פרק מתוך ספר ערוך

כיצד לממש את הפוטנציאל? פיתוח מחודש של אזורי תחנות רכבת הופך לחשוב באירופה. הגבולות של מדינות חשובים פחות כאשר מסתכלים על ניידות כלכלית. באיחוד האירופי מתעצב שוק פתוח שבו החופש לתחבורה והשקעה בעסקים הוא פחות או יותר מובטח. כתוצאה מכך, המשמעות של מרחק בין תחנות רכבת גדולות באירופה הופכת לרלוונטית. בתמורה, פיתוחים אלו מראים על עלייה בתחרות בין אזורי תחנות הרכבת בכל מדינה. אך בעתיד הנראה לעין תהיה גם תחרות בין אזורי תחנות באירופה. כשזה מגיע לתכנון של פיתוח מחדש של אזורים אלו, גורמים של נגישות (בכביש, מים או באוויר) כבר לא מספיקים. גורמים אחרים, כמו חברתיים, תרבותיים וסביבתיים חייבים להילקח גם הם בחשבון. פיתוח אזור תחנות הרכבת כבעיית תכנון הופך למאוד מסובך כאשר מספר הגורמים הרלוונטיים עולה, התבניות של הפעילות באותו האזור עולות, והאזור הפיזי חייב להיות מחודש. זוהי המציאות בעבור הרבה תחנות רכבת באירופה. התמונה האמיתית היא אפילו מסובכת יותר. צריך להכיר בכך שתהליך קבלת ההחלטות בשילוב עם ההטמעה עצמה של הפיתוח לוקחת המון זמן. מסגרת זמן של 10 שנים או יותר היא רווחת. כשהתלות במוכנות של שחקנים להשתתף עולה, הפיתוח המחודש הופך למורכב יותר. סיבוך אחר הוא העובדה בעליית הפעילויות באזור קטן יחסית, המייצר אי נוחות. בנוסף, ישנו איום לסביבה המיידית. חוקים ורגולציות הנוגעות לסביבה גם הן נוהגות לסבך את העניינים. עם התייחסות למשולש התכנון המוצג בפרק הראשון, בנוסף לתהליך הפיתוח, הסביבה המוסדית היא בעלת החשיבות הגדולה ביותר להבנת תהליך הפיתוח. ע”י הכללת הקונטקסט הארגוני בניתוח, אנו רואים שכל תהליך פיתוח הוא בעל אלמנטים משותפים, כמו גם אלמנטים מאוד ספציפיים לתחנת הרכבת . באופן מפורש יותר, הרבה

סיכום פרק (6) מתוך הרפובליקה הישראלית השנייה: פוליטיקה ומשטר לקראת המאה ה-21 אשר אריאן המפלגה היא הבמה עבור פוליטיקאים השואפים להגיע לעמדות כוח במדינה. שלא כמו קבוצת לחץ, המפלגה היא גוף פוליטי שהתארגן לטובת צבירת כוח ומילוי תפקידים במסגרת פוליטית נתונה. לאחרונה, המפלגות החלו לקיים בחירות מקדימות (פריימריס) בהן חברי המפלגה מצביעים על הרכב הרשימה. הבחירות הן למעשה תחרות בין מפלגות, אך זו תחרות מבוקרת התורמת לריסון העוינות ומדגישה יעדים ואידאלים משותפים. למרות המראה הרב-מפלגתי של המערכת הפוליטית בישראל, יש לקחת בחשבון את התחרותיות של המערכת ואת חילופי השלטון בין המפלגות. עד 1977 ישראל נראית כמערכת של מפלגה דומיננטית, בה מפלגה נחשבת למזוהה עם התקופה. השלטון הדומיננטי של מפא”י והעבודה נידון לקיצו כאשר מנהיגי העבודה עצמם השתכנעו בדומיננטיות התמידית של המפלגה. לאחר חילופי השלטון, השאלה עלתה בנוגע לשאיפות הליכוד להפוך עצמו למפלגה הדומיננטית. למרות תנאים טובים, הליכוד לא הצליח להתעלות למעמד של מפלגה דומיננטית. העלייה המחודשת של העבודה עם רבין ב1992 יצרו מצב של תחרותיות, במקום דומיננטיות, בין שתי המפלגות הגדולות, לאחר המהפך של 1977 (ב”רפובליקה השנייה”). אין צורה אידאלית לארגון מפלגה, וצורות הארגון אינן סטטיות: הארגון של המפלגה מתאים עצמו לתנאים קיימים ומשקף אינטרסים צרכים ומניעים. מבנה מפלגת ההמונים הייתה הצורה המצליחה בתולדות ישראל, וממנה יצאו המפלגות ששלטו ביישוב בין שנות ה30 ועד סוף שנות ה70. היחידה הארגונית של מפלגת ההמון היא הסניף, ומעמד הפועלים הוא המוקד העיקרי של המאמץ הארגוני. הפעילות הנרחבת בסניפים הובילה להרחבת המנגנון הבירוקרטי, נוצרו משרות רבות יותר, והתפתחו תחומי הפעילות השונים. ניתן לראות בישראל גם סממנים לצורת מפלגות קנאים. זוהי מפלגה בה נדרשת מהחבר

