• 072-3969718
  • office@right4u.co.il
  • מרכז עסקים "לולים" כפר עציון

כניסת מפרסמים

(24/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

לחץ לתוצאות נוספות..

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

Predicting Career Decision-Making Difficulties: The Role of Trait Emotional Intelligence, Positive and Negative Emotions

יולי 9, 2021 אין תגובות

מילות מפתח: אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, קבלת החלטות קריירה, חוסר החלטיות קרייריסטית.   תקציר המחקר הנוכחי בחן את מערכת היחסים בין רגשות חיוביים ושליליים, אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות, וקשיים בקבלת החלטות קריירה. בחנו האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית, שהיא סוג של קושי בקבלת החלטות קריירה, מעל ומעבר לחמשת תכונות האישיות הגדולות. בנוסף בחנו את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות משפיעה על חוסר החלטיות קרייריסטית דרך תפקידם המתווך של רגשות חיוביים ושליליים. נתוני סקר נאספו מדגימות של 600 תלמידי תואר ראשון באוניברסיטה בדרום מערב ארה”ב אשר השלימו שאלונים למדידת אינטליגנציה רגשית, רגשות חיוביים, רגשות שליליים, תכונות אישיות, וחוסר החלטיות קרייריסטית. ניתוחי רגרסיה היררכית רבים הצביעו על כך שאינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות אחראית לחלק יחסי משמעותי בווריאנט חוסר החלטיות קרייריסטי, מה שלא קיבל הסבר הולם על ידי חמשת תכונות האישיות המרכזיות. ניתוח התיווך המקביל גילה שרגשות חיוביים ושליליים תיווכו באופן חלקי את היחסים בין אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות וחוסר החלטיות קרייריסטית. באמצעות המסגרת התיאורטית של פרדריקסון (2001) לגבי רגשות חיוביים, מחקר זה מספק ראיות אמפיריות המסבירות את המנגנון דרכו אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לפרטים להתמודד טוב יותר עם מצבים מאתגרים בחיים. אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות עוזרת לעורר רגשות חיוביים ולהפחית רגשות שליליים ובכך מרחיבה את טווח המחשבות והפעולות הנגישות לפרט שיעזרו לו או לה לתפקד באופן יעיל יותר בהקשר קבלת החלטות קרייריסטיות. נדון כאן גם בהשלכות על ייעוץ קריירה ואפשרויות למחקר נוסף. סיכום המאמר מטרת מחקר זה היא לקבוע האם אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות יכולה לחזות חוסר החלטיות קרייריסטית מעל ומעבר

קרא עוד »

Predictive Validity of a Continuous Alternative to Nominal Subtypes of Attention-Deficit or Hyperactivity Disorder

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

תוקף ניבוי של אלטרנטיבה רציפה לתתי-סוגים נומינליים של הפרעת קשב וריכוז, עבור המהדורה החמישית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות בנג’מין ב. לייהי ואריק ג. ווילקאט שלושה תתי-סוגים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD), המבוססים על מספר תסמינים של קשיי קשב (inattention, I) והיפראקטיביות-אימפולסיביות (hyperactivity-impulsivity, HI), הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות כדי לצמצם את ההטרוגניות של ההפרעה, אך עם הזמן ההגדרות של תתי-הסוגים הללו הוכחו כבלתי יציבות. אלטרנטיבה רציפה לתת-סיווג נומינלי נבחנת כאן דרך מחקר אורך של 129 ילדים עם הפרעת קשב וריכוז בגילאי ארבע עד שש ו-130 ילדים בקבוצת השוואה. ילדים שענו על הקריטריונים לכל תתי-הסוגים בשנה 1 המשיכו להפגין לקות תפקודית גבוהה יותר מאשר הילדים מקבוצת ההשוואה בשנים 2 עד 9. מבין הילדים עם הפרעת קשב וריכוז בשנה 1, תסמינים של קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות חזו באופן שונה צורך בטיפול שצוין על ידי מורים, וכן ציונים בקריאה ובמתמטיקה, לאורך שמונה השנים הבאות בניתוחים מבוקרים. בדומה למחקרים אחרים, ממצאים אלו מעלים אפשרות כי השימוש בהגדרות דיאגנוסטיות המציינות את מספרם של תסמיני קשיי קשב והיפראקטיביות-אימפולסיביות יכול לצמצם את ההטרוגניות ולסייע בהתערבות קלינית, פרוגנוזה ומחקר. הפרעת קשב וריכוז מזוהה לרוב כהפרעה הטרוגנית. מסיבה זו, שלושה תתי-סוגים של ההפרעה הוגדרו במהדורה הרביעית של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (DSM-IV, 1994) בניסיון להבדיל בין תתי-קבוצות הומוגניות יותר של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז. המטרה בתת-סיווג של כל הפרעה נפשית היא לסייע גם לטיפול הקליני וגם למחקר על המקורות, האופי, הפרוגנוזה והטיפול בהפרעה ההטרוגנית. תת-הסיווג של הפרעת קשב וריכוז במדריך היה מבוסס על ראיות המציגות שני ממדים של תסמיני

