(18/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים מתורגמים לעברית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

IS The Influence of Analyst Communication in IS Projects

השפעת התקשרות של אנליסט בפרויקטים IS Shadi Shuraida & Henri Barka הקדמה חוקרי מערכות מידע (IS) ציינו כבר מזמן שאנליסטים של מערכות המידע צריכים להבין את צרכי המשתמשים אם הם רוצים לתכנן מערכות טובות יותר ולשפר את תוצאות הפרויקט. בעוד החוקרים מסכימים כי תקשורת של אנליסטים היא תנאי מוקדם חשוב להבנה כזו, מעט מאוד ידוע על טבע של התנהגות תקשורת שונה של IS אנליסטים כאשר הם לומדים על צרכי המשתמשים במערכת ועל ההשפעה של התנהגות בפרויקטים של IS. כדי להתמודד עם הפער הזה, במאמר זה אנו משתמשים בספרות כדי לברר את פעילות העברת מידע אשר IS אנליסטים יכולים לקחת על עצמם, ואת תוכן המידע שהם יכולים לשדר כאשר לומדים על משימות ארגוניות של משתמשים וצרכי מידע. השפעת פעילויות תקשורת של אנליסטים על יצירת מידע אמין לגבי צרכי המשתמש, למידה של אנליסטית ותוצאות פרויקט IS נחקרות לאחר מכן באמצעות מקרי בוחן של שני פרויקטים של IS. מניתוח שני המקרים עולה כי אנליסטים המעודדים שימוש בדוגמאות קונקרטיות, בבדיקות ובאימות, ומי שואלים משוב על התהליכים העסקיים של המשתמשים, עשויים להבין טוב יותר את המטלות של המשתמשים, וגם תכנון מערכות אשר עונות טוב יותר על הצרכים של המשתמשים לצרכים מאשר אנליסטים שלא עושים את זה. מלות מפתח: פיתוח IS, יישום IS, פרויקט IS, תקשורת משתמש-אנליסט, למידה של אנליסט IS, מקרה בוחן השפעת תקשורת של אנליסט בפרויקטים IS השפעת תקשורת של אנליסט בפרויקטים IS פיתוח ויישום מערכות מידע (IS) בארגונים ממשיך להיות מאתגר, כאשר כמעט שני שלישים של פרויקטים נתקלים במכשולים או כושלים (Nelson, 2007; Standish Group, 2009). מכיוון שדרישות מידע לא מדויקות או לא מלאות עלולים

קרא עוד »

Job Satisfaction: A Literature Review

שביעות רצון מהעבודה: סקירת ספרות תקציר: הבטחת שביעות רצונם של עובדים היא אחת הבעיות הקשות עימם מתמודדים מנהלים כיום. מחקרים רבים מצביעים על השפעה משמעותית של שביעות רצון על מוטיבציה בעבודה, אשר משפיעה בתמורה על פרודוקטיביות, וגם על הצלחת הארגון כולו. עם זאת, חוקרים ומעסיקים באזורנו (מקדוניה הצפונית) עוד לא הפנימו את החשיבות של שביעות רצון עובדים ולכן יש מעט מדי התייחסות לכך. מילות מפתח: שביעות רצון בעבודה. למרות שהשימוש במונח ‘שביעות רצון מהעבודה’ נפוץ במחקר המדעי והחברתי, אין הסכמה כללית על מה המונח כולל. לפיכך, שביעות הרצון מהעבודה מוגדרת במונחים של אופי ומשמעות העבודה, יציבות בעבודה, צמיחה בקריירה ואיזון בריא בין עבודה לחיים מחוץ לעבודה. עם זאת, רוב המחקרים על תופעת שביעות הרצון מהעבודה נעשים באמצעות שימוש במסגרות תיאורטיות בלבד. אחת המסגרות הללו, שסיפק המחבר רוברט הופוק, מבהירה כי שביעות רצון מהעבודה היא שילוב של משתנים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים הקובעים את רמת שביעות הרצון של העובדים בעבודתם. על פי גישתו של הופוק, למרות ששביעות הרצון מהעבודה מסתמכת על גורמים חיצוניים, כגון עומס העבודה וסביבת מקום העבודה, היא מטבעה מתייחסת לתחושות שיש לעובדים לגבי עבודתם. באופן דומה, ויקטור ה. ורום, פרופסור לבית הספר למנהל עסקים, מגדיר שביעות רצון מהעבודה במונחים של תפקיד העובד. הוא מפרט כי שביעות הרצון מהעבודה קשור להתנהגות העובדים במקום העבודה ולרמת הפרודוקטיביות שהם מראים בעבודתם. בנוסף, המחבר פול א. ספקטור מגדיר שביעות רצון מהעבודה כרגשות שיש לאנשים לגבי ההיבטים השונים של עבודתם. לאדם עשויים להיות רגשות שליליים או רגשות חיוביים לגבי גורמים כגון סביבת העבודה, עומס העבודה, עמיתים לעבודה, מפקחים והכנסה. לפיכך, לדברי ספקטור, שביעות הרצון מהעבודה

