(22/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בחינוך

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Effects of Instruction in Morphological Awareness on Literacy Achievement An Integrative Review

השפעות של הדרכה במודעות מורפולוגית על הישגי אוריינות: סקירה משולבת מאת ג’ואן פ. קרליסל  תקציר כפי שמחקרים רבים כעת הראו שמודעות מורפולוגית תורמת להתפתחות אוריינית של תלמידים. יש עניין גובר בערך החינוכי של הדרכה במודעות מורפולוגית. סקירה זו לקחה על עצמה לשלב ממצאים של מחקרים שחיפשו לקבוע האם הדרכה כזו תורמת לשיפור באוריינות. ניתוח של 16 המחקרים שנמצאו מתאימים לקריטריון הבחירה מאורגן סביב מטר(ו)ת החוקרים בחקר הקשר בין הדרכה של מודעות מורפולוגית למרכיבי מפתח של התפתחות אוריינית (למשל, פונולוגיה, אורתוגרפיה, משמעות מילה). תוצאות מצביעות שמודעות מורפולוגית היא בעלת פוטנציאל לתרום להתפתחות אוריינית של תלמידים בכל שלושת התחומים – בעיקר כשהיא מעמיקה הבנת תלמידים את המבנה הצורני, איות, ומשמעות של מילים כתובות. עם זאת, בחינה של העיצוב והאיכות של המחקרים של הדרכה במודעות מורפולוגית מראה שזהו תחום מחקר שצץ והופיע, צריך לעשות הרבה כדי לספק הבנה ברורה יותר של כיצד, מתי ומדוע הדרכת מודעות מורפולוגית תורמת להתפתחות אוריינית של תלמידים. בשנים קודמות, ראינו עניין הולך וגובר בתפקיד של מודעות מורפולוגית ברכישת אוריינות, אם לשפוט לפי המספר הגדול של מאמרים בכתבי עת נחשבים, כולל מהדורות מיוחדות של מחקרים מדעיים של קריאה וקריאה וכתיבה: כתב עת אינטרדיסציפלינרי. יתרה מזו, המלצות להדרכה במודעות מורפולוגית נכללו בספרים שפורסמו לאחרונה בנושא קריאה והדרכת איות (למשל, Ganske, 2000; Henry, 2003; Moats, 2000). בהתחשב בדגש הנוכחי במחקר חינוכי כדי לזהות פרקטיקות יעילות, ייתכן שמחנכים ירצו לדעת האם לימוד מודעות מורפולוגית מבטיח שיפור בקריאה וכתיבה בתלמידים בגיל בית ספר, ואם כן, מדוע זה כך. מה שהיה דרוש הוא סקירה של מחקרים של הדרכה במודעות מורפולוגית; ובמיוחד, מטרת המאמר הזה

קרא עוד »

Enhancing EFL Learners’ Writing Skill via Journal Writing

שיפור מיומנות הכתיבה של תלמידים שאנגלית אינה שפת אימם (EFL) באמצעות כתיבת יומנים תקציר “כתיבה התקבלה לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה השפה וכן עבור הלומדים שפה זרה/שניה” (Hamp-Lyons and Heasly, 2006: 2), כתיבה באנגלית, עבור מספר תלמידי EFL, נראית כמאתגרת. מאמר זה מביא את תוצאותיו של מחקר שבדק האם תלמידים יכולים לצמוח מקשיי כתיבה על ידי כתיבת יומנים. 85 סטודנטים של שנה ב’, משתי כיתות כתיבה הוזמנו להשתתף במחקר, האחת הינה קבוצת הניסוי (EG) והשניה קבוצת הביקורת (CG). הניסוי נערך בפקולטה לבלשנות וספרות אנגלית של האוניברסיטה למדעי החברה והרוח בהו צ’י מין סיטי (USSH-HCMC), ממצאיו ביססו את היתרונות של כתיבת יומנים כפעילות נרחבת לטיפוח המוטיבציה לכתיבה אצל תלמידים ולהעצמת מיומנות הכתיבה שלהם, כמו כן לביסוס הידוק הקשר בין מורים לתלמידיהם. 1. הקדמה מתוך ארבעת המיומנויות השפה הבסיסיות בתהליך למידת השפה, “כתיבה מקובלת לעתים קרובות כמיומנות השפה האחרונה שנרכשת עבור דוברי השפה, כמו גם לתלמידי שפה זרה/שניה.” (Hamp and Heasly, 2006: 2). ההצלחה של תלמידי EFL בכתיבה באנגלית מביאה להם יתרונות לא רק בלימודי האנגלית שלהם אלא גם בקריירה שלהם לאורך כל חייהם, כפי שטוען (Glazier 1994: 3), “היכולת לכתוב באנגלית חיונית  לתלמידי הקולג’ וכנראה שזה יהיה צורך עבור רבים מתלמידי ה-EFL. מכיוון שהכתיבה נעשית באנגלית, היא נראית מאתגרת. (Harmer, 1992: 53). מבחינת השטף, (נונאן 1999) טוען כי כתיבה קוהרנטית, קולחת ומורחבת היא ככל הנראה הדבר הקשה ביותר בשפה, שכן הקורא צריך להבין את מה שנכתב מבלי לבקש הבהרה או להסתמך על טון הדיבור או ההתבטאות של הכותב. אופי הכתיבה עצמה אינו מספיק מעניין כדי להניע את