קרא עוד »

Predictors of Women’s Same-Sex Partner Violence Perpetration

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

מנבאים של אלימות בזוגיות חד מינית של נשים פישוט (אבסטרקט) המחקר הנוכחי קבע מקור משפחתי, מאפייני אישיות ומשתני מערכת יחסים אינטימית כמנבאים לדיווח של נשים (N=209; M=29.5 years) על כל אלימות פיזית כלפי בת זוגן הנוכחית או האחרונה שהייתה להן בשנה האחרונה. משתתפים השלימו בדיקות שבחנו סדרה של משתני מקור משפחתי, אישיות ומערכת יחסים אינטימית. התוצאה של רגרסיה נמוכת-ריבועים (לינארית) גילתה שהזדהות כהטרוסקסואלית (בניגוד לכלסבית), רמות גבוהות יותר של מיזוג ואיחוי במערכת היחסים, יותר חוויות של תחושת קורבנות לאלימות פסיכולוגית ויותר חוויות של מערכות יחסים אלימות בעבר היו קשורים לביצוע יותר סדיר של אלימות כלפי בת הזוג. תוצאות של בדיקת מודלים לגישוש האם הומופוביה מופנמת או דומיננטיותפיוס הם קשורים בצורה עקיפה לביצוע אלימות פיזית, גילתה שהיתוך (כלומר, הילכדות עם בת הזוג) תווך את מערכת היחסים בין הומופוביה מופנמת ואלימות פיזית כלפי בת הזוג. בדומה לכך, היתוך תווך את הקשר בין דומיננטיותפיוס ואלימות כלפי בת הזוג. הממצאים קובעים את החשיבות של מאפייני האישיות ומערכת היחסים בנסיון לניבוי אלימות פיזית במערכות יחסים חד מיניות של נשים. מילות מפתח: נשים של מיניות מיעוט, אלימות זוגית, אלימות של זוג אינטימי, אלימות של בני אותו מין. מנבאים של ביצוע אלימות זוגית במערכת יחסים חד מינית של נשים בסקר האחרון של אלימות של בני זוג אינטימים (National Intimate Partner and Sexual Violence Survey, NISVS), 40.4% מהנשים הלסביות ו56.9% מהנשים הבי-סקסואליות דיווחו לפחות על מקרה אחד של אלימות פיזית מבת זוג אינטימית במהלך חייהן, בהשוואה ל 28.7% של נשים הטרוסקסואליות (וולטרס, צ’ן ובריידינג, 2013). חשוב לציין, בקשר לנשים הטרוסקסואליות אנו יודעים הרבה פחות לגבי הגורמים הקשורים לביצוע

קרא עוד »

