• 0546-200-800
  • office@right4u.co.il
  • מרכז עסקים "לולים" כפר עציון

כניסת מפרסמים

(24/12/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

חיפוש חדש

לחיפוש עבודה/מאמר לפי מילות מפתח וקטגוריות לחץ כאן

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים אקדמיים במדעי החברה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

לחץ לתוצאות נוספות..

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

נסו להשמיט אותיות חיבור, לדוגמה: כתבו "טיפול חרדה" ולא "טיפול בחרדה" כתבו "גוש קטיף" ולא "בגוש קטיף"

A statistical meta-analysis of the wellbeing literature

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

ניתוח על סטטיסטי של ספרות הרווחה תקציר: מחקר זה משתמש בניתוח על אמפירי כדי לבחון את גורמי איכות החיים של רווחה ולהעריך את המשמעות היחסית של כל גורם קודם. תוצאות גודל ההשפעה של מחקרים פרטניים של עבודות אקדמיות קיימות משולבות על ידי שימוש במגוון טכניקות סטטיסטיות כדי לקבוע מטא-אפקט שמניב מסקנות משמעותיות יותר מבחינה סטטיסטית ומהווה מדד חזק יותר בכך שיש לו את היכולת לזהות תוצאות קרובות יותר לתוצאות האמיתיות. המטא-אנליזה במאמר זה מכסה 164 מחקרים ו-560 תצפיות שפורסמו לפני ספטמבר 2013. לאחר ניסוח הגדרות של המושגים המרכזיים והעקרונות של המחקר המלומד על רווחה, הניתוח ממשיך עם סקירת ספרות המזהה גורמים חוזרים ונשנים של רווחה ואת הקשר הנלווה. כדי לטפל בווריאציה בסוג הניתוח העומד בבסיס כל מחקר, כל המחקרים מומרים לגודל אפקט באמצעות z של פישר ולאחר מכן מנותחים תחת מודל האפקטים האקראיים של דר-סימוניאן-ליירד. התוצאות מאשרות במידה רבה את הממצאים בספרות אך גם חושפות כמה הפתעות ומציעות אפיקים למחקר עתידי. המטא-אנליזה מוצאת תמיכה אמפירית בממדי רמת החיים, הבריאות, החופש, היחסים האישיים והקהילתיים, השלום והביטחון כגורמי רווחה משמעותיים. מילות מפתח: פילוסופיה, מדיניות ציבורית, אודימוניה, שביעות רצון מהחיים 1.                                     מבוא הספרות המלומדת מזהה מספר אלמנטים כתורמים לרווחה. מטרת מחקר זה, המשתמש בגישה אמפירית של ניתוח על, היא להעריך את החשיבות היחסית של הגורמים העיקריים לרווחה הנדונים בספרות. המאמר מתחיל בהקדמה קצרה להיסטוריה של מושג הרווחה ולאחר מכן מנסח הגדרות של המושגים המרכזיים והעקרונות של המחקר המלומד בתחום. סקירת הספרות האקדמית בתחום זה מסייעת הן להסביר את הממדים הקשורים לרווחה והן לזהות את המרכיבים העיקריים של הרווחה. לאחר מכן מתאר המאמר את

קרא עוד »