קרא עוד »

Exploring Second Language Vocabulary Learning in ESL Classes

מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL תקציר המאמר המחקר הנוכחי בודק כיצד תלמידים זרים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם לומדים אוצר-מילים במסגרת כיתת לימוד של ה- ESL. משתתפי המחקר הינם 11 סטודנטים זרים בכיתת קריאה למתקדמים של אדמונדס קולג’ – המכללה קהילתית בלינווד שבוושינגטון. במחקר זה שימש שאלון כאמצעי לבדיקת השיטות שבהן השתמשו הסטודנטים בלימוד אוצר מילים. תוצאות המחקר הוכיחו שבפעילויות שמתנהלות במסגרת עבודה-קבוצתית הסטודנטים נעשים מעורבים יותר , בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ושהם גם לומדים מילים רבות יותר במהלך שיעורי הקריאה. המחקר מסיים במסקנות פדגוגיות אותן הוא ממליץ למורי ESL לאמץ בבואם ללמד אוצר-מילים בשיעורים אלה. 1. מבוא הוראה ולמידה של אוצר מילים קיבלו עדיפות משנית ואפילו עדיפות נמוכה בלימוד אנגלית כשפה שנייה או כשפה זרה ( ESL ו- EFL ). למרות זאת , התעורר לאחרונה עניין מחודש באופי אוצר המילים הנרכש ותפקידו בלימוד שפת  היעד (Maftoon, Hamidi, & Sarem, 2012). רכישת אוצר מילים היא דבר חיוני ליכולת התקשרות ואחת המשימות המרכזיות ללומדי שפה  שנייה . משום כך תהליך למידת המילים הוא השלב הראשון ברכישת ידע בכול שפה באשר היא. רכישת אוצר מילים והאמצעים היעילים ביותר להשגת מטרה זו היו והינם נושא בו התמקדו מחקרים בתחום ה-SLA: רכישת שפה שנייה (Second Language Acquisition) 1.1 הגדרת הבעיה לימוד אוצר מילים עשוי להוות בעיה עבור תלמידים הלומדים את השפה האנגלית. לומדי השפה האנגלית נוטים ללמוד את אוצר המילים שלהם במסגרת שיעורי ה-ESL או באופן אקראי  מחוץ למסגרת השיעורים. כוונתו של מחקר זה היא אם כן לבדוק כיצד נוטים לומדי שפה זרה שנייה ללמוד ולרכוש את אוצר

קרא עוד »

Exploring Second Language Vocabulary Learning in ESL Classes | מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL (הצעה לתרגום מאמר)

  מחקר על האופן שבו  נרכש אוצר-מילים בשפה שנייה במסגרת שיעורי ESL תקציר המאמר המחקר הנוכחי בודק כיצד תלמידים זרים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם לומדים אוצר-מילים במסגרת כיתת לימוד של ה- ESL. משתתפי המחקר הינם 11 סטודנטים זרים בכיתת קריאה למתקדמים של אדמונדס קולג’ – המכללה קהילתית בלינווד שבוושינגטון. במחקר זה שימש שאלון כאמצעי לבדיקת השיטות שבהן השתמשו הסטודנטים בלימוד אוצר מילים. תוצאות המחקר הוכיחו שבפעילויות שמתנהלות במסגרת עבודה-קבוצתית הסטודנטים נעשים מעורבים יותר , בעלי מוטיבציה גבוהה יותר ושהם גם לומדים מילים רבות יותר במהלך שיעורי הקריאה. המחקר מסיים במסקנות פדגוגיות אותן הוא ממליץ למורי ESL לאמץ בבואם ללמד אוצר-מילים בשיעורים אלה.

