(23/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בכלכלה ומנהל עסקים

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

Human resources Management and Employee Well- Being: towards a new analytic framework

הקשר בין  ניהול משאבי אנוש לרווחת העובד: לקראת תפיסה חדשה מילות מפתח: ניהול משאבי אנוש, נמ”א (, HRM  Human resources Management); רווחה (well-being); יחסי העסקה (employment relationship); רווח הדדי (mutual gains); ביצועים (performance) תקציר לפי דגם הרווח ההדדי, ניהול נכון של משאבי אנוש אמור להועיל לפרטים ולארגונים גם יחד, אולם בגישות הרווחות בחקר המנ”א עדיין עוסקות בעיקר חיפוש דרכים לשיפור הביצועים, ומעניקות רק חשיבות משנית לרווחת העובדים. זאת ועוד: רווחת העובדים מאוימת בשל לחצים בחברה בכלל ובמקום העבודה בפרט. דרושה מסגרת אנליטית חדשה כדי לטפל ברצינות בבעיותיהם של העובדים. במאמר זה אני מציע גישה שונה לנמ”א, התומכת בפעולות להגברת רווחת העובדים וליצירת יחסי העסקה חיוביים, ועל פיה, יש צורך בשני המרכיבים האלה. אני מציג הוכחות להעדפת הפעולות האלה, ולטענה שהן יכולות לשפר את ביצועיהם של עובדים וארגונים גם יחד, ודן במחקר זה ובהשלכותיו. מבוא: במשך 30 שנה תפיסות המנ”א והמחקר בנושא התקדמו מאוד. כיום, למשל, ידוע יותר על חשיבות של ההתאמה החיצונית (בין הארגון לסביבה, external fit), (Boxal & Purcell, 2016) ושל ההתאמה הפנימית (בין מבנה הארגון והטכנולוגיה למשאבי האנוש, internal fit), (Jiang et al., 2012 )  על הקשר בין מנ”א לביצועי הארגונים, על הקשר בין רווחת העובדים לביצועי חברות מסחריות (Bowen & Ostroff, 2004), ועל הבעיות ביישום יעיל של עקרונות ניהול (Bowen & Ostroff, 2004). אולם לא כולם מתפעלים מההתקדמות. קאופמן (2012) רואה ב-30 שנות חקר הנמ”א כשלון מוחלט, ולדעת גסט (2011), לחוקרים עדיין אין תשובות. טענתי במאמר זה היא שלמרות ההתקדמות בתחום, אולם רוב המחקר עסק בקשר בין נמ”א לבין ביצועים, תוך התעלמות מבעיות ברווחת העובדים. כמו כן,

קרא עוד »

Improvement and Test of Stock Index Futures Trading Model Based on Bollinger Bands

