(25/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בהנדסה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

‘- Optically monitoring voltage in neurons by photo-induced electron transfer through molecular wires

ניטור אופטי של מתח חשמלי בנוירונים באמצעות מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור דרך חוטים מולקולאריים דימות פלורוסנטי הינו שיטה אטרקטיבית לניטור פעילות נוירונית. אחד האתגרים הכרוכים בניטור אופטי של מתח הוא פיתוח חיישנים המסוגלים לספק תגובות גדולות ומהירות לשינויים בפוטנציאל הטרנס-ממבראנה. אנו מציגים חיישנים פלורוסנטים המזהים שינויי מתח בנוירונים דרך אפנון של מעבר אלקטרונים בחשיפה לאור (PeT) מתורם אלקטרונים דרך חוט מולקולארי סינטטי לפלורופור. צבעים אלו מספקים תגובות גדולות יותר למתח בהשוואה לצבעים אלקטרו-כרומיים, וכוללים קינטיקה מהירה יותר ופחות קיבול מוסף בהשוואה לחיישנים המבוססים על אניונים הידרופוביים או תעלות יונים רגישות-למתח. מאפיינים אלו מאפשרים זיהוי באמצעות ניסוי בודד של דחף עצבי וסינפטי בתרביות נוירונים היפוקמפליים ובגנגליונים של עלוקות. ניתן לבצע אופטימיזציה רבה של PeT תלוי-מתח, אך הגשושים הקיימים כבר מהווים אינדיקאטורים מוצלחים של פעילות נוירונית. דימות פלורוסנטי יכול למפות את הפעילות החשמלית ואת התקשורת של נוירונים מרובים ברזולוציה מרחבית, ובכך מתווסף למדידות האלקטרו-פיזיולוגיות המקובלות. דימות Ca2+ הוא הטכניקה הפופולארית ביותר בהקשר זה, מכיוון שהאינדיקאטורים מפותחים ביותר, רגישים, וברי-קידוד מבחינה גנטית, ומאפשרים חקר של ההתפלגות המרחבית של דינאמיקות Ca2+ במבנים קטנים כמו קוצים דנדריטים וגדולים כמו מעגלים פונקציונאליים. עם זאת, מכיוון שנוירונים מתרגמים דה-פולריזציה לאותות Ca2+  באמצעות סדרה מורכבת של משאבות, תעלות וחוצצים, דימות פלורוסנטי של טרנזיאנטי Ca2+ אינו מסוגל לספק תמונה מלאה של הפעילות החשמלית בנוירונים. הספייקים הנצפים של Ca2+ מהווים סינון מעביר-נמוכים טמפוראלי מהדה-פולריזציה הראשונית ומספקים מידע מוגבל בלבד בנוגע להיפר-פולריזציות ואירועים תת-ספיים. מדידה ישירה של פוטנציאל הטרנס-ממבראנה באמצעות אינדיקאטורים פלורוסנטים תספק מידע מדויק יותר לגבי התזמון והמיקום של הפעילות הנוירונית. למרות הפוטנציאל המבטיח של צבעים פלורוסנטים רגישים-למתח (VSDs), הדגמים הקודמים של VSDs סבלו

קרא עוד »

Entropic Risk Analysis by a High Level Decision Support System for Construction SMEs

