Analytical Framework for the Resolution of Conflicts and Crises in the Israeli Health System
מסגרת אנליטית ליישוב מצבי משבר וקונפליקטים במערכת הבריאות עדי ניב-יגודה מבוא מצבי משבר וקונפליקטים אינם זרים למערכת הבריאות הישראלית. למעשה, משנות ה – 70 של המאה הקודמות חווה מערכת הבריאות הישראלית רצף של משברים וקונפליקטים משמעותיים. מצבי משבר שנבעו וצמחו על קרקע פורייה של שחיקה תקציבית; משאבים מוגבלים; תנאי עבודה; אינטרסים פרופסיונאליים ועוד מגוון רחב של מוטיבציות אישיות וקבוצתיות( ועדת ‘גרמן’, 2014; רבין, מעוז, שורר, מטלון, 2010; Mironi.2011)[2]. משברים וקונפליקטים שלאורך השנים עיצבו וצילקו את פני מערכת הבריאות, ואף הותירו בקרב השחקנים השונים לא מעט משקעים. חשוב להדגיש כי בשונה מתחומים אחרים, ומעצם העבודה שתחום הבריאות מושפע מתנאים מבניים, תקציביים ומסגרות של כללים מקצועיים, משפטיים ואתיים לקונפליקטים ומצבי משבר במערכת הבריאות יש מאפיינים ייחודיים. בנוסף, וכדי להבין איך וכיצד ניתן לפתור את בעיות הווה והעתיד, חשוב להכיר את מחלוקות העבר. כמו גם את ההיסטוריה של כל אחד מהשחקנים במערכת הבריאות, את מערכות היחסים המורכבות, הגלויות והסמויות שמתקיימות בין השחקנים השונים ואת התשתית שעל בסיסה מתפתחים הקונפליקטים והמשברים. בפועל, משברים וקונפליקטים שלכאורה הסתיימו –מתחת לפני השטח ממשיכים להתקיים ולבעבע, עד ההתפרצות הבאה. כי במערכת רווית אינטרסים לעיתים סיום של מצב משברי אחד עשוי לסמן התחלה של קונפליקט עתידי אחר. מאבקים שלרוב הסתיימו לכאורה בתוספת תקציבית, אך בדרך כלל בדיקה מעמיקה תעיד שבפועל התוצאה שהושגה הייתה בבחינת ‘משחק סכום אפס’ וקניית שקט תעשייתי לתקופת זמן מוגבלת. מערכת הבריאות הישראלית מונה כ- 200,000 אלף מועסקים, והיא מורכבת ממקצועות רבים, ובהם: רופאים, אחיות, רוקחים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, עובדי מעבדה, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, כוח עזר, עובדי מנהל ומשק ועוד רבים אחרים (משרד הבריאות, 2016).[3] מערכת