שיפור ובדיקה של מודל מסחר של מדד מניות עתידיות המבוסס על רצועות בולינגר … תמצית מודל המסחר של רצועות בולינגר מהווה אסטרטגיה חשובה במסחר תוכנה. אבל למעשה, מודל המסחר המבוסס על התיאוריה המסורתית של רצועות בולינגר חובה בתוכו כשלים גדולים כגון כשל של “רגישות-יתר”, עסקאות עצירת הפסדים חלקיים, כושר ההסתגלות של המדדים הבסיסיים של המודל הוא חלש. במסמך זה, שיטת המחקר האמפירית משומשת בכדי לנתח את הליקויים של המודל העסקי המסורתי של רצועות בולינגר ולשים בקדמה שיטות משופרות. בהתאם, אנו מציגים את מהירות המחיר, משפרים את חוקי עצירת ההפסד, ומתאימים את המדדים הבסיסיים בכדי לשפר את המודל. מודל המסחר המשופר נבחן עם הנתונים של מדד הסחורות העתידיות של שנגחאי ושנזן. התוצאה הראתה שלמודל העסקי של רצועות בולינגר המשופר יש רווחיות חזקה וסיכון (ריזיקה) נמוך, אשר הוא מהווה קו מנחה להתמחות של מדדי מניות עתידיות. הקדמה.1 הצג את הבעיה. 1.1 מדד מניות עתידיות פונה למדד המניה כנושא של חוזים עתידיים מתוקנים, שני הצדדים מסכימים על תאריך מסוים בעתיד וממלאים אחר הגודל הנקבע מראש של מדד מחיר המניה עבור המכירה של המדד המשתמע. מאז שסחר החליפין העתידי של קנזס פיתח חוזה מדד ערכים עתידיים בפברואר 1982, מדדי מניות עתידיות מוערכים יותר ויותר ע”י כל סוגי המשקיעים, המדרג של העסקה נתרחב במהירות והמגוון של המסחר גדל. בהווה, מדד המניות העתידיות נהפך למבחר אפשרויות המסחר הגדול בעולם. שוק 300 מדדי המניות העתידיות של שנגחאי ושנזן (CSI300) רץ בסין כבר יותר מ-6 שנים. הוא פעיל במשך שנים אלו ומספק לחוקרים הרבה נתוני שוק ממשיים ובעלי ערך. עם העלייה וההתפתחות ההדרגתית של שוק מדדי המניות העתידיות,

קרא עוד »

Intraindividual Models of Employee Well-Being: What have we learned and where do we go from here?

תפיסות פנים-אישיות של רווחת העובדים: סקירה ותחזית מילות מפתח: רווחת העובדים, רע”ו ( EWB Employee well-being,); דחק בעבודה (Work Stress); תפיסות פנים-אישיות (Intraindividual perspectives); סיפוק בעבודה (Job satisfaction); התמסרות לעבודה (work engagement); שחיקה בעבודה (job burnout); רווחה רגשית (affective well-being); עזיבת מקום העבודה (employee turnover)     תקציר: עניינה של החברה משתנה מהישרדות כלכלית להעלאת איכות החיים, במקום העבודה ובשאר תחומי החיים, ולכן גם המדענים מתעניינים יותר ברווחת העובדים. העניין הגובר בגורמים המשפיעים על רווחת העובד ובתוצאותיה, כגון  סיפוק בעבודה, התמסרות לעבודה ושחיקה הוליד שפע תיאוריות, מושגים ומחקרים בנסיון לתאר ולהסביר את פריחתם או את התשתם של עובדים בעבודתם, ואת השפעתה של רווחת העובדים על התנהגותם של עובדים ושל ארגונים. מאמר זה הוא סקירה של מחקרים נבחרים בנושא רווחת העובדים ושל תיאוריות מרכזיות בתחום, תוך הערכה ביקורתית של מצב המחקר והצעות למחקרים עתידיים. הוא מתמקד בתרומתם האפשרית של מחקרים פנים-אישיים להבנת רווחת העובדים וגם ביכולתם להעשיר את ממצאיהם של מחקרים בין-אישיים, ומעלה תיאוריות מקיפות המשלבות בין שתי התפיסות. חקר הרווחה הסובייקטיבית מנסה לגלות כיצד אדם מעריך את חייו, ועוסק ברגשות של בני אדם ובסיפוקם הן מתחומי חיים שונים, כגון העבודה והנישואים, והן מחייהם בכלל (Diener, Suh, Lucas & Smith, 1999). “רווחה רגשית” כוללת את חוויותיו ותגובותיו הרגשיות של אדם בתגובה לאירועים בחייו (Warr, 1990). אדם מסוגל גם לשיפוט שכלי של מידת שביעות רצונו מחייו ומידת הגשמתו העצמית. לכן, לרווחה הסובייקטיבית יש מרכיבים שכליים ורגשיים גם יחד (Diher, Oishi, &Lucas, 2003), והיא נוגעת לתחומי חיים שונים (Dieher et al., 1999). בחיי העבודה, רמת הרווחה הסובייקטיבית משקפת את תחושותיו ואת מחשבותיו של אדם