קרא עוד »

Four arenas of school-based participation: towards a heuristic for children’s rights-informed educational practice

תקציר הייתה ועדיין יש קריאה להשתתפות של צעירים בקבלת החלטות בבית הספר. עם זאת, מרבית המחקר מתמקד במועצות תלמידים ומבוצע רק לעתים רחוקות באזורי מחסור סוציו-אקונומי – כפי שנעשה במחקר זה. בתי הספר שבדקנו היו בעלי הישגים מעל הממוצע (בתחום). המחקר ביקש להבין אם וכיצד אנשים צעירים מקשרים בין זכותם להשתתף בקבלת החלטות לבין ‘הצלחתם’ בבית הספר. גייסנו משתתפים באמצעות שיטות טלפוניות וויזואליות, והשתמשנו בגישה סוציאלית-חומרית לצורך איסוף נתונים וביצוע ניתוחים. מצאנו שהזדמנויות להשתתפות קשורות לארבע זירות: תכנית לימודים רשמית, תכנית לימודים רחבה יותר, קבלת החלטות בקבוצות, וקשר עם הקהילה הרחבה יותר. ממצאים אלו מספקים גילוי בנוגע להשפעה של השתתפות בקבלת החלטות על הצלחה בלימודים. ___________________________________________________________________ מבוא אמנת זכויות הילד (UNCRC – The United Nations Convention on the Rights of the Child) שאומצה ב-1989 מעניקה לילדים זכות השתתפות בהחלטות הנוגעות ללמידתם בית הספר (De Róiste, Kelly, Molcho, Gavin, & Gabhainn, 2012; Lundy & McEvoy, 2009). הוצע כי מועצת התלמידים עונה על זכות זו, אך בפועל לעתים קרובות מועצות התלמידים סלקטיביים מאוד בקבלה (לתפקידים) ונוטים להתמקד באג’נדות של מבוגרים (Cross, Hulme, & McKinney, 2014; Robinson, 2014). באופן כללי, השתתפות תלמידים בקבלת החלטות נראית יותר כמס שפתיים ולוקה בחוסר בהשפעה (Brown, Croxford, & Minty, 2017; CookSather, Bovill, & Felten, 2014; European Commission Directorate-General for Justice, 2015; Hulme, McKinney, Hall, & Cross, 2011; Kilkelly, Kilpatrick, Moore, Lundy, & Scraton, 2005; Quennerstedt, 2011). בתגובה לכך, חוקרים רבים קראו לעידוד השתתפות משמעותית יותר של תלמידים (בכל הגילאים) בקבלת החלטות (Cross et al., 2014; Fielding, 1999, 2001, 2007; Hulme et al., 2011).              מחקרים עכשוויים מראים

קרא עוד »

How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer and Vice Versa

מושגים עיקריים והגדרות חשובות הנמצאות במאמר: העברת למידה (גישה מסורתית)- לימוד ידע או מיומנות בתחום אחד, וביצוע שימוש בו בתחום ידע חדש. (על פי גישה זו הניסויים בוצעו בתנאי מעבדה.) העברה מכוונת- (הגדרה של המחבר ואחרים) מצב בו הלומד מזהה שני מצבי למידה כדומים, ומסוגל להשוות בין שני המצבים להבדיל לפשט ולהכליל. תמצית הסוגיות הנדונות במאמר: המאמר דן ברעיון המרכזי של עיצוב מחקר לצורך הגדרה מחודשת של מושג ההעברה. וזיהוי תהליך התרחשותה בלמידה. בחלק הראשון המחברת מתארת את המחקרים שנעשו בעבר ומה היו תוצאותיהם. לדוגמא: אחד המחקרים נעשה על תלמידי תיכון במקצוע הביולוגיה. תלמידים למדו תוכן ומיומנויות בגנטיקה, על ידי תוכנת מחשב. כמו כן הם למדו תכנים ומיומנויות באורגניזם, ופתרו בעיות דומות לשני התחומים. הדמיון היה ברמת ההבנה של המשימות השוני היה בסביבת הלמידה, מחשב לעומת מכשירי כתיבה וספרי לימוד. נמצא כי התלמידים בצעו העברה של המיומנויות שנרכשו מתחום אחד לתחום אחר. יחד עם ממצא זה נמצא גם כי גם בקבוצת הביקורת שבה לא היו מכוונים להעברה התבצעה העברה, כך שלא ניתן לומר שהניסוי הוביל להבדלים מובהקים בין הלומדים. בחלק זה סוקרת הכותבת את ההגדרות והמאפיינים למושג ולתהליך העברת למידה. אחת מהמטרות החינוכיות בהוראה היא העברה, (Transfer) של ידע ומיומנויות מתחום אחד נלמד לאחר, ממצב מוכר למצב חדש. העברת למידה מוגדרת כתהליך (ולא כמצב) שבו מועבר ידע שנלמד ונבנה במצב אחד של למידה למצב אחר. הגדרה רחבה יותר מתייחסת להעברה כשימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות בעת ביצוע משימה שנתפסת על ידי המעביר כשונה באופן מובהק מהמשימות שבמסגרתן הן נלמדו. זו העברה שהמחברת מכנה אותה מכוונת. העברה זו מכונה “העברה רחוקה” המחייבת הפשטה של עיקרון

