סמינריון בחינוך

תקציר קיימים ממצאים סותרים בדבר קיומם של הבדלים בין המינים ברמת האינטליגנציה הרגשית. אחת הסיבות להתעוררות העניין סביב המחקר בתחום האינטליגנציה הרגשית הייתה המסקנה כי מנת משכל לבדה אינה ממצה את ההסבר בדבר הקשר שבינה לבין רמת ההישגים בחיים האישיים והמקצועיים (Naghavi, & Redzuan, 2011). החוקרים ייחסו למונח אינטליגנציה רגשית מכלול איכויות רגשיות מהותיות והכרחיות להצלחה (Salovey & Mayer, 1990). גולמן (1995) אימץ את ההגדרה של סאלובי ומאייר (Salovey & Mayer, 1990) והציע כי אינטליגנציה רגשית כוללת יכולות שונות, כגון יכולת ויסות רגשות עצמי, מוטיבציה עצמית, מודעות עצמית, הבנה של רגשותיו של הזולת וניהול מערכות יחסים. החוקרים הגיעו למסקנה כי אינטליגנציה כוללת ממדים שונים, ביניהם גורמים המעורבים באיכות יחסי הגומלין החברתיים שמקיים הפרט. כפי שעולה ממחקרים קודמים, שימוש באותם כלים לאומדן אינטליגנציה רגשית אינו בהכרח מוביל לממצאים זהים. קיימים ממצאים התומכים ברמות גבוהות של אינטליגנציה הרגשית בקרב הנשים (Schutte, Malouff, Simunek, Hollander, & McKenley, 2002). לצד ממצאים אלה,  חוקרים אחרים הגיעו לממצאים הפוכים ומצאו כי אין הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים ברמת האינטליגנציה הרגשית (Saklofske, Austin, Galloway, & Davidson, 2007). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון ממצאים קודמים בדבר קיומם או אי קיומם הבדלים מגדריים ברמת האינטליגנציה הרגשית. לצורך כך, המחקר הנוכחי העביר שאלון המודד אינטליגנציה הרגשית בקרב 50 נשים ו-50 גברים. שאלון ה-WPQei חובר על ידי קמרון (Cameron, 2004) והוא מבוסס על תיאוריית האינטליגנציה הרגשית של מאייר וסלובי (Mayer, & Salovey, 1990) ושל גולמן (Goleman, 1998). המחקר הנוכחי השתמש בפריטי השאלון לתיאור מצבים של שיתוף פעולה עם אחרים באופן כללי. השערות המחקר אוששו. לא נמצאו הבדלים בין גברים ונשים ברמת

תקציר העבודה הנוכחית בחנה את הקשר בין אופן ותדירות הזנת התינוק לבין דפוסי השינה בקרב תינוקות בגילאי שלושה חודשים ועד חצי שנה, בפרט מספר יקיצות בלילה ויכולת הירדמות עצמית לאחר היקיצה. המחקר התבסס על ספרות מקצועית קודמת בתחום דפוסי השינה והגורמים המעורבים בעיצובם והתמקד בגורמים הקשורים בהזנת התינוק. מסגרת הסקירה בתיאורטית של המחקר הנוכחי נסקרו נקודות ציון של שלבי ההתפתחות של תינוקות בגילאים שבין 3-6 חודשים המהווים גורמים איכותיים וכמותיים המעורבים בעיצוב דפוסי השינה בקרב תינוקות. מעבר להתפתחות בפיזיולוגית והרגשית החלה במהלך התקופה שבין החודש השלישי ועד כחצי שנה הראשונה לחייו של התינוק, נסקרו גורמים חיצוניים סביבתיים התורמים, יחד עם הגורמים הביולוגיים, לעיצוב שנתו של התינוק. המחקר הנוכחי התמקד בבחינת עיקרי המודל הטרנזקציונאלי, לפיו ארגון השינה והערות מעוצב תוך יחסי גומלין דינאמיים מתמשכים והשפעות דו כיווניות בין הילד וסביבתו החברתית במהלך ההתפתחות (Sadeh & Anders, 1993). מטרת המחקר לספק מידע אודות דפוסי שינה של ילדים בגילאי 3-6 חודשים, לאמוד שכיחות יקיצות ליליות וקושי בהרדמות לאחר יקיצה מתוך מסגרת התייחסות של אופן ההזנה של התינוק, ניזון מהנקה או ניזון מתחליף חלב אם. השערות המחקר הנוכחי היו: 1. תינוקות הניזונים מתחליף חלב אם יקיצו פעמים רבות יותר במהלך הלילה לעומת תינוקות יונקים; 2. לאחר יקיצות ליליות, תינוקות יונקים יצליחו לחזור לשינה תוך פרק זמן קצר יותר לעומת תינוקות הניזונים מתחליף חלב; 3. תינוקות היונקים על פי דרישה יקיצו יותר במהלך הלילה לעומת תינוקות היונקים בזמנים קצובים; 4. תינוקות יונקים ע”פ דרישה יתקשו יותר להירדם באופן עצמאי לעומת תינוקות היונקים בזמנים קבועים. הממצאים נשענו על דיווחים עצמיים של אימהות אש השכימו למלא שאלונים