Psychological ownership A review and research

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

בעלות פסיכולוגית: סקירה ומחקר שרה דוקינס 1, אמי וואי טיאן 2, אלכסנדר ניומן 3  ואנג’לה מרטין1 1בית הספר הטסמני לעסקים וכלכלה, אוניברסיטת טסמניה, הוברט, טסמניה, אוסטרליה, 2בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת מערב אוסטרליה, אוניברסיטת מערב אוסטרליה, קראולי, אוסטרליה המערבית,אוסטרליה 3המחלקה לניהול, בית הספר למונש לעסקים, אוניברסיטת מונאש, קולפילד מזרח, ויקטוריה, אוסטרליה סיכום מושג הבעלות הפסיכולוגית (PO) משקף מצב בו אנשים מרגישים כאילו היעד של הבעלות (למשל, משרה או ארגון) הם שלהם. בשנים האחרונות חלה התרחבות של מחקרים המקשרים בין הבעלות הפסיכולוגית למגוון עמדות והתנהגויות רצויות של עובדים. עם זאת, היסודות התיאורטיים של המבנה, מדידתו, הגורמים המשפיעים על התפתחותו, ומתי ואיך הוא משפיע על תוצאות הם תחומים להמשך הדיון בספרות. במאמר זה אנו מספקים סקירה עלילתית על ספרות רחבה בתחום הבעלות הפסיכולוגית  במטרה לפתח סדר יום מחקרי המעודד חוקרים למקד הזדמנויות למחקר עתידי. באופן מיוחד, אנו מדגישים את הצורך בהמשך עידון של ההמשגה והמדידה של מושג הבעלות הפסיכולוגית, ופיתוח רשת החוק והחקיקה שלה. בנוסף, אנו קוראים לחקירה רבה יותר של בעלות פסיכולוגית כלפי אובייקטים או מוקדים שונים; בחינת יישומים אפשריים רב-מדדים של מחקר פסיכולוגי; זיהוי תנאי גבול פוטנציאליים של בעלות פסיכולוגית; ובחינת השפעת התרבות והבדלי הפרט על התפתחות והשפעת הבעלות הפסיכולוגית. אנו מציגים גם גישות תיאורטיות חלופיות להבנה ולחקר הבעלות הפסיכולוגית. בכך אנו מספקים מפת דרכים עבור מלומדים כדי לקדם את פיתוח התחום. זכויות יוצרים © 2015 ג’ון וויילי ובניו בע”מ מילות מפתח: בעלות פסיכולוגית; אבות קדמונים; תוצאות; מדידה מבוא עם ההתמקדות בגורמים המקדמים את שימור העובדים, מאמץ שיקולי, ביצועים, חדשנות ורווחתם של העובדים, המיקוד העיקרי במחקר התנהגות ארגונית היה בהבנת

קרא עוד »

Psychological Ownership Theoretical Extensions, Measurement, and Relation to Work Outcomes

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

חליפין חברתי וזהות עצמית ניתן למצוא פן אחד של בחינת שתי צורות יחודיות ועצמאיות, של בעלות פסיכולוגית, במאגר הספרות של החליפין החברתי וזהות עצמית; במיוחד כשמדבור ביחסי מעביד עם ארגונים שמייחד אותם תהפוכות, ושינויים, “בזהותם העצמית” – הדבר מתבטא כאן ביותר קיצוניות מאשר יחסים המבוססים על חיליפין חברתי (בלאו, 1964). ברגע שהמועסקים מרגישים בעלות פסיכולוגית בתוך הארגון, הם מתחילים להיות מעורבים ופעילים חיובית, תוך הרגשה של אחריות ובעלות. בין הארגון והמועסקים, מתנהלים חילופי טרנזקציות, בצורה כזאת שההמשתתפים מרגישים בידיים טובות ובביטחון, שהם בתורם מתחילים להרגיש בבעלות ובתחושה מקבילה של אחריות. ההקשה של תורת החיליפין – של בלאו, 1964 – היא שאנשים צוברים רבחים מקסימליים כתוצאה מפעולות חיליפין עוקבות. כץ וקאהן (1978) דנו בנושא שאת הזהות האישית נחשבת לגורם העיקרי המעורר מוטיבציה פנימית באנשים אשר חורגת מסתם חילופי עסקאות (תשלום תמורת ביצוע). הם מצאו ערך בהתבטאות הזהות העצמית, שמביעה את עצמה במילים/פעולות החשובים לזהותו של האדם ומשמרות ומחזקות את תחושת ה”אני” שלו (כץ וקאהן, 1978, עמ’ 361). כאשר יעדו של הארגון משתלב בתחושת זהות עצמית, זה יכול לעורר התנהגות חיובית בעקבות הרגשה של בעלות פסיכולוגית, אשר איננה מוגבלת לכללים כלשהם. אפשר להחשיב התנהגות כזאת, כיבוטוי האני דרך תחושת הבעלות. אפשר לתמוך עוד יותר בזהות העצמית (המתבטאת דרך תחושת הבעלות) ע”י שימוש במונחים של קביעות והשגת תוצאות רצויות, מעבר לתחום חילופי עסקאות על רקע בעלות פסיכולוגית המתעוררת מקריזמה וטרנספורמציה מנהיגותית. שמיר ועמיתיו (1993), טוענים שהאינדיבידואל המועסק, מזדהה עם הבוס שלו, רק במקרה שערכיו יתאחדו עם ערכי הבוס; בהתבסס על כך, בס וריגין (2006) טוענים שאינדיבידואלים עשויים לבטל את האינטרסים שלהם. כשהזהותו העצמית