קרא עוד »

Investigating Factors that Influence Employees’ Turnover Intention: A Review of Existing Empirical Works

חקירת גורמים המשפיעים על כוונת תחלופת העובדים: סקירה של עבודות אמפיריות קיימות תַקצִיר מדוע עובדים העוזבים את ארגוניהם או את חברותיהם הינו נושא המעניין הן את החוקרים והן את המנהלים. אין ספק שהתחלופה יקרה; לפיכך, חשוב להבין מה מוביל לתופעה כזו. האם זה שביעות רצון מהעבודה? האם זה חוסר המחויבות הארגונית? האם זה היעדר הכשרה? האם זו התמיכה הנתפסת של העובדים הן במפקח / מנהל והן בארגון בכללותו? האם זה אקלים ארגוני? האם זה צדק ארגוני? מאמר רעיוני זה שופך מעט אור על הספרות הרלוונטית ומזהה את קדמות תחלופת העובדים. המאמר מציע מסגרת תיאורטית המציגה את המשתנים המסבירים את תופעת כוונת התחלופה. מילות מפתח: כוונה לעזוב, מסגרת תיאורטית של תחלופה 1. הקדמה 1.1 כוונת תחלופה שימור ותחלופת עובדים הם שני נושאים חשובים המשפיעים על ארגונים בכמה אופנים. אנדרו קרנגי, התעשיין המפורסם של המאה ה -19, הדגיש את חשיבות העובדים על פני כל משאב אחר. יתר על כן, המחקר של אלריכס הדגיש את העלויות המוערכות ביותר של תחלופת העובדים המרכזיים עבור מעסיקים. ישנם שני סוגים של עלויות לתחלופה, שהם גלויים ובלתי נראים. עלויות התחלופה הגלויה כוללות הוצאות רבות, אך עלויות בלתי נראות כרוכות בהוצאות גדולות לא פחות. תוצאה נוספת של תחלופה עבור הארגון היא השפעתה על יחסי עובד-לקוח. בד”כ עובדים ותיקים מפתחים יחסים אישיים עם לקוחות, המהווים בסיס לחיזוק מעגל האינטראקציות המועילות בין עובדים ללקוחות. לשימור העובדים יש אפוא השפעה חיובית על יחסי לקוחות טובים ובסופו של דבר על רווחיות. תחלופה משפיעה גם על אלה שנותרו בחברה. היא גורמת לירידת מורל, ייאוש והפחתה בפיריון ושביעות הרצון של העבודה. בנוסף, עובדים נוספים

קרא עוד »