קרא עוד »

How Design Experiments Can Inform a Rethinking of Transfer andViceVersa educational researcher‏

מושגים עיקריים והגדרות חשובות הנמצאות במאמר: העברת למידה (גישה מסורתית)- לימוד ידע או מיומנות בתחום אחד, וביצוע שימוש בו בתחום ידע חדש. (על פי גישה זו הניסויים בוצעו בתנאי מעבדה.) העברה מכוונת- (הגדרה של המחבר ואחרים) מצב בו הלומד מזהה שני מצבי למידה כדומים, ומסוגל להשוות בין שני המצבים להבדיל לפשט ולהכליל. תמצית הסוגיות הנדונות במאמר: המאמר דן ברעיון המרכזי של עיצוב מחקר לצורך הגדרה מחודשת של מושג ההעברה. וזיהוי תהליך התרחשותה בלמידה. בחלק הראשון המחברת מתארת את המחקרים שנעשו בעבר ומה היו תוצאותיהם. לדוגמא: אחד המחקרים נעשה על תלמידי תיכון במקצוע הביולוגיה. תלמידים למדו תוכן ומיומנויות בגנטיקה, על ידי תוכנת מחשב. כמו כן הם למדו תכנים ומיומנויות באורגניזם, ופתרו בעיות דומות לשני התחומים. הדמיון היה ברמת ההבנה של המשימות השוני היה בסביבת הלמידה, מחשב לעומת מכשירי כתיבה וספרי לימוד. נמצא כי התלמידים בצעו העברה של המיומנויות שנרכשו מתחום אחד לתחום אחר. יחד עם ממצא זה נמצא גם כי גם בקבוצת הביקורת שבה לא היו מכוונים להעברה התבצעה העברה, כך שלא ניתן לומר שהניסוי הוביל להבדלים מובהקים בין הלומדים. בחלק זה סוקרת הכותבת את ההגדרות והמאפיינים למושג ולתהליך העברת למידה. אחת מהמטרות החינוכיות בהוראה היא העברה, (Transfer) של ידע ומיומנויות מתחום אחד נלמד לאחר, ממצב מוכר למצב חדש. העברת למידה מוגדרת כתהליך (ולא כמצב) שבו מועבר ידע שנלמד ונבנה במצב אחד של למידה למצב אחר. הגדרה רחבה יותר מתייחסת להעברה כשימוש יעיל ומנומק בעקרונות, יחסים ואסטרטגיות בעת ביצוע משימה שנתפסת על ידי המעביר כשונה באופן מובהק מהמשימות שבמסגרתן הן נלמדו. זו העברה שהמחברת מכנה אותה מכוונת. העברה זו מכונה “העברה רחוקה” המחייבת הפשטה של עיקרון

קרא עוד »

Incidental Vocabulary Learning in Second Language Acquisition: A Literature Review