סיכום פרק (5) מתוך הרפובליקה הישראלית השנייה: פוליטיקה ומשטר לקראת המאה ה-21 אשר אריאן ההתפלגות הבסיסית של המפלגות בישראל נכון ל1996: בין הליכוד והעבודה, אבני הבניין העיקריות של המערכת. ישנן שתי תקופות עיקריות בפוליטיקה הישראלית: דומיננטיות העבודה עד 1977, ותחרותיות והתמודדות בין 1981 ל 1996. פריצות דרך במדיניות נעשו לאחר שגדל הפער בין שתי המפלגות הגדולות. מפלגה גדולה יכולה לשנות מדיניות בגלל החולשה של המפלגה שנייה בגודלה. המערך הגיע לשיאו ב1969. ב1981 המרוץ בין הליכוד למערך היה צמוד מאוד. אמנם בהשוואת הבחירות של 1984 ו1996 מוכרחים להגיע למסקנה שהמערך הוא מפלגה שוקעת.  ב1992 העבודה חזרה לשלטון ואפשרה לרבין לחתום על הסכם אוסלו עם אש”ף, שהתאפשרה בגלל ירידתו של הליכוד. ב1996 הצטרפו לליכוד גשר וצומת. ב1986 הקימו רפ”י, מפא”י ואחדות העבודה את מפלגת העבודה, ויחד עם מפ”ם ב1969 העבודה הקימה את המערך. בו זמנית הקימו חירות והליברלים הימניות גוש מרכז ב1965 שהורחב ב1973 לליכוד בלחצו של אריאל שרון. השאלה המובילה את הפוליטיקה הישראלית היא שאלת הלגיטימיות: בתחילת הדרך, חירות ביקשה לגיטימיות אל מול מפא”י, כעת השאלה היא האם המפלגות הדתיות והחילוניות יוכלו לגבש תפיסה משותפת לגבי הלגיטימיות של האופי היהודי והדמוקרטי של ישראל. המערך הייתה קיימת בין 1969 ו1984. המערך הקים את ההסתדרות, קופת חולים, הקיבוץ והמושב. התזוזה של אנשי המערך, שלימים הפך לעבודה, למפלגות הימין מאפיינת את הפוליטיקה הישראלית, ובעיקר לליכוד. הליכוד הוא תערובת של מספר מפלגות: ראשית, תנועת חירות הליברלית, שהוקמה ב1948 בראשות בגין, וייצגה השקפת עולם בורגנית, שירשה את “הציונים הכלליים” מתקופת המנדט. מפלגה נוספת שהרכיבה את הליכוד הייתה לעם, שריד של סיעת רפ”י אשר פרשה ממפא”י. חירות