תקציר בחרנו לחקור ולהעשיר את עולמנו בנושא סגנונות ההורות. אנו כגננות נפגשות מדי יום  עם קהל הורים רחב ומגוון שכל הורה והורה מתנהל בדרך חינוך שונה עם ילדיו. כנשות חינוך ואימהות, עניין אותנו לדעת האם התנהגותם של ילדים היא מרכיב סביבתי חינוכי התנהגותי, או אולי הילד נולד עם מאפייני מזג שהם הגורמים הבלעדיים לעיצוב התנהגותו. אנו מאמינות שילד נולד עם מאפייני אישיות משלו, אך יחד עם זאת לסגנון ההורות יש השפעה רבה על עיצוב אישיותו של הילד ולכן בחרנו לעסוק בסגנונות הורות ולנסות להבין איזו השפעות או השלכות יש לכל אחד מסגנונות ההורות. אנו מניחות שסגנון ההורה משפיע בדרכים ישירות על התנהגותו של הילד, לדוגמא: הורה דמוקרטי ייתן לילד לבחור מי יהיו חבריו של הילד וישאל אותו מה הילד רוצה לאכול והילד ילמד באופן ממשי וברור מהי זכות הבחירה, לעומת הורה סמכותי שדרך חינוכו שונה הוא בסיטואציה דומה יכול לקבוע לילד מי יהיו חבריו עם מי מותר לו לשחק ועם מי לא. אנחנו משערות שסגנון ההורות בא לידי ביטוי כאשר נדרשים ההורים לקבל החלטות משמעותיו לגבי ילדיהם, החלטות עם השלכות לטווח ארוך. לדוגמא: הדילמה האם לעלות ילד בגיל גבולי לכיתה א’, אנו מניחות שבדילמה מסוג הזה ההחלטה בסופו של דבר היא של ההורים כאן לדעתנו נוכל לראות כיצד בא לידי ביטוי השוני בין סוגי ההורות השונים ואיך הם מקבלים את ההחלטות המשמעותיות לחיי הילד. בעבודת הסמינריון נציג כרקע לנושא את בעיית סביבה ותורשה, נתייחס בקצרה למאפייני המזג שאיתם נולד כל ילד וננסה להבין באיזו מידה משפיעה התורשה והמאפיינים שאיתם נולד הילד  על מהלך חיוו, אך הנושא המרכזי ועיקרי בו יעסוק