למידת אוצר מילים מקרית ברכישת שפה שנייה: סקירה ספרותית סקירה ספרותית זו נועדה לנתח מחקרים קודמים המתייחסים ללמידה אגבית של אוצר מילים ברכישת שפה שנייה. המאמרים הכלולים בסקירה ספרותית זו בוחנים את ההבנה של למידת אוצר מילים באמצעים אגביים, יחסי הקריאה ולמידה מקרית של אוצר מילים, והאסטרטגיות והמשימות המקדמות למידה מקרית של אוצר מילים. הממצאים מראים שלומדי L2 מפתחים חלק ניכר מאוצר המילים שלהם באמצעים אגביים באמצעות חשיפה למילים בהקשרים אינפורמטיביים. יתר על כן, חשיפה זו מקודמת על ידי קריאה, ומשופרת באמצעות הגהות רב -מודאליות. מחקר נוסף עשוי להתמקד בהקשבה לשיעורי שימור לקסיקאליים גבוהים יותר, הנסיבות המאפשרות למידה מקרית של ביטויים וצירופי לשון רבים, ושימוש בשיטות מבוססות טכנולוגיה לרכישת אוצר מילים מקרי. מילות מפתח: רמזים הקשריים, למידת אוצר מילים מקרית, הגהות רב -מודאליות, רכישת שפה שנייה, קריאה לשם משמעות. רסטראפו ראמוס מבוא למידת שפה שנייה תלויה במידה רבה באוצר המילים, כאבני הבניין שמהן הלומדים מתחילים את רכישת השפה השנייה (L2). מכאן שמשמעותן טמונה עמוק בתוך השלבים הראשונים של רכישת כל שפה. במהלך העשורים האחרונים, למידת אוצר המילים L2 משכה עניין מחקרי רב. מחקר רב דגל בכך שאוצר מילים הוא היבט מרכזי ברכישת שפה שנייה, במיוחד בכל הנוגע ללמידה אגבית שלו. מחקרים אלה הצביעו על החשיבות של למידת אוצר מילים כתוצר לוואי של המיקוד ההוראתי. מטרת הסקירה הספרותית הזו היא לנתח מחקרים קודמים המתייחסים ללמידת אוצר מילים מקרי מבחינת רכישת שפה שנייה. מחקרים הראו כי הלומדים L1 ו- L2 יכולים אגבית לצבור ידע על משמעות באמצעות קריאה (Webb, 2008). יתר על כן, נראה כי החוקרים מסכימים כי לאחר שהלומד רוכש את

קרא עוד »

Inequality in education – the challenge of measurement

חוסר שיוויון בחינוך: האתגר במדידה חינוך הוא חיוני להתפתחות אקונומית, הפחתת העוני, שיוויון מגדרי, בריאות הציבור, פתירת קונפליקטים, ומעבר לצרכנות וייצור בר קיימא. הבטחת השיוויון בחינוך תאיץ את התפתחות מטרות בר קיימא אלו ואחרות (SDGs). מאמר זה עוסק באיך לפקח על הצמצום של הפער בחינוך, איזה אינדיקציה ניתנת לשימוש, ומהם האתגרים לתקשור תוצאות אלו. חוסר שיוויון בחינוך נמצא במגמת עלייה.(מילנוביק, 2013). דבר זה מסביר למה צמצום חוסר השיוויון בשכר הוא אחד מהSDGs. מעבר למטרה זו, הרצון ” לא להשאיר אף אחד מאחור” מאפיין את האג’נדה של 2030. התוצאה היא התחייבות גלובאלית חסרת תקדים המוקדשת לניתוח התקדמות הנושא בשימוש במידע המורכב מהכנסה, מין, גיל, מוצא, מוצא אתני, סטטוס הגירה, נכות, מיקום גאוגרפי, ומאפיינים אחרים הרלוונטיים להקשר המדיני (האו”ם,2015). במקרה של החינוך(שהוא SDG 4), מטרה 4.5 מתרכזת אך ורק ב’להבטיח גישה שווה לכל הרמות’. חינוך היא זכות בסיסית של בני אדם שהמדינות באו”ם שחתמו בשנת 1948 על הצהרת זכויות האדם האוניברסיאלית מחויבות לשמור עליה. חינוך הוא גם דרך מרכזית להשגת רוב המטרות בר קיימא (SDGs) עד שנת 2030, בין אם בתחומי שיוויון מגדרי, בריאות משפחתית, הפחתה בעוני, צריכה חכמה, ערים יציבות וחברה ללא אלימות. למרות זאת בשביל שלחינוך יהיה השפעה חיובית בקידום מטרות אלו, יש צורך בסיסי להבטיח תחילה את השיוויון בנתינת הזדמנויות שוות בתחום החינוך. בהתחשב בכך שכל אדם הוא בעלת יכולות ייחודיות לו, אין זה מציאותי לצפות לתוצאות זהות מכלל האוכלוסייה. למרות זאת, הבדלים אלה לא צריכים להיקבע בגלל נסיבות הלידה של כל אדם. בפועל, חינוך נשאר מוסד המשקף ומשכפל את החסרונות הסיוצו-אקונומיים והתרבותיים הקיימים בחברה. (בורדיאו ופסרון, 1977). למשל,