ניתוח סיכונים אנתרופי באמצעות מערכת תמיכה בקבלת החלטות ברמה גבוהה עבור יוזמות קטנות ובינוניות בתחום הבניה תקציר שיטת האנתרופיה משמשת לאומדן חוסר עקביות בשיקול הדעת של בני אדם. מאמר זה מציג מערכת תמיכה בקבלת החלטות מבוססת-אנתרופיה הנקראת e-FDSS לשם ניתוח סיכונים והחלטות מרובה-קריטריונים בפרויקטים של בנייה של יוזמות קטנות ובינוניות (SMEs). המערכת עוברת אופטימיזציה ונפתרת באמצעות לוגיקה עמומה, אנתרופיה, ואלגוריתמים גנטיים. מקרה הבוחן מציג את השימוש של אנתרופיה ב- e-FDSS לשם ניתוח קריטריונים מרובי-סיכונים בשלב  הטרום-פיתוח של מיזמי SME. נתוני סקרים הבוחנים את מידת ההשפעה של קריטריוני סיכון נבחרים על פרויקטים שונים הוזנו למערכת על מנת להגדיר את סיכוני הפרויקט שזוהו מראש בסביבה אובייקטיבית. מבלי להתחשב במידת אי-הוודאות הכלולה בתהליך האומדן; התוצאות מראות כי כל ווקטורי ההחלטות אכן מלאים בהטיות, והסטיות בהחלטות מכומתות על מנת לספק פרופיל אומדן סיכונים והחלטות אובייקטיבי יותר עבור בעלי העניין בפרויקטים על מנת למצוא ולסנן את הפרויקטים הרווחיים ביותר. מבוא מרבית הבעיות הכרוכות בקבלת החלטות בעולם האמיתי משלבות קריטריונים איכותניים וכמותיים. שיטות חישוב המשלבות קריטריונים איכותניים וכמותיים, חלופות או משתנים, מתקשות במידול של בעיות מהעולם האמיתי מכיוון שבני אדם מציגים אינטרסים סותרים. ניתן להשתמש במידע הנאסף בכדי לסייע לתהליך קבלת ההחלטות ולהפוך אותו למובנה (לדוגמא בצורת מסמך) או בלתי-מובנה (לדוגמא מפה לאוזן). למרות שהיא מציגה גישה מרובת-היבטים, בחירה נטולת הטיות מצד האינדיבידואל הינה חיונית להצלחה של תהליך קבלת ההחלטות. מערכת תמיכה בקבלת החלטות (DSS) מהווה כלי מצוין לפתרון המורכבות הכרוכה בבעיות אנושיות. הגדרות מגוונות של DSS נוסחו והוצעו על ידי אקדמאים שונים בתחום. רובינשטיין הגדיר DSS בתור תיאור מופשט של העולם האמיתי המהווה ניסיון לפשט

קרא עוד »

Experimental Analysis of the Mechanism of Hearing under Water

ניתוח ניסויי של מנגנוני שמיעה תת-מימית המאמר מציג דיון לגבי מנגנון השמיעה התת-מימית. חלק טוענים כי מדובר בהולכת אוויר (AC), אחרים כי מדובר בהולכת עצם (BC), ואחרים טוענים כי מדובר בשילוב של AC ו- BC. ויברטור עצם רפואי המופעל על אתרי רקמות רכות בראש, בצוואר ובבית החזה מעורר גם הוא שמיעה על ידי מנגנון הנקרא הולכת רקמות רכות (STC) או BC לא-גרמי. המאמר הנוכחי נועד לבדוק האם שמיעה תת-מימית בעוצמות נמוכות נגרמת על ידי AC או BC גרמי בהתבסס על ויברציות עצם, או על ידי BC לא-גרמי (STC). ערכי הסף של משתתפים בעלי שמיעה נורמאלית בתגובה לגירוי ויברציות עצם תועדו כשהמצח נמצא באוויר, ולאחר מכן תועדו שוב כאשר המצח וויברטור העצם נמצאים מתחת למים. הויברומטר זיהה ויברציות של עצמות גולגולת יבשה בכל התנאים הדומים (באוויר ומתחת למים), אך לא כאשר מים שימשו כמתווך בין מקור הקול והמצח. לפיכך, העוצמות הנדרשות בכדי לעורר ויברציות בגולגולת יבשה במים היו גבוהות משמעותית מערכי הסף של השמיעה התת-מימית של המשתתפים, בתנאים שבהם שמיעה דרךAC  או BC גרמי אינם סבירים. התוצאות תומכות בהשערה כי שמיעה מתחת למים בעוצמות קול נמוכות עשויה לנבוע מ- BC לא-גרמי (STC). 1. מבוא למרות שאוזניהן של יונקים מותאמות בעיקר לשמיעה בסביבה אווירית, כלומר, באמצעות הולכת אוויר (AC) בעזרת הממברנה הטימפאנית ושרשרת עצמות השמע של האוזן התיכונה, יונקים, כולל בני האדם, מסוגלים לשמוע גם מתחת למים. עם זאת, המנגנון האחראי לשמיעת צלילים במים עדיין אינו ברור דיו. חלק מהמחקרים תומכים בתיאוריה הטימפאנית לפיה כאשר אנו נמצאים מתחת למים, גלי הקול מועברים לאוזן הפנימית דרך האוזן התיכונה, בדומה לשמיעת AC. כלומר,נוצר  גל

קרא עוד »