IS The Influence of Analyst Communication in IS Projects

השפעת התקשרות של אנליסט בפרויקטים IS Shadi Shuraida & Henri Barka הקדמה חוקרי מערכות מידע (IS) ציינו כבר מזמן שאנליסטים של מערכות המידע צריכים להבין את צרכי המשתמשים אם הם רוצים לתכנן מערכות טובות יותר ולשפר את תוצאות הפרויקט. בעוד החוקרים מסכימים כי תקשורת של אנליסטים היא תנאי מוקדם חשוב להבנה כזו, מעט מאוד ידוע על טבע של התנהגות תקשורת שונה של IS אנליסטים כאשר הם לומדים על צרכי המשתמשים במערכת ועל ההשפעה של התנהגות בפרויקטים של IS. כדי להתמודד עם הפער הזה, במאמר זה אנו משתמשים בספרות כדי לברר את פעילות העברת מידע אשר IS אנליסטים יכולים לקחת על עצמם, ואת תוכן המידע שהם יכולים לשדר כאשר לומדים על משימות ארגוניות של משתמשים וצרכי מידע. השפעת פעילויות תקשורת של אנליסטים על יצירת מידע אמין לגבי צרכי המשתמש, למידה של אנליסטית ותוצאות פרויקט IS נחקרות לאחר מכן באמצעות מקרי בוחן של שני פרויקטים של IS. מניתוח שני המקרים עולה כי אנליסטים המעודדים שימוש בדוגמאות קונקרטיות, בבדיקות ובאימות, ומי שואלים משוב על התהליכים העסקיים של המשתמשים, עשויים להבין טוב יותר את המטלות של המשתמשים, וגם תכנון מערכות אשר עונות טוב יותר על הצרכים של המשתמשים לצרכים מאשר אנליסטים שלא עושים את זה. מלות מפתח: פיתוח IS, יישום IS, פרויקט IS, תקשורת משתמש-אנליסט, למידה של אנליסט IS, מקרה בוחן השפעת תקשורת של אנליסט בפרויקטים IS השפעת תקשורת של אנליסט בפרויקטים IS פיתוח ויישום מערכות מידע (IS) בארגונים ממשיך להיות מאתגר, כאשר כמעט שני שלישים של פרויקטים נתקלים במכשולים או כושלים (Nelson, 2007; Standish Group, 2009). מכיוון שדרישות מידע לא מדויקות או לא מלאות עלולים

קרא עוד »

Job Satisfaction: A Literature Review

שביעות רצון מהעבודה: סקירת ספרות תקציר: הבטחת שביעות רצונם של עובדים היא אחת הבעיות הקשות עימם מתמודדים מנהלים כיום. מחקרים רבים מצביעים על השפעה משמעותית של שביעות רצון על מוטיבציה בעבודה, אשר משפיעה בתמורה על פרודוקטיביות, וגם על הצלחת הארגון כולו. עם זאת, חוקרים ומעסיקים באזורנו (מקדוניה הצפונית) עוד לא הפנימו את החשיבות של שביעות רצון עובדים ולכן יש מעט מדי התייחסות לכך. מילות מפתח: שביעות רצון בעבודה. למרות שהשימוש במונח ‘שביעות רצון מהעבודה’ נפוץ במחקר המדעי והחברתי, אין הסכמה כללית על מה המונח כולל. לפיכך, שביעות הרצון מהעבודה מוגדרת במונחים של אופי ומשמעות העבודה, יציבות בעבודה, צמיחה בקריירה ואיזון בריא בין עבודה לחיים מחוץ לעבודה. עם זאת, רוב המחקרים על תופעת שביעות הרצון מהעבודה נעשים באמצעות שימוש במסגרות תיאורטיות בלבד. אחת המסגרות הללו, שסיפק המחבר רוברט הופוק, מבהירה כי שביעות רצון מהעבודה היא שילוב של משתנים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים הקובעים את רמת שביעות הרצון של העובדים בעבודתם. על פי גישתו של הופוק, למרות ששביעות הרצון מהעבודה מסתמכת על גורמים חיצוניים, כגון עומס העבודה וסביבת מקום העבודה, היא מטבעה מתייחסת לתחושות שיש לעובדים לגבי עבודתם. באופן דומה, ויקטור ה. ורום, פרופסור לבית הספר למנהל עסקים, מגדיר שביעות רצון מהעבודה במונחים של תפקיד העובד. הוא מפרט כי שביעות הרצון מהעבודה קשור להתנהגות העובדים במקום העבודה ולרמת הפרודוקטיביות שהם מראים בעבודתם. בנוסף, המחבר פול א. ספקטור מגדיר שביעות רצון מהעבודה כרגשות שיש לאנשים לגבי ההיבטים השונים של עבודתם. לאדם עשויים להיות רגשות שליליים או רגשות חיוביים לגבי גורמים כגון סביבת העבודה, עומס העבודה, עמיתים לעבודה, מפקחים והכנסה. לפיכך, לדברי ספקטור, שביעות הרצון מהעבודה