קרא עוד »

K-12 Community of Inquiry: A case study of the applicability of the Community of Inquiry framework in the K-12 online learning environment

נוהלי הוראה ( פרקטיקות ) והנימוקים לשימוש  בהם הנהוגים בידי מורים מנוסים המלמדים את מדעי החברה והעובדים בסביבה מקוונת באחד מבתי הספר התיכוניים בדרום-מזרח ארצות-הברית המתנהל בשיטת הלימוד המקוונת באופן מלא הותאמו למסגרת התאורטית של מודל קהילת החקר המשתמשת בשיטת מקרה המבחן התיאורית. הפרקטיקות והרעיונות בהם החזיקו ארבעה עובדי הוראה , שלושה גברים ואישה , כולם בעלי ניסיון תעסוקתי בסביבת הוראה מקוונת של שלוש שנים ומעלה , נבדקו במחקר באמצעות מתן ראיונות , עריכת תצפיות על נבדקי המחקר וניתוח מסמכים. התוצאות הביאו להתאמתה של מסגרת קהילת-החקר לסביבת מערכת החינוך K12  כשהיא זוכה לשם “מסגרת קהילת החקר במערכת החינוך K12 ” . למרות זאת,  נדרשת עדיין פעילות מחקר נוספת כדי לזהות את הפרקטיקות הנהוגות בידי מורים העובדים בסביבה מקוונת במשרה מלאה  במערכת ה- K12 בכול הנושאים והתחומים הנלמדים בבתי הספר ולוודא את האפשרות ליישומה של מערכת קהילת החקר ה-K12 . הקדמה הרשמות מקוונות לתוכניות לימוד המתנהלות באופן מקוון ומלא במערכת החינוך K12  צברו תאוצה במהלך שני העשורים שעברו, אולם לאחרונה הן האטו את קצב שיעור גדילתן לרמה מתונה ועקבית יותר. למעלה מ-300,000 תלמידים הלומדים בסביבה המקוונת K-12  ו-400,000 תלמידים נוספים בתוכניות השלמה שונות זוכים לשירות שניתן על-ידי אלפי מורים העובדים בסביבה מקוונת בארצות הברית ( Digital Learning Collaborative, 2019 ). הבנת המאפיינים והפרקטיקות הנהוגות בידי מורים אלה בסביבה מקוונת תעזור לנו בעתיד להכין טוב יותר מורים שיעמדו לרשות אותה אוכלוסיית תלמידים ההולכת וגדלה. סקירה ספרותית מורים מקוונים ודרכי עבודתם מחקר הראה שהרכב אוכלוסיית המורים העובדים בסביבה מקוונת משקף נאמנה את הרכב אוכלוסיית המורים הרגיל של מערכת ה-K-12 מבחינת גיל המורים והשיוך

קרא עוד »

