי אנוש (HR) המשפיעים על EW. ישנה התמקדות ספציפית במתחים שחווים מנהלים בכירים אלה ובטקטיקות הקשורות שבהן נקטו כדי לנהל אותם בהצלחה. אספנו נתונים מקבוצות מיקוד המורכבות מ -20 מנהלים בכירים מחברות הפועלות במחוז מילאנו איטליה. ניתוח של נתונים אלה זיהה ארבעה ממדים בולטים של EW, כמו גם מתחים שחשים המנהלים והטקטיקות השונות בהן השתמשו כדי להתגבר עליהם. לבסוף, סיווגנו את הטקטיקות הפרשניות לארבע אסטרטגיות פיתרון רחבות (כלומר חשיבה גמישה, חשיבה אינטגרטיבית, חשיבה בנפרד וחשיבה הדדית) שמנהלים בכירים אימצו כדי להתייחס קוגניטיבית לחוויית המתח שלהם. __________________________________________________________________ 1. הקדמה בעשורים האחרונים הפך נושא רווחת העובדים (EW) למרכזי בדיון בניהול משאבי אנוש (HRM). EW נתפס בתחילה כתוצאה ארוכת טווח שיש לשקול בעת תכנון מערכת HRM ((Beer, Spector, Lawrence, Quinn Mills, & Walton, 1984)). לאחרונה צוין כי EW הוא גורם מכריע במאמצים להבטיח של- HRM ולשיטות ארגוניות יש השפעה חיובית על ביצועי עובדים (למשל Katou & Budhwar, 2006; Wood
“החיים ממשיכים גם כשיש מצבה” פילוסופיה עם ילדים ובני נוער באתרי זיכרון ברשת האינטרנט אריאל קיזל, הפקולטה לחינוך – אוניברסיטת חיפה – ישראל תקציר: בכל רחבי הרשת האינטרנטית, אתרים פעילים רבים עוסקים בזיכרון ציבורי (קולקטיבי) ואישי. האתרים הרלוונטיים לזיכרון ציבורי (קולקטיבי) עוסקים בהבניית הזיכרון של קבוצות חברתיות (קהילתיות (מדינות, מחוזות מדינה, קבוצות אתניות, קבוצות דתיות, וכו’) והן חלק מ”דת אזרחית”. האתרים אשר מתמודדים עם זיכרון אישי, מנציחים אנשים שמתו ואשר לבני משפחתם או קהילתם יש אינטרס לשימור זיכרונם. מאמר זה מציע אנליזה של שיח פילוסופי נרחב שנמשך במשך טווח זמן של שנתיים בקרב שלוש קבוצות של צעירים (ילדים ומתבגריםבני נוער) אשר חוו אבדן במשפחתם או קהילתם, ואשר השתתפו בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים, או אשר הקימו אתרים שכאלה כחלק מההתמודדות עם האבדן. מאמר זה מבקש להציע ניתוח נרטיבי, הסברי של השיח הפילוסופי ולתרום להרחבת הדיון ביחס לחיבור בין ‘פילוסופיה עם ילדים’ ושיטותיה (מתודות) (כמו ‘קהילה של חקירה’) והמרחבים החברתיים ברשת שבהם מתנהלים חיים שלמים אשר מעורבים בהם ממדים פילוסופיים. מילות מפתח : זיכרון וירטואלי , אבדן, פילוסופיה עם ילדים. האינטרנט מציע מרחב עצום להביע זיכרון קולקטיבי (ציבורי) ואישי שמוקדש לצורות מגוונות של השתתפות עבור המשתמשת והחלפת מידע (Beer & Burrows, 2010). חלק מהאתרים הללו משמשים כסוג של קהילה עבור יחידים או קבוצות אשר יצרו מרחב סגור (לעיתים תוך שימוש בסיסמאות) שבו חברי הקבוצה יכוליםות לכתוב ולשתף מחשבות ורעיונות, ולהעלות קבצי וידאו או טקסטים כתובים. לכן, האתרים הללו מהווים בתים וירטואליים. חלק מהאתרים האחרים משמשים כמרחבים פתוחים שהחברים בקהילה האבלה, וכמו כן הציבור, יכולים להשתתף בקריאה, שיח פתוח, כתיבת טקסטים