קרא עוד »

low interest rates and risk taking evidence from individual investment

שיעורי ריבית נמוכים ולקיחת סיכונים:  ראיות מהחלטות השקעה אישיות   איך שיעורי ריבית נמוכים משפיעים על התנהגות משקיעים? אנו מדגימים כי אנשים המעוניינים ב “השגת תשואה”, הם לוקחי סיכון גדולים יותר כאשר הריביות נמוכות.ע”י שימוש בניסויים רנדומליים של השקעות אשר מחזיקות בפרמיות וסיכונים קבועים, אנו מראים כי שיעורי ריבית נמוכים מובילים להקצאות גבוהות יותר לנכסים בעלי סיכון גבוה באוכלוסיות מגוונות. התנהגות זו לא מוסברת בקלות ע”י תאוריית הבחירה הקונבנציונלית. לכן אנו מציעים ראיות למנגנונים הקשורים לפסיכולוגיה של המשקיע, כולל התייחסות לתלות וחשיבות. אנו גם מציגים תוצאות שהשגנו מנתונים ע”י התבוננות על החלטות השקעה של בתי אב. מאז המשבר הכלכלי העולמי, בנקים מרכזיים במדינות גדולות ומפותחות הציגו שערי ריבית נמוכים היסטורית. נשאלת השאלה האם שיעורי ריבית נמוכים אלו מגבירים את התאבון של המשקיעים ללקיחת סיכונים, תופעה שלרוב מיוחסת כ”השגת תשואה”. לקיחת סיכונים גבוהה יותר יכולה לעזור לכלכלה, אך גם יכולה להציב אתגרים ליציבות הכלכלית. קובעי מדיניות ומשקיעים הדגישו את החשיבות של הגעה לתשואה. חוקרים גם בודקים את “ערוץ לקיחת הסיכונים” של המדיניות הכספית. מה מדרבן את ההשגה של תשואה?   מחקרים אחרונים מעלים תובנות המבוססות על חיכוכים מוסדיים, כולל בעיית הסוכן ומתווכים כספיים של תנאי מימון. מספר של מחקרים גם מספק ראיות אמפיריות שבנקים, קרנות נאמנות, וקרנות פנסיה משקיעים בנכסים בעלי סיכון גבוה יותר כאשר השערים נמוכים. במאמר זה, אנו מציגים ראיות כי השגה של תשואה לא מוגבלת רק למוסדות, אלא היא יכולה להיות מושפעת ע”י העדפות ופסיכולוגיה, ונובעת מהדרך בה אנשים תופסים ומעריכים את ההחזר ושקלול תמורות בעלות סיכון בשיעורי ריבית שונים.ספציפית, אנו מראים שאנשים מציגים העדפה גבוהה יותר לנכסים

קרא עוד »

Negative Emotions of an Entrepreneurial Career – Self-Employment and Regulatory Coping Behaviors