A VAR MODEL AS RISK MANAGEMENT TOOL AND RISK ADJUSTED PERFORMANCE MEASURES

נובמבר 11, 2020 אין תגובות

מודל VAR ככלי ניהול סיכונים ואמצעי ביצוע מותאמים לסיכון Andrea CREMONINO, Marco GIORGINO Department of Economics and Production, Politecnico di Milano 1. מודל המודל שלנו מתבסס על המסגרת שלVaR (מודל זה ידוע בספרות, למשל Jorion (1995)  ו- J.P. Morgan (1995).).          ההגדרה הרחבה ביותר של VaR היא תועלת הפסדים מרביים בשווי השוק של עמדה מסוימת שניתן לצפות שתווצר בטווח זמן מוגדר ברווח בר סמך. או באמצעות נוסחאות מתמטיות: MV0 * Prob (ΔV< – C)                                                                (I) כאשר      C  רמת הפסדים קבועה,           MV0   ערך שוק של העמדה. הכמות שנבחרה מבטאת דרגת דחיית סיכון מכיוון שערכים גבוהים יותר תואמים לרווחי בר סמך עם רמת סמך גבוהה יותר, אך מזה נובע כמויות גדולות יותר של ספיגת הון. אגב, דחיית סיכון היא מרכיב של מדיניות תחרותית בחלק מהפעילויות או מגזרי השוק שכן בפעילות המסוכנת יש ספיגת הון שונה ולכן עלות שונה לפי כל מוסד. אנו מניחים רמת סמך של 95% מכיוון שמודל זה משמש ככלי ניהולי, בו אנו צריכים לאמת את נכונות ההערכות[1]. באופן אינטואיטיבי VaR הוא פרופורציונאלי לרגישות העמדה (גורם אנדוגני) כפול תועלת תנודתיות גורם השוק העתידית (גורם אקסוגני). שינוי בערך השוק נאמד בשיטות פרמטריות: שווי השוק של עמדה מתואר כפונקציה של רגישות העמדה למשתנים רלוונטיים (למשל, תשלומים, מחירים). שיטות אלה מכילות בעקיפין את ההשערה לפיה ניירות ערך הם ליניאריים, כלומר קצב שינוי ערכם קבוע כאשר משתנים פיננסיים משתנים (או שנוכל להשתמש בצורה פונקציונאלית לינארית). על מנת לאמוד שונות עתידית, אנו מפתחים מודלים של משתנים פיננסיים רלוונטיים כמשתנים אקראיים המפולגים לפי התפלגות לוגנורמלית. זאת אומרת שתשואות לוגריתמיות ולא משתנים פיננסיים מפולגים נורמלית

קרא עוד »

An archival impulse

פברואר 17, 2021 אין תגובות

דחף ארכיוני Keywords: archival art, modernism, postmodernism, art and history תארו לעצמכם תצוגה זמנית המורכבת מחומרי עבודה כמו קרטון, נייר כסף, ונייר דבק, ממולאת כמו מקדש למידה ביתי במערך כאוטי של דימויים, טקסטים, ותעודות הוקרה לאמן, סופר, או פילוסוף רדיקלי; או אינסטלציה מוזרה המצליבה מודל של תל ארכאולוגי אבוד עם סיסמאות מתנועת זכויות האזרח ו/או הקלטות מקונצרט רוק אגדי מהתקופה; או ברגיסטר צלול יותר, מדיטציה קולנועית על מגברים אקוסטיים שנבנו על החוף הקנטי בין מלחמות העולם אשר מיד נזנחו כפיסת טכנולוגיה צבאית מיושנת. לא משנה כמה רחוקות עבודות אלו זו מזו—של תומס הירשהורן השווייצרי, סאם דורנט האמריקאי, וטסיטה דין האנגלית—הן בנושאן, הן במראיתן, והן באופן בו הן משפיעות עלינו, כולן חולקות מובן מסוים של פרקטיקה אמנותית כגישוש אידיוסינקרטי אל עבר פיגורות מסוימות, אובייקטים, ואירועים באמנות, בפילוסופיה ובהיסטוריה המודרנית. לניתן להכפיל את מספר הדוגמאות כמה וכמה פעמים (רשימה של אמנים אחרים עשויה לכלול את ג’רארד בירן האירי, סטן דאגלס הקנדי, פייר הווי ופיליפ פארנו הצרפתים, מארק דיון ורנה גרין האמריקאים…), אבל שלישיה זו לבדה מצביעה על הדחף הארכיוני באמנות עכשווית בינלאומית. דחף זה איננו חדש: הוא פעל בתקופה שבין מלחמות העולם כאשר רפרטואר המקורות התרחב פוליטית וטכנולוגית (למשל בצילומים של אלכסנדר רודצ’נקו או בתמונות המונטאז’ של ג’ון הארטפילד), ואף התגבר בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד כאשר ניכוסם דימויים ופורמטים סדרתיים הפך למטבע שגור (לדוגמה באסתטיקת הpinboard של “הקבוצה העצמאית”, ייצוגים מעובדים החל מרוברט ראושנברג ועד לצ’ארלס פרינס, והמבנה האינפורמציוני של אמנות מושגית, ביקורת מוסדית, ואומנות פמיניסטית). למרות זאת, ניתן לראות היום דחף ארכיוני עם אופי מובחן העומד בפני עצמו, וזה