מה שעובד בשבילך לא בהכרח עובד בשבילי: המגבלות של תיאוריות המנהיגות הנוכחיות עבור הדור החדש תקציר חוקרים ואנשי מקצוע כאחד מכירים בכך שעובדים צעירים, המוכרים קולקטיבית בתור דור ה- Y (מילניאלז) או GenMe, הם שונים מעובדי הדורות הקודמים. העובדים בני דור זה מחזיקים בציפיות שונות בנוגע למרכזיות של העבודה בחייהם ומביאים סוגי אישיות וגישות שונות למקום העבודה. לאור העובדה שמספר בני דור ה- Y בסגל העובדים גדל כל שנה, הפער ביניהם לבין עמיתיהם המבוגרים הופך לבולט יותר, ומציב אתגרים ייחודיים עבור מנהיגי הארגון. מאמר זה בוחן כיצד שינויים אלו עשויים להוביל לשקילה מחודשת של 5 תיאוריות מנהיגות נפוצות בניסיון להבין את תנאי המגבלות וכיצד חקר המנהיגות נדרש להתפתח על מנת לעמוד קצב של השינויים בסגל העובדים. דיון מספר תיאוריות מנהיגות ידועות ומוכרות עשויות שלא להתאים יותר לשינויים בנטיות והערכים של כוח האדם המשתנה. אנו טוענים כי שינויים דוריים מצריכים הערכה מחודשת של היישומיות של חלק גדול מגישות המנהיגות הקלאסיות, והאופן שבו הן יכולות להועיל בהנהגת הדור הצעיר של עובדי הארגון. בהתחשב בשינויים הדוריים בהם דנו, מנהלים וחוקרים כאחד צריכים להיות מודעים להתאמה והאדפטיביות של תיאוריות אלו עבור דור העובדים החדש. למאמר זה יש השלכות חשובות עבור מנהיגים ארגוניים, כולל אלו המחזיקים בעמדות הנהגה ומנהלי משאבי אנוש. מנהלים שיישמו תיאוריות אלו בהצלחה בעבר עשויים שלא להצליח בכך באותה מידה כיום ובעתיד. הם עשויים בנוסף למצוא עצמם נאבקים לעורר מוטיבציה בקרב סגל עובדים שאינו רואה בעבודה כמרכזית לחייו באותה מידה כמו בעבר. בנוסף, מנהלים רבים הנוהגים למנף עבודת צוות ויעדים קבוצתיים בכדי להגיע לביצועים גבוהים עשויים לגלות כי עובדים צעירים אינם מעוניינים
האם שרשרת שום היא אפקטיבית בטיפול בצהבת ילדים? מילות מפתח: שום, צהבת ילדים, תרופות תקציר- רקע כללי- היפרבילירובינמיה היא מחלה קלינית נפוצה אשר משפיעה על 60% מהילודים הנולדים בטווח הילודה התקין, ועל 80% מהילודים הפגים. שום הוא התרופה הכי מוכרת אשר הייתה בשימוש בעיראק לטיפול בצהבת. על מנת לבחון את האפקטיביות של שרשרת השום בטיפול בצהבת ילדים, ביצענו מחקר זה. שיטה: מחקר זה נערך במחלקה לטיפול נמרץ בילודים (NICU) באל זארה- בית חולים להוראה, בין ינואר- לנובמבר 2016 . מס’ כולל של 110 ילודים נכללו במחקר הנוכחי אשר מתוכם 36 ילודים הושמו בקבוצת המבחן ו74 תינוקות הושמו בקבוצת הביקורת. הילודים בשתי הקבוצות קיבלו את הטיפול הרגיל בצהבת, ע”פ ההוראות שאומצו בבית החולים הזה. בכל זאת, הילודים בקבוצת המבחן לבשו שרשרת מ7 שיני שום עד ששוחררו, בנוסף לטיפול הרגיל. השוונו בין שתי הקבוצות ע”י התייחסות לאורך השהייה בבית החולים ושיעור ירידת הבילירובין. תוצאות: כפי שהומחש בתוצאות, ירידה מובהקת הובחנה בשעות האשפוז בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת המבחן. (P=0.006) ירידה משמעותית נצפתה בשעות האשפוז בקבוצת הביקורת, בהשוואה לקבוצת המבחן. (P=0.006) מראה את ההשפעה המזיקה שיש לשום על צהבת ילודים. זה יכול להיות מיוחס לתלות ארוכת הזמן של משפחות המטופלים בשום כטיפול עיקרי לפני חיפוש עזרה רפואית . למרות זאת, טיפול זה הפך את הצהבת לגרועה יותר וכזאת הנזקקת לטיפול פותותרפי ממושך. אחוז הירידה של TSB במטופלים מאושפזים היה דומה (P=0.85) . זה שוב מציע שלשום אין השפעה מיטיבה בטיפול בצהבת ילדים. מסקנה: בהתבסס על התוצאות של המחקר הנוכחי, לשום אין שום השפעה על הטיפול בצהבת ילדים, ולהיפך – הוא עלול לגרום לטיפול ממושך
סיכום פרק (6) מתוך הרפובליקה הישראלית השנייה: פוליטיקה ומשטר לקראת המאה ה-21 אשר אריאן המפלגה היא הבמה עבור פוליטיקאים השואפים להגיע לעמדות כוח במדינה. שלא כמו קבוצת לחץ, המפלגה היא גוף פוליטי שהתארגן לטובת צבירת כוח ומילוי תפקידים במסגרת פוליטית נתונה. לאחרונה, המפלגות החלו לקיים בחירות מקדימות (פריימריס) בהן חברי המפלגה מצביעים על הרכב הרשימה. הבחירות הן למעשה תחרות בין מפלגות, אך זו תחרות מבוקרת התורמת לריסון העוינות ומדגישה יעדים ואידאלים משותפים. למרות המראה הרב-מפלגתי של המערכת הפוליטית בישראל, יש לקחת בחשבון את התחרותיות של המערכת ואת חילופי השלטון בין המפלגות. עד 1977 ישראל נראית כמערכת של מפלגה דומיננטית, בה מפלגה נחשבת למזוהה עם התקופה. השלטון הדומיננטי של מפא”י והעבודה נידון לקיצו כאשר מנהיגי העבודה עצמם השתכנעו בדומיננטיות התמידית של המפלגה. לאחר חילופי השלטון, השאלה עלתה בנוגע לשאיפות הליכוד להפוך עצמו למפלגה הדומיננטית. למרות תנאים טובים, הליכוד לא הצליח להתעלות למעמד של מפלגה דומיננטית. העלייה המחודשת של העבודה עם רבין ב1992 יצרו מצב של תחרותיות, במקום דומיננטיות, בין שתי המפלגות הגדולות, לאחר המהפך של 1977 (ב”רפובליקה השנייה”). אין צורה אידאלית לארגון מפלגה, וצורות הארגון אינן סטטיות: הארגון של המפלגה מתאים עצמו לתנאים קיימים ומשקף אינטרסים צרכים ומניעים. מבנה מפלגת ההמונים הייתה הצורה המצליחה בתולדות ישראל, וממנה יצאו המפלגות ששלטו ביישוב בין שנות ה30 ועד סוף שנות ה70. היחידה הארגונית של מפלגת ההמון היא הסניף, ומעמד הפועלים הוא המוקד העיקרי של המאמץ הארגוני. הפעילות הנרחבת בסניפים הובילה להרחבת המנגנון הבירוקרטי, נוצרו משרות רבות יותר, והתפתחו תחומי הפעילות השונים. ניתן לראות בישראל גם סממנים לצורת מפלגות קנאים. זוהי מפלגה בה נדרשת מהחבר
סיכום פרק (5) מתוך הרפובליקה הישראלית השנייה: פוליטיקה ומשטר לקראת המאה ה-21 אשר אריאן ההתפלגות הבסיסית של המפלגות בישראל נכון ל1996: בין הליכוד והעבודה, אבני הבניין העיקריות של המערכת. ישנן שתי תקופות עיקריות בפוליטיקה הישראלית: דומיננטיות העבודה עד 1977, ותחרותיות והתמודדות בין 1981 ל 1996. פריצות דרך במדיניות נעשו לאחר שגדל הפער בין שתי המפלגות הגדולות. מפלגה גדולה יכולה לשנות מדיניות בגלל החולשה של המפלגה שנייה בגודלה. המערך הגיע לשיאו ב1969. ב1981 המרוץ בין הליכוד למערך היה צמוד מאוד. אמנם בהשוואת הבחירות של 1984 ו1996 מוכרחים להגיע למסקנה שהמערך הוא מפלגה שוקעת. ב1992 העבודה חזרה לשלטון ואפשרה לרבין לחתום על הסכם אוסלו עם אש”ף, שהתאפשרה בגלל ירידתו של הליכוד. ב1996 הצטרפו לליכוד גשר וצומת. ב1986 הקימו רפ”י, מפא”י ואחדות העבודה את מפלגת העבודה, ויחד עם מפ”ם ב1969 העבודה הקימה את המערך. בו זמנית הקימו חירות והליברלים הימניות גוש מרכז ב1965 שהורחב ב1973 לליכוד בלחצו של אריאל שרון. השאלה המובילה את הפוליטיקה הישראלית היא שאלת הלגיטימיות: בתחילת הדרך, חירות ביקשה לגיטימיות אל מול מפא”י, כעת השאלה היא האם המפלגות הדתיות והחילוניות יוכלו לגבש תפיסה משותפת לגבי הלגיטימיות של האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל. המערך הייתה קיימת בין 1969 ו1984. המערך הקים את ההסתדרות, קופת חולים, הקיבוץ והמושב. התזוזה של אנשי המערך, שלימים הפך לעבודה, למפלגות הימין מאפיינת את הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר לליכוד. הליכוד הוא תערובת של מספר מפלגות: ראשית, תנועת חירות הליברלית, שהוקמה ב1948 בראשות בגין, וייצגה השקפת עולם בורגנית, שירשה את “הציונים הכלליים” מתקופת המנדט. מפלגה נוספת שהרכיבה את הליכוד הייתה לעם, שריד של סיעת רפ”י אשר פרשה ממפא”י. חירות
מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023 אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.