Journal of Business Venturing · March 2011 רגשות שליליים בקריירה היזמית: תעסוקה עצמית והתנהגות של התמודדות רגולטורית תקציר למרות שאנו יודעים הרבה על היחסים בין תעסוקה עצמית לבין ניסיון של רגשות חיוביים כגון תשוקה, התרגשות, אושר, שביעות רצון, יש כמה מחקרים שמראים כי העצמאים עשויים להיות רגישים יותר מעובדים שכירים לגבי רגשות שליליים כגון מתח, פחד מכישלון, בדידות, מתח נפשי, וצער. אנו סוקרים את הספרות על דרישות התפקיד כדי לפתח מודל של רדיפת קריירה להתבסס בנכונותם ויכולותיהם של אנשים להסדיר את הרגשות הללו. באמצעות סקר ארצי של יותר מ 2700 אזרחי ארה”ב אנו מראים כי מעל ומעבר את ההשפעות של רגשות חיוביים, עצמאים חוו פחות רגשות שליליים מאשר אלה המועסקים, תלוי בהתנהגות של התמודדות רגולטורית שלהם. אנו דנים בהשלכות התוצאות על הספרות העוסקת ברגשות היזמות. 1. תקציר מנהלים בספרות מקשרים בין התעסוקה העצמית לבין תוצאות רגשיות חיוביות כגון תשוקה, התרגשות, אושר, זרימה ושביעות רצון. עם זאת, זה אינו בהכרח אומר על הרגשות השליליים שחווים העצמאים. השפעה חיובית ושלילית הם ממדים עצמאיים ואנשים יכולים להרגיש זה וזה בעת ובעונה אחת. עדויות מצביעות על כך שעבודה עצמית יכולה להיות מקור לרגשות שליליים מעבר ל רגשות חיוביים. התעסוקה העצמית קשורה לעיתים קרובות לרמות גבוהות של סיכונים, אי-ודאות בעבודה ובהכנסה, מאמץ נדרש בעבודה, החלטות עצמאיות ואחריות, המניבים רגשות שליליים משמעותיים כגון פחד, חרדה, בדידות ומתיחות נפשית. על בסיס הספרות על דרישות התפקיד ותכונות התפקיד, אנו מפתחים את מודל הרגולציה של הרגשות שליליות תוך רדיפת הקריירה, ומניחים כי עצמאים מקבלים יותר בקלות את ההשלכות הרגשיות השליליות של בחירתם בקריירה ו / או לומדים להתמודד עם ההשלכות

קרא עוד »

Organizational roles and transition to entrepreneurship

תפקידים ארגוניים ומעבר ליזמות הן תפקידו של היחיד בתוך הארגון והן תכונות הארגון יכולות לקדם או לעכב סיכוי לייזמות. ההשפעה על תפקידו של היחיד קשורה גם לכריזמה של מייסד הארגון ותכונות הארגון . יצירתם של ארגונים חדשים הוא הכוח הגורם להתפתחות החברה והתעשיה. ארגונים חדשים מזרזים  הצלחה כלכלית, הצגת טכנולוגיות חדשות והגדרה מחדש של מוצרים ושירותים. ארגונים חדשים יוצרים עבודות חדשות ומאפשרים ניידות חברתית ופריחה כלכלית. כשמשווים בין מחזורי הצלחה כלכלית של ארגונים שונים, מסתכלים על מה שיצר אותו ארגון חדש. וגם על השינויים המבניים שנוצרו . כשחוקרים את היווצרות הארגונים החדשים  יש הבוחנים את הפעולות הייחודיות, היצירתיות של היחיד, של יזמים בתוך הארגון  ויש הבוחנים את רמת המקרו- בדיקת מייזמים שונים בהקשר כלכלי-חברתי. המחקר הנוכחי מכיל מודל שמראה איך התכונות של ארגונים שונים יובילו להשיגים חדשים בארגון וגם  הקשר שלהם לתפקוד היחידים העובדים בארגונים השונים. גם ייזמות קשורה לתכונות  הארגון. ניתן לראות שיזמות משלבת עזיבה של היחיד מארגון אחד לאחר, מאחר שהיחיד יכול לזהות את מאפייני הארגון ולראות האם הארגון ייקדם יזמות. התיאוריה של המאמר היא שאותם גורמים בארגון שמניעים אינדבידואל אחד  ליזמות , יניעו  אחר באופן שונה. הכל תלוי בסוג התפקיד שהיחיד ממלא באירגון. לסיכום המאפיינים של הארגון ותפקיד היחידים בארגון הם אילו שיוצרים ייזמות.