קרא עוד »

Integrated Education in Conflicted Societies – is there a need for new theoretical language

חינוך אינטגרטיבי בחברות בקונפליקט: האם קיים צורך בשפה תיאורטית חדשה? תקציר מאמר זה עוסק בסוגיה של “חינוך אינטגרטיבי” בחברות הנמצאות בקונפליקט ועוסק בניתוח עמוק יותר של הקונספטים, הגישות וההשלכות התיאורטיות העיקריות של נושא זה. ניתוח זה מציע כי השפה התיאורטית המניעה את הגישות הנוכחיות לגבי חינוך אינטגרטיבי עשויות לתרום, ללא כוונה, למערך ההגמוניה והסטאטוס קוו, ובכך למנוע שינוי חברתי לקראת חברות שיתופיות וצודקות יותר. כפי שמראה המאמר, המחקר הנוכחי לגבי חינוך אינטגרטיבי בחברות בקונפליקט – לא רק בהקשר האירופאי, אלא גם ברחבי העולם – מלמד כי המסורות התיאורטיות העיקריות המצדיקות אינטגרציה בתחום החינוך הן הלכידות החברתית (social cohesion), השערת המגע (contact hypothesis), ותיאורית התירבות (אקולטורציה, acculturation theory). המאמר מנתח מסורות אלו באופן תיאורטי ובוחן חלק מתוצאותיהן האמפיריות בחברות הנמצאות בקונפליקט, תוך הדגשת ההשלכות הבעייתיות של השפה ההופכת זהות קבוצתית למהותנית. במהלך החיפוש אחר שפה תיאורטית חלופית, הרעיונות של ג’ודית באטלר וז’וליה קריסטבה משמשים לבחינה מחודשת של החינוך האינטגרטיבי על בסיס חידוש הרעיון התיאורטי של “רב-תרבותיות ביקורתית” (critical multiculturalism). הקדמה סוגיות שונות של קונפליקט ואינטגרציה תופסות מקום נכבד באתגרים המעסיקים את המדיניות החינוכית של מדינות אירופאיות רבות והאג’נדה של האיחוד האירופי. לאחר שתי מלחמות עולם, המלחמה הקרה, קונפליקטים אזוריים רבים ושינויי האוכלוסייה הנובעים מהם בכל רחבי אירופה, עדיין קיימות חברות באירופה הנאבקות לגבור על קונפליקטים אתניים, דתיים ופוליטיים עיקשים (לדוגמא צפון אירלנד, קפריסין ובוסניה-הרצגובינה). אתגר חשוב הניצב בפני מערכות החינוך באירופה הוא השאלה האם בתי הספר יכולים לתרום לשבירת מעגלי הקונפליקטים והמחלוקות, ולקדם מדיניות ופרקטיקות אינטגרציה יעילות יותר. מבחינה היסטורית, בתי ספר מופרדים (סגרגטיביים) היוו את הנורמה בהקשר האירופי. מודל חינוכי

קרא עוד »

K-12 Community of Inquiry: A case study of the applicability of the Community of Inquiry framework in the K-12 online learning environment

