(19/11/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

מאמרים מתורגמים לעברית

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

The Angry, Defiant (ODD) Child

מרד וסמכות במסגרת החינוכית: גני הילדים ובתי הספר .Thomas, D. E., Bierman, K. L., Thompson, C., & Powers, C. J הרבה בני זוג מדווחים על תדהמה, פגיעות ולחץ ע”י התנהגות  כועסת והתנגדות של ילדיהם. ההורים הללו לעיתים מספרים “אם אני אי פעם הייתי מתייחס להוריי כמו שהילד מתייחס אליי, הייתי מקבל עונש חמור. אני אף פעם לא התייחתי להוריי כפי שהוא מתייחס אליי”. התפעלתי שבשנים המוקדמות להתמחות שלי שההיסטוריה של הילדים המאוד כעוסים הללו לעיתים קרובות לא גילתה איזה שהוא כאב נפשי רציני כלשהוא בחייהם. לעומת זאת, הצעירים הללו פונקו יתר על המידה מבחינה נפשית או חומרית על-ידי הוריהם שהתנהגו באופן מתירני יותר מאשר באופן אחראי. הבעיה היתה שלילדים הללו לא ניתן תיקון הולם או עונש על ההתנהגות העויינת או על חוסר הנימוס שלהם והוריהם לא לימדו אותם התנהגות מוסרית מה היא – אשר זו יכולה להוליך להתפתחות של אישיות בריאה. בילדים אחרים, לעומת זאת, כעס והתנהגות מתנגדת אינם התוצאה של אנוכיות, אלא של כאבים נפשיים רציניים, חוסר אחריות או הורים כועסים, אחים או חברים המדמים הורים כועסים, אחים או חברים. פרק זה ינסה לעזור להורים לקבוע האם הכעס של ילדיהם הוא תוצאה של אנוכיות או כאב מוצדק. הפרק יתאר גישה אפקטיבית שהוכחה אמפירית להפחתת כעס מוגזם בילדים שהתנהגותם עונים על הקריטריונים של הODD- (Oppositional Defiant Disorder הפרעת התנגדות). בנוסף, הטיפול בכעס מוגזם בילדים שהציקו להם או שאימצו אותם, שעברו טראומה מגירושים או הגזימו בכעסם כאשר אחיהם או אחיותיהם היו בנוכח. הפרעת התנגדות ODD  היא ההפרעה הנפשית והתנהגותית הכי נפוצה בילדים. נתונים אפידמיולוגיים מציגים כי עד גיל 16 23% מהילדים

קרא עוד »

The association between Extraversion and well‐being is limited to
one facet

הקשר בין מוחצנות לרווחה מוגבל להיבט אחד תקציר מטרה: מוטוס טוען כי אין לייחס את האפקטים לתכונות אם הם מונעים על ידי היבטים או פריטים מסוימים. אנו מיישמים את ההיגיון הזה כדי לחקור את הקשר בין היבטים ופריטים של מוחצנות ורווחה. שיטה: ניתחנו חמש נתחי רוחב של ערכות נתונים (סה”כ N = 1,879), עם מתאמים ברמת ההיבט והפריט ו- SEM. תוצאות: מצאנו כי המתאם בין היבט רמת האנרגיה לבין הרווחה היה אחראי באופן בלעדי לקשר בין מוחצנות לבין רווחה. לא חברותיות ולא אסרטיביות היו קשורות באופן ייחודי לרווחה כאשר רמת האנרגיה נכללה כמנבא. לפיכך, ניתן להסביר את הקשרים בין רווחה לחברותיות ובין רווחה לאסרטיביות כמעט במלואם על ידי מערכות היחסים של מבנים אלה עם רמת האנרגיה. מסקנות: אנו מסיקים כי הקשר בין מוחצנות לבין רווחה צריך להיות מיוחס להיבט רמת האנרגיה מאשר מוכלל לרמת התכונה. מילות מפתח: רמת אנרגיה, מוחצנות, היבטים, אפקט חיובי, רווחה 1   מבוא הקשר בין מוחצנות להשפעה חיובית הפך למעשה לחוכמה קונבנציונלית בפסיכולוגיית האישיות. עם זאת, מוטוס (2016) מציין כי אפקטים רבים המיוחסים לתכונות גלובליות (כמו מוחצנות) עשויים להיות מיוחסים בצורה מדויקת יותר להיבטים או לפריטים. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין מוחצנות לבין השפעה חיובית, כמו גם אינדיקטורים אחרים של רווחה, על ידי בחינת קשרים ברמת ההיבט והפריט. 1.1 |   מוחצנות ורווחה קוסטה ומק’קרה (1980) פיתחו תיאוריה בנוגע למערכת היחסים של מוחצנות עם השפעה חיובית, וטענו כי המוחצנות מתואמת יותר עם השפעה חיובית מאשר עם השפעה שלילית. מחקרים מתואמים תומכים בהשערה זו; ניתוח על מצא כי, בממוצע, מןחצנות (כפי שהוערך על ידי השאלון NEO personality inventory;

קרא עוד »

The Attachment Paradox How Can So Many of Us (the Insecure Ones) Have No Adaptive Advantages

פרדוקס ההתקשרות: כיצד ייתכן שרבים כל כך מאיתנו (חסרי הביטחון) חסרים יתרונות הסתגלותיים? ראיות ראשוניות התומכות ב- SDT על סמך הרעיונות הבסיסיים של SDT, ניסחנו 3 תחזיות עיקריות אותן החלנו לבחון באופן אמפירי. ראשית, ברמה הקוגניטיבית, אנשים בעלי התקשרות חרדתית ואנשים בעלי התקשרות נמנעת יתאפיינו בנגישות קוגניטיבית גבוהה יותר לתסריטי זקיף ותסריטי תגובת הילחם-או-ברח מהירה. בנוסף, לאנשים חרדתיים תהיה גישה מהירה יותר לתסריטי זקיף (בשל הסף הנמוך יותר לזיהוי סכנות ונטייה גבוהה יותר להזהיר אחרים), בעוד שאנשים נמנעים יאופיינו בנגישות גבוהה יותר של תסריטי הילחם-או-ברח (בשל הנטייה לחשוב מיידית על דרכים להימלט ממצבים מסוכנים, בעיקר במטרה להציל את עצמם). שנית, ברמה ההתנהגותית, אנשים חרדתיים ונמנעים יפגינו התנהגות שונה בזמן מצבים מסוכנים. בעוד שאנשים חרדתיים יזהו איומים במהירות ויתריעו אחרים, אנשים נמנעים יפגינו תגובות הילחם-או-ברח מהירות מבלי לדון עם חברים אחרים בקבוצה או להמתין להחלטותיהם. שלישית, קבוצות עם הטרוגניות רבה יותר של סגנונות התקשרות יתמודדו עם איומים ביעילות רבה יותר (לדוגמא, יפתרו מצבי חירום מהר יותר מאשר קבוצות פחות הטרוגניות). ראיות קוגניטיביות בסדרה של 5 מחקרים, עין-דור, מיקולינסר ושייבר בחנו וריאציות התקשרות בנגישות הקוגניטיבית של תסריטי זקיף והילחם-או-ברח. במחקר הראשון, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להתבונן בתמונה של קבוצה קטנה של אנשים הנמצאים בסיטואציה מאיימת ולכתוב סיפור קצר לגבי מה לדעתם יתרחש בהמשך. השופטים, שלא ראו את ציוני ההתקשרות של המשתתפים, קיבלו הסבר לגבי תסריטי זקיף והילחם-או-ברח ואומנו לקודד כל סיפור לפי קריטריונים ברורים ומוגדרים היטב (לדוגמא, זיהוי איום לפני אחרים, הזהרת אחרים מפני האיום, פעולה ללא קבלת עזרה מאחרים, תגובה מהירה ללא תלות בפעולות של אחרים). כפי שציפינו, המשתתפים בעלי ציון גבוה

קרא עוד »

The Attachment Paradox How Can So Many of Us (the Insecure Ones) Have No Adaptive Advantages

פרדוקס ההתקשרות: כיצד ייתכן שרבים כל כך מאיתנו (חסרי הביטחון) חסרים יתרונות הסתגלותיים? תקציר תיאוריית ההתקשרות של באולבי הובילה לגוף מחקרי עצום והרחבות מושגיות. למרות שתיאוריית ההתקשרות והחקר שלה מציעים כי התקשרות בטוחה מספקת לאדם יתרונות אדפטיביים רבים בכל שלבי חייו, קיימים מספר מחקרים המראים כי ניתן לסווג כמעט מחצית מבני האדם כבעלי התקשרות בלתי בטוחה או כחסרי ביטחון בנוגע להתקשרות. נראה תמוה כי האבולוציה הותירה את בני האדם בפוזיציה פגיעה זו אלא אם כן קיימים יתרונות מסוימים, תחת תנאים מסוימים, לסגנון ההתקשרות החרדתית וסגנון ההתקשרות הנמנעת. אנו טוענים כי קבוצה חברתית הכוללת חברים עם דפוסי התקשרות שונים עשויה לשרוד באופן מוצלח יותר מאשר קבוצה הומוגנית של אינדיבידואלים בעלי התקשרות בטוחה. דרך טיעון זה, אנו מרחיבים את ההיקף של תיאוריית ההתקשרות והחקר שלה על ידי בחינת מגוון רחב יותר של פונקציות אדפטיביות הקשורות באסטרטגיות של התקשרות בלתי בטוחה. תיאוריית ההתקשרות של באולבי טוענת כי קיימת מערכת התנהגותית מולדת שהתפתחה באופן אדפטיבי במהלך האבולוציה של היונקים. מכיוון שהתינוקות של בני האדם נולדים בלתי-בוגרים וזקוקים לתקופה ארוכה של טיפול והגנה, הם מצוידים ברפרטואר של התנהגויות המגדילות את הסבירות כי הם יישארו קרובים לאלו התומכים בהם. כלומר, מערכת ההתקשרות ההתנהגותית התפתחה מכיוון שהיא הגדילה את סיכויי ההישרדות וההתרבות של אותם אינדיבידואלים שנולדו ללא יכולות הגנה, תנועה או הזנה מתאימות. כמות עצומה של מחקרים נערכו מאז שאיינסוורת’ ותלמידיה זיהו לראשונה הבדלים אינדיבידואליים בקרב פעוטות בכל הנוגע לשימוש באסטרטגיות התקשרות שונות. דפוסי ההתקשרות הבלתי בטוחים העיקריים, המכונים לרוב התקשרות חרדתית והתקשרות נמנעת, קשורים להסתגלות גרועה יחסית, ובמקרים מסוימים, קשורים גם לפסיכופתולוגיה בשלבים שונים במהלך החיים.

קרא עוד »

The Big Five personality traits, learning styles, and academic achievement סיכום

תקציר (תרגום מלא של התקציר): נראה שלסגנונות למידה ולאישיות יש השפעה על הישגים אקדמיים. במחקר הזה, 308 סטודנטים עברו מבחנים לדירוג אישיותי ושל סגנונות למידה. התוצאות הראו ש-מוסריות והסכמיות (תכונות אישיות), קושרו באופן חיובי לכל סגנונות הלמידה (סינתזה-אנליזה, לימוד מתודי, החזקת עובדות, עיבוד מפורט). לעומת זאת, נוירוטיציזם (גם כן תכונת אישיות) נמצאה קשורה באופן שלילי לכל סגנונות הלימוד. בצורה פחות ישירה, החצנה ופתיחות (תכונות אישיות), נמצאו קשורות באופן חיובי לסגנון בלמידה- עיבוד מפורט.  תוצאת של עיבודים אחרים, מראות כי חמשת הגורמים האישיותיים (תכונות האישיות הנ”ל), מסבירות 14% מהשונות בממוצע הציונים המשוקלל (GPA), וסגנונות למידה מסבירים עוד 3%. מה שמראה כי שניהם משפיעים על הישגים אקדמיים. נעשה עוד עיבוד סטטיסטי שהראה שהקשר שבין תכונת הפתיחות לבין ציוני ה-GPA, מתווך בידי שני סגנונות למידה (מסוג ספציפי- שקשורים להתבוננות ומחשבה עמוקה) והם: סינתזה-אנליזה ו-עיבוד מפורט. הממצאים המאוחרים הללו, מראים שלהיות סקרן אינטלקטואלית מגביר באופן מלא את הביצועים האקדמיים, כאשר הסטודנטים משלבים יכולות לימודיות עם עיבוד מידע דרך חשיבה. מבוא: סוגי ואופני המחשבות של סטודנטים נבדלים זה וזה ויש בהם כדי לקבוע את ההישגים האקדמיים שלהם. המחקר בא לבדוק: האם הסגנונות השונים קשורים בסוגי אישיות שונים? האם הקשר בין אסטרטגיות לימוד לבין ציונים באקדמיה מתווכים על ידי תכונות אישיות? מחקר אקדמי קודם: חמשת תכונות האופי (BIG FIVE) המודל של חמשת התכונות בא במקור כדי להסביר קשר בין תכונות אופי לבין התנהגויות באקדמיה. במודל כל תכונת אופי מודגמת עם/משקפת התנהגויות אופייניות: 1. שמרנות- משמעת, ארגון, שאיפה להישגים. 2. נוירוטיציזם- דחפים אימפולסיביים, חרדה. 3. מוחצנות- רמה גבוהה של חברתיות, אסרטיביות ודברנות. 4. פתיחות- סקרנות אינטלקטואלית, העדפה

קרא עוד »

The body speaks its mind: The BodyMind Approach for patients with medically unexplained symptoms in primary care in England

  סיכום מאמר זה מתעד ניסיון של תרגום מחקרים לעולם האמיתי של שירות הבריאות הלאומית (NHS) באנגליה. מועברת בו סקירה של מלכודות / אתגרים ושל חלק מהשיטות שנוסו ושנועדו להתגבר על אלה. ההתערבות מבוססת הראיות, ‘דרכים לחיים טובים‘ Pathways2Wellbeing)), הוצעה על ידי חברת ספין-אאוט של אוניברסיטת הרטפורדשייר. זהו שירות הנקרא ‘קבוצות סימפטומים לחולים‘, וזו הגדירה את המרפאה לתסמינים רפואיים בלתי מוסברים (MUS) עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות ((MUS. הקבוצות משתמשות בתוכנית BodyMind Approach (TBMA), גישת גוף-נפש המבוססת על מודל ביו-פסיכו-סוציאלי שמקורו בפסיכותרפיה בריקוד, שנחקר במיוחד עם מטופלים בעלי MUS. לחולים אלה אין מסלול ספציפי לתמיכה ברווחתם והם משתמשים במידה רבה ביותר בממשק הטיפול הראשוני והקהילתי. הם סובלים מתסמינים כרוניים, גופניים או נפשיים, שאין עבורם אבחון אורגני רפואי ושנקראו בעבר מצבים פסיכוסומטיים. המאמר מתעד גם את הטמעתה החדשנית של תכנית ההתערבות (TBMA) המשתמשת ביחסי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית לטיפול בחולים עם תסמינים מתמשכים ובלתי מוסברים מבחינה רפואית (MUS). בעבר, מצבים פסיכוסומטיים היו ידועים כתסמינים גופניים בלתי מוסברים מבחינה רפואית, וכפי שהוגדרו “מצוקה קלינית וחברתית הכוללת מגוון רחב של מצבים בהם יש קושי לקחת בחשבון את התסמינים המבוססים על פתולוגיה ידועה”. התסמינים כוללים מצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS); ME – תסמונת העייפות הכרונית; כאב כרוני; פיברומיאלגיה; דפיקות לב; נדודי שינה; טינטון; חוסר תחושה; מצבי עור; כאבים בחזה / מפרק / שריר / בטן; כאבי ראש; כאבי גב ועוד. רוב החולים סובלים גם מחרדה ו/או מדיכאון. זה ידוע היטב, כי חולים אלה מבקרים לעיתים תכופות אצל אנשי מקצוע בתחום הבריאות, משתמשים במשאבים רבים, ומהווים אחת מכל חמש התייעצויות חדשות. אין דרך אחרת לתמוך

קרא עוד »

The Boundaries of Financial Reporting and how to extend them

גבולות הדיווח הפיננסי, וכיצד להרחיבם ברוך לב ופול זרווין _________________________________________________________________ במחקר זה, אנו חוקרים את השימושיות של המידע הפיננסי למשקיעים, בהשוואה לכלל האינפורמציה בשוק1. הראיות שבידנו מצביעות על כך שהשימושיות של ההכנסות המדווחות, זרם המזומנים, וערך הנכס בספרים, התדרדרו במהלך 20 השנים האחרונות. אנו מתעדים כי ההתדרדרות בשימושיות, בפני ביקוש גובר מצד המשקיעים למידע רלוונטי, כמו גם מאמצים מתמשכים מצד הרגולטור לשפר את איכות ותזמון המידע הפיננסי, היא כתוצאה משינוי. בין אם כתוצאה של חדשנות טכנולוגית, תחרות, או דה-רגולציה, השפעת השינוי בהתנהגות הפירמות והתנאים הכלכליים, לא משוקף בצורה נאותה ע”י מערכות הדיווח הפועלות כיום. השקעות מקנה מידה גדול, אשר בדרך כלל מובילות שינויים, כמו לדוגמא עלויות הקמה-מחדש והרחבת המו”פ, נרשמות כהוצאה באופן מידי, בעוד שהתועלות מהשינוי נרשמות מאוחר יותר, ולא מותאמות עם ______________________ אוניברסיטת ניו-יורק. תגובות מועילות והצעות התקבלו מדיוויד אבודי, מרי ברת’, וויליאם ביבר, קריסטין בוטוסאן, עמיהוד דוטן, רון קצניק, נחום מלומד, ג’ים אולסון, פרננדו פנלבה, ריצ’ארד סנסינג, ברט טרומן, פול ווצ’טל וגרגורי ווימיר. 1 אנו מניחים כי כי היעד העיקרי של הדיווח הפיננסי הוא האספקה של מידע רלוונטי-לקבלת-החלטות למשקיעים,  כפי שהוצהר בהצהרה על מושגים בחשבונאות פיננסית מספר 1 של הועד לתקנים בחשבונאות פיננסית: “הדיווח הפיננסי צריך לספק מידע שהוא שימושי למשקיעים בהווה ומשקיעים פוטנציאליים, בעלי חוב, ומשתמשים אחרים, בעשיית השקעות רציונליות, קרדיט והחלטות דומות… הדיווח הפיננסי צריך לספק מידע ע”מ לעזור משקיעים בהווה ומשקיעים פוטנציאליים, בעלי-חוב, ומשתמשים אחרים באמידת הכמויות, תזמונים ואי-ודאות של צפי המזומנים הנכנסים מדיווידנדים או ריביות, וההכנסות ממכירה, פדיון, או הגעה לפירעון של ניירות ערך או הלוואות”  (FASB [1978, paras. 34, 37). ההשקעות שנרשמו כהוצאה

קרא עוד »

The Boundaries of Financial Reporting and how to extend them סיכום מורחב.docx

גבולות הדיווח הפיננסי, וכיצד להרחיבם ברוך לב ופול זרווין* שנת 1999 הייתה שנת מפנה בכלכלה האמריקאית, עם כניסתן של טכנולוגיות חדשות, ועיסוק גובר והולך של חברות אמריקניות בהשקעות בנכסים בלתי-מוחשיים. פרט לכך, התרחשה גם גלובליזציה אינטנסיבית של פעילויות עסקיות, ודה-רגולציה עולמית נרחבת. יחד עם זאת, המערכת החשבונאית והפיננסית בארה”ב התקשתה להסתגל למצב החדש. הרישומים החשבונאיים והדיווחים הפיננסיים לעיתונות המשיכו באותו קו כמקודם, וכתוצאה מכך האינפורמטיביות שלהם ירדה לכלל המשקיעים. המחקר דן בתהליך זה  – הגורמים לו והמאפיינים שלו, ומציע דרכים להתמודדות עמו. מה זו “התדרדרות באינפורמטיביות”? המחקר מגדיר את אינפורמטיביות המידע הפיננסי (מידע הנוצר על-ידי רואי-חשבון ואנליסטים, על-סמך הקריטריונים ושיטות העבודה שלהם) לפי האמון שרוחשים לו המשקיעים. לפיכך, מתאם חזק בין ההכנסות המדווחות של החברה (מידע פיננסי) והתשואה למניה (פונקציה של עמדות המשקיעים כלפי החברה, כמו גם מצבה הכלכלי האמיתי של החברה) יצביע על אינפורמטיביות גבוה של המידע. מתאם נמוך, יצביע כמובן על אינפורמטיביות נמוכה.     כיצד מודדים התדרדרות באינפורמטיביות? זו היא משוואת הרגרסיה של הקשר בין הכנסות מדווחות ותשואה למניה, לתקופה של כ-20 שנה (1977-1996). כאשר: Rit – התשואה למניה של פירמה i לשנה פיסקלית t. Eit – ההכנסות המדווחות לפני עצמים יוצאים-מגדר-הרגיל (Compustat פריט #58) של פירמה i בשנה פיסקלית t. – שינוי שנתי בהכנסות: = Eit – Ei,t-I,   מייצגים את גורם ההפתעה בהכנסות המדווחות. תוצאות אמפיריות מדגם קבוע מדגם כולל ERC R2 ERC R2 מספר תצפיות שנה ה”מדגם הכולל”, מכיל 3,700 עד 6,800 פירמות לשנה, כולל את כל פירמות ה-Compustat  אשר יש בידנו מידע זמין עליהן. ה”מדגם הקבוע” הוא 1,300 פירמות עם נתונים לכל אחת מ-20 השנים הנבחנות. ניתן

קרא עוד »

The Boundaries of Financial Reporting and how to extend them סיכום קצר

החוקרים משערים כי, שינוי עסקי הוא גורם עיקרי להתדרדרות במידע על מידע הפיננסי. הם יראו זאת מתוך מידע על שינוי הקצב של מיזמים עסקיים באמריקה, מ- 20 השנים האחרונות. ואז ידגימו איך קשור השינוי הזה להתדרדרות בשימושי המידע הפיננסי. התדרדרות השימוש במידע הפיננסי על מנת להראות את אופי השימוש במידע כזה, נעשית השוואה בין הנתונים החשבונאים לבין מחירי מניות ותשואות בפועל. קשרים אלה משקפים את פעילות המשקיעים כמבוססת על דעותיהם ואמונותיהם. היחלשות הקשר בין תשואות לרווחים החוקרים בודקים שינויים לאורך זמן במידע על הכנסות ועל תזרימי מזומנים וערכיהם בספרי-רישום פיננסיים, כאמת המידה לשימושיות המידע. באופן ספציפי, את היחס שבין תשואת מניה מסוימת להכנסה המדווחת על ידי המשקיעים. תקופת הזמן להיקף המחקר (20 שנה אחורה מזמן ביצועו (1996)), נבחרה, משום שהיא משקפת, לדברי החוקרים, תהליכים משמעותיים בשוק (גלובליזציה של פעילויות עסקיות, ריבויי תעשיות הי-טק, ודה-רגולציה עולמית נרחבת). כדי לבדוק את טיב ההיחלשות הזאת נעשה ניתוח רגרסיה, בחתך רוחב לנתונים השונים. המחקר נעשה בין השנים 1978-1996, והיו בכל שנה בין 3,700-6,800 חברות שונות, כאשר חלקן היו קבועות (1,300 מהן). החוקרים מדגישים כי: נמצא ש- א’- חתך הרוחב בין תשואה למניה והכנסות מדווחות, ירד במהלך 20 השנים שבמחקר. ב’- עקביות בין המידע של ההכנסות המדווחות ולבין רלוונטיות המידע למשקיעים, ירדה לאורך זמן, בלי התחשבות באיכות תחזיות האנליסטים. ג’- הגידול בזמינות של מידע לא-חשבונאי למשקיעים לא לבדה אחראית לירידה בשימושיות ההכנסות, כפי שהראתה הירידה במקדם התגובות להכנסה. היחס בין תזרים המזומנים לתשואות ע”מ להוכיח טענה כי זרמי מזומנים הם יותר אינפורמטיביים מהכנסות, נעשתה רגרסיה לארבעה משתנים בלתי תלויים. כך שהרגרסיה מראה קשר בין תשואה

קרא עוד »

The cognitive-interpersonal maintenance model of anorexia nervosa revisited

מודל השימור הקוגניטיבי-בינאישי של אנורקסיה נרבוזה במבט חוזר: סיכום ההוכחות לגורמים קוגניטיבים, סוציו-אמוציונאלים (רגשיים) ובינאישיים להנצחה ונטייה. אבסטרקט מטרה: לתאר את בסיסי ההוכחות הקשורות למודל השימור של אנורקסיה נרבוזה (AN). רקע: מודל שימור קוגניטיבי-בינאישי לאנורקסיה נרבוזה תואר בשנת 2006. מודל זה הציע שאלמנטים קוגניטיבים, סוציו-אמוציונאלים ובינאישיים, עבדו יחדיו כדי גם לגרום להפרעות אכילה וגם לשמר אותן. שיטה: חזרה על מידע ספרותי אמפירי שקשור לכלים הראשיים של המודל (קוגניטיבי, סוציו-אמוציונאלי, בינאישי), גורמי סיכון ושימור לאנורקסיה נרבוזה הוסקו. תוצאות: סט-שיפטינג (כיוון ושינוי תשומת לב אל משימה אחרת) וחולשה קוהרנטית מרכזית (המתקשרים לתכונות אובססיביות קומפולסיביות) נלמדו בהרחבה. ישנן כמה הוכחות המציעות שעין טובה לפרטים ויכולת סט-שיפטינג חלשה הן חולשות מורשות ל AN. סט-שיפטינג ושילוב גלובאלי פגומים במצב החולה (ב AN) ותורמים לקוהרנטיות מרכזית חלשה. בנוסף, יש מספר גבוה של פגמים בעיבוד מידע סוציו-אמוציונאלי הכוללים: הטייה בקשב לכיוון פנים שלטניות וביקורתיות והרחק מפנים אדיבות; שידור, פרשנות וויסות פגומים של רגשות. קשיים בקוגניציה חברתית יכולים להיות חלק מהתוצאות של הרעבה, אך חולשות מורשות יכולות לתרום לתכונות אלה בנוסף. תכונות משפחתיות משותפות עלולות להדגיש את הנטייה של חברי משפחה להגיב לתסמינים המתסכלים והמפחידים של AN בביטוי רגשי גבוה או חזק (ביקורתיות, תוקפנות, הגנה מוגזמת) ולא בכוונה להנציח את הבעיה. מסקנה: המודל הקוגניטיבי הבינאישי נתמך על ידי הוכחות מצטברות. המודל מסובך בזה שגורמים קוגניטיבים וסוציו-אמוציונאלים גם מטים מראש למחלה וגם מוגזמים בזמן המחלה. זאת ועוד, כמה מהתכונות הן חולשות מורשות שנמצאות גם בחברי משפחה אחרים. התוצאות הקליניות מהמודל מתוארות בתור הזדמנויות חדשות לטיפול ממוקד. מילות מפתח: אנורקסיה נרבוזה (AN), מודל, התערבות מסובכת, הפרעות אכילה. רקע טיפול ב AN התמקד בטיפול בתסמיני האכילה והמשקל.

קרא עוד »

The Confucian tradition in Chinese history

מסורת קונפוציוס בהיסטוריה הסינית טו וי-מינג קונפוציוניזם, מונח מערבי גנרי שאין לו מושג מקביל בסינית, זו תפיסת עולם, אתיקה חברתית, אידיאולוגיה פוליטית, מסורת מלומדת, ודרך חיים.¹ למרות שקונפוציוניזם מקוטלגת לעתים תכופות יחד עם בודהיזם, נצרות, הינדואיזם, אסלאם, יהדות, וטאואיזם כדת היסטורית ראשית, זוהי לא דת מאורגנת. יחד עם זאת, הייתה לה השפעה עמוקה על התרבות הפוליטית במזרח אסיה וכן על החיים הרוחניים במזרח אסיה. קונפוציוניזם הותיר חותם שלא ניתן למחוק גם בתיאוריה וגם במעשה על מנהגים בתחום הממשל, החינוך, החברה, וחיי המשפחה במזרח אסיה. זו תהיה הגזמה להגדיר את החיים והתרבות המסורתית הסינית  כ”קונפוציוניסטית” אבל במשך למעלה מאלפיים שנה הערכים המוסריים הקונפוציאנים שימשו כמקור של השראה כמו גם בית דין לערעורים ליחסים בין בני אדם בכל הרמות- האישית, הקבוצתית, והארצית- בעולם הסיני. קונפוציוניזם לא הייתה מסורת מיסיונרית מאורגנת, אבל עד למאה הראשונה לפני הספירה היא התפשטה למדינות המזרח הרחוק שהיו תחת השפעת תרבות הכתב הסינית. במאות שבאו אחרי תחיית הקונפוציוניזם של תקופת סאנג (960- 1279 לספירה), הקונפוציוניזם אומץ ע”י שושלת שוזון בקוריאה מתחילת המאה ה15 ובטוקוגוואה ביפן מתחילת המאה ה17. לפני הגעת הכוחות המערביים למזרח אסיה באמצע המאה ה19 תפיסת העולם הקונפוציאנית הייתה כל כך דומיננטית באומנות הממשל, מנהגי ודרכי חינוך האליטות, והשיח המוסרי של האוכלוסייה שסין, קוריאה, ויפן כולן היו מדינות “קונפוציאניות” מובהקות. בדרום מזרח אסיה וייטנאם וסינגפור גם כן הושפעו מאוד מהקונפוציוניזם. בפרק זה אני מנסה להדגיש את התפתחות מסורת הקונפוציוניזם בסין מזמנו של קונפוציוס עד הזמן האחרון. בפרק 2 של כרך זה דיויד.נ. קיטלי מציג הסבר לערכי שושלות שאנג וצ’ו שמספק רקע שימושי לסקירה זו של הקונפוציוניזם.

קרא עוד »

The Consequences of Intimate Partner Violence for Victims in Same-Sex and Opposite-Sex Relationships

תקציר: במהלך העשורים האחרונים נבדקו הגורמים להתערבות באלימות בין בני זוג אינטימיים (IPV). מאמר זה מציג סקירה נרטיבית על IPV המתרחשת אצל זוגות מאותו המין, (SSIPV). למרות המיתוס שלפיו IPV הוא נושא בלעדי במערכות יחסים הטרוסקסואליות, מחקרים רבים חשפו את קיומו של IPV בקרב זוגות לסבים והומואים, ושכיחותו דומה ((Turell, 2000) ואף גבוהה מזו שבין זוגות הטרוסקסואלים (Messinger) , 2011 ; קלי ואח ‘, 2012 ). בעוד שנמצאו קווי דמיון בין הטרוסקסואלים, לסביות, הומואים וביסקסואלים, הוצגו תכונות ודינמיקה ייחודיות ב- IPV LGB. תכונות אלה קשורות בעיקר לזיהוי וטיפול ב- SSIPV בקהילה ולצורך להתחשב בתפקידם של גורמי לחץ אצל המין שבמיעוט. הממצאים שלנו מראים שיש מחסור במחקרים הפונים לאנשים עם LGB המעורבים ב- IPV; זה נובע בעיקר מהשתיקה ההיסטורית סביב אלימות בקהילה הלהט”בית, שתיקה שנבנית על פחדים ומיתוסים שהפריעו לדיון פומבי בתופעה. זיהינו את הנושאים העיקריים שנדונו במחקרים שפורסמו שסקרנו כאן. הביקורות מובילות למסקנה שחשוב ליצור מקום בו ניתן לדון ולגעת בחופשיות בנושא זה, הן על ידי הלהט”בים והן על ידי אנשים הטרוסקסואליים. מילות מפתח: אלימות בין בני זוג אינטימיים מאותו המין, זוג מאותו המין, LGB, אלימות במשפחה, IPV, טיפול. הקדמה במהלך העשורים האחרונים אלימות אינטימית של בני זוג (IPV) זכתה להתעניינות רבה יותר מצד מומחים לבריאות הנפש. על פי ארגון הבריאות העולמי (2012) IPV קשור לכל התנהגות בין בני זוג שמעורבים בהם מעשי אלימות פיזית ומינית, התעללות רגשית ופסיכולוגית ובקרת התנהגות. על פי מספר מחברים, הביטוי “IPV” מייצג סוג של אלימות שגברים ונשים כאחד יכולים לנקוט בהם, ללא שום קשר לגיל, מצב משפחתי או נטיות מיניות (Capaldi et al., 2007; Ali

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.