קרא עוד »

Outsourcing and Information Management

מיקור חוץ וניהול מידע – מחקר השוואתי של חברות קטנות וגדולות בצרפת, איטליה ויפן מאמר זה בוחן תהליכי מיקור חוץ בחברות קטנות וגדולות במדינות שונות. תהליכים אלו גברו בכל שלושת המדינות, והנטייה בעשור האחרון הייתה לערב ספקים בשלב פיתוח המוצר. מצאנו כי ככל שהיחסים בין הספקים למשתמשים מתאפיינים בתקשורת הדדית, עיבוד מידע מבוזר וכוח חוזי מאוזן, כך יש תמריץ רב יותר לחולל ידע ולעודד חדשנות באופן אוטונומי. מצד שני, ניתן להסיק מכך כי פגיעה בשיווי המשקל החוזי ובכוח המיקוח של השחקנים השונים עלולה לפגום בניהול המידע ולהזיק לייצור הידע. ב- 30 השנים האחרונות חל גידול בהיקף מיקור החוץ וקבלנות המשנה במדינות המתועשות, ושווקים מאורגנים אנכית הוחלפו בהדרגה על ידי רשת מבוזרת של ספקים. התוצאה היא תלות הדדית גוברת בכל הנוגע למידע ואסטרטגיה. קיימים מספר הסברים לעלייה במיקור החוץ. לחברות גדולות יש עלויות בירוקרטיות גבוהות ועלויות עיבוד מידע, ונראה כי האסטרטגיה הטובה ביותר היא התמקדות ביכולות הליבה והעברת הייצור של פעילויות אחרות. החברות שיישמו אסטרטגיית ניתוק (disintegration) הציגו יעילות רבה יותר ביפן, צרפת ואיטליה. למיקור חוץ וניתוק יש יתרונות נוספים, בעיקר בנוגע לחדשנות מוצרים ותהליכים, ומחקר ופיתוח. בנוגע לארגון הייצור ומבנה השוק, מיקור חוץ פירושו כי החברה מאצילה פונקציות שאינן נכללות ביכולות הליבה שלה לחברה אחרת, המתמחה בהן. התנהלות זו מובילה לחלופה של מידע קנייני בין הספק למשתמש. מטרת המאמר היא להראות כי ככל שהספק נהנה מיותר חופש החלטה אוטונומי, כך משתפרים ביצועי הרשת במונחי חדשנות ויעילות דינאמית. מיקור חוץ בחברות גדולות מודל קבלנות המשנה היפני מבוסס על א-סימטריה בכוח המיקוח בין חברות גדולות במורד הזרם לבין חברות קטנות במעלה הזרם.

קרא עוד »

Perceived Organizational Politics and its Consequences at Workplace

הבנת הפוליטיקה הארגונית והשלכותיה במקום העבודה מילות מפתח: Organizational Politics, Politics , Perceived Politics , Moderators , Political  Behavior, Procedural justice , Distributive justice המילה “פוליטיקה” ידועה ומוכרת מאוד בתקופה המודרנית. המילה מקורה מיוונית מהמילה “POLITICA”, מילה אשר מתייחסת לפעילויות הקשורות לקבלת החלטות בקבוצה, או לאופנים של חלוקת כוח (השפעה) בין אנשים, כגון: התפלגות של משאבים, מעמד וכד’. עפ”י רוב, בפוליטיקה נעשה ניסיון להשתמש במגוון של שיטות, אשר מטרתן לקדם את העמדות הפוליטיות של הפרט בקרב האנשים, או ליצור קשר גומלין עם נתינים אחרים, או ליצור נורמות, חוקים ולהשתמש בכוח. בפוליטיקה, משתמשים במגוון של שיטות, כגון: קידום העמדות הפוליטיות של הפרט בקרב אנשים, מו”מ בין אנשים, יצירת סטנדרטים או חוקים חדשים, שימוש בכוח. על בסיס הניתוח המדעי, המילה “פוליטיקה” מראה בבירור שהגדרת הפוליטיקה הינה לשלוט באמצעות מדיניות פרטנית, או ליצור סוג מסוים של תכנון אסטרטגי, כדי להשיג מטרה פרטנית.  אם מדברים על ההיבט ההודי, אנו מוצאים שהתחלת הפוליטיקה , הינה עתיקה, אפילו מתקופת “RAMAYANA “- (טקסט עתיק הודי אפוס מהסנסקריטיים).  אפילו ב- “MAHABHRATA “- (יצירה אפית ידועה בהודו) . ואפילו “מהטמה גנדי” התייחס לפוליטיקה במובן השלילי של המילה. אולם, זה לא נכון, מפני שלמשמעות החיובית שלה יש משמעות ייחודית משלה. “אריסטו” נחשב מבחינה נרחבת , כאבי הפוליטיקה. הפוליטיקה היא כנראה עתיקה כמו התפתחות התרבות. ידוע שמאז ההתפתחות של האדם,  התרבות התפתחה והאדם פיתח קבוצה ולמד לחיות בה, עפ”י מידה תרבותית.  אולי, מאז, התפיסה של הפוליטיקה גם כן נולדה. האידיאולוגיה הזו הפכה להיות בשלה, כאשר נוצרו ע”י בני האדם ארגונים מוגדרים, בהתבסס עפ”י מטרות עבודתם המגוונת. ארגונים נוצרו לעתים קרובות על