קרא עוד »

Analytic Thinking, Religion, and Prejudice: An Experimental Test of the Dual-Process Model of Mind

מרץ 17, 2021 אין תגובות

keywords: analytical thinking, religion, philosophy תקציר בשנים האחרונות גובר העניין במודל התהליך הדואלי (זוגי/מקבילי) המוחיDual-Process Model of Mind)), כמו גם הקשר שבין חשיבה אנליטית לאמונה דתית. למרות זאת, מעט מחקרים בחנו קשר זה בצורה אמפירית. שיערנו שאמונה דתית עשויה להיות אחת הסיבות לדעה קדומה, בעוד חשיבה אנליטית תפחית את שתיהן (גם את האמונה הדתית וגם את הדעה הקדומה). הניסוי הראשון שיחזר, במדגם שרובו מוסלמי, מחקר עבר המראה כי חשיבה אנליטית מעודדת אי-אמון דתי. הניסוי השני בחן את האפקט של פריימינג דתי מוסלמי ופריימינג אנליטי על דעות קדומות והראה כי, למרות שהפריימינג הדתי מוסלמי הגביר את ציון הדעות הקדומות הכללי, לפריימינג האנליטי הייתה שפעה רק על דעה קדומה שלילית כלפי גייז. לכן, הממצאים תומכים חלקית בדפוס היחסים שהוצע, לפיו חשיבה אנליטית עשויה להיות אחת מהגורמים הקוגנטיביים אשר מונעים דעות קדומות, בעוד אמונות דתיות עשויות להיות אלה המגבירות אותן.  סקירתספרות  נטען כי תהליכי עיבוד המידע אצל בני האדם התפתחו לכדי שתי מערכות נפרדות אשר ביניהן יש אינטראקציה, ההתייחסות אליהן לרוב היא כ-System 1, ו-System 2. מערכת 1 (system 1) היא עתיקה יותר אבולוציונית, ומתוכנתת מראש לייצר מחשבות עקיפות/סמויות והתנהגויות אינסטינקטיביות, כמו גם תהליכים אוטומטיים, מהירים ומקביליים. מאידך, מערכת 2 (system 2), התפתחה יחסית לא מזמן, ייחודית לבני האדם, ומייצרת מחשבות מפורשות וברורות, רציונליות, אנליטיות, ומבוססות על כללים וחוקים. כמו כן, מערכת זו איטית יותר ובעלת עיבוד עוקב (כלומר, לא מסוגלת לבצע עיבודים מקבילים).  ישנם חוקרים הטוענים שאמונות דתיות, במקום להיות תכונת אישיות מובנת, מגיעות לתודעה (mind) באופן אוטומטי יותר וללא מאמץ, ולכן לטענתם הן נשענות יותר על אינטואיציה או חשיבה של מערכת

קרא עוד »