Killing algae in water with copper

הרג של אצות במים עם מלחי נחושת אלקליין ברנרד דומוגולה, מילוואקי, ויסקונסין המצאה זו נוגעת להרס ולעיכוב של צמיחה של אצות במים או נוזלים מימיים. אגמים, נהרות, נחלים, הספקות מי שתיה, בריכות שחיה, חדרי מקלחת ומערכות מים תעשייתיות  מזוהמות לעיתים תכופות ע”י צמיחה יתרה של אצות ומיקרו-אורגניזמים אחרים אשר גורמים למראה וריח לא נעים למים, ומפריעים באופן כללי עם הזרימה של המים ועלולים להזיק לבריאות. נעשה שימוש רחב בנחושת גופרית (סולפט) כקוטל אצות בכדי להרוס ולשלוט בצמיחה של אצות. נחושת גופרית צלחה קצת במים אשר יש להם pH  פחות מ-7. במי אלקליין עם pH יותר מ-7, ובמיוחד במים המכילים פחמניים (קרבונט) או דו-פחמניים, הנחושת הגופרית באופן כללי אינה יעילה מפני שפסולת אשר נוצרת ע”י רטיבות של נחושת בצורה או של הידרוקסיד נחושת לא מסיסה או של נחושת פחמנית. הרטיבות של הנחושת בצורה של הידרוקסיד או פחמן מסירה את איוני (ion)  הנחושת הרעילים ומונעת המסה וכתוצאה פעולת ההריגה המועילה של הנחושת לרובה נאבדת. בנוסף הנחושת הרטובה גורמת לעכירות לא רצויה או ערפילות במים ומשתקעת בצורה של רפש או משקע אשר במקרה של אגם או נחל עלולים לנטות להחריב את חיי הדגה או צורות של זואופלנקטון אשר הם חיוניים כמזון לדגים. בעת הזאת אשר נחושת היא דיי יקרה ולא מאוד זמינה, זהו קריטי למצוא תרכובת קוטלת אצות אשר תשמש תחליף לנחושת גופרית ושתמנע את הבזבוז של נחושת אשר עד כה ליווה את השימוש בנחושת גופרית. תוצאות של ניסיונות קודמים הסתכמו בדרך כלל בקוטלי אצות בעלות מופרזת, או אשר היו מותאמים עבור מערכות מחזוריות סגורות, או אשר היו רעילות לדגים או לזואופלנקטון, או

קרא עוד »

knowledge in pieces

ידע בחלקים “אף אחד לא חושב באופן ברור, לא משנה איזה רושם הם עושים. חשיבה זה עסק מסחרר, עניין של תפיסה של כמה שיותר מאותם הצצות מעורפלות שאתה יכול ולחבר ביניהם הכי טוב שאתה יכול. זהו למה אנשים נאחזים כל כך חזקבדעותיהם; משום, בהשוואה לאופן הלוקה שבהם הם הגיעו לאותה דעה, אפילו הדעות המגוחכות ביותר נראות ברורות להפליא, שפויות ומוכיחות את עצמן. ואם אתה נותן להן להתחמק ממך אז אתה צריך לצלול חזרה אל תוך אותו בליל מעורפל ולרמות את עצמך ולמצוא דעה אחרת להחליף הקודמת.” –דשיאלהאמט. איך שאדם מתכוון להשתמש במחשבים כדי לקדם לימוד תלוי באופן דרמטי במה שאדם חושב שהוא חשוב בלימוד. בפרק זה אני מדגישה נושא מרכזי של עבודתי עם מחשבים ולמידה אשר עוקבת אחר העדפות אמפיריות ותיאורטיות בנוגע לטבע של הידע והתפתחותו. השאלה היסודית היא: כיצד אנו רואים את המעבר מהליך מחשבתי של היגיון פשוט לגביי העולם הפיזי להבנה מדעית? ולהניח בצד את מודל ה”צמיחה” הנונ-קונסטרקיטיבסטית– ידע חדש ע”י העברה מספר או מורה – ישנם עדיין היבטים מאוד שונים על למידה אשר מניעות גישות שונות לשימוש במחשבים. גישתי האישית היא שהמעבר להבנה מדעית מערבת שינוי מבני עצום לעבר מערכתיות, לעומת פשוט שינוי בתוכן. לאחר הדגשה של גישה זו ע”י השוואתה עם אחרת אשר סוברת להחלפה שוות ערך של תוכן מתפישה טרום-מדעית לתפישה מדעית, אני אדון בשימושים של מחשבים אשר הולכים פחות או יותר ישירות אחר הפרספקטיבה של שינוי מבני. מהו האופי של הידע שאנשים באופן ספונטני רוכשים לגביי העולם הפיזי? כיצד אנשים חושבים שהעולם פועל בהתבסס של איך הם חווים אותו? זהו נושא אשר פיאגט ועמיתיו

