(25/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים בפסיכולוגיה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

The role of developmental relationships in the transition to entrepreneurship

תפקיד התפתחות קשרים במעבר ליזמות מחקר איכותי ותוכנית למחקר עתידי (2011) בשנת 2010, 110 מיליון אנשים ברחבי העולם הקימו עסק באופן פעיל ו 140מיליון ניהלו עסק שהם הקימו לפני פחות מארבע שנים (Kelley et al., 2011). בבריטניה, בהקשר של מחקר זה, מוערך כי 6.4 אחוזים מאוכלוסיית העובדים במדינה, עוסקים בפעילות המכוונת לקראת פתיחת עסק חדש (Kelley et al., 2011). מספר גדל והולך של גברים ונשים ברחבי העולם בוחרים לצאת ממרוץ העכברוש הארגוני ולהקים עסק משלהם, עם העיתונות העממית אשר באופן שוטף מפרסמת את העסקים החדשים המוצלחים (e.g. Bloomberg BusinessWeek, 2010; Maitland, 2006). מחקר אקדמי בחן גם את התהליך שבו אנשים עובדים עבור תקופת זמן בתוך הארגון לפני היציאה כדי להתחיל את החברה שלהם (e.g. Carrolland Mosakowski, 1987; Mainiero and Sullivan, 2006). תוך כדי עבודה בתוך גבולות של תאגיד, אנשים אלה לומדים מיומנויות בעלות ערך ומפתחים רשתות חברתיות שעשויות לתרום ליכולתן להתחיל ולהצליח ביזמות (Enher et al., 2002a, Terjesen, 2005). מגמה זו ההולכת וגדלה של המעבר מעבודה בתוך גבולות חברה ליזמות מתועד טוב עבור גברים (Dobrev and Barnett, 2005, Higgins, 2004, Ibarra, 2003) ונשים (למשל בוטנר ומור, 1997, מאלון וכהן, 2001, מור, 2000). מספר של מחקרים בחנו גם כיצד הממשלות מעודדות את צמיחתן של עסקים קטנים, כולל נתינת חסות לתוכניות חונכות (ביסק,2002). למרות השימוש של תוכניות ממשלתיות כגון נתינת חסות לתוכניות חונכות ולמרות הצמיחה של מחקר יזמות בכלל (Acs and Audretsch, 2009), באופן מפתיע מחקר אקדמי קטן הושלם על חונכות של יזמים. מטרת המחקר היא כפולה. ראשית, מחקר זה בוחן את תת מחקר בנושא של חונכות של אנשים המתחילים מיזם חדש.

קרא עוד »

The Smart Way to Respond to Negative Emotions at Work

מנהלים רבים מנסים להתעלם מהגילוי של רגשות שליליים במקום העבודה שלהם- טקטיקה אשר יכולה להגביר רגשות אלו ולעלות לארגון כסף רב. בנוסף, אם יעשו ההפך, יגיבו בחוכמה על רגשות שליליים של עובדיהם, אלו יכולים לספק להם משוב חשוב להמשך. מילות מפתח: רגשות שליליים במקום העבודה, התמודדות עם רגשות שליליים, יחסי עובד-מנהל. אודות מאמר זה: מאמר זה נכתב בעקבות מספר מחקרים על רגשות שליליים בעבודה, אותם ביצע המחבר יחד עם שותפים שונים. הוא חקר נושא זה במשך יותר משני עשורים על מנת להבין כיצד מנהלים מתמודדים עם “הצד האפל” של רגשות שליליים במקום העבודה. הוא דלה את המידע מאירועים משבריים בארגונים ומאינטראקציות לא מקצועיות בין העובדים. המחבר ושותפיו אספו נתונים, באמצעות סקר, מאלפי עובדים בכל הרמות הארגוניות והעמיקו את הבנתם בעזרת מאות של ראיונות, סקרים וקבוצות מיקוד עם עובדים מנהלים ובכירים בארגון. מאמר זה מבוסס על מחקר מתמשך ומגוון, להבנת ניהול משברים במקום העבודה. המחקר אותו הוא סוקר במאמר זה, הינו בהשתתפות פעילה של יותר מ-350 מנהלים ומנהלים בכירים, ביותר מ-200 ארגונים ב32 מדינות שונות. המאמר: בלתי אפשרי להגביל הצפה של רגשות שליליים במקום העבודה, כיוון ואף ארגון אינו חף מטעויות ומבעיות. ישנן סיבות מגוונות לרגשות שליליים בעבודה- שחיקה, יחסי מנהלים- עובדים, גידול בדרישות התפקיד, שינויים וחידושים מהירים.  סיבות אלו תמיד מעלות רגשות שליליים, אך ברוב הארגונים רגשות אלו מוסטים הצידה ויתרה מכך, נחשבים טאבו. לרוע המזל, להתעלם מתופעה זו זה לא יעיל, ויש לגייס אומץ לא להירתע מרגשות אלו ואף לפתח תגובות יעילות לנושא. בנוסף, רגשות שליליים יכולים לספק משוב אשר מרחיב את החשיבה ומשנה את הפרספקטיבה של הארגון כולו.