קרא עוד »

Psychological ownership, hope, resilience and employee work engagement behaviour among teachers in selected mission schools

נובמבר 25, 2020 אין תגובות

בעלות פסיכולוגית, תקווה, חוסן נפשי והתנהגות עובד שמחויבת לעבודה בקרב מורים בבתי ספר מיסיונרים נבחרים מאת: פאביאן אוגוו ולורנס אמזו תקציר מאז שהאיכות של החינוך בניגריה ממשיכה להידרדר יותר ויותר בסטנדרטים שלה, יש קול צעקה ציבורית מתמשך והצעות לדרכים אפשריות להציל את החינוך הניגרי מהתמוטטות מוחלטת. כתוצאה מכך בתי ספר רבים, בייחוד בתי הספר הציבוריים, עברו טרנספורמציה. רמת המחויבות של המורים הוצעה כאחד מהגורמים שעשויים להיות אחראים להתדרדרות זו בחינוך בניגריה. המחקר הנוכחי אימץ את דגם הסקר החתך רוחבי כדי לחקור האם בעלות פסיכולוגית, תקווה וחוסן נפשי יכולים לנבא התנהגות מחוייבת לעבודה בקרב מורים בבתי ספר מיסיונרים נבחרים. באופן הפוך להשערה ובניגוד למחקרים קודמים, תוצאות הראו שבעלות פסיכולוגית לא ניבאה התנהגות מחויבת לעבודה בקרב מורים, בעוד שתקווה וחוסן נפשי ניבאו באופן מובהק התנהגות מחויבת לעבודה בקרב המורים. השלכות המחקר מצביעות על העובדה שמאחר שבעלות פסיכולוגית נראית כהתנהגות ארגונית חיונית, מנהלים צריכים להתאמץ לבנות תרבות שתקדם בעלות כזו לצורך טובת הארגון. מילות מפתח: בעלות פסיכולוגית, תקווה, חוסן נפשי, מחויבות עובד לעבודה. 1. הקדמה נכון לעכשיו מעט מחקרים (למשל, Avey, Avolio, Crossley & Luthans, 2009; Youssef & Luthans, 2007) בחנו את ההשפעה של בעלות פסיכולוגית, תקווה וחוסן נפשי כהתנהגויות עבודה חיוביות, אבל סקירה מקיפה של ספרות מראה ששאף אחד לא חקר את הקשר בין המשתנים הללו לבין מחויבות לעבודה בקרב מורים בניגריה, בייחוד בבתי ספר שעברו שינוי אדמיניסטרטיבי משמעותי. הוראה וחינוך שזורים זה בזה ולעתים קרובות נתפסים כאבני הבסיס של כל התפתחות משמעותית ומתמשכת. למעשה, חינוך משחק תפקידים שונים עבור אנשים שונים ומדינות שונות. עבור המדינות המפותחות, למעשה, חינוך עשוי להיתפס ככלי לבסיס

קרא עוד »

Psychosocial Therapy and the Environment

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

פרק 8 – טיפול פסיכו-חברתי והסביבה   טיפול פסיכו-חברתי, כפי שהמונח מרמז, משמעותו איננה כזו שבכל סיטואציה אנושית שיש בה חוסר איזון או הפרעה תחייב שינויים פנימיים של יחידים. פעמים רבות הסיטואציה עצמה או התקשורת הבין אישית הן אלה שיש לטפל בהן, להתאים או לשנות אותן. כפי שנידון בפרק 2, ניסיונם של לקוחותיהם של עובדים סוציאליים קליניים מעיד כי בעיות רבות אינן נובעות מפגמים אישיותיים; אלא, הם מצריכים ניתוח שמבוסס על בדיקת ליקויים סביבתיים או סיטואציה-אנושית בלתי מאוזנת. למשל, “חריגה” מסוג כלשהו עשויה להיות תגובה צפויה למבנה אפשרויות בלתי מספק או מחסור במשאבי בסיס אנושיים הכרחיים. אין ספור סוגים של “תחלואות” ((”pathology” עשויות לנבוע מ”מיסטיפיקציה” (“mystification”) או “כפילויות” (“double –binding) בתקשורת (ראו פרק 14 עבור ההגדרות). “התנהגות קיצונית” (“acting out”) יכולה להיות האפשרות היחידה במקום התפטרות או חוסר אונים אל מול מצבים אנושיים בלתי נעימים או מזיקים. ככל שהמערכת הפסיכולוגית שילבה מערכות ותפיסות עולם אקולוגיות (מערכתיות), עובדים סוציאליים קליניים שאימצו את הגישה הזו נעשו מתוחכמים בניסוח של סיטואציות של התנהלות מול לקוחות, וזה תרם להערכות עקביות יותר של הבעיות או מה שיש לשפר בסיטואציה נתונה. כפי שנדגים, הבחנה בין אדם לבין הסביבה היא מלאכותית ונעשית רק על מנת לנתח תוך כדי פירוש מרכיבים שונים במכלול אדם-מצב. פרק זה על טיפול סביבתי מובחן מפרקים אחרים מטעמי נוחות בלבד. עבודה “ישירה” ו”בלתי ישירה” שזורות זו בזו באופן בלתי-נמנע: נדיר שהתערבויות סביבתיות עומדות בפני עצמן. האחראיים על מקרה צריכים לעבוד באופן ישיר מול לקוחותיהם בקבלת החלטות לגבי שינויים חיצוניים. למרות שאנחנו תומכים תמיד בנסיבות שלא מתאימות לבני אנוש והעשרת האיכות הכללית של חייהם

קרא עוד »

Quality of life in Disability studies

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

איכות חיים בלימודי מוגבלות לימודי מוגבלות, כתחום הכולל מחקר, הכשרה וחינוך, הושקו לאחרונה כארגון בהולנד. הארגון הנקרא “לימודי מוגבלות בהולנד” (DSiN) שואף לקדם ולעודד שינוי חברתי באמצעות מחקרים, חינוך, ותמיכה ברשת מידע משולבת. אחד האספקטים החשובים של התפתחות זו הוא רעיון איכות החיים (quality of life, QoL) והיישום שלו בלימודי מוגבלות ומחקרים הנוגעים למוגבלות. ניתן לראות באיכות החיים כעוגן או מסגרת עבור DSiN. מאמר זה מתמקד באופי וביישום של איכות חיים במחקרים ובפרקטיקה של מוגבלות, וב- DSiN בפרט. ראשית נציג תרשים של קונספט איכות החיים מפרספקטיבה בין-לאומית. לאחר מכן, נבחן את היישומים האפשריים של קונספט איכות החיים ב- DSiN יחד עם השלכות לגבי לימודי מוגבלות בהולנד. רקע למרות שהמחקרים בתחום המוגבלות בהולנד התפתחו במשך שנים רבות, ותפסו מקום בולט במחקר ופרקטיקה, הרעיון של ארגון מקיף עם מעמד של דיסציפלינה הוא יחסית חדש. ארגון “לימודי מוגבלות בהולנד” (DSiN) הושק ב- 6 בנובמבר 2009. ה- DSiN שואף לקדם ולעודד שינוי חברתי באמצעות מחקרים, חינוך, ותמיכה ברשת ידע הזמינה לאלו המעורבים בצורה זו או אחרת בתחום המוגבלות. קיימים מספר קונספטים חשובים בתחום החדש של לימודי מוגבלות בהולנד. אחד מהם הוא קונספט איכות החיים (QoL), המשולב בהצהרת השליחות של ה- DSiN באופן הבא: ה- DsiN שואף לתרום ל: – איכות חיים אפקטיבית עבור אנשים עם מוגבלויות, כולל הכוונה-עצמית של בחירותיהם וחייהם; – השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלויות, תוך מיטוב כישרונותיהם, תכונותיהם וחוויית החיים שלהם; – חברה אינקלוסיבית המאפשרת גיוון, מקום והזדמנויות לכל; – מסורת מחקרית והתפתחותית הכולל אנשים עם מוגבלויות (והארגונים שלהם) בשלל תפקידים, בהתאם לאמירה: “שום דבר אודותינו, בלעדינו”. מאמר זה מתמקד

קרא עוד »

Reflective Functioning, Physiological Reactivity, and Overcontrol in Mothers

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

תפקוד רפלקטיבי, ריאקטיביות פיזיולוגית ושליטת יתר אצל אמהות: הקשר לתפקוד רפלקטיבי אצל ילדים בגיל בית ספר Borelli, J. L., Hong, K., Rasmussen, H. F., & Smiley, P. A. תיאורטיקנים טוענים כי תפקוד רפלקטיבי הורי (PRF) מופעל בתגובה לרגשות, ומאפשר תמיכה פוטנציאלית ברגישות ההורים גם כאשר העוררות היא גבוהה. כלומר, כאשר הורים הופכים לריאקטיבים רגשית בעת האינטראקציה עם ילדיהם, אלו המסוגלים להשתמש ב- PRF בכדי להבין את מצבם המנטאלי של ילדיהם יוכלו לעסוק בהורות רגישה יותר, אשר בתורה תוכל לעודד את יכולתם של הילדים להבין את המצב המנטאלי שלהם עצמם. אנו בוחנים תיאוריה זו ובודקים האם, בעת מצב של ריאקטיביות פיזיולוגית, ה- PRF של אמהות גורם לעיכוב של צורה אחת של חוסר רגישות הורית, שליטת יתר (OC), והאם תהליך זה מסוגל לנבא את ה- RF של הילדים. דגימה מגוונת של ילדים בגיל בית ספר (N = 106, Mage = 10.27) השלימו פרדיגמת כישלון מתוקננת בזמן שהאמהות התבקשו לצפות בהם באופן פאסיבי. לאחר החשיפה לסטרסור, האמהות והילדים ענו באופן נפרד על ראיונות הנוגעים למטלה, שלאחר מכן קודדו עבור RF בנוגע למצבם המנטאלי של הילדים. האמהות סיפקו דגימות רוק לפני ואחרי הסטרסור, ולאחר הראיון, כשלאחר מכן הדגימות נבחנו עבור ריאקטיביות קורטיזול; ההתנהגות האימהית במהלך מטלת הסטרסור קודדה עבור OC. בקרב האימהות עם רמות גבוהות של RF, עליות גבוהות יותר בקורטיזול נמצאו קשורות בהפגנה גבוהה יותר של OC, בעוד שבקרב אימהות עם רמות גבוהות של PRF, ריאקטיביות קורטיזול גבוהה יותר נמצאה קשורה בהתנהגויות מעטות יותר של OC. עבור אימהות עם PRF נמוך, ריאקטיביות גבוהה יותר ו- OC ניבאו PRF נמוך יותר אצל הילדים בנוגע לחוויות

קרא עוד »

Relationships Among Teachers’ Use of Mental State Verbs and Children’s Vocabulary Growth