פרק 5 – מתוך כנסת מול ממשלה ד”ר בנימין נויברג תפקיד אחד של הכנסת הוא לייצג השקפות ואינטרסים עיקריים בחברה. מכיוון שאין ייצוג מושלם לכל חלקי החברה בפרלמנטים, הייצוג בהם משמש מדד חשוב לבחינת התפלגות העמה הממשית (ולא הדמוגרפית) במערכת הפוליטית. חבר פרלמנט יכול לפעול מכוח אחד משלושה סוגי מנדטים: אימפרטיבי, כללי ומפלגתי. 1) לפעול בהתאם להוראות הממשלה, 2) לפעול בהתאם לאינטרס הלאומי הכולל ולא כנציג של קבוצה אזורית, 3) לפעול מכוח מנדט מפלגתי, כלומר לא אישי, בהתאם לקו עליו החליטו מוסדות המפלגה. חסידי הדמוקרטיה הישירה יצודדו במנדט האימפרטיבי, חסידי הדמוקרטיה הייצוגית יצודדו במנדט הכללי; בעוד שהמנדט המפלגתי יכול להיראות גם כמסווה לרצון להגן על האינטרסים של הארגון המפלגתי גופו, וגם כאמצעי להבטחת יעילותו של משטר דמוקרטי, שכן במשטר פרלמנטרי בו כל חבר מצביע בהתאם לעמדתו האישית ישרור כאוס מהר מאוד. תפקיד נוסף של הכנסת הוא פיקוח על הממשלה. למשל, הכנסת צריכה להעביר את התקציב השנתי באמצעות חוק התקציב. מבקר המדינה הוא עוד זרועה מפקחת מטעם הכנסת על הממשלה, אשר ממונה לבדוק האם כל חברי הממשלה פועלים על פי חוק ושומרים על טוהר המידות. מבקר המדינה הוא גם נציב תלונות הציבור החל מ1971. תפקיד נוסף של הכנסת הוא חקיקה. כל חוק חייב להתקבל בהליך מסודר ובתמיכת הרוב בכנסת (המשתתפים בהצבעה). להצעות חוק יש סיכוי להתקבל בהתאם לרוב שיש לתומכי הממשלה בכנסת ובוועדותיה. לכן הצעות חוק הצפויות להתקבל מגיעות מהקואליציה, ואלו של האופוזיציה צפויות לא להתקבל אם הקואליציה מתייצבת יחד נגדן. לכנסת תפקיד מכונן, לפיו עליה להכין הצעת חוקה למדינה, הבנויה מפרקים שכל אחד בו יהווה חוק יסודי בפני עצמו. הכנסת

פרק מתוך סוגיית החוקה בישראל ד”ר בנימין נויברג הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה, מושבה בירושלים, מורכבת מראש הממשלה ומשרים. ראש הממשלה מכהן מכוח היבחרו בבחירות, והשרים ימונו על ידי ראש הממשלה. הכנסת יכולה לדחות את הצעת ראש הממשלה להרכבת הממשלה ולהביע אי אמון. הבחירות לכנסת יהיו באותו זמן של הבחירות לראשות הממשלה. כהונת ראש הממשלה והשרים יהיו לתקופת כהונתה של הכנסת המכהנת. כשירות לראשות ממשלה: מי שהיה ראש ממשלה שבע שנים רצופות לא יהיה מועמד בבחירות לראש ממשלה שבסמוך לאחר מכן. אם הביעה כנסת אי אמון בראש הממשלה, או שלא נתקבל תקציב, יערכו בחירות לכנסת ולראש הממשלה. אם נוכח ראש הממשלה שיש רוב בכנסת המתנגד לממשלה, המונע פעילות תקינה של הממשלה, רשאי הוא בהסכמת הנשיא לפזר את הכנסת לפני גמר תקופת כהונתה. באם ראש הממשלה התפטר, יתקיימו בחירות מיוחדות. בבחירות מיוחדות רשאים להצביע סיעה או סיעות של הכנסת, שמספרן אינו פחות מעשרה, וכן חמישים אלף בעלי זכות בחירה. לא תפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה ולא יוגש כתב אישום נגדו אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט שהרשיע את ראש הממשלה בעבירה יקבע אם יש באותה עבירה משום קלון. הכנסת רשאית אז להעביר מכהונתו את ראש הממשלה. מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על שמונה עשר ולא יפחת משמונה. לפחות מחצית מהשרים יהיו חברי כנסת. שר יהי ממונה על משרד אולם יכול שיהיה שר בלי תיק. ראש הממשלה יכול לכהן גם כשר הממונה על משרד. ראש הממשלה רשאי לקבוע את תפקידי השרים, לשנות את חלוקת התפקידים ביניהם, למנות ועדות שרים קבועות או זמניות. הממשלה רשאית לאצול סמכויות