קרא עוד »

Theory of mind in children with attention deficit

תפיסת התודעה אצל ילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית לעומת ילדים בריאים .Saeedi M. T., Noorazar S. G., Bafandeh H., Taheri M., & Taheri S מילות מפתח: ליקוי קשב; הפרעה היפראקטיבית; תפיסת התודעה, קוגניציה חברתית; רגישות חברתית;     תקציר: ילדים בעלי הפרעת קשב היפראקטיבית (ADHD) סובלים מליקויים חמורים בכישורים חברתיים ומבעיות בקשר עם קבוצת השווים. מטרתו של מחקר זה היא להשוות בין תפיסת התודעה (ToM) אצל ילדים בעלי ADHD ללא התנסות בתרופות ובסמים לבין בני גילם שאינם סובלים מהפרעות פסיכיאטריות. שיטת המחקר: מחקר החתך נערך במרפאה הפסיכיאטרית לילדים ולמתבגרים באוני’ למדעי הרפואה בטבריז שבטהראן. בקבוצת הניסוי היו ילדים ומתבגרים (בנים) שאובחנו כבעלי ADHD, ובקב’ הביקורת היו באותו גיל ובאותה רמת משכל (IQ) של ילדים בריאים. רשימת הפרעות ריגושיות וסכיזופרניה לכל החיים אצל ילדים (K-SADS-PL) ורשימת תסמיני ילדים-4 (CSI-4), והגרסה המעודכנת של מדדי קונר לדירוג הורים (CPRS) שימשו למדידת הפרעות פסיכיאטריות ומבחני סלי-אן לגלוי אמונות שווא. מבחני קריאת התודעה בעיניים (לילדים) שימשו לבדיקת תפיסת התודעה. התוצאות:  30 ילדים משתי הקבוצות השלימו את כל המבחנים. מחצית מהילדים בעלי  ADHD  לא נתנו את התשובות הצפויות במבחני סאלי-אן, במידה משמעותית פחות מבקב’ הביקורת. הם גם הפגינו הצלחה קטנה במידה משמעותית במבחני קריאת התודעה בעיניים. לא היה מתאם בין חומרת ה-ADHD לבין ההצלחה במבחני קריאת התודעה בעיניים. מסקנות: ילדים בעלי ADHD סובלים מליקוי בתפיסת התודעה בתחומי הקוגניציה החברתית והרגישות החברתית בהשוואה לחברי קב’ הביקורת באותו גיל ובאותה רמת משכל. הקדמה ילדים הסובלים מהפרעת קשב היפראקטיבית (ADHD)1 מצויים במצב היפראקטיבי בדרגה גבוהה יותר מזאת של ילדים אחרים בני אותו גיל, מתקשים להשלים את משימותיהם וסובלים ממחסור בבקרה עצמית