Anorexia nervosa and perfectionism – A meta-analysis

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

תקציר מטרת המחקר: למרות שקיימים כיום מחקרים רבים העוסקים באנורקסיה נרבוזה (AN) ופרפקציוניזם, עדיין קיים צורך לחקור ולהשוות את תופעת הפרפקציוניזם והאנורקסיה נרבוזה, עם הפרעות אכילה אחרות והפרעות פסיכיאטריות נוספות. המטא-אנליזה הנוכחית, נועדה ע”מ לבצע את ההשוואות הללו. שיטת המחקר: הודות להעדפת מטא אנליזות ותוצאותיהן, והעדפת ביקורות וסקירות שיטתיות (PRISMA), זיהינו מחקרים אשר השוו בין דירוגי פרפקציוניזם סתגלנילא סתגלני, לבין אנשים שאובחנו ב-AN וקבוצת השוואה שאיננה קלינית, אנשים שאובחנו עם תופעות שאינן AD ED, או אנשים שאובחנו עם הפרעה פסיכולוגית אחרת (כלומר עם הפרעות נוספות מתחום ה-DSM). סה”כ, זהינו 23 מחקרים, בהיקף של 3,561 משתתפים אשר כולן היו נשים. קבוצות ההשוואה שנדלו ממחקרים היו קבוצות שאובחנו כלא-קליניות, קבוצה שאובחנה עם בולמיה נרבוזה (BN), וקבוצה מאובחנת פסיכיאטרית נוספת. תוצאות: כשרמות פרפקציוניזם לא סתגלני ב- AN השוו כנגד קבוצות ההשוואה, התוצאות הראו כי אלה שאובחנו עם AN היו יותר פרפקציוניסטים, בהשוואה לאלה מהקבוצה הלא-קלינית (g = 1.00), ולאלה מן הקבוצות המאובחנות עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות. אנשים שאובחנו עם AN נמצאו בנוסף כבעלי רמות גבוהות יותר של פרפקציוניזם סתגלני בהשוואה לקבוצה הלא-קלינית (g = 1.24), ההשוואה בין אלה שאובחנו עם AN ו-BN, נמצאה כלא מובהקת סטטיסטית בנוגע לפרפקציוניזם לא-סתגלני. דיון: למרות שהטיית הפרסום יכולה להשפיע באופן פוטנציאלי על ההשוואות עם קבוצת המאובחנים עם ההפרעות הפסיכולוגיות האחרות, הממצאים מראים כי פרפקציוניזם לא-סתגלני הוא גורם המקושר הן לקבוצת ה-AN והן לקבוצת ה-BN. מבוא פורסט ומרטן (1990) הגדירו את הפרפקציוניזם כ”נטייה לקבוע סטנדרטים גבוהים, תוך שימוש בהערכה עצמית קריטית מדי” (עמ’ 559). לדברי ברונשטיין (2013), תכונות חיוביות, כמו יעילות עצמית וחריצות, קשורים לרמות פרפקציוניזם גבוהים. אולם,

קרא עוד »

Anorexia nervosa as a motivated behavior – Relevance of anxiety, stress, fear and learning

נובמבר 25, 2020 אין תגובות

אנורקסיה נרבוזה כהתנהגות מונעת: הרלוונטיות של חרדה, מתח, פחד ולמידה Angela S. Guarda ⁎, Colleen C. Schreyer, Gretha J. Boersma, Kellie L. Tamashiro, Timothy H. Moran עיקרי הדברים חרדה והפרעות חרדה הן תכונות נלוות לאנורקסיה נרבוזה התניה קלאסית (התניית פחד) יכולה למתן את ההתנהגות הסטריאוטיפית של אנורקסיה נרבוזה הכחדת פחד לקויה עלולה לגרום לעליה בשיעור ההופעה מחדש של התנהגויות סטריאוטיפיות מודלים של חיות יכולים לעזור להבהיר את המכניזם של הפסיכופתולוגיה במצבים של אנורקסיה נרבוזה, אסטרוגן נמוך עלול לשמר התנהגויות של ההימנעות מאוכל מידע על המאמר היסטוריה: התקבל ב 13 למרץ, 2015 אושר ב 2 לאפריל, 2015 זמין באופן מקוון החל מ 3 אפריל, 2015 ביטויי מפתח: אנורקסיה נרבוזה, חרדה, התניית פחד, רכישת הרגלים, אסטרוגן, אנורקסיה מבוססת פעילות תקציר התחלואה הגבוהה שקיימת באנורקסיה נרבוזה (AN) והפרעות חרדה מזוהה היטב. אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת התנהגות שבה היווצרות של הרגלים מסוימים עשויה לתרום להתמשכותן של התנהגויות א-נורמליות מבחינת אכילה ו פעילות גופנית. שינויים משניים במעגלי המוח הבסיסיים שמדגישים את הערך של התגמול שמתקבל מצריכת מזון ופעילות גופנית, יחד עם הפרעות רעב נוירואנדוקריניות, וסימני אזהרה הנובעים מרעב ופעילות גופנית מוגזמת, צפויים להיות תורמים משמעותיים לחיזוקה של התנהגות אנורקטית באנשים פגיעים גנטית. העניין הוא התפקיד הפוטנציאלי של התניית הפחד במניעת התפתחותה של AN, או הכחדת פחד לקויה תורמים לשיעור הגבוה של ההופעה מחדש שנצפתה לאחר שיחזור המשקל. ראיות ממודלים של חרדה שמבוססים על בעלי חיים ומחקרים אנושיים מעידים על כך שאסטרוגן נמוך פוגע בהכחדה. רמות נמוכות של אסטרדיול ב-AN עשויות אפוא לשחק תפקיד בהנצחת הפחד ממזון ושומן בקרב חולים שעברו שיחזור משקל לאחרונה. מודלים של תרגום

