מאמרים מתורגמים לעברית

תקציר מסמך זה מספק בסיס נתונים גלובלי ומקיף של הסדרי ביטוח הפיקדון ((deposit insurance החל משנת 2013. אנחנו הרחבנו את מאגר הנתונים על ידי הכללה של המיישמים האחרונים של ביטוח הפיקדון ועל ידי מידע בדבר השימוש בערבויות ממשלתיות על הנכסים וההתחייבויות של הבנקים, לרבות במהלך המשבר הפיננסי העולמי האחרון. בנוסף, אנו יוצרים רשת אינדקס בטיחותי (Safety Net Index) אשר לוכדת את גודל הנדיבות ((generosity של תוכניות ביטוח ההפקדות וערבויות ממשלתיות על המאזנים של הבנקים. הנתונים מאשרים כי ביטוח הפיקדון נעשה נפוץ ונרחב יותר מאז המשבר הפיננסי העולמי, אשר גם גרם לעלייה זמנית בהגנה של הממשלה על ההתחייבויות שאינן פיקדונות ונכסים בנקאיים. מאז ברוב המקרים, ערבויות אלו הוסרו רשמית אבל הכיסוי של ביטוח הפיקדון נשאר מעל לרמה שהייתה לפני המשבר, דבר זה מעלה דאגות על כיסוי עקיף וסכנות מוסריות שיבואו בהמשך. הקדמה המשבר העולמי האחרון נבדק וניסו את תוכניות ביטוח הפיקדון (DIS) , ואת היכולת שלהם להגן על חסכונות משקי הבית בבנקים. רשויות המדינה והרגולטורים הפיננסיים הגיבו לנסיבות החריגות של המשבר על ידי הרחבת הסדרי הביטוח או מיישמי ביטוח הפיקדונות, אם לא היה קיים אצלם. דפוס זה של מדיניות התגובה חשף את ההשפעות השליליות הרחבות של תכניות רחבות והדגיש את נקודות החוזק והחולשה של תכניות DIS שונות. מסמך זה מציג מסד נתונים מקיף של הסדרי ביטוח ההפקדות עד סוף שנת 2013, המכסה את חברי קרן המטבע הבינלאומית ב188 מדינות פלוס ליכטנשטיין. עבור מדינות עם תוכנית ביטוח פיקדון מפורש ((explicit, המידע מסופק על גבי המאפיינים של DIS (כגון סוג, ניהול, כיסוי, מימון ותשלומים). בשנים האחרונות, אנו מוסיפים מידע על עלייה בכיסוי הפיקדון,

Do animals have insight, and what is insight anyway? האם  לחיות יש תובנה, ומה היא בכלל תובנה?  אנחנו לא יכולים לבדוק את הפנומנולוגיה הייחודית של תובנת בעלי חיים, את ה- “אהא” של ההתנסות, אולם אנחנו כן יכולים לחקור את התהליכים העומדים בבסיס ההתנהגות תובנתית, זו שקלר (Köhler) תיאר כפתרון פתאומי לבעיה לאחר מכשול. השאלה המרכזית במחקר התנהגות תובנתית בכל מין חי היא, האם התנהגות זו היא תוצר של תהליך קוגניטיבי מובחן, היינו תובנה. למרות שכמה ניסיונות להסביר תובנה בבעלי חיים בלבלו אותה עם תהליכי פתרון-בעיות אחרים, מחקר עכשווי על משיכה בחוטים (string puling) ובעיות פיזיות אחרות חשף, בעיקר אצל ציפורים, דוגמאות חדשות להתנהגות תובנתית והאיר את תפקיד ההתנסות ביצירתה. מחקר חדש מציע כי ניתן לתפוס התנהגות תובנתית במטלות מעבדה ובו זמנית לפקח על הפעילות המוחית, ובכך לפתוח דרכים חדשות לשילוב מחקר על בעלי חיים עם מדע נוירולוגי קוגניטיבי על תובנה אצל בני אדם.   שימפנזה שולחת מחוות ללא תועלת אל עבר בננה הנמצאת מעבר להישג יד. פיל שולח את חדקו לעבר פתוח תלוי גבוה באוויר. כאשר בעלי חיים נעמדים אל מול פרסים בלתי ניתנים להשגה כגון אלו, האם הם משתמשים בתובנה על מנת לפתור את הבעיה כיצד להגיע אליהם? רוצה לומר, האם נדמה שפתאום הם מגיעים לפתרון? שאלה זו הייתה מרכזית עבור כמה מחקרים מוקדמים על פתרון בעיות אצל בעלי חיים (Boaks, 1984). היא גם הייתה המוטיבציה העיקרית למחקרו פורץ הדרך של Köhler (1925/1959) והופיעה בדיונו של Thorpe (1956) על למידה אצל בעלי חיים. מעבר לכך, ניתן לומר באופן כללי שהשאלה האם למינים לא אנושיים יש תובנות הוזנחה על ידי פסיכולוגיים