Experimental Analysis of the Mechanism of Hearing under Water

ניתוח ניסויי של מנגנוני שמיעה תת-מימית המאמר מציג דיון לגבי מנגנון השמיעה התת-מימית. חלק טוענים כי מדובר בהולכת אוויר (AC), אחרים כי מדובר בהולכת עצם (BC), ואחרים טוענים כי מדובר בשילוב של AC ו- BC. ויברטור עצם רפואי המופעל על אתרי רקמות רכות בראש, בצוואר ובבית החזה מעורר גם הוא שמיעה על ידי מנגנון הנקרא הולכת רקמות רכות (STC) או BC לא-גרמי. המאמר הנוכחי נועד לבדוק האם שמיעה תת-מימית בעוצמות נמוכות נגרמת על ידי AC או BC גרמי בהתבסס על ויברציות עצם, או על ידי BC לא-גרמי (STC). ערכי הסף של משתתפים בעלי שמיעה נורמאלית בתגובה לגירוי ויברציות עצם תועדו כשהמצח נמצא באוויר, ולאחר מכן תועדו שוב כאשר המצח וויברטור העצם נמצאים מתחת למים. הויברומטר זיהה ויברציות של עצמות גולגולת יבשה בכל התנאים הדומים (באוויר ומתחת למים), אך לא כאשר מים שימשו כמתווך בין מקור הקול והמצח. לפיכך, העוצמות הנדרשות בכדי לעורר ויברציות בגולגולת יבשה במים היו גבוהות משמעותית מערכי הסף של השמיעה התת-מימית של המשתתפים, בתנאים שבהם שמיעה דרךAC  או BC גרמי אינם סבירים. התוצאות תומכות בהשערה כי שמיעה מתחת למים בעוצמות קול נמוכות עשויה לנבוע מ- BC לא-גרמי (STC). 1. מבוא למרות שאוזניהן של יונקים מותאמות בעיקר לשמיעה בסביבה אווירית, כלומר, באמצעות הולכת אוויר (AC) בעזרת הממברנה הטימפאנית ושרשרת עצמות השמע של האוזן התיכונה, יונקים, כולל בני האדם, מסוגלים לשמוע גם מתחת למים. עם זאת, המנגנון האחראי לשמיעת צלילים במים עדיין אינו ברור דיו. חלק מהמחקרים תומכים בתיאוריה הטימפאנית לפיה כאשר אנו נמצאים מתחת למים, גלי הקול מועברים לאוזן הפנימית דרך האוזן התיכונה, בדומה לשמיעת AC. כלומר,נוצר  גל

קרא עוד »

Nonlinear dynamics analysis of the spur gear system for railway locomotive

ניתוח דינאמיקה לא-ליניארית של מערכת גלגלי שיניים בעלי שן ישרה עבור קטרים תקציר תוך התחשבות בגורמים כמו רתע לא-ליניארי, שגיאת תמסורת סטטית ונוקשות שילוב (mesh) תלוית זמן, פותח מודל רעידות פיתול בעל שלוש דרגות חופש של מערכת תמסורת גלגלי שיניים בעלי שן ישרה עבור קטר טיפוסי, שבו מומנט האדהזיה גלגל/מסילה מוגדר כפרמטר בלתי ודאי אך תחום. בו זמנית, שיטת אישיקווה משמשת לניתוח וחישוב נוקשות השילוב תלוית הזמן של זוג גלגלי השיניים בזמן תהליך השילוב. בעזרת דיאגראמות ביפורקציה, דיאגראמות מישור מופעים, מפות פואנקרה, דיאגראמות תגובת תחום הזמן וספקטרום אמפליטודה/תדירות, ההשפעות של מהירות ונוקשות הפיניון על ההתנהגות הדינאמית של תמסורת הקטר נחקרות באופן מפורט באמצעות שיטת האינטגרציה הנומרית. הדוגמאות הנומריות חושפות מספר סוגים של תופעות לא-ליניאריות ומנגנוני אבולוציה דינאמיים המערבים תגובות חד-מחזוריות, תגובות רב-מחזוריות, ביפורקציה ותגובות כאוטיות. חלק מתוצאות המחקר מציגות מידע מועיל עבור תכנון דינאמי ובקרת רעידות של מערכת התמסורת של קטרים. 1. הקדמה מערכות תמסורת הן אחד המרכיבים העיקריים במערכת המכאנית של קטרים. בשל תנאי העבודה הקשים, כמו מהירות גבוהה, עומס כבד, קור קיצוני, אבק וכדומה, מערכות התמסורת של קטרים הן מועדות לנזק ולכן נחשבות כחלק הפגיע ביותר. בשל כך, חיוני לחקור את מנגנוני הכשל של התמסורת על ידי פיתוח מודלים דינאמיים אמינים של מערכת התמסורת. בהתאם לכך, ההתנהגות הדינאמית של התמסורת הינה אחד הנושאים המרכזיים בציוד סובב ומערכות העברת כוח. גם ניטור בריאות הרעידות וגם יכולת צפיית עייפות החומר של מערכת גלגלי שיניים נתונה מושפעים שניהם מההתנהגות הדינאמית של התמסורת. עם התפתחותן של תיאוריות דינאמיקה לא-ליניארית, התכונות הלא-ליניאריות של מערכת התמסורת הפכו לתחום המחקר המעניין ביותר. לדוגמא, קאהרמן וסינג