קרא עוד »

Political culture and discrimination in contests

תרבות פוליטית ואפליה בתחרויות החלטות פוליטיות וכלכליות רבות הן תוצאה של תחרויות אסטרטגיות עבור פרס נתון. האופי של תחרויות כאלו נקבע על ידי מתכנן, המונע על ידי שיקולים פוליטיים עם תרבות פוליטית ספציפית. מטרת מאמר זה היא לנתח את ההשפעה של התרבות הפוליטית ושל אי-סימטריה בהערכות על האפליה בין המתחרים. המשקלים המוקצים לרווחת הציבור ולמאמצי המתחרים מייצגים את התרבות הפוליטית, בעוד שהאפליה היא משתנה אנדוגני המאפיין את המנגנון המעניק את הפרס. אנו בוחנים מצבים שבהם ההטיה האופטימאלית של המתכנן היא לטובת המתחרה עם הערכת הפרס הגדולה או הקטנה ביותר, ובודקים את ההשפעות של שינויים בתרבות הפוליטית, ובאי-סימטריה בהערכות, על האפליה המועדפת של המתכנן בין המתחרים. תוך התמקדות בשתי פונקציות ההצלחה בתחרות הנפוצות ביותר (מכרזי הכול-משלמים דטרמיניסטיים ו- CSFs לוגיות) אנו מראים כי מכרז הכול-משלמים הוא תמיד ה- CSF המועדף מנקודת המבט של המתכנן. תוצאה זו מספקת בסיס פוליטי-כלכלי למודלים הנפוצים בספרות העוסקת בתחרויות. הדטרמינציה האנדוגנית של תחרויות קשורה בכל האלמנטים הרלוונטיים של התחרות, כולל הפעולות של המתחרים. אך קיימים אלמנטים מוסדיים הנקבעים על ידי מתכנני התחרויות, כולל הפרס, מערך המתחרים, המבנה של תחרויות מרובות-שלבים, מכסות על לוביזם, ופונקצית ההצלחה של התחרות. מרבית הספרות מתמקדת בבחירת מאפייני המתחרים, מתוך הנחה כי האובייקטיביות של המתכנן תלויה במאמצי המתחרים. מספר קטן בלבד של מחקרים ניסו לבחון את הקשר בין תכנון התחרות לבין פונקציות מטרה כלליות יותר השוקלות גורמים אחרים מלבד מאמצי המתחרים. אפשטיין וניצן, לדוגמא, מצאו כי פונקצית המטרה של המתכנן תהיה תלויה במאמצי המתחרים ובתועלת המצטברת הצפויה שלהם. המשקלים של משתנים אלו מייצגים את התרבות הפוליטית של המתכננים. לעתים קרובות האפליה נשלטת

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.