קרא עוד »

Tip-of-the-tongue in a second language: The effects of brief first-language exposure and long-term use

שפה שנייה על קצה הלשון : ההשפעות של חשיפה מהירה אל שפה והשימוש בה בטווח הארוך תקציר: לדוברים דו-לשוניים יש יתרון לשוני מובהק מאשר לדוברים חד-לשוניים. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו בהבדלים בחוויית השפה לזמן ארוך בין שתי הקבוצות, המחקר הנוכחי בוחן את ההשערה שגם גורמים ארוכי טווח וגם גורמי הקשר חולפים מווסתים את שיעורי ה-[1]TOT. דוברי רוסית-עברית אשר רכשו את השפה העברית בין הגילאים חמש עד אחד עשרה הושוו עם דוברי עברית ילידים במשימה בה צריך להתאים שם בעברית לתמונה שהוצגה בפניהם, לפני ואחרי צפייה בסרט ברוסית. גם הניסיון לטווח הקצר (המשימה לפני ואחרי הצפייה) וגם הניסיון בשפה לטווח הארוך גרמו לשינויים ב-TOT: הדוברים הדו-לשוניים שרכשו את השפה בגיל מתקדם הציגו שיעורי TOT גבוהים משמעותית מדוברים אשר מדברים עברית מגיל צעיר, שתוצאותיהם היו כמעט זהות עם אלו של דוברי עברית ילידים. מבחינה ביקורתית, בעקבות הצפייה בסרט ברוסית, דוברים דו לשוניים אכן נבדלו מהדוברים הילידים של השפה הנבדקת (עברית). לכן, חשיפה לשפה שאינה נבדקה (רוסית) יצרה אפקט הפרעה גלובאלי בין-לשוני, שאינו ספציפי למקרה בודד. הממצאים מבליטים את הטבע הדינמי של המערכת הדו-לשונית שבו השימוש בשפה לטווח הקצר והארוך משפיע על רמת הביצועים של דוברים דו-לשוניים. מבוא אחד מהגורמים המתסכלים ביותר שדוברים דו-לשוניים חווים במהלך הפקת שפה הוא ההימצאות במצב שנקרא “על קצה הלשון”[2], שפירושו קושי זמני בשחזור מילים מאחת השפות אותן הם מדברים. באופן מעניין, תקריות TOT אינן בלעדיות רק עבור דו-לשוניים, אך דו-לשוניים מציגים שיעורי TOT גבוהים יותר מאשר דוברים חד-לשוניים. המחקר אשר בדק TOT של דוברים דו-לשוניים התמקד תחילה בהבדלים כללים הנובעים מניסיון בשפה לטווח ארוך בין דוברים דו-לשוניים לחד-לשוניים.

קרא עוד »

