Works of Love
דברי אהבה / קירקגור שאלת האמונה באהבה: אם נכונה האמרה כי עלינו להאמין אך ורק במה שאנו רואים, אין לנו כל סיבה להאמין באהבה. אם נפסיק להאמין באהבה מכיוון שאנו חוששים שהיא תוליך אותנו שולל, אנו עלולים למעשה להוליך את עצמנו שולל. למשל, בכך שלא נאמין בדבר אמת. אולם ללכת שולל אחר אהבה, טוב יותר מללכת שולל אחר עצמנו. לפחות הלכנו שולל אחר דבר אמת. לפחות אנו עדיין עומדים ביחס לאהבה, ולא מסתגרים מפניה. זה שהלך שולל אחר אהבה, והפך לקורבן שלה, לו לפחות יש נחמה בנצחי. זה שהסתגר מפני אהבה מכיוון שחשש להפוך לקורבן שלה, אפילו אם בזמן חייו ראה את עצמו כשמח, יגיע בסוף חייו לנצחי ושם יגלה שהוליך את עצמו שולל, מנע מעצמו כל יחס לאהבה. אהבה קושרת את הזמני והנצחי. בגלל שאהבה קושרת את הנצחי לזמני, היא נראית עבור האדם ההגיוני (זה שחי את חייו בזמני) כעול, עול הנצחי שהסרתו מהזמני היא הקלה. זה שמוליך עצמו שולל יכול גם להזות שהוא יכול לנחם את אלו שהולכים שולל אחר אהבה. אולם, “לפי הפירות אנו יודעים את העץ” (מאתיו 7:16). פירות נחמתו יגלו כי אהבה אין בהם. אהבה נודעת לפי פירותיה. האהבה לפי הנצרות נודעת לפי פירותיה—היא מחזיקה בתוכה את האמת של הנצחי. אהבה נוצרית, אינה משולה לפרח או פריחה, שכן אלו זמניים, אלא למה שתמיד נשאר, למה שתמיד הווה. לא ניתן לתאר אהבה נוצרית, ניתן רק להאמין בה ולחיות אותה. אהבה היא תמיד חבויה, ופירותיה מגלים אותה; כמו שהמחשבה חבויה וההבעה שלה מגלה אותה, וכמו שחיי הצמח חבויים והפרי הופך אותם לגלויים. מקום מוצאה של האהבה חבוי