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

קשרים בין שימוש של מורים בפעלים מנטליים לבין גידול באוצר המילים של ילדים מאת: אריקה מ. בארנס ודייויד ק. דיקינסון תקציר ממצאי מחקר: פעלים מנטליים (MSV), מרכיב בשפה אורינית ואקדמית, עשויים לסייע בצמיחת אוצר מילים, שכן הם קשורים למודעות מטא-קוגניטיבית ומטא-בלשנית (מטא לינגוויסטית) כמו גם לדיבור לא מהוקשר, שלכולם נמצא קשר עם צמיחה/גידול באוצר מילים. במחקר זה, בחנו את השימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית וקריאת ספרים בכיתות הד סטארט (N=49 ) כדי לקבוע את שכיחות השימוש של מורים ב- MSV. ביקשנו לקבוע האם יש קשר בין שימוש של מורים ב- MSV לבין ציוני ילדים באוצר מילים הבעתי או תפיסתי במהלך שנה אחת של גן חובה (pre school). תוצאות ממודל לינארי היררכי חשפו ששימוש של מורים ב- MSV בהדרכת תוכן קבוצתית קשורה באופן חיובי לתוצאות אוצר מילים תפיסתי בסוף השנה, אך לא הבעתי. לא התגלו קשרים מובהקים עבור קריאת ספרים. קשרים חיוביים בין MSV שבהם הילד היה מושא הפועל לבין אוצר המילים התפיסתי של הילדים נמצאו, מה שמצביע על פוטנציאל לאפקט פיגומים. פרקטיקה או מדיניות: התוצאות מראות שמורים צריכים לשקול הכללת MSV בהדרכת תוכן עשיר שלהם ולספק תמיכה באמצעות הצבת הילד כמושא הפועל. השלכות הדרכתיות נוספות נדרשות. התנסויות שפה עשירות ובאיכות גבוהה בכיתות גן חובה נמצאו קשורות להצלחה אקדמית מאוחרת יותר (רשת המחקר של המוסד הלאומי לבריאות והתפתחות אנושית מוקדמת בטיפול בילד, 2005; Storch & Whitehurst, 2002) ולגידול באוצר מילים (Barnes & Dickinson, 2017a; Barnes, Dickinson & Grifenhagen, 2017; Dickinson & Porche, 2011). למרות שרבות ידוע על הקשר בין אינפוט לינגוויסטי הורי לבין צמיחת אוצר מילים, פחות ידוע

קרא עוד »

Relationships between writing motivation, writing activity, and writing performance effects of grade, sex, and ability

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

G. A. Troia et al. קשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה וביצועי כתיבה: השפעות של כיתה, מגדר, ויכולת תקציר מדגם נוחות של 618 ילדים ונוערים בכיתות ד’-י ‘, למעט כיתה ח’, התבקשו להשלים סולם מוטיבציה וכתיבה ולספק מדגם כתיבה נרטיבית מתוזמן כדי לאפשר בחינה של הקשרים בין מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה, ביצועי כתיבה, ותכונות התלמיד של כיתה, מדגר, ושיקול דעת המורה ביכולת הכתיבה. תלמידות בנות ותלמידים מבוגרים יותר כתבו סיפורים בדיוניים טובים יותר מבחינת האיכות, וכך גם תלמידים עם רמת יכולת כתיבה גבוהה יותר על סמך שיפוט המורים. ביחס לפעילות הכתיבה דווח על כתיבה תכופה יותר בבית הספר ומחוצה לו על ידי בנות, סופרים טובים יותר, ותלמידים צעירים יותר. בניתוח נתיבים, כיתה ומגדר השפיעו ישירות על פעילות הכתיבה, בעוד שמגדר, שיקול הדעת של המורה ביכולת הכתיבה ופעילות הכתיבה השפיעו ישירות על כמה היבטים של מוטיבציה לכתיבה. בסך הכל, שיקול הדעת של המורה לגבי יכולת הכתיבה, דרגת כיתה ואמונות מוטיבציה כל אחד הפעיל השפעה חיובית ישירה על איכות הסיפור, ואילו מטרות הביצועים הפעילו השפעה שלילית ישירה על איכות. מילות מפתח מוטיבציה לכתיבה, פעילות כתיבה, כתיבה נרטיבית העובדה כי מוטיבציה ממלאת תפקיד בולט בפיתוח וביצוע כתיבה, מוכרת ברוב המודלים העכשוויים לכתיבה (למשל, Hayes, 1996; Zimmerman & Risemberg, 1997). לעיתים קרובות משימות כתיבה קשות מטבעם עבור הכותב מכיוון שהן מביאים לתהליכים רבים פסיכו-לינגוויסטיים ברמה נמוכה וגבוהה הנמצאים בתוך מצב מוטיבציה דינאמי. מכיוון שכתיבה היא פעילות הדורשת מאמץ יחסית גבוה, תפיסת מוטיבציה חיובית עשויה להיות קשה להשגה (למשל, Hidi & Anderson, 1992). האופן בו מחברים מניעים את עצמם שונה באופן נרחב, אך יש להניח שמוטיבציה