Towards a multilevel approach of employee well-bein

לקראת גישה רב-שכבתית של רווחת העובדים בפרשנות זו, אני מגיב לאיליאס, אה ופלוט (מודלים תוך-אישיים של רווחת העובדים: מה למדנו ולאן אנחנו הולכים מכאן?, כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית, בעיתונות) הקוראים לתיאוריה המבדילה בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. אני משתמש בתיאוריית דרישות העבודה–משאבים כדי להמחיש כיצד אנו עשויים להשתלב בתוך ובין גישות אנשים וממצאים כדי לעצב מודל כללי רב שכבתי של רווחת העובדים. נקודת המבט שלי מתבססת על איליאס ואח’ וממצאים עדכניים של מחקר המשלב “תכונות” יציבות יחסית עם מצבים משתנים של רווחת העובדים. לפרשנות שלי יש שלוש מטרות: (1) לתת תובנה נוספת על הבדלים אפשריים בין משתנים ברמות שונות של ניתוח; (2) להשתמש במחקר כדי להראות כיצד תכונות ורמות מצב של (מנבאים של) רווחת העובדים עשויות להגיב; (3) להציע מודל רב שכבתי שעשוי לעורר מחקר עתידי בנושא. מילות מפתח: אירועים רגשיים; לימודי יומן; רווחת העובדים; תיאוריית דרישות העבודה–משאבים; מעורבות בעבודה. רווחת העובדים היא אחד מתחומי המחקר הפופולריים ביותר בקרב פסיכולוגים ארגוניים. סממני רווחה כגון שביעות רצון בעבודה, שחיקה, מעורבות בעבודה ורגש חיובי/שלילי נחקרו במשך מספר עשורים – בין אם כמשתני תוצאות, או כמתווכים חשובים בין תנאי עבודה/אישיות וביצועי עבודה. המאמר של איליאס ועמיתיו שפורסם בגיליון זה של כתב העת האירופי לעבודה ופסיכולוגיה ארגונית הוא תרומה מעוררת השראה לתחום מחקר זה. זוהי קריאה מתוזמנת היטב לתיאוריות ומחקר המבדילים בין תכונות לבין מצבים של רווחת העובדים. איליאס, אה ופלוט (בעיתונות) טוענים כי הרוב המכריע של המחקר בחן הבדלים בין אינדיבידואלים ברווחת העובדים, אם כי מחקר כזה מגביל מכיוון שהוא מתעלם משינוי בתוך הפרט במצבי רווחה. למאמר יש הרבה

קרא עוד »

Understanding Organisational Ability and Self-Regulation in Children with Developmental Coordination Disorder

הבנת יכולת ההתארגנות והויסות העצמי אצל ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה – מאת דידו גרין וסאלי פיין מילות מפתח: Participation; DCD; Emotional regulation; Coordination; Children; Psychosocial. תַקצִיר מאמר זה בוחן קוהרנטיות פיזית ורגשית אצל צעירים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD). באופן ספציפי, נחקרת מערכת היחסים בין תפקוד מוטורי ולא מוטורי/ביצועי אצל ילדים עם DCD לבין ההשפעות שלהם על התפקוד הפסיכו-סוציאלי . מאמר זה משלב את החוויות המדווחות הסובייקטיביות של צעירים עם DCD עם מדידות וממצאים אובייקטיביים ממחקרי הדמיה עצבית. לסיכום התחשבות בקשר בין האדם, הפעילות והסביבה, (בין אם אלו גורמים פיזיים, חברתיים, גישתיים או וירטואליים) יהיו בסיסיים להבנתנו את המנגנונים העומדים בבסיס סוגיות ארגוניות ורגשיות המוצגות ב-DCD. שילוב חוויות של צעירים עם ראיות מחקריות יהיה חיוני לשיפור התוצאות עבור אנשים צעירים עם DCD בתרגול קליני. מבוא ילדים עם קשיי תנועה המשפיעים על מיומנויות תפקודיות, במיוחד פעילויות והשתתפות המערבות כישורים מוטוריים, מסווגים כבעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) כאשר לא ניתן לייחס קשיים אלו לגיל, מוגבלות שכלית, ניסיון או הפרעה נוירולוגית מוכרת. האבחנה של DCD הופיעה לאחר תוויות קודמות, שחלקן נכללו תחת מונח כולל זה על מנת לכלול מושגים של למידה מוטורית, זיכרון מוטורי ותכנון מוטורי. בנוגע למושגים אלה, המונחים דיספרקסיה או דיספרקסיה התפתחותית שימשו לפעמים כמילים נרדפות ל-DCD על מנת לתפוש את תופעת ה’ארגון של התנועה’ – הכולל תהליך של גיבוש רעיונות, תכנון מוטורי וביצוע תנועה אשר ניתן לראות ב-DCD. לאחרונה המונח “דיספרקסיה” הפך להיות קשור להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות, במיוחד הפרעות בספקטרום האוטיסטי, וקשור לייצור מחוות. למרות שהקונצנזוס הבינלאומי הוא לא להשתמש במונח זה עבור אנשים עם DCD משום שהם לא

קרא עוד »