קרא עוד »

Atkinson & hilgard’s introduction to psychology – Chapter 3

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

פרק 3 – פסיכולוגיה התפתחותית מבין היונקים, בני-אדם צריכים את תקופת ההתבגרות והלמידה הארוכה ביותר לפני שיוכלו לדאוג לעצמם. באופן כללי, ככל שמערכת העצבים של האורגניזם מורכבת יותר, כך לוקח לו יותר זמן להגיע לבגרות. פסיכולוגים התפתחותיים עוסקים בשאלות איך ולמה אספקטים שונים של תפקוד אנושי מתפתחים ומשתנים לאורך החיים. הם מתמקדים בהתפתחות פיזית, קוגניטיבית, אישיותית וחברתית. סביבה ותורשה השאלה האם תורשה או סביבה היא חשובה יותר בקביעת מהלך ההתפתחות האנושית היתה נתונה לויכוח במשך דורות רבים. ג’ון לוק דחה את הדעה שתינוקות הם מבוגרים קטנים שהגיעו לעולם מצוידים ביכולות ובידע ופשוט צריכים לגדול בכדי שהמאפיינים התורשתיים האלה יופיעו. להפך, הוא האמין שמוחו של תינוק הוא Tabula Rasa – לוח חלק. לדעתו, אנו רוכשים את כל הידע דרך החושים, הוא מגיע מחוויות ואין ידע built-in. תורת האבולוציה של צ’ארלס דרווין , שהדגישה את הבסיס הביולוגי להתפתחות אנושית, הביאה לדגש מחודש על תורשה. אך עם עליית הביהביוריזם גישת הסביבה הפכה לדומיננטית. ביהביוריסטים כמו ווטסון וסקינר טענו שטבע האדם הוא בר-עיצוב לחלוטין. ווטסון טען שאם יתנו לו 12 תינוקות, הוא יוכל באופן רנדומלי להפוך כל אחד מהם לאיזה בעל מקצוע שיבחר, בלי קשר לכשרון, לנטיות, ליכולות ולגזע של כל אחד. כיום רוב הפסיכולוגים מסכימים שגם סביבה וגם תורשה משחקות תפקיד חשוב ושיש ביניהן קשרי גומלין מתמשכים להכוונת ההתפתחות. אפילו צורות התפתחות, שנראות שנקבעות ע”פ לוחות זמנים ביולוגיים מולדים, יכולות להיות מושפעות מאירועים סביבתיים. ברגע ההתעברות מספר גדול של מאפיינים אישיים נקבע ע”י מבנה גנטי של הביצית המופרית (מין, צבע עור ועוד). מאפיינים אלה שנקבעים גנטית באים לידי ביטוי בתהליך של הבשלה (maturation)

קרא עוד »