קרא עוד »

Resilience Training Program Reduces Physiological and Psychological Stress in Police Officers

נובמבר 26, 2020 אין תגובות

תקציר המחקר מציע שעבודת המשטרה הינה בקרב המקצועות הכי מלחיצים בעולם וקציני משטרה בדרך כלל סובלים ממגוון השפעות וסימפטומים פיזיים, פסיכולוגיים, והתנהגותיים. קצינים שעובדים תחת מתח חמור  או כרוני, הינם בסבירות גבוהה להיות ביתר-סיכון לטעות, לתאונות, לתגובתיות-יתר שמעמידים בסכנה את הביצוע שלהם, מסכנים ביטחון ציבורי, ומציבים עלויות באחריות משמעותית לארגון. לפיכך, מחקר זה חקר את הטבע ואת דרגת הפעלת הפיזיולוגיה שקצינים חווים טיפוסית בעבודתם, והשפעת החוסן הנפשי העקבי ויתרונו והגברת ביצועי אימונים על קבוצת קציני משטרה ממחוז סנטה-קלרה, בקליפורניה. תחומים שהוערכו כללו חיוניות, רווחה רגשית, התמודדות עם מתח ומיומנויות תוך-אישיות, ביצועי עבודה, יעילות ואקלים מקום-העבודה, מערכות יחסים משפחתיות, וכיול מחדש פיזיולוגי, המובילים לגורמי מתח חמורים. מדידות פיזיולוגיות התקבלו כדי לקבוע את השפעת נוזלי כלי דם ולב בזמן-אמת על מצבים מלחיצים באופן קריטי שעמם הם נפגשים בשיחות טלפוניות משטרתיות מדומות, באמיתות גבוהה, המשמשות לאימונים משטרתיים וכדי לזהות קצינים בסיכון עולה לאתגרים בריאותיים עתידיים. אימוני הקצינים לבניית חוסן נפשי שיפרו את יכולתם לזהות ולווסת-עצמם- את תגובותיהם  לגורמי מתח גם בעבודה וגם בהקשרים אישיים. קצינים שחוו הפחתה במתח, רגשות שליליים, דיכאון, ועלייה בשלווה פנימית וחיוניות כשהושוו לקבוצת ביקורת. שיפורים במערכות יחסים משפחתיות, תקשורת ושיתוף פעולה יעילים יותר בתוך צוותי עבודה וביצועי עבודה מוגברים גם כן נרשמו. מדידות קצב לב ולחץ דם שנלקחו במהלך תרחישי שיחות טלפון מדומות, הראו נסיבות מותחות באופן חמור שהם פגשו באופן טיפוסי בעבודה, שתוצאתן בהפעלה פיזיולוגית ברמה ענקית, שממנה נלקח זמן בולט להחלים. הערכת מערכת העצבים האוטונומית מבוססת על אנליזת (ניתוח נתונים) שונות קצב הלב (Heart Rate Variability – HRV) ורישומים של 24 שעות אלקטרוקרדיוגרמה (רשמת לב חשמלית אק”ג- ECG)

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

 מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023  אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.
לחץ כאן