Use of contraception among US women reporting postpartum depressive symptoms, pregnancy risk assessment monitoring system

שימוש באמצעי מניעה בקרב נשים בארצות הברית המדווחות על סימפטומים של דיכאון לאחר לידה, פרויקט בקרת סיכוני הריון תקציר מטרה: ביקשנו לקבוע את שכיחות השימוש באמצעי מניעה לאחר לידה בקרב נשים עם סימפטומים של דיכאון לאחר לידה (PDS), ולבחון את הקשר בין PDS לבין שיטת המניעה. שיטת המחקר: הערכנו נתונים מ- 16,357 נשים לאחר לידה שלקחו חלק בפרויקט בקרת סיכונים בזמן הריון (PRAMS), בשנים 2009-2011. ה- PDS הוגדר כתוצאה מצטברת של ≥ 10 בשלוש שאלות לגבי דיכאון, ייאוש, ואיטיות פיזית. אמצעי המניעה סווגו בתור קבועים, אמצעי מניעה הפיכים ארוכי-טווח (LARC), הורמונאליים תלויי-משתמש, ולא-הורמונאליים תלויי-משתמש. השתמשנו במודלים של רגרסיה לוגיסטית בכדי להשוות בין השיטות והשימוש באמצעי מניעה לאחר לידה לבין מצב ה- PDS. תוצאות: בסך הכול, 12.3% מהנשים עם לידת חי שהתרחשה לאחרונה דיווחו על PDS. חלק גדול מהנשים עם PDS (69.4%) וללא PDS (76.1%) השתמשו באמצעי מניעה תלויי-משתמש או לא השתמשו כלל באמצעי מניעה. לא נמצא קשר בין PDS לבין שימוש באמצעי מניעה כלשהו לאחר הלידה (aPR = 1.00, 95% CI 0.98-1.03) (יחס שכיחות מתוקנן – aPR) או אמצעי מניעה קבוע (aPR = 1.05, 95% CI 0.88-1.27). השימוש ב- LARC היה גבוה, אך לא באופן מובהק, בקרב נשים עם PDS בהשוואה לנשים ללא סימפטומים אלו (aPR = 1.16, 95% CI 1.00-1.34). מסקנות: חלק גדול מהנשים עם PDS וללא PDS השתמשו באמצעי מניעה תלויי-משתמש או לא השתמשו כלל באמצעי מניעה. מכיוון שדיכאון עשוי להיות קשור לשימוש שגוי בשיטות תלויות-משתמש, רצוי לייעץ לנשים לגבי האופן האפקטיבי בו יש להשתמש בשיטות אלו, ולגבי האפקטיביות של שיטות שאינן תלויות-משתמש. השלכות: חלק גדול מהנשים הסובלות

קרא עוד »

‎What Makes Good Teachers Good A Cross-Case Analysis of the Connection Between Teacher Effectiveness and Student Achievement