Atkinson & Hilgard’s Introduction to Psychology – Chapter 7

ספטמבר 11, 2021 אין תגובות

פרק 7 – מבוא לספיכולוגיה שינוי קבוע יחסית בהתנהגות שמתרחש כתוצאה מאימון. שינויי התנהגות ı (learning) למידה הנובעים מהתבגרות או מתנאים זמניים (כמו עייפות או השפעת סמים) אינם נכללים בהגדרה. לא כל מקרי הלמידה הם זהים, ישנם 4 סוגים בסיסיים של למידה: הצורה הפשוטה ביותר של למידה, מסתכמת בלמידה ı (habituation) 1. הביטואציה ר ושאינו בעל השלכות משמעותיות (לדוגמה: תקתוק שעון). להתעלם מגירוי שנעשה מוכ מערבת יצירת אסוציאציות, כלומר למידה ı (classical conditioning) 2. התניה קלאסית שאירוע אחד מוביל לאירוע שני (לדוגמה: תינוק לומד שמראה שד מוביל לטעם של חלב). מערבת יצירת אסוציאציות, כלומר למידה ı (operant conditioning) 3. התניה אופרנטית שתגובה מסוימת תביא לתוצאה מסוימת (לדוגמה: ילד לומד שהכאת אחותו תביא לגינוי מצד ההורים).מערבת דבר מה בנוסף ליצירת אסוציאציות ı (complex learning) 4. למידה מורכבת (לדוגמה: יישום אסטרטגיה בזמן פתרון בעיה או יצירת מפה מנטלית של הסביבה הקרובה). (modeling and imitation) עיצוב וחיקוי ,(imprinting) ישנן צורות נוספות של למידה: הטבעה אך הן נדונות בפרקים אחרים. (vicarious learning) ולמידה עקיפה פרספקטיבות של למידה חקר הלמידה מערב את הגישה הביהביוריסטית, הקוגניטיבית והביולוגית. המחקר הראשוני של למידה, ובעיקר התניה, נעשה מהגישה הביהביוריסטית. חקרו כיצד חיות לומדות לקשר בין גירויים או בין גירוי לתגובה. התמקדו על גירוי חיצוני ותגובות, בהתאם לעמדה הביהביוריסטית שהתנהגות מובנת טוב יותר במונחים של גורמים חיצוניים מאשר מנטליים. הגישה הביהביוריסטית התבססה על הנחות:• אסוציאציות פשוטות מהסוג הקלאסי או האופרנטי הן אבני היסוד לכל למידה.• חוקי למידה בסיסיים חלים תמיד, בלי קשר למה נלמד או מי לומד.הנחות אלה גרמו לביהביוריסטים להתמקד בשאלה כיצד משפיעים פרסים ועונשים על התנהגות שלבע”ח, בעיקר

קרא עוד »

Attachment Theory and Intergroup Bias Evidence That Priming the Secure Base Sche

נובמבר 26, 2020 אין תגובות

תיאוריות ההיקשרות והטיה בין קבוצות: הוכחות כי הטרמת תכנית הבסיס הבטוח מקטינה תגובות שליליות לקבוצות חיצוניות חמישה מחקרים בדקו את ההשפעות של הטרמת תכנית הבסיס הבטוחה על הטיה בין קבוצות. בנוסף, מחקרים 1-2 בדקו את ההשפעות של סגנון ההתקשרות המערכתית, מחקרים 2-5 בדקו את פרשנות מצב הרוח, מחקר 3 בדק את התפקיד המתווך של הערכת איום, ומחקרים 4-5 בדקו את ההשפעות של הטרמת בסיס מאובטח בזמן שנגרם איום להערכה עצמית או לתפיסת עולם תרבותית. הטרמת בסיס בטוח הובילה לפחות תגובות הערכה שליליות כלפי קבוצות חוץ, מאשר תגובות הערכה חיוביות ותנאי בקרה ניטרלית. בנוסף, מכיוון שההשפעות של הטרמת בסיס בטוח לא היו תלויות בסגנון התקשרות ולא הוסברו על ידי שינוי במצב הרוח, הם תווכו על ידי הערכת איומים והתרחשו גם כאשר היה איום על ההערכה עצמית או על השקפת העולם התרבותית. הדיון מדגיש את הרלוונטיות של תיאוריית ההתקשרות להבנת עמדות בין קבוצות. בשנים האחרונות ניסו חוקרים ותאורטיקנים לשלב באופן רעיוני את כלל הספרות על יחסים בינאישיים ומערכות יחסים בין קבוצות (למשל, Devine, Evett, & Vasquez-Suson, 1996; Mackie & Smith, 1998; Smith, Murphy & Coats, 1999). לדוגמא, סמית ‘ואח’. (1999) תיארו את ההקבלות בין תיאוריית ההתקשרות של Bowl (1969, 1973), העוסקת בתחושת הביטחון במערכות יחסים קרובות, לבין רגשותיו של האדם כלפי קבוצות שאליהן הוא שייך. בסדרת המחקרים המדווחים כאן אנו נוקטים בגישה אינטגרטיבית זו ובודקים את הרלוונטיות של תיאוריית ההתקשרות לצורך הסבר עמדות בין קבוצות. באופן ספציפי, אנו מתמקדים בכמה מהרעיונות החשובים של בולבי (1973) בנוגע לקשר בין מערכת ההיקשרות לתגובות לאנשים לא מוכרים ושונים, ואנו בוחנים את ההשפעות של הפעלת תחושת

קרא עוד »

Beyond the five-user assumption Benefits of increased sample sizes in usability testing

נובמבר 15, 2020 אין תגובות

מעבר להנחה של חמישה משתמשים: יתרונות הגדלת גודל המדגם בבדיקת שימושיות לורה פאולנר אוניברסיטת טקסס, אוסטין, טקסס ההנחה הרווחת היא כי 5 משתתפים מתאימים לבדיקת שימושיות. במחקר זה נבדקו 60 משתמשים וקבוצות אקראיות של 5 או יותר נדגמו מכל, כדי להדגים את הסיכונים בשימוש של רק 5 משתתפים ואת היתרונות של שימוש ביותר. בחלק מהקבוצות שנבחרו באקראי של 5 משתתפים נמצאו 99% מהבעיות; בקבוצות אחרות נמצאו רק 55%. עם 10 משתמשים, האחוז הנמוך ביותר של בעיות שהוגדרו על ידי קבוצה אחת הוגדל ל -80%, ועם 20 משתמשים ל -95%. מומחי שימושיות רבים המתמודדים עם תקציבים מוגבלים והכרה משתמשים רק ב -5 משתתפים לבדיקת יכולת, ולא בדגימות גדולות יותר, שנדרשות בדרך כלל למחקר אמפירי. מספר רב של מבחני (מפגשי) מבחן מצריכים משאבים שאינם זמינים בקלות למתרגלי שימושיות, שהם לעתים קרובות משתתפים עצמאיים בתוך קבוצת פיתוח או חברה. למרות מאמצי המשיכה של אנשי מקצוע בתחום השימושיות, על מנת להשיג את עניינם ואת מנהגיהם, עבדו מתרגלים אחרים על השאלה אם מה שהמחבר הזה כינה את ההנחה של 5 משתמשים היה מתאים ומייצג את שיטות העבודה המומלצות עבור השדה. מאמרים עם כותרות כגון למה חמישה משתמשים אינם מספיק (Woolrych & Cockton, 2001) ו-8 לא מספיק (Perfetti & Landesman, 2002) מבקרים את ההנחה, מדגישים את בעיות האמינות עם קבוצות משתמשים קטנות, ומביעים חשש לגבי ההשפעה של בעיות שימושיות שעשויות להיות מוחמצות כאשר רק 5 משתמשים נבדקים. מחקרים מוקדמים התומכים בהנחה טענו שרק 5 משתתפים יכלו לגלות כ 80% – מכל בעיות השימושיות הקיימות במוצר (Nielsen 1993; Virzi, 1992) . נתון זה מציין הסתברות של אחוז

קרא עוד »

Bounded rationality and group size in Tullock contests

נובמבר 22, 2020 אין תגובות

רציונאליות מוגבלת וגודל קבוצה במודל תחרות של ‘טולוק’ תקציר אנו חוקרים במעבדה כיצד מודלים של מוגבלות בקבלת החלטות רציונלית במשחקים יכולים להסביר את ההוצאה המוגזמת של דמי שכירות ע”י מודל טולוק של תחרות משחקים. באמצעות סדרה חדשה של ניסויים שבו גודל הקבוצה משתנה על פני הפעלות, אנו מוצאים כי מודלים המבוססים על  בחירה לוגית מארגנים את הנתונים היטב. בסידור זה, שיווי משקל לתגובה קוונטית לוגית (QRE) הוא גבול של מודל היררכיה קוגניטיבית (CH) עם התגובה הלוגית הטובה ביותר עבור הפרמטרים המתאימים. בעוד שתגובה קוונטית לוגית- QRE לוכדת את הנתונים היטב, מודל היררכיה קוגניטבית -CH תומך בשחרור הנחת שיווי המשקל. שניהם, QRE ו CH מודלים בעלי פרמטרים אשר לוכדים את גבולות הרציונליות. הסבירות המקסימלית בתשואה של שני פרמטרים בשני המודלים מעיד על רציונליות מוגבלת יותר ככל שהקבוצה גדולה יותר. התאמות תקופתיות של ההוצאות נוטות יותר להיות בכיוון של שיפור הרווחים בקבוצות קטנות יותר. 1. מבוא טולוק (1980) הציג מודל פשוט של תחרות, שבו המתחרים משקיעים באופן בלתי הפיך משאבים יקרים בתקווה לקבל פרס בשווי קבוע. הזוכה בפרס נקבע באופן סטוכסטי (אקראי), ככל שהוא משקיע יותר משאבים כך גדל הסיכוי שלו לנצח. וריאציות של המודל הבסיסי ניתן להחיל על טווח סביבה החל מלוביסטים להשפעה פוליטית, על מחקר ופיתוח, ועד לגיוס כספים. ליישום נרחב זה יש תמיכה בספרות על לימוד משחקים אלו במעבדה. רוב המחקרים במעבדה מוצאים שנושאים על ממוצע חורגים מהסיכון הנייטרלי (על שם נאש) של תחזיות ניבויים עבור הוצאות המשאבים. מורגן ואחרים (2012), בטבלה 1, מספקים סיכום מצוין של הספרות הממחישה את החוסן של תוצאה זו. מילנר ופראט (1989), דייוויס וריילי