קרא עוד »

Land use and air quality in urban environments

שימוש בקרקע ואיכות האוויר בסביבות אורבאניות: אומדן הסיכון הבריאותי כתוצאה משאיפת חלקיקים הנישאים באוויר תקציר חומר חלקיקי (PM) והתרכובות הקשורות שלו מהווים בעיה רצינית עבור איכות האוויר האורבאני ואיום על בריאות האדם. במחקר הנוכחי, אמדנו את השונות התוך-אורבאנית של PM, ואפיינו את הסיכון הבריאותי הקשור בשאיפת חלקיקים שנמדדו בעזרת מסנני PM, תוך בחינת אזורי שימוש קרקע שונים באזור האורבאני של קורדובה (ארגנטינה) ובקרב קבוצות גיל שונות. בכדי לבחון את השונות התוך-אורבאנית של PM, ביססנו רשת ניטור ביולוגי של T. capillaris ב- 15 אתרי דגימה עם שימושי קרקע שונים ואמדנו את ההצטברות הביולוגית של קובלט (Co), נחושת (Cu), ברזל (Fe), מנגן (Mn), ניקל (Ni), עופרת (Pb) ואבץ (Zn). לאחר מכן, נאספו חלקיקים באמצעות מוניטורים שמוקמו באתרי הדגימה המייצגים ביותר של כל קטגוריית שימוש בקרקע וחושב סיכון השאיפה. נמצא הבדל תוך-אורבאני משמעותי בתכולת המתכות הכבדות שנמדדו בביו-מוניטורים, ביחס לאתר הדגימה והשימוש בקרקע. הכמות הגדולה ביותר נמצאה באזורים תעשייתיים, וכמו גם באתרים עם תנועה רבה של כלי רכב. רמות ממוצעות של PM10 עלו על התקן המוצע על ידי ה- EPA בכל אזורי השימוש בקרקע, מלבד מרכז העיר. ערכי מדד המפגע היו מתחת לגבול הבטיחות של ה- EPA בכל האזורים ובקבוצות הגיל השונות. באופן נגדי, ניתוח הסיכון הקרצינוגני הראה כי כל האזורים האורבאניים חרגו מהגבול המקובל (1 x 10-6), בעוד שאתרי הדגימה התעשייתיים וקבוצת הקשישים הציגו סיכון קרצינוגני החורג מהגבול הבלתי-מקובל. ממצאים אלו מאששים את השימוש ב- T. capillaris למדידת איכות האוויר התוך-אורבאנית ומראים כי קיימת שונות תוך-אורבאנית חשובה בסיכון הבריאותי הקשור בשימושי קרקע שונים. 1. מבוא זיהום אוויר נחשב בתור אחת הבעיות הסביבתיות הגדולות

קרא עוד »