קרא עוד »

The Swiss Army Knife of Digital Networks

האולר הצבאי השוויצרי של רשתות דיגיטליות ריצ’רד לאיונס ואמי בל מאמר זה מתאר רשת אותות בדידים כללית המופיעה בצורות שונות, בתוך יישומים לעיבוד אותות דיגיטליים רבים (DSP). אז ה”טיפ DSP” לטור זה מיועד לכל מהנדס DSP שיכיר את הרשת הזו. איור 1 מראה כיצד מבנה הרשת הוא בעל מראה נבדל מפילטר דיגיטלי, פילטר מסרק ואחריו רשת משנית נסוגה (רקורסיבית). עם זאת, אנו לא קוראים לרשת כללית ייחודית זו פילטר מכיוון שיכולותיה חורגות הרבה מעבר לסינון פשוט. באמצעות סדרת דוגמאות אנו ממחישים את כוחה הבסיסי של הרשת: היכולת שלה להיות מוגדרת מחדש לביצוע מספר גדול ומפתיע של פונקציות שימושיות על בסיס ערכם של שבעה פרמטרי הבקרה שלה. לרשת הכללית פונקצית העברה של מכאן ואילך נשתמש בג’רגון של פילטר DSP ונכנה את הרשת משנית נסוגה (רקורסיבית) “biquad” מכיוון שפונקציית ההעברה שלה היא היחס של שני פולינומים ריבועיים. הטבלאות במאמר זה מפרטות פונקציות עיבוד אותות  שונות מבוצעות על ידי הרשת המבוססת על מקדמים an, bn ו- c 1. המשתנה N הוא סדר מסנן המסרק. כלולים בטבלאות תיאורים של תגובת הדחף של הרשת, z -plane pole/zero locations, כמו גם העוצמה ושלב התגובות של תחום תדרים. ציר התדר באותן טבלאות אלו הוא מנורמל כך שערך של 0.5 מייצג תדר של fs / 2, כאשר fs הוא שיעור המדגם בהרץ. בהתייחס לערך הראשון בטבלה 1, תצורת רשת זו היא שיטה חישובית יעילה לחישוב ממוצע הנע של נקודת ה- N ממוצע של x (n). נקרא גם סכום הרצה רקורסיבי או קרונית ממוצעת, מבנה זה שווה ערך לתגובת דחף סופית (FIR) ישירה של N-tap של פילטר עם כל

קרא עוד »

Towards High-Energy-Density Pseudocapacitive Flowable Electrodes by the Incorporation of Hydroquinone