נוהלי הוראה ( פרקטיקות ) והנימוקים לשימוש  בהם הנהוגים בידי מורים מנוסים המלמדים את מדעי החברה והעובדים בסביבה מקוונת באחד מבתי הספר התיכוניים בדרום-מזרח ארצות-הברית המתנהל בשיטת הלימוד המקוונת באופן מלא הותאמו למסגרת התאורטית של מודל קהילת החקר המשתמשת בשיטת מקרה המבחן התיאורית. הפרקטיקות והרעיונות בהם החזיקו ארבעה עובדי הוראה , שלושה גברים ואישה , כולם בעלי ניסיון תעסוקתי בסביבת הוראה מקוונת של שלוש שנים ומעלה , נבדקו במחקר באמצעות מתן ראיונות , עריכת תצפיות על נבדקי המחקר וניתוח מסמכים. התוצאות הביאו להתאמתה של מסגרת קהילת-החקר לסביבת מערכת החינוך K12  כשהיא זוכה לשם “מסגרת קהילת החקר במערכת החינוך K12 ” . למרות זאת,  נדרשת עדיין פעילות מחקר נוספת כדי לזהות את הפרקטיקות הנהוגות בידי מורים העובדים בסביבה מקוונת במשרה מלאה  במערכת ה- K12 בכול הנושאים והתחומים הנלמדים בבתי הספר ולוודא את האפשרות ליישומה של מערכת קהילת החקר ה-K12 . הקדמה הרשמות מקוונות לתוכניות לימוד המתנהלות באופן מקוון ומלא במערכת החינוך K12  צברו תאוצה במהלך שני העשורים שעברו, אולם לאחרונה הן האטו את קצב שיעור גדילתן לרמה מתונה ועקבית יותר. למעלה מ-300,000 תלמידים הלומדים בסביבה המקוונת K-12  ו-400,000 תלמידים נוספים בתוכניות השלמה שונות זוכים לשירות שניתן על-ידי אלפי מורים העובדים בסביבה מקוונת בארצות הברית ( Digital Learning Collaborative, 2019 ). הבנת המאפיינים והפרקטיקות הנהוגות בידי מורים אלה בסביבה מקוונת תעזור לנו בעתיד להכין טוב יותר מורים שיעמדו לרשות אותה אוכלוסיית תלמידים ההולכת וגדלה. סקירה ספרותית מורים מקוונים ודרכי עבודתם מחקר הראה שהרכב אוכלוסיית המורים העובדים בסביבה מקוונת משקף נאמנה את הרכב אוכלוסיית המורים הרגיל של מערכת ה-K-12 מבחינת גיל המורים והשיוך

קרא עוד »

Language Learning Strategies, Motivation, and Writing Achievement of Indonesian EFL Students

אסטרטגיות למידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה של סטודנטים “באינדונזיה” הלומדים אנגלית כשפה זרה ( EFL ).  MUTIATUN NASIHAH BAMBANG YUDI CAHYNO תמצית. מטרת המחקר הזה הינה לחקור את ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה (LLS ) והישגים בכתיבה, התאמה בין מוטיבציה והישגים בכתיבה והתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה והישגים בכתיבה. במחקר השתתפו 100 תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה, מביה”ס תיכון, אשר ממוקם בעיר גדולה באינדונזיה. התלמידים נבחרו באופן אקראי, להשתתף במחקר הזה. הנתונים נאספו בשימוש “שאלון סטטיסטי ללימוד שפה”- (SILL ), שאלון מוטיבציה ומבחני כתיבה. התוצאות של המחקר גילו שהשערת האפס לשלושת ניתוחי ההתאמה נדחו. במילים אחרות, ישנה התאמה משמעותית בין אסטרטגיה ללמידת שפה, יחד עם מוטיבציה והישגים בכתיבה. באופן תיאורטי, המחקר הזה תומך בתפקידים החשובים של האסטרטגיה ללמידת שפה והמוטיבציה, או כשמתפקדים בנפרד, או צירוף של שניהם בניבוי הישגי הכתיבה. באופן חינוכי, כאשר מלמדים כתיבה, ממליצים למורים שמלמדים את האנגלית כשפה זרה, להציג את פוטנציאל האסטרטגיה ללימוד שפה, לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה, להעלות את המוטיבציה של התלמידים לכתוב, או ליישם את שניהם בו זמנית, כדי להעניק דחיפה לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה לייצור הישגים בכתיבה. מילות מפתח: אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה, הישגים בכתיבה. מצוטט: חוקרים בשם: “NASIHAH M CAHYONO B.Y.  (2017). אסטרטגיות  ללמידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה לתלמידים באינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL ) “כתב העת אנגלית בעולם הערבי” גיליון 8 כרך 1. הקדמה. במהלך 25 השנים האחרונות, ישנו גידול בכמות המחקרים על השימוש בתחום אסטרטגיות ללמידת שפה- (LLS ), כדי להגדיל את למידת השפה השנייה בקרב סטודנטים. חוקרים בשם: (RUBIN 1987: OXFORD 1990: OMALLEY& CHAMOT 1990 ),  הרעיון

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.