Land Use Planning challenges coping with conflicts

אתגרי תכנון שימוש בקרקע: התמודדות עם קונפליקטים על בסיס הקונצפט של פיתוח בר-קיימא וקהילות בר-קיימא David R. Godschalk במאה ה -21 שימוש בקרקע הוא הן הזדמנות והן איום. זה צפוי להביא לפיתוח בר-קיימא ולקהילות בר-קיימא. זה גם צריך להתמודד עם שני החזונות המרתקים הללו. עתיד שימוש בקרקע תלוי באיך הוא פותר את הבעיות הקשורות ליצירת דפוסי התיישבות שהם יציבים. מה הן בעיות הקשורות לכך? האם ניתן לעזור לקהילות לזהות ולהבין אותן? האם הגישות המשמשות כיום בתכנון יכולות לעזור בכך? אלה הן שאלות חשובות לעתיד של תכנון שימוש בקרקע. קונפליקטים ערכיים בפיתוח בר-קיימא שתי גישות חדשות משתמשות בתכנון פיתוח בר-קיימא – אורבניזם חדש וצמיחה חכמה. המתכננים של ימינו מגדירים ובודקים את החזונות של פיתוח בר-קיימא, אורבניזם חדש וצמיחה חכמה, ותוך כדי כך חושפים ומתמודדים עם המתחים המובנים שלהם. הם עובדים בכיוונים של קיימות ואיכות חיים. פיתוח בר-קיימא מבקש ליישב בין הקונפליקטים בפיתוח כלכלי ושימור אקולוגי. פיתוח בר-קיימא הוא חזון גלובלי, אם כי הוא הוצע על ידי המתכננים בארה”ב ומדינות מפותחות אחרות. ניתן לבטא את הערך המרכזי שלו על ידי שלושת ה- E: סביבה, כלכלה וצדק (Environment, Economy, and Equity). בעוד שביטוי זה מתחיל בתיאוריה, למאמצים לנהל את הקונפליקטים הנובעים בנפרד מהסביבה, הכלכלה וצדק לא תמיד הצליחו. בפועל, תכנון של שימוש בקרקע התגלה כאחד מהזירות החשובות ביותר בהן מתמודדים תפיסות של פיתוח בר-קיימא. הסתירות בין יעדי פיתוח בר-קיימא הודגשו בביקורת נוקבת של Campbell (1996), שהמחיש אותן כמשולש עם מטרה בכל נקודה וקונפליקטים שמתרחשים לאורך הצירים כתוצאה מסתירות ביניהם (איור 1): תרשים 1 קונפליקט משאבים בין תועלת כלכלית ואקולוגית נובע הרצון לצרוך משאבי טבע ושימור יכולת להתרבות

קרא עוד »

Language Learning Strategies, Motivation, and Writing Achievement of Indonesian EFL Students

אסטרטגיות למידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה של סטודנטים “באינדונזיה” הלומדים אנגלית כשפה זרה ( EFL ).  MUTIATUN NASIHAH BAMBANG YUDI CAHYNO תמצית. מטרת המחקר הזה הינה לחקור את ההתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה (LLS ) והישגים בכתיבה, התאמה בין מוטיבציה והישגים בכתיבה והתאמה בין אסטרטגיות ללמידת שפה, יחד עם המוטיבציה והישגים בכתיבה. במחקר השתתפו 100 תלמידים הלומדים אנגלית כשפה זרה, מביה”ס תיכון, אשר ממוקם בעיר גדולה באינדונזיה. התלמידים נבחרו באופן אקראי, להשתתף במחקר הזה. הנתונים נאספו בשימוש “שאלון סטטיסטי ללימוד שפה”- (SILL ), שאלון מוטיבציה ומבחני כתיבה. התוצאות של המחקר גילו שהשערת האפס לשלושת ניתוחי ההתאמה נדחו. במילים אחרות, ישנה התאמה משמעותית בין אסטרטגיה ללמידת שפה, יחד עם מוטיבציה והישגים בכתיבה. באופן תיאורטי, המחקר הזה תומך בתפקידים החשובים של האסטרטגיה ללמידת שפה והמוטיבציה, או כשמתפקדים בנפרד, או צירוף של שניהם בניבוי הישגי הכתיבה. באופן חינוכי, כאשר מלמדים כתיבה, ממליצים למורים שמלמדים את האנגלית כשפה זרה, להציג את פוטנציאל האסטרטגיה ללימוד שפה, לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה, להעלות את המוטיבציה של התלמידים לכתוב, או ליישם את שניהם בו זמנית, כדי להעניק דחיפה לתלמידים הלומדים את האנגלית כשפה זרה לייצור הישגים בכתיבה. מילות מפתח: אסטרטגיות ללמידת שפה, מוטיבציה, הישגים בכתיבה. מצוטט: חוקרים בשם: “NASIHAH M CAHYONO B.Y.  (2017). אסטרטגיות  ללמידת שפה, מוטיבציה והישגים בכתיבה לתלמידים באינדונזיה הלומדים אנגלית כשפה זרה (EFL ) “כתב העת אנגלית בעולם הערבי” גיליון 8 כרך 1. הקדמה. במהלך 25 השנים האחרונות, ישנו גידול בכמות המחקרים על השימוש בתחום אסטרטגיות ללמידת שפה- (LLS ), כדי להגדיל את למידת השפה השנייה בקרב סטודנטים. חוקרים בשם: (RUBIN 1987: OXFORD 1990: OMALLEY& CHAMOT 1990 ),  הרעיון