הקדמה – סקירה מעמיקה במקורות הספרותיים של תופעת הקשב והריכוז והיפראקטיביות מעלה מס’ נושאים מרכזיים שקשורים לתופעה. במסגרת העבודה, בחלק התיאורטי, החלטתי לעסוק בכמה מן הנושאים הבולטים שבהם.  מהי ההפרעה? הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה המופיעה בתקופת הילדות ומתאפיינת בקשיים בקשב ובריכוז ובאי שקט מוטורי. שכיחותה באוכלוסייה עומדת על 3-7%, כאשר השכיחות גבוהה פי 2-3 בבנים מאשר בנות. אבחון ההפרעה מתבסס על שני סוגי סימפטומים התנהגותיים: סימפטומים של קשיים בקשב, וסימפטומים של אימפולסיביות והיפראקטיביות. על פי הסימפטומים, מתוארים שלושה סוגים של :ADHD עם קשיים בקשב בלבד (ADHD-IA), הפרעה היפראקטיבית-אימפולסיבית בלבד (HI-ADHD), וצירוף של שני סוגי הסימפטומים: קשיי קשב והיפראקטיביות אימפולסיביות יחדיו (ADHD-COM) (American Psychiatric Association, 2000). עם זאת, באחד המקורות האחרים בספרות נטען שבמציאות לא קיים הסוג ההיפראקטיבי אימפולסיבי בלבד, וכי במציאות ישנם למעשה שני סוגים בלבד להפרעה: ADHD-IA (המוכר גם כ-(ADD), וADHD-COM. השאלה הנשאלת היא מהי הלקות הנוירו פסיכולוגית שבבסיס ה-ADHD, והאם יש לקות שונה לשני סוגי ה ADHD (Barkley, 1997). יש להבהיר, כי ADHD כשלעצמה אינה מוגדרת כלקות למידה, והמנגנונים העומדים בבסיס לקויות למידה אינם קשורים ל ADHD. בספרות מצוין כי לקויות למידה קיימות בקרב לפחות 20% מהסובלים מ-ADHD, עם זאת, המחקרים המצביעים על הפרעות בלקויות למידה בקרב בעלי ADHD צריכים להילקח בחשבון בזהירות רבה, היות ונמצא כי דיאגנוזה של קו-מורבידיות בין ADHD לליקויי למידה וליקויי קריאה, שטומנת בחובה סיכון לאבחון שגוי, שכן בחלק מהמקרים הסימפטומים ההתנהגותיים של לקויות למידה דומים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD (Vlam, 2006). על פי המקורות הספרותיים ADHD מוגדרת כהפרעת קשב וריכוז עם פעלתנות יתר והיא ההפרעה השכיחה ביותר בתקופת הילדות. למעשה, מדובר

תקציר. דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל נערך שימוש בשיטות מחקר וניתוח סטטיסטי פשוטים יחסית, באנגליה נטו החוקרות להשתמש בשיטות מורכבות יותר ולנסות להבין את הקשרים בין משתנים רבים יותר. כתוצאה מכך, הצליחו מחקרים שנערכו באנגליה להסביר תופעות מורכבות יותר לגבי עמדות מורים כלפי שילוב. תוכן תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 13 ניתוח החומר המחקרי 16 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 18 סיכום 19 ביבליוגרפיה I

תקציר דמיון רב בין ישראל ואנגליה לגבי התפתחות החקיקה בתחום החינוך המיוחד והשילוב, עודדו השוואה בין  התייחסות המורים לשילוב בשתי הארצות. מהשוואה בין מחקרים שנערכו בארץ ובאנגליה, התברר כי הגדרת הנושא הנבדק והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים, הכתיבה התייחסות שונה ביותר לייחוסי תכונות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על ידי המורים וכתוצאה מכך, להתייחסות אליהם. למרות הבעייתיות שנוצרה כתוצאה מהגדרות ושימוש בשיטות מחקר שונות, הרי בעוד שבישראל יחס המורים נמצא אמביוולנטי, באנגליה נטו המורים לראות את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים באופן חיובי בעיקר כתוצאה של פחות וותק בהוראה ויותר התנסות בהוראה מסייעת. תוכן עניינים תקציר 1 מבוא 1 המתודולוגיה של חיפוש המקורות 2 רקע תיאורטי 2 1. ביקורת על החינוך המיוחד כנבדל 2 2. הפיכת השילוב לגישה רווחת  3 2.1 השילוב באנגליה 3 2.2 השילוב בישראל 5 3. עמדות מורים כלפי שילוב 6 שאלת המחקר 6 תיאור החומר המחקרי 7 1. ישראל 8 2. אנגליה 10 ניתוח החומר המחקרי 13 דיון ומגבלות ממצאי המחקר 13 סיכום 14 ביבליוגרפיה I  

תקציר: עבודה סמינריונית זו היא תוצר תהליך למידה שנמשך לאורך שנה בלימודי לתואר שני במכללת אורנים בקורס “סוגיות בהדרכת מורים למדעים” בהנחיית ד”ר רחל כהן, העבודה מתמקדת בנושא הדרכת מורים למדעים, העבודה מכילה בחלקה הראשון רקע תיאורטי המתייחס להדרכת מורים, הגדרת ההדרכה, מטרות ההדרכה, תפקיד המדריך, וכל שאר מאפייני ההדרכה, גם להגדרת התפתחות מקצועית, והגדרה לנושא של ההדרכה שבו אני בחרתי להתעמק ולבנות הדרכה למורים בבית ספר יסודי- חטיבה. בחלקה השני של העבודה היו שני מרכיבים, הראשון הוא צפייה פסיבית בהדרכה שהועברה על ידי מדריכה וותיקה למורים בבית ספר יסודי שבו ארחתי, וניתוח להדרכה זו על פי העקרונות שלמדתי במשך כל השנה והספרות הדנה בנושא, והמרכיב השני הוא בניית הדרכה והעברתה לצוות המורים שאיתו אני עובדת בבית הספר למדעים, ולאחר מכן ניתוח להדרכה שלי, הנושא של חקר מדעי נבחר על ידי ובתיאום מלא עם המודרכים בהתחשבות בוותק ובניסיון של המודרכים וגם בהיותו נושא חדשני הנכלל בתוכנית הלימודים בחלק חובה עד כיתה ט לפי דרישות משרד החינוך.   מבוא: פוקס(2002) מגדיר את ההדרכה כתהליך ממקוד בענייני הוראה ולמידה. היא מאופיינת בהמשכיות, וברצף למידה שבו נוצר קשר ואינטראקציה בין המדריך שהוא בקיא בתחום מבחינת ידע תוכן וגם מיומנות לבין המורים המודרכים שהם זקוקים לידע זה במטרה לשפר את איכות הוראתם, ההדרכה היא תהליך שינוי הדרגתי, ההדרכה היא למידה מכוונת ומאופיינת בסיוע למורה, ומתן עזרה ופתרונות לקשיים בהם נתקל המורה בכל אשר קשור לתפקידו, ההדרכה נועדה לסייע בהתפתחות המקצועית של המורה באופן ישיר ובכך יוכל לשפר את עבודתו כמורה, וכתוצאה מכך שינוי זה ישפיע על התלמידים וישפר את הישגיהם (פוקס, 2002). בשנים האחרונות

מבוא האדם נולד אל העולם כתינוק נקי מכל ידע מוקדם, ובמהלך ילדותו המוקדמת הוא רוכש את הכישורים הקוגניטיביים והאורייניים הבסיסיים, שיאפשרו לו להיכנס אל מערכת החינוך הציבורית ולרוכש שם את הידע החיוני לו להתנהל בעולמו. קשה להפריז במידת השפעתה וחשיבותה של מערכת החינוך, וביכולתה לקבוע את עתיד הילד לכשיגדל. הילד נולד כשהוא לוח חלק, “טבולה ראסה”, ומערכת החינוך – כמובן שיחד עם ההורים ושאר הגורמים המעצבים את חינוכו של הילד – כותבת על לוח זה את הערכים, הידע, והכלים שינחו את פעולותיו ומעשיו של הילד בעתיד. אי לזאת, משמעות גדולה יש לשאלה באילו כלים ובאיזו אופן עושה מערכת החינוך את פעולתה זו, מהם מטרותיה של מערכת החינוך, ומהי הפרדיגמה השולטת. עיקר החינוך אותו סופג הילד הוא במערכות החינוך הממלכתיות והציבוריות, ולאו דווקא חינוך ביתי כבימי קדם, ולכן יש למדינה יותר השפעה על אופן ואופי החינוך של הצעירים שבתושביה, דבר המהווה כלי ראשון במעלה לעיצובה העתידי של המדינה בדור הבא. והנה, החינוך הציבורי אינו אוחז בשיטה אחת קבועה מימי קדם, אלא מאופיין ברפורמות חוזרות ונשנות, ובשינויים. מגמה זו הינה מבורכת כשלעצמה, כיוון שעל החינוך להתאים את עצמו למציאות המשתנה בעולם, כיוון שרק כך יוכל להכין את הילדים בצורה מיטבית ואפקטיבית לחיים. אך עם זאת, יש לשים לב לשינויים אלו, ולזהות האם הם בכיוון טוב נכון ומצמיח. ניתן לחלק את הרפורמות העוברות על החינוך הציבורי לשלושה גלים: הגל הראשון מאופיין בישמת לב לילד ולפסיכולוגיה שלו, הגל השני בהישגיות והערכה, והגל השליש בהקניית כלים ללמידה המותאמים למציאות במאה העשרים ואחת. והנה תופעה חינוכית מעניינת היא בתי הספר הדמוקרטיים. בבתי הספר הדמוקרטיים למורים, להורים