Keywords: hydroquinone, electrodes, redox, flowable electrodes, redox-active לקראת אלקטרודות זרימה פסאודו-קיבוליות בצפיפות גבוהה באמצעות שילוב של הידרוקינון M. Boota,[a] K. B. Hatzell,[a] E. C. Kumbur,[b] Y Gogotsi*[a] מחקר זה מדווח על חקירה של הידרוקינון (HQ) כמולקולת חמצון אורגנית רב-אלקטרונית כדי לשפר את הביצ­ועים של אלקטרודות זורמות. נבדקו שתי שיטות שונות לייצור אלק­טרודות זרימה פסאודו-קיבוליות בעלות ביצועים גבוהים עבור קבלי זרימה אלקטרוכימיים. ראשית, מולקולות HQ הופקדו על כדורי פחמן (CSs) על ידי גישת הרכבה עצמית באמצעות מטעני HQ שונים. בגישה השנייה, המפקדה שימשה כסוכן תיווך מחדש באלקטרוליט. אלקטרודות זורמות המורכבות מ- HQ הראו קיבוליות של 342 Fg 1, הגבוהה> 200% מזו של אלקטרודות זורמות המבוססות על CSs שלא טופלו (160Fg “1), וביצעו ביצועים טובים יותר (בביצועים גרווימטריים) רבות על שכבת אלקטרודות. מגמה דומה בקיבול נצפתה במידה ו-HQ שימש כחומר חמצון באלקטרוליט; עם זאת, חיי המחזור הגרועים שלה הגבילו התחשבות עתידית. בנוסף, עלייה כפולה בקיבוליות נצפתה בתנאי זרימה בהשוואה לזו של מחקרים קודמים. מבוא הטבע של מקורות הניתנים לחידוש לסירוגין הופך את שילוב הרשת שלהם לאתגר ולא אמין ללא שימוש בהתקני אחסון באנרגיה. לאחרונה, יש עניין משמעותי בפיתוח טכנולוגיות אחסון אנרגיה אלקטרוכימיות חדשות, רב-תכליתיות וניתנות להרחבה כדי להתמודד עם האתגר הזה.[1, 2] מערכות זרימה כגון סוללות זרימת חיזור המשתמשות בכימיה שונות, קבלים זרימה אלקטרוכימיים,13-51 קבלי זרימה אלקטרוכימית, וסוללות זרימה חצי מוצקות הם מועמדים מבטיחים שנמצאים כרגע בפיתוח.[1, 2, 6] אלקטרודות ההשעיה צברו עניין מוגבר בשנים האחרונות כי הם מציעים הזדמנויות עבור צפיפויות אנרגיה גבוהה בעלות נמוכה. אלקטרודות השעיה מורכבות מחומר פעיל (משתתף באחסון מטען) שקוע באלקטרוליט. בחלק מאלקטרודות ההשעיה, תוסף מוליך מתווסף

קרא עוד »

Tracking objects across cameras by incrementally learning inter-camera colour ca

מעקב אחר אובייקטים על פני מצלמות באמצעות למידה הדרגתית של כיול צבעים ודפוסי פעילות בין-מצלמות 1. מבוא המאמר עוסק במעקב אוטומטי אחר אובייקטים בין מצלמות. מצב זה מכונה לעתים קרובות “מסירה” של אובייקט או אדם ממצלמה אחת לאחרת. לשם כך עלינו ללמוד על היחסים בין המצלמות, ללא צבע, או קדם-כיול מרחבי. מערכת מעקב אידיאלית היא כזו המסוגלת לפעול מיד לאחר האתחול, לשפר ביצועים יחד עם זרם הנתונים, ובעלת יכולת הסתגלות לשינויים סביבתיים. לשם כך, המערכת צריכה ללמוד את יחסי המרחב ויחסי הצבע בין מצלמות לא-חופפות. כך המערכת יכולה לקבוע האם אובייקט מסוים כבר נמצא  במעקב על ידי מצלמה אחרת, או שמדובר באובייקט חדש. בניגוד לגישות קודמות, גישה זו אינה דורשת כיול מוקדם או תקופות אימון. למידה הדרגתית של וריאציות הצבע והתנועות של האובייקט מאפשרת למעקב להפוך מדויק יותר עם הזמן, ללא צורך בקלט מפוקח. 2. רקע אלגוריתמי מעקב מוקדמים דרשו כיול של המצלמה ושדות ראייה חופפים (FOV) על מנת לחשב את המסירה של האובייקטים במעקב בין המצלמות. צ’אנג, בנוסף, דרש מודל תלת-ממדי של הסביבה תוך שימוש בגיאומטריה אפיפולרית, בכדי לאפשר רישום אובייקטים על פני המצלמות החופפות. הצורך ב- FOV הוא בלתי פרקטי עקב מספר המצלמות הדרושות והאילוצים הפיזיים של מיקומן. קטנאקר וזביה הציגו פתרון בייסיאני למעקב על פני מצלמות ללא צורך ב- FOV. אך מערכת זו דרשה כיול מצד המשתמש, שנדרש לספק מראש סט של הסתברויות טרנזיציה ומשך הזמן הצפוי שלהן. כלומר, הסביבה ותנועת האנשים בתוכה נדרשים להיות ידועים מראש. זו דרישה בלתי סבירה עבור מעקבי אבטחה. שיטות הסתברותיות או סטטיסטיות זכו למרבית תשומת הלב בפתרון של מעקב בין-מצלמות. שיטות

קרא עוד »

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.