סמינריון בחינוך

מבוא בשנים האחרונות, אנו ערים לניסיון לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי. עם זאת, אנו עדיין עדים לקשיים רבים בקרב המגזר הערבי בבואו ללמוד את השפה העברית כשפה שנייה. נשאלת השאלה מהם אותם גורמים אשר משפיעים על רכישת השפה העברית כשפה שנייה. האם אלו גורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים  או שמא גורמים פוליטיים. הצעת מחקר זו באה לבדוק האם חשיפה גבוהה יותר לשפה העברית, הניבה הישגים גבוהים יותר בקרב התלמידים.     תוכן עניינים מבוא 1 סקירת ספרות 1 מערכת החינוך בישראל 1 מערכת החינוך הערבית בישראל 1 רכישת שפה שנייה 2 רכישת עברית כשפה שנייה בקרב ערבי ישראל 3 גורמים משפחתיים 4 מצב סוציו אקונומי 4 הכשרת מורים 5 גורמים חברתיים 5 השערת המחקר 6 מתודולוגיה 7 אוכלוסיית המחקר 7 כלי המחקר 7 משתני המחקר 7 מערך המחקר 7 מהלך המחקר 7 שיטת הניתוח 7 רשימת מקורות 8  

 תקציר העבודה המוצגת להלן עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. כפי שהעבודה מראה בסקירת הספרות לאחר רקע על התפיסות הקיימות לשילוב הנובעות מזכותם הל ילדים בעלי צרכים מיוחדים לחינוך, נושא השילוב כבר הוזכר בחוק חינוך מיוחד מאז סוף שנות ה 80, והחל לפעול עם תוכנית האב ותיקון מספר 7 לחוק החינוך המיוחד הקרוי גם פרק השילוב. העבודה אף מתארת את המודלים לשילוב הקיימים בארץ ואת יישומו בפועל ולאחר מכן מתמקדת יותר בנושא לקויות הלמידה שהם הקבוצה הגדולה ביותר מבין התלמידים המשולבים בארץ, וחלקם גם הבעייתיים ביותר משום שיש להם בעיות נילוות ללקות הלמידה.  העבודה מנסה לבחון את הצלחת השילוב של ילדים בעלי לקות למידה בכיתות הנמוכות בבתי הספר הרגילים, מבחינה לימודית וחברתית. ובנוסף לענות על השאלה מה הן השלכות השילוב על הילדים המשלבים מאותן בחינות בבתי ספר רגילים?   נראה שהשילוב הינו מוצלח, מבחינת הישגיהם הלימודיים של התלמידים המשולבים בכיתות רגילות, הם אינם נופלים מהישגיהם בחינוך המיוחד, וכאשר למורות יש רקע של חינוך מיוחד אפילו גבוהים יותר בכיתת השילוב מאשר בכיתות מיוחדות. מהבחינה החברתית עלה כי היתרון בשילוב הוא, שהוא יוצר מקום בו הילדים יכולים ללמוד זה מזה את נורמות ההתנהגות הנורמטיבית, כדי שכאשר יפגשו בעולם האמיתי בסיום לימודיהם יוכלו להתמודד טוב יותר בחיים, וכיתת השילוב מכינה אותם לכך יותר מהחינוך המיוחד. כך יוצאים גם הילדים המשלבים נשכרים מהשילוב ולומדים סובלנות וקבלת האחר והשונה.   מבוא העבודה עוסקת בנושא שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתי ספר הרגילים. נושא זה נובע מכך שהזכות לחינוך היא זכות היסוד של כל ילד לקבל חינוך חינם מטעם המדינה. מכאן נגזרת

מבוא הגננת בשנות האלפיים נתפסת כמנהיגה חינוכית מומחית השולטת בתחומי הניהול והפדגוגיה, ונדרשת לנהל בקונטקסט ייחודי זה של גן הילדים, מערכת חינוכית המחייבת עבודה בצוות חינוכי, בניית תשתית טכנולוגית למנהלה ולפדגוגיה, הטמעת שינויים, יישום, הטמעת טכנולוגיות חדשות, שימוש בכלי מדידה והערכה, התעדכנות במחקר החינוכי, גישה יצירתית והתחדשות, בניית קשרים עם הורים ובניית קשרים עם הקהילה הקרובה והרחוקה (לימור,2000). בשנת תשנ”ז (1997) הוציא האגף לחינוך קדם יסודי מדריך לניהול גן ילדים “כדאי לדעת”, המאגד בתוכו קובץ נהלים שעל הגננת להכיר אך איננו מתייחס למרכיב הניהולי בתפקידה כתחום מקצועי בפני עצמו. גם קובץ הנהלים שהוציא האגף לחינוך קדם-יסודי בשנת 1999 בעקבות תהליך התקינה (ISO 9000), שעברה המערכת, מדבר על “קובץ נהלים” נפרדים ולא על התמונה הכוללת של הניהול והתפקיד הניהולי. בניגוד לקבצים אלו, בשנים האחרונות מצטברת והולכת בספרות המקצועית התייחסות למרכיב הניהול בגיל הרך. בתוך התפקיד המסורתי של הגננות (בעיקר אלו העובדות בגן נפרד/אוטונומי שאיננו משתייך לאשכול גנים, חטיבה צעירה או בית ספר), מוכל גם התפקיד הניהולי. פן זה לא זכה להתייחסות מספקת במהלך השנים מעבר לתוספת של גמול ניהול במשכורת, אך בשנים האחרונות הוא הולך ומקבל התייחסות. רפורמת “אופק חדש” שהוכלה על כל גני הילדים בשנת 2011, שינתה גם היא את תפיסת התפקיד של הגננת כמנהיג חינוכית. עבודה זו באה להציג את השינויים שחלו בתפיסת התפקיד של הגננת כמנהיגה חינוכית, משנות ה- 80 ועד ימינו. סקירת הספרות כוללת התייחסות למושג ה”מנהיגות החינוכית” והגלגולים השונים שעבר, ועודנו עובר, ובהמשך ניתוח של מושג זה בהקשר הפרטי של גני  ילדים ותפקיד הגננת כמנהיגה חינוכית. לאחר מכן כוללת העבודה סקירה קצרה של ההיסטוריה של גני

תקציר המחקר נערך בנושא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. ניהול קונפליקטים נתפס כבעייתי במיוחד אצל אנשי חינוך חדשים, מאחר והוא מתווסף לחוסר ניסיון, העדר סגנון התמודדות מסתגל, לחצי מערכת וחוסר היכרות עם התלמידים ומסכן את הישרדותם במערכת ואת פיתוח תחושת המסוגלות של אנשי החינוך החדשים. ניסיון מצטבר, כהיכרות עם התלמידים, עשוי לשמש כגורם המקדם פתרון קונפליקטים באופן בונה. המחקר האיכותי נערך במתודולוגיה של חקר מקרה, כאשר המקרה הוגדר כאירוע המהווה זרז לקונפליקט, כפי שתופס אותו המורה המתחיל. בעקבות המודל של קאלאנן ופרי (Callanan & Perrri, 2006) ותיאוריית דינמיקות הקונפליקט(Davis et al., 2004, 2008)  נבנו קטיגוריות של מאפיינים התורמים לתפיסת הקונפליקט של אנשי חינוך מתחילים. במחקר רואיינו 9 אנשי חינוך. ממצאי הראיונות גילו כי שילוב המודלים בהם נעשה שימוש, הוביל להבנה מעמיקה יותר של הגורמים והנסיבות לקונפליקט, בכללם תפיסת אנשי החינוך המתחילים את הקונפליקט כאירוע שיש לפתרו בהווה, ללא תכנון או מחשבה כיצד ישפיע הפתרון על יחסיהם עם התלמיד לאחר מכן. כמו כן נמצא שאנשי חינוך מתחילים חשים איום מצד התנהגות לא צפויה של התלמיד ומתמודדים עם איום זה בהימנעות מכניסה לקונפליקט או בהסלמתו כדי לנכס לעצמם את תחושת השליטה תוך שימוש בסמכותם להעניש. השלכת הממצאים היא הצורך להכשיר את אנשי החינוך לעתיד באסטרטגיות לפתרון קונפליקטים ובהתייחסות אליהם כחלק מיחסיהם עם התלמידים.   מבוא נושא המחקר הנוכחי הוא ניהול קונפליקטים על ידי אנשי חינוך מתחילים והוא מתמקד בחקר שיקולי הדעת שלהם בעת שלתפיסתם תלמיד יוזם קונפליקט איתם או עם תלמיד אחר. קונפליקטים הם

מבוא במדינת ישראל כמו במדינות רבות בעולם, מתרחבת המגמה לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל (דרור וויזל, 2003). בתהליך שילוב זה מיוחסת חשיבות רבה לעמדותיהם ורגשותיהם של המורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. בעבודה הנוכחית אנסה להתמקד באמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם לקויי למידה מהחינוך המיוחד בכיתה הרגילה, במגזר הערבי. אני אתמקד בשתי מטרות: האחת בחינת אמונותיהם של המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, והשנייה בחינת הגורמים המשפיעים על אמונות המורים כלפי שילוב של תלמידים אלו. במסגרת העבודה אציג סקירה מחקרית אודות אמונות מורים בכלל, ומחקרים על אמונות מורים כלפי תחום השילוב בפרט, תוך כדי הגדרת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים, הצגת ההנחות והמטרות של השילוב והאופנים בהם הוא מיושם במערכת החינוך בארץ. בנוסף, תובא סקירה של השפעותיה של תכנית השילוב על התלמידים המשולבים בתחום החברתי, הרגי והלימודי. לאחר מכן אסקור מאמרים בנושא אמונות מורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ובדיקת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. שאלת המחקר בוחנת את אמונות המורים כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים ואת הגורמים המשפיעים על עמדות אלו. ברצוני לציין שאחד הדברים שעודדו אותי לבחור נושא זה הוא כך שאני מכיר בחשיבות הרבה של אמונות המורים בשילוב מוצלח של התלמיד בעל הצרכים המיוחדים בכיתה הרגילה. כמורה לחינוך גופני, אני רואה את ההשפעה הגדולה שיש למורה על התנהגות הכיתה והתלמיד המשולב- מורה שמאמין ביכולתו של התלמיד להשתלב ומעודד אותו לכך, גורם לכיתה כולה לקבל את התלמיד ומסייע לו להשתלב בצורה טובה יותר.   תוכן עניינים מבוא- עמ’ 3 סקירת ספרות- עמ’ 2- 13 1. תכנית ההכלה (שילוב) ומאפייניה- עמ’

מבוא עבודה זו עוסקת בבחינת הבדלי תוכנית הלימודים במקצוע הספרות, בבתי הספר הדתיים והממלכתיים. מהי תוכנית לימודים, כיצד נבנית, מהן מטרותיה ודגשיה הