סמינריון באומנויות

הקדמה עבודה זו עוסקת בקתדראלה המפורסמת נוטר דאם. לצורך כתיבת העבודה קראתי חומר רקע רב ונעזרתי בספרים ובמאמרים שהתפרסמו בכתבי עת. הקתדרלה כאמור מפורסמת ומוכרת עד למאוד ולכן עמד בפני האתגר לנסות ולחדש ולו במעט. ניסיתי לעשות זאת על ידי הגעה  למקורות הסטוריים מתקופת בניית הקתדרלה או בסמוך לכך וכן על ידי חיפוש אזכורים עקיפים ומעניינים בכתבי עת. אני תקווה שמאמצי עלו יפה. תוכן העניינים: 1. הקדמה  4 2. מבוא 5 3. פרק א -רקע היסטורי מדיני ופילוסופי 7 4. פרק ב – התפתחות האדריכלות הגותית- אילוצים ופתרונות 9 5. פרק ג –מאפייני האדריכלות של הקתדראלה 20 6. פרק ד –בניית קתדראלת נוטר דאם 23 7. פרק ה- שחזורים ושינויים בקתדראלת נוטרה דאם  26 8. פרק ו- קתדראלת נוטרה דאם באמנות וספרות 29 9. סיכום 31 10. ביבליוגרפיה 32

מבוא   הפואמה  היא סוג של שיר עלילתי עתיק ימים שתחילתו בתקופה היוונית. לרוב כולל השיר עלילה מחורזת ברורה שהמשורר  מתאר בה את  עצמו בכמה  תחומים: רומנטי, ספרותי, סימבוליסטי. הז’אנר של פואמה אוטוביוגראפית הופיע לראשונה בספרות העברית בראשית המאה העשרים בשירתו של ביאליק בשם “נח”. בפואמה זו, תיאר ביאליק את תהליך צמיחתו והתפתחותו כמשורר יהודי צעיר. פואמה זו מתעדת גם כן את התפתחותה של הפואמה המודרנית בספרות העברית. היא זכתה למחקרים רבים שבחנו את מאפייניה כפואמה וכמו כן זכתה להשוואה עם פואמות אחרות, לדוגמת הפואמה של המשורר העברי וייל בשם שירי תפארת. הפואמה האוטוביוגרפית היא ניסיון של המשורר לעקוב אחרי רצף התפתחות החוויה האישית שלו. השיר “שירתי” נחשב לפואמה האוטוביוגרפית הראשונה של המשורר ביאליק שתיאר בה את התפתחותו כמשורר יהודי ציוני מודרני. כוונתו בשיר זה הייתה לתאר את התפתחותו, ולהחדיר לשירה את המאפיינים של הז’אנר העברי המודרני.[1] עבודה זו מתמקדת במאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית המודרנית בשירה העברית בפרק א, ובפרק ב ניתוח השיר “שירתי” כדוגמה לפואמה האוטוביוגרפית בשירתו של ביאליק. העבודה תענה על השאלות: מהן המאפיינים של הפואמה האוטוביוגרפית של ביאליק? והאם היא שונה או דומה לפואמות אוטוביוגרפיות אחרות בשירה העברית? בפרק הראשון הגדרתי מהי הפואמה וכיצד התפתחה במאה ה-20 והפרק השני יעסוק בניתוח השירה על פי המקורות, בנוסף אבקש להעריך את תפקידה של הפואמה האוטוביוגראפית ומאפייניה והשוני בינה ובין שאר הפואמות, במידה שהוא קיים. [1] נתן, אסתר, ל”מתי מדבר”: על הפואמה של ביאליק והשירה הרוסית, הקיבוץ המיוחד, תל אביב 1993 עמ’ 13.     תוכן עניינים מבוא 3 פרק א 1.1 פואמה מהי 4-6 1.2 התהוותה של הפואמה העברית

הקדמה: סקירת ספרות סלבריטי: מי הוא? על מנת לחקור השפעת הסלבריטי – הפרסונה – על התדמית שלו ולהיפך, אני מבקשת להגדיר מה הוא המושג “סלבריטי”. ע”פ הגדרת המילון, פירוש המלה באנגלית הוא: 1. אישיות ידועה ו-2. תהילה או פרסום לגנאי (קולינז, 2009) .בעברית, המלה היא “ידוען”, אך המלה “סלסבריטי” או הקיצור שלה (בסלנג) “סלב” – תפשה מקום מכובד מאד בשפה העברית כיום. ע”פ טורנר, חדשות מעולם הסלבריטאים מושכות תשומת לב רבה וכבשו לא רק צהובונים ותכניות טלוויזיה מסוג מסויים אלא גם טורים ב”עתוני איכות” מודפסים ובמקבילות האינטרנטיות שלהם, וכן בלוחות שידור בכל ערוצי הטלוויזיה. התרבות הפופולרית מעודדת אנשים להתחרות ע”מ להיות בנעליים של סלב, ולו רק לרגע קט, ומייצרת תכניות רבות מהסוג הזה (טורנר, 2010).  התחרות על מקום בולט בתעשיית הבידור והספורט יוצרת תלות של הפרסונה במכלול גדול של גורמים, מיועץ מיתוג ועד עתונאים ופוליטיקאים. חוקרים מאוניברסיטת יוטה אף רואים דמיון בין אסטרטגיית מיתוג של הפרסונה לבין תנועת המודעות העצמית אשר מציעה דרכים וכלים לעלייה בסיכויי הצלחה בעסקים (לאר, סאליוון, שיני, 2013).  אך לפני הכל, ברגע שהפרסונה יצאה לדרכה במודעות האוכלוסיה דרך כלי התקשורת, עולה סוגיית הזיקה בין תכונות האופי, דפוסי התנהגות ודיבור ודעותיו האישית של בן האדם לבין התדמית שלו. חקר תרבות הסלבריטי הפך לתחום אקדמי רלוונטי מאד בשני העשורים האחרונים. טורנר אף מתאר את הפתעתם של עתונאים לגבי העניין האקדמי בתופעות הקשורות לתרבות הסלברטאים בעוד “העתונאים עצמם אינם לוקחים ברצינות את אותם הסלברטאים כמערך סוציאולוגי או תרבותי ו… חושבים שהם (הסלברטאים) הינם תופעה קצרת ימים” (טורנר, 2010, עמ’ 12). אך לדעת טורנר, סלבריטאי אינו תופעה חולפת אלא מוצר

מבוא רבות נאמר על תפקידה החברתי של התקשורת כסוכן תרבות שמחולל ערכים ואידיאולוגיות בחברה (Fiske, 1987, סווידלר, 1986, קארי, 1989). כוחה של התקשורת לשמר או לערער על ערכים אידיאולוגיות טמון בהיותה לא רק מנגנון להעברת מסרים לציבור אלא גם בהיותה אמצעי להבניית המציאות החברתית דרך מנגנוני הייצוג של הקבוצות השונות בחברה (Avraham & first, 2010 Avraham & First, 2006). השיח התקשורתי מעצב את המרחב שבו עולות לדיון שאלות בנושאים חברתיים ובתוכו הוא מגדיר את יחסי הכוח בחברה, יחסי רוב מול מיעוט, ומעצב את גבולות השיח החברתי (Shills, 1975). הסאטירה עושה שימוש במבני משמעויות מורכבים ומרובדים ומבקשת לעורר את הצופה אל עוולות חברתיות שנעשות כלפי החברה כולה או כלפי חלקים ממנה. דרך העיוות, ההגזמה, הסטריאוטיפים וההומור מבקשת הסאטירה להפנות חיצי ביקורת כלפי הממסד או כלפי החברה כולה (אלכסנדר, 1984). מתוך התפיסה כי התקשורת משמשת גורם מרכזי לעיצוב ולהגדרת השיח החברתי ומתוך ההבנה שהסאטירה עשויה לערער על הסדר הקיים שמציעה תקשורת ההמונים, מבקשת עבודה זו לבחון את מנגנוני הייצוג של נשים בשלוש תכניות סאטירה ששודרו בישראל בשלוש תקופות זמן ובמבני שידור שונים: “ניקוי ראש” ששודרה בערוץ הממלכתי בשנות ה- 70, “החמישייה הקאמרית” שעלתה לשידור בימיו הראשונים של הערוץ ה- 2, ו”ארץ נהדרת שמשודרת בערוץ 2 מאז ראשית שנות ה- 2000. התבוננות על ייצוגי נשים בשלוש תכניות אלה כמקרה בוחן לייצוגי נשים בסאטירה מאפשרת לעמוד על שינויים שחלו בדפוסי הייצוג כלפי נשים ומכאן חשיבות המחקר. מחקר זה ממשיך מחקרים קודמים שחבנו ייצוגי נשים בסוגים שונים של תכניות (למיש, 2011, למיש, 2010, למיש, 1998, אברהם, פירסט ואלפנט לפלר, 2004) ומבקש לבחון את השינויים ואת