קרא עוד »

Leadership Lessons from West Point

שיעורי מנהיגות מווסט פוינט עורך רב סרן דאוג קראנדל Doug Crandall הקדמה על ידי ג’ים קולינס Jim Collins ספטמבר 2006 ב- 2006 היתה לי הזכות לבקר בווסט פוינט כדי להשתתף בכנס של מנהיגים מעסקים, מגזרים חברתיים, והצבא. אחד המארחים שלי, סרן בצבא ארה”ב, השיג תואר שני במנהל עסקים לאחר שסיים את הלימודים בווסט פוינט. “מה הפתיע אותך ביותר בבית הספר לעסקים לאחר הניסיון שלך בווסט פוינט?”, שאלתי אותו. “התפיסות השגויות של חברים בכיתה שלי על אימונים בצבא ועל הרלוונטיות שלהם למנהיגות מחוץ לצבא”, ענה הוא. הוא תיאר אז ויכוח שהתפרץ באחד השיעורים בכיתה, וכיצד אחד מחבריו לכיתה ערער – “בצבא, אתה לא באמת צריך להוביל כי החיילים מאומנים כל כך היטב לבצע פקודות”. אם המנהיגות קיימת רק במידה ואנשים הולכים כאשר יש להם את החופש שלא ללכת, חשבתי שאולי יש משהו במה שחבר שלו לכיתה אמר. בסופו של דבר, בחיים אזרחיים אין שרשרת ברורה של פיקוד כמו בצבא ארה”ב. כשהעליתי את הנקודה הזאת, השיב הסרן כי יש לצבא שרשרת ברורה של פיקוד, אבל מנהיגי הצבא מתמודדים עם המציאות הקריטית שמנהיגים עסקיים כמעט אינם מתמודדים איתם, הוא אמר: “בעסקים, אם אתה מקבל החלטות רעות, אנשים מפסידים כסף, ואולי מקומות עבודה. בצבא, אם אתה מקבל החלטות רעות, מדינות יכולות ליפול ואנשים יכולים למות”. הביטוי תקוע לי בראש: אנשים יכולים למות. בצבא, זה משנה את עצם קיומך אם המנהיגים שלך הם מוכשרים. זה משנה אם המנהיגים שלך הם אמינים. זה משנה אם למנהיגים שלך אכפת יותר על עצמם מאשר על האנשים שלהם או על המשימה. החיים שלך עשויים בהחלט להיות תלויים בזה. שלב

קרא עוד »

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns

סגנונות למידהורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון:’אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי , כמו למשל: ָקלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים. בחינה מדוקדקת יותר של הספרות בנושא אופני או סגנונות למידה מראה

קרא עוד »

Learning Styles and Vocabulary Acquisition in Second Language: How the Brain Learns | סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח (הצעה לתרגום מאמר)

  סגנונות למידה ורכישת אוצר מילים בשפה שנייה: כיצד עובד המוח בשנים האחרונות התמקד תחום הלימוד של שפות זרות בסגנונות למידה שונים. למרות כמות המאמרים וספרי התרגול, כמו גם אתרי אינטרנט בנושא והשקעה בהדרכת מורים- אין עדיין ראיות אמפיריות לקיומם של סגנונות למידה ; יתרה מזאת – גם אם ישנה הסכמה על כך שהמוח הוא זה שלומד , אזי צריכים להיות קיימים במוח דברים המצביעים על קיום של סגנונות או אופני למידה – אינדיקטורים שהם אנטומיים ו/או פונקציונאליים. אולם זה לא המצב. במאמר זה נבחן את המהימנות והתקפות של מבדקים הבאים להעריך את סגנונות או אופני הלמידה השונים ונבדוק את טיבם. לאחר מכן נטען , בהסתמך על מדע חקר האנטומיה של המוח וראיות שהתקבלו מניסויים, שהדרך הטבעית שבה המוח לומד מילים היא בצבירת התנסויות חושיות וסנסורי-מוטוריות ( הקשורות להתנסות המיידית בעולם באמצעות הקליטה בחושים והפעולות המוטוריות ). ספרות מבוססת-ראיות בתחום של רכישת אוצר-מילים מראה שלמעשה הכללתם של אופנוּיוֹת רבות  ( ביחיד : אָפְנוּתModality  – אחד מכמה מצבים או צורות ביטוי של דבר מה, כגון: ‘אופנויות שפה’ (דיבור, האזנה, כתיבה, קריאה), ‘אופנויות החוש’ (סוגי הגירוי החושי-חזותי, שמיעתי וכ’) )  מביאה לתוצאות הטובות ביותר.  הכללה מצומצמת או דלה של קלט לשוני על-ידי מתן אפשרות רק לאָפְנוּת אחת לבוא לידי ביטוי, כמו למשל: קלט שמיעתי בלבד או קלט ויזואלי בלבד -מה שמכונה סגנון או אופן הלמידה של התלמיד (Pashler ועמיתיו למחקר, 2008) –  מפחיתה את הסיכויים לרכוש אוצר מילים. המאמר יתאר גם בקצרה את אותם גורמים הקשורים לאיבר המוח ושאחראים להצלחה בלימוד אוצר מילים.

קרא עוד »

Learning vocabulary in another language

למידה של אוצר מילים בשפה אחרת הקדמה הספר הזה עוסק בהוראה ובלמידה של אוצר מילים, אולם הוראה ולמידה של אוצר מילים הן רק חלק מתכנית התפתחות השפה. ולכן חשוב שלמידה והוראה של אוצר מילים ימוקמו בהיבט הנכון. יעדי למידה למידת אוצר מילים היא תת יעד מתוך קשת של יעדים חשובים בשיעורי שפה. הרשימה המנמונית (אמצעי עזר לזכירת של דברים) היא דרך שימושית לזכור את היעדים שמסומנים בטבלה 0.1.  L = שפה וכוללת אוצר מילים; I = רעיונות שמכסים ידע תוכני וידע תרבותי; S = מיומנויות;  T = טקסט או שיח ומכסה את האופן שבו משפטים מתחברים ויוצרים יחידות שפה גדולות יותר.   למרות שהספר הזה מתמקד בתת היעד – אוצר המילים, אין אנו מתעלמים מהיעדים האחרים, אנו מתייחסים אליהם מנקודת המבט של אוצר המילים. טבלה 0.1 יעדי למידת השפה יעדים כלליים יעדים ספציפיים פריטי שפה הגייה אוצר מילים מבנים דקדוקיים רעיונות (תוכן) ידע תוכני ידע תרבותי מיומנויות דיוק רהיטות אסטרטגיות טקסט (שיח) חוקי שיחה סכמה טקסטואלית או רמות של סוגי נושאים עמוד 2: יש פרקים על אוצר מילים ועל מיומנויות הקשבה, מיומנויות דיבור, קריאה וכתיבה. בשיח נעסוק בפרק 6 בשימושים ייחודיים, והעיסוק בהגייה, באיות ובדקדוק יהיה תוך התייחסות לידע אוצר מילים בפרק 3. ארבעה קווים/קוים (the four strands) הגישה בספר זה נשענת על הרעיון שקורס שפה מאוזן היטב צריך להיות מורכב מארבעה קווים עיקריים (נאישון, 2007, נאישון ויאמאמוטו, 2011). הקווים יכולים להופיע בצורות שונות, אבל כולם צריכים להתקיים בקורס מתוכנן היטב. ראשית, יש את קו הלמידה מתוך קלט ממוקד-משמעות מובן. משמעות הדבר היא שהלומדים צריכים לקבל הזדמנות ללמוד פריטי שפה

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.