אפקט העיגון בעת קבלת החלטה או בעת הערכת שווי לא ברור של אובייקט, אנו נוטים להסתמך יותר מדי על פיסת מידע אחת, בדרך כלל זו הראשונה. ערכו של “עוגן” ראשוני זה משמש נקודת התייחסות נפשית שעשויה להשפיע על הבחירות שיעשו אנשים. מחקרים שתי קבוצות של תלמידי תיכון התבקשו על ידי Tversky and Kahneman (1974) לחשב, תוך 5 שניות, מכפלה של המספרים אחד עד שמונה (1x 2 x  3 …) או בכוון ההפוך (8 x 7 x  6 …). בשל הזמן הקצר, הם נאלצו להעריך את שווי האובייקט לאחר המכפלה הראשונה. התוצאות הראשונות הללו היוו עוגן לתשובתם הסופית. הערכה החציונית של הקבוצה הראשונה הייתה 512 ואילו ההערכה החציונית לרצף היורד היתה 2,250. התשובה הנכונה היא: 40,320. שופטים משיגים ציון טוב יותר מאחרים על אשליות קוגניטיביות כמו אפקט המסגור (התייחסות שונה לרווחים או הפסדים כלכליים שווי ערך) או על היוריסטיקת הייצוגיות (התעלמות ממידע רקע סטטיסטי לטובת אינדיבידואציה של מידע) אך נוטים באותה מידה לאפקט העיגון (Guthrie, Rachlinski & Wistrich , 2001). מחפשי עבודה שבעת משא ומתן מעגנים שכר גבוה והם ראשונים, מקבלים בדרך כלל שכר גבוה יותר. אפילו הערה מבודחת על משכורת בלתי סבירה עשויה להעלות את הצעת השכר הסופית (Thorsteinson, 2011). דוגמאות המחיר הגבוה ביותר – ראשון עגן את מחיר חבילת המוצר היקרה ביותר שלך כך שתקלע לדעת המשתמש הראשון ברשימה. סדר זה יגרום להצעה שלאחריה להיראות כמציאה. המחיר הנמוך  – ראשון רגע, האם לא אמרת הרגע את ההיפך? אם אין הפרש גדול במחירים, נסה לעגן את המחיר הנמוך יותר כך שההצעה המעט יקרה יותר אך בעלת הערך המשמעותי הרב יותר, תיראה

פרק 6: מעקב מילולי, סקירה, וכישורי התמקדות פרק 6 מציג כישורי מעקב מילולי ואת שימושיהם, בסקירת דאגות עצמיות של קליינטים וההתמקדות עליהם. פרק זה כולל הנחיות כיצד לעקוב במדויק ולשקף את מה שמביעים ומרגישים הקליינטים ביחס לסיטואציה. הפרק גם מציג כישורים שנועדו לעזור לקליינטים לשקול נקיטה בצעדים כנגד הדאגות שכלפיהן הם היו אמביוולנטים. כישורים אלה הם עמודי התווך למאמצי העובדים הסוציאליים לתקשורת אמפתית עם הקליינטים. בנוסף ליכולת לעזור בעבודה עם קליינטים בפרקטיקות מיקרו, כישורים אלה שימושיים ברמת האמצעים בעבודה עבור הקליינטים דרך תמיכה פומבית, ובעבודה עם קולגות ובעלי מקצוע אחרים. פרק זה מכיל גם כן הפניות לקטעי ווידאו שמלווים את הטקסט.   שימור קשר פסיכולוגי עם קליינטים וסקירת בעיותיהם– מעקב מילולי כרוך בשימוש ולפעמים הערבוב של כישורים דיסקרטיים שמאפשרים לעוסים לשמר קשר פסיכולוגי עם קליינטים ולגרום להבנה מדויקת של מסריהם. יותר מכך, התנהגות מעקב מילולית לוקחת בחשבון שני משתני ביצוע שהינם חיוניים לסיפוק והמשכיות מצד הקליינט: התאמת הגירוי-תגובה. המידה שבה תגובות העוסים מספקות משוב לקליינטים שמסריהם התקבלו במדויק. רלוונטיות התוכן. המידה שבה תוכן התגובה של העוסים נתפסת על ידי הקליינטים כרלוונטית לדאגותיהם הממשיות. כישורים במעקב, קושרו להמשכיות עם הקליינט. תגובות בלתי תואמות לקליינטים קושרו מאוד עם אי המשכיות. שימוש מתמשך בשאלות ותגובות אחרות שאינן קשורות למסרי הקליינט הקודמים ושאינן קשורות לדאגות הממשיות של הקליינט תורמות לחוסר סיפוק עקבי של הקליינט. מחקר שבדק את התוצאות של עבודה עם אנשים בעלי בעיות שתייה מצא כי ⅔ מהשוני בתוצאות לאחר שישה חודשים נצפה על ידי הכנסה הדרגתית של אמפתיה שהוצגה על ידי היועצים. שימוש יעיל של התנהגויות משתתפות והצגת אמפתיה אמור לחזק התאמה מוטיבציונית-