מה גורם למורים להיות טובים? הקשר בין יעילות מורים והישגיות של תלמידים. השאלה מה מכילה הוראה יעילה נחקרה במשך עשרות שנים. אולם, שינויים באסטרטגית הערכה, הזמינות של שיטות סטטיסטיות חדשות וגישה למאגרי מידע גדולים לגבי הישגיות תלמידים וכמו כן, היכולת לתמרן בנתונים הללו, ראויים לביקורת זהירה בשאלה כיצד מזהים מורים יעילים וכיצד בוחנים את עבודתם. הבנה טובה יותר לגבי יעילות המורים יש השלכות משמעותיות לגבי קבלת החלטות ביחס להכנה, גיוס, פיתוח תכניות הכשרה מקצועיות והערכת מורים. אם מנהלן שואף להעסיק מורה יעיל, או לפחות מורים מבטיחים, לדוגמא, הוא/היא צריכים להבין מה מאפיין את המורים הללו. לאחרונה, אנשי חינוך החלו להדגיש את החשיבות של הקשר בין יעילות מורים להיבטים מסוימים של השכלת המורה והסגל המנהלי בבית הספר, כולל, איכות החינוך לכל התלמידים ושיפור הביצוע בבית הספר.  המחקר הזה בוחן את ההשפעה של מורים פרטניים יש לגבי הישגי התלמידים. בשימוש הישגים בלמידה מעמיקה, המחקר בדק כיצד מורים יעילים (כלומר, מורים אשר תלמידיהם השיגו צמיחה לימודית גבוהה) בשונה ממורים פחות יעילים (כלומר, מורים אשר תלמידיהם התנסו בצמיחה לימודית פחותה יותר ) בשנה בודדה. הבדלים בכיתות בין מורים יעילים ומורים פחות יעילים נבחנו במונחים של התנהגות ההוראה שלהם והתנהגות התלמידים בכיתה. המטרות של המחקר היו כדלקמן:  (1). לבחון את ההשפעה שהיו למורים על הלמידה של התלמידים ואז, (2). לבחון את דרכי ההוראה וההתנהגויות של מורים יעילים, בניסיון לטפל בשאלות המהותיות הללו, החוקרים התעמקו במחקר בין שני שלבים, כדלקמן: (1) שלב 1: באיזו מידה יש למורים השפעה  חיובית על הישגי התלמידים . (2) שלב שני. כיצד דרכי ההוראה וההתנהגויות שונים בין מורים יעילים ומורים פחות

קרא עוד »

When father is not there: the absence of the father as a generating factor of violence

“כשאבא לא שם”: היעדר האב כמקור גורם לאלימות Keywords: child development, missing father, good-enough parenting, maternal depression “איפה אבא?” כאשר חוסר נחת זה מוחדר אל נפש הילד, משתכנת בה אווירה של צורך בלתי-מסופק. התייחסות לוקה של האב, הן פיזית והן נפשית, משפיעה עמוקות על העובר והאם. ישנם מספר גורמים המשחקים חלק בסיטואציה הזו: התנסויות מתקופת הילדות, התנסויות העבר של האב וההתייחסות הלוקה כלפיו. היעדר (פיזי ונפשי) של האב, או נוכחותו האגרסיבית, נושאים עימם שפה של אלימות והרס, “אלימות מייצרת אלימות.” מה היא הפונקציה של שחקן הזה בחיי אדם?  שני ההורים “מדליקים את להבת החיים”, שניהם אחראים על חיי הצאצאים, ועל שניהם להכיר בפונקציה המתייחסת למושאי ההורות הלא-מודעים שלהם. תינוק הגדל בסביבה מטפחת יפתח תחושת ביטחון ואמון, מה שמשפיע על ההתפתחות הפיזית והאינטלקטואלית; מה עוד, שהתפתחות בסביבה מטפחת מובילה למשפחה גרעינית עצמאית, אופטימית ומטיבה. הטמעת הילד בקהילה גם היא תהיה נטולת חשדות ובסופו של דבר תוביל להטמעה חיובית ואדפטיבית. באופן זה, הקהילה תיקח חסות על חבריה ותספק את תנאי ה”אמהות טובה מספיק” עבור חבריה. שלושה מחקרים קליניים של היעדר האב ידגימו את המצב הדרמטי של נטישת אימהות וילדיהן. הקדמה מעורבות יומיומית של האב בגידול הילדים מטפחת לקיחת אחריות בגרעין המשפחתי. במדינות אירופאיות וצפון אמריקאיות בהרבה משפחותה אבות משתתפים באופן פעיל בגידול הילדים. אבות משחקים תפקיד בהתפתחות הנטייה המינית של הילדים, בהתפתחות הזהות המינית ובהתפתחות גישות אבהיות. לעומת זאת, במדינות דרום-אמריקאיות, השתתפות האב בגידול הילדים לא כל כך ברורה, ואת זאת ניתן לחקור מהיבטים שונים. המחקר שלי מתמקד בהיעדר מעורבות אבהית, במיוחד היעדר האב, כצורה של אלימות אשר בתורה תומכת ומעודדת עוד