קרא עוד »

BRAIN ABNORMALITIES IN HIGH-RISK VIOLENT OFFENDERS AND THEIR ASSOCIATION WITH PSYCHOPATHIC TRAITS AND CRIMINAL RECIDIVISM

נובמבר 24, 2020 אין תגובות

אב-נורמאליות מוחית אצל עבריינים אלימים בסיכון גבוה והקשר שלה לתכונות פסיכופטיות ורצידיביזם קרימינאלי תקציר מדידות של פסיכופתיה הוכחו כרבות ערך עבור אומדני סיכון של פושעים אלימים. עם זאת, הבסיס העצבי של הפסיכופתיה והתרומה שלו לניבוי רצידיביזם קרימינאלי עדיין אינו מובן כהלכה. השוונו בין נתוני דימות מבניים של 40 עבריינים אלימים בסיכון גבוה לבין 37 משתתפי בקרה בריאים ושומרי חוק באמצעות מורפומטריה מבוססת-ווקסל. נמצאה קורלציה בין תכונות פסיכוטיות וסיכון לרצידיביזם אלים לבין נפח החומר האפור (GMV) באזורים ספציפיים שנמצאו בעבר כרלוונטיים להתנהגות קרימינאלית. בהשוואה לבקרה, העבריינים הציגו GMV מופחת בקליפת המוח הקדם-מצחית (PFC) ויותר GMV באזורים צרבליים ובמבני גרעיני הבסיס. בתוך קבוצת העבריינים, מצאנו קורלציה שלילית בין GMV קדם-מצחי לבין פסיכופתיה. בנוסף, נמצאה קורלציה חיובית בין GMV צרבלי לבין פסיכופתיה, וכמו גם סיכון לרצידיביזם של אלימות. בנוסף, ה- GMVs של גנגליוני הבסיס ושל האזור המוטורי המשלים (SMA) הציגו קורלציה חיובית עם אנטי-סוציאליות. ה- GMV של האמיגדלה הציג קורלציה שלילית עם סיכון דינאמי לרצידיביזם אלים. באופן נגדי, ה- GMV של אזורים (פרא)לימביים (קליפת המוח האורביטופרונטלית, האינסולה) הציג קורלציה שלילית עם אנטי-סוציאליות וסיכון לרצידיביזם אלים. המחקר הנוכחי חשף כי אצל עבריינים אלימים, סטיות ב- GMV  של ה- PFC לצד אזורים המעורבים במרכיב המוטורי של שליטה בדחפים (צרבלום, גרעיני הבסיס, SMA) קשורות באופן משתנה לתכונות פסיכופטיות וסיכון לרצידיביזם אלים. התוצאות עשויות לסייע רבות לשיפור כלי אומדן סיכונים עדכניים. מבוא קיים עניין גובר בפיתוח כלים המספקים מידע לגבי רצידיביזם של התנהגות קרימינאלית אלימה, לצד מדידות התנהגותיות. כלי אומדן סיכונים המפותחים באופן אמפירי מספקים הערכה הסתברותית לגבי הסיכון לאלימות בתקופת זמן מוגדרת. גורמי סיכון בלתי-משתנים (אי-התאמה

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

 מוגן בזכויות יוצרים ©2012-2023  אוצר אקדמי – מבית Right4U כל הזכויות שמורות.

תקנון

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.
לחץ כאן