מאמרים אקדמיים במדעי החברה

טראומת ילדות, דיסוציאציה, ו’קול’ הפרעת האכילה הפנימית Matthew Pugh, Glenn Waller, & Mirko Esposito תקציר אנשים רבים המאובחנים כסובלים מהפרעות אכילה מתארים את ההפרעה שלהם כמוצגת על ידי ‘קול’ פנימי. בהתאם למודלים קוגניטיביים של שמיעה קולית, מחקרים קודמים זיהו קשרים בין הערכות קוליות לבין אכילת פסיכופתולוגיה באנורקסיה נרבוזה. האם ממצאים אלה כוללים תת-סוגים אחרים להפרעות אכילה – נותרים לא ידועים. גם האטיולוגיה של קול הפרעת האכילה הפנימית נותרה לא ברורה. מודלים דיסוציאטיביים-טראומטיים של שמיעה קולית, המקשרים חוויות כאלה לחומר מפושט שמקורם באירועים טראומטיים מוקדמים, עשויים להיות רלוונטיים גם לקבוצות של הפרעות אכילה. כדי לקבוע אם מודלים קוגניטיביים של טראומה ושמיעה קולית חלים על תת-סוגים של הפרעות אכילה, 85 אנשים אשר עמדו בקריטריונים של ICD-10 להפרעת אכילה, השלימו מדדי דיווח עצמי בנוגע לקוגניציות של הפרעות אכילה, הערכות קוליות, טראומת ילדות ודיסוציאציה. נמצא כי הכוח היחסי של קול הפרעת האכילה נקשר בחיוב לחוויות של התעללות רגשית בילדות, ומערכת יחסים זו תווכה בחלקה על ידי דיסוציאציה. בנוסף, קולות של הפרעות אכילה שהוערכו כבעלי עוצמה ומיטיב ניבאו עמדות שליליות יותר כלפי אכילה על פני קבוצות אבחנות, אך לא היו קשורים להתנהגויות או משקל לא תקין של אכילה. ממצאים אלה מצביעים על כך שקול הפרעת האכילה ממלא תפקיד משמעותי בפתולוגיית האכילה בין אבחונים וכי חוויה זו עשויה להיות קשורה, בחלקה, לחוויות התעללות בילדות. השלכות טיפוליות נדונות 1. הקדמה אנשים הסובלים מהפרעות אכילה (( EDs מתייחסים לרוב ל”קול “פנימי של ההפרעה שלהם, אשר הוגדרה כ”פרשנות של אדם שני או שלישי על פעולות והשלכות הקשורות לאכילה, משקל וצורה” (Pugh & Waller, 2016 , עמ ‘622). דיווחו על חוויות

גיוון תרבותי כמנגנון לחדשנות: גיוון בעבודה וקיבולת ספיגה Jason Lambert תקציר על אף שמחקרים קודמים מדגימים קשר בין גיוון ארגוני לבין ביצועי הפירמה, חסר הסבר מפורט המתאר כיצד ומדוע גיוון ארגוני משפיע על ביצועי הפירמה. הבנה מוגבלת זו של “הקופסה השחורה” של גיוון עשויה להסביר מדוע מחקרים קודמים יצרו תוצאות מעורבות בנוגע לקשר שבין גיוון ותוצאות ברמת הקבוצה או הפירמה. פירמות מגוונות תרבותית חוות ביצועים משופרים כאשר יש אסטרטגיית חדשנות, וגיוון קבוצתי נקשר ליצירתיות במחקרים קודמים. פירוש הדבר עשוי להיות שקשרים בין גיוון ליצרתיות הם משתנים שאחראים לתוצאות של ביצועי הפירמה. ואולם יש רק תשומת לב מועטה לאופן שבו יצירתיות וחדשנות ברמת היחיד וברמת הקבוצה בפירמה מביאים לתוצאה של חדשנות ברמת הפירמה. המחבר של מאמר זה מגלה כיצד פירמות שמעריכות גיוון הופכות להיות חדשניות באמצעות יכולתן לרתום את היצירתיות ולהעביר אותה טרנספורמציה לרעיונות, מוצרים ושירותים שימושיים. יצירתיות ברמות-מרובות מתוארת על-ידי המחבר, ותוך שימוש בפרספקטיבות הגיוון ובמסגרת של קיבולת ספיגה, המאמר דן כיצד הגיווון והאופן שבו הוא מנוהל יוצרים סביבה בשלה שבה חדשנות ברמת הפירמה תשגשג. הקדמה חדשנות לא יכולה להתקיים בהיעדר יצירתיות. התנהגות יצירתית יכולה להיחשב כתת-קבוצה של התנהגות חדשנית. חדשנות כוללת גם יצירה וגם יישום של רעיונות חדשים. אף שיש תמיכה תיאורטית ועדויות אמפיריות שגיוון תרבותי משפיע על היצירתיות הארגונית, התוצאות אינן חד-משמעיות בקישור של גיוון עם חדשנות של החברה (הפירמה). מאחר שמחקרים קודמים מצביעים על כך שגיוון קשור ליצירתיות, שהיא תת-קבוצה של חדשנות, הגיוני שהגיוון משחק תפקיד באופן שבו פירמה נהיית חדשנית. אולם יש  מחסור בעדויות אמפיריות ובסיס תיאורטי לתמיכה בטענה זו. למרות שמחקרים קודמים מראים קשר בין