קרא עוד »

when intimate partner violence meets same sex couples a review of same sex intimate partner

כשאלימות של בן זוג אינטימי פוגשת זוגות מאותו מין: סקירה של אלימות של בן זוג אינטימי מאותו המין במהלך העשורים האחרונים נבדקו ונחקרו הגורמים וההתערבות באלימות בין בני זוג אינטימיים (IPV). מאמר זה מציג סקירה עלילתית על IPV המתרחשת אצל זוגות חד מיניים, כלומר IPV מאותו מין (SSIPV). למרות המיתוס לפיו IPV הוא נושא בלעדי במערכות יחסים הטרוסקסואליות, מחקרים רבים חשפו את קיומה של IPV בקרב זוגות לסביים והומואים, ושכיחותה דומה (Turell, 2000) וגבוה מזה של זוגות הטרוסקסואלים (Messinger, 2011; Kelley et al.2012). בעוד שנמצאו קווי דמיון בין IPV הטרוסקסואלים ולסביות, הומואים וביסקסואלים (להט”ב), תכונות ודינמיקה ייחודיות היו קיימות ב-LGB IPV. תכונות כאלה קשורות בעיקר לזיהוי וטיפול ב- SSIPV בקהילה ולצורך לקחת בחשבון את תפקידם של גורמי לחץ אצל המיעו המיני. הממצאים שלנו מראים שיש מחסור במחקרים הפונים לאנשים ב- LGB המעורבים ב- IPV; זה נובע בעיקר מהשתיקה שהייתה קיימת מבחינה היסטורית סביב אלימות בקהילה הלהט”בית, שתיקה שנבנתה על פחדים ומיתוסים שחסמו דיון ציבורי על תופעה. זיהינו את הנושאים העיקריים שנדונו במחקרים שפורסמו שסקרנו כאן. הסקירות הובילו אותנו למסקנה שהכרחי ליצור מקום בו ניתן לדון ולגשת בחופשיות בנושא זה, הן על ידי הלהט”בים והן על ידי אנשים הטרוסקסואליים. מבוא במהלך העשורים האחרונים אלימות אינטימית בין בני זוג (IPV) זכתה להתעניינות גוברת של מומחים לבריאות הנפש. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (2012), IPV קשור לכל התנהגות בין בני זוג המערבים מעשי אלימות פיזית ומינית, התעללות רגשית ופסיכולוגית ושליטה בהתנהגות. על פי מספר מחברים, הביטוי “IPV” מייצג סוג של אלימות שגברים ונשים כאחד יכולים להפעיל, ללא קשר לגיל, מצב משפחתי או

קרא עוד »

Working Memory and Organizational Skills Problems in ADHD

זיכרון עבודה ובעיות כישורי התארגנות ב- ADHD תקציר רקע: המחקר הנוכחי בחן תחזיות מבוססות-מודל הנוגעות לתפקידו של זיכרון העבודה בבעיות כישורי התארגנות הקשורות ב- ADHD. שיטה: ילדים בגילאי 8-13 (M = 10.33, SD = 1.42) עם וללא ADHD (N = 103; 39 בנות; 73% לבנים/לא-היספנים) נאמדו במספר רב של מטלות זיכרון עבודה מאוזנות. ההורים והמורים השלימו מדידות תלויות-נורמה של בעיות התארגנות (סולם כישורי ההתארגנות של ילדים, COSS). תוצאות: התוצאות אישרו את קיומם של פערים גדולים בזיכרון העבודה (d = 1.24) ובעיות התארגנות ב- ADHD (d = 0.85). מודלי bootstrap מתוקני-הטיה של השפעה מותנית מצביעים על קשר בין זיכרון עבודה לקוי לבין ליקויי קשב מדווחים מצד הורים ומורים, היפר-אקטיביות/אימפולסיביות, ובעיות התארגנות. זיכרון העבודה ניבא בעיות ארגון בכל תת-סולמות ה- COSS של המורים וההורים (R2 = .19-.23) כ- 38-57% מההשפעה של זיכרון העבודה על בעיות ההתארגנות הועברו בקשר של זיכרון העבודה להתנהגות חוסר קשב. ההשפעות הייחודיות של זיכרון העבודה נותרו מובהקות עבור תכנון מטלות בדיווח הורים ומורים, ועבור ניהול זיכרון/חומרים בדיווח מורים ובעיות התארגנות כלליות. בעיות בקשב ניבאו באופן ייחודי כישורי התארגנות גרועים יותר. היפר-אקטיביות נמצאה כבלתי קשורה לכישורי התארגנות בדיווח הורים, אך ניבאה תכנון מטלות טוב יותר בדיווח מורים. מסקנות: ילדים עם ADHD מציגים ליקויי התארגנות מרובים ונרחבים. ניתן לשייך כישורי התארגנות פגומים אלו באופן חלקי לפערי ביצועים הנלווים לבעיות תפקוד בזיכרון העבודה, הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך תפקידו של זיכרון העבודה בויסות הקשב. זיכרון עבודה לקוי ב- ADHD גורם לקושי עצום עבור ילדים אלו לצפות, לתכנן, להוציא לפועל ולשמר פעולות מכוונות-יעדים. בעיות התארגנות הן תחום קריטי אך בלתי מוכר

קרא עוד »

Writing motivation of students with language impairments

מוטיבציה לכתיבה של תלמידים עם לקות שפה תקציר מחקר זה השווה את המוטיבציה לכתיבה של תלמידים עם לקות שפה (LI) עם בני קבוצת השווים עם התפתחות דומה (TD). במחקר נדגמו 272 תלמידים (33 תלמידים עם לקות שפה, 242 בני אותו גיל TD) בני 8-10 שנים, ב -11 בתי ספר יסודיים. שתי הקבוצות השלימו מדדי דיווח עצמי על מוטיבציה לכתיבה ואיות 20 מילים מתוך מדד סטנדרטי. נעשה שימוש במספר ניתוחים של רגרסיה לצורך בחינת ההשערה המניחה שתפיסת יכולת הכתיבה – הערכה עצמית של יכולת הכתיבה – מתווכת בקשר בין מצב LI (LI או TD) לבין צורות מהותיות של מוטיבציה לכתיבה. ניתוחים סטטיסטיים הצביעו על כך: (1) סטודנטים עם לקות שפה ספציפית דיווחו על רמות נמוכות יותר של יכולת כתיבה נתפסת ומוטיבציה לכתיבה מהותית; (2) מצב ה- LI היה חיזוי משמעותי לכישורי הכתיבה הנתפסת לאחר פיקוח על איות, כיתה ומגדר; (3) כאשר היתה שליטה על איות, כיתה ומגדר, יכולת הכתיבה הנתפסת הייתה חיזוי משמעותי למוטיבציה לכתיבה מהותית, אך סטטוס ה- LI לא היה כזה. נחוץ מחקר עתידי לתיאור השפעות חיצוניות על המוטיבציה לכתיבה של תלמידים עם LI ותומכי מוטיבציה מתאימים. מילות מפתח ליקוי בשפה, הפרעת שפה, כתיבה, מוטיבציה, תיאוריית ההגדרה העצמית, אוריינות, יכולת נתפסת, מוטיבציה מהותית. הקדמה סטודנטים עם קשיי למידה ספציפיים מתקשים באופן משמעותי, בהשוואה לבני גילם, בגישתם לכתיבה ולידע שלהם בכתיבה, מה שמביא לתוצאות נמוכות משמעותית (Graham and Harris, 2003; Graham and Perrin, 2007; Salahu-Din et al., 2008) . ללא השתתפות עקבית במהלך משימות כתיבה והתערבויות בכתיבה, אין זה סביר שתלמידים עם קשיי למידה ספציפיים יסגרו את הפער עם בני גילם ויפתחו מיומנויות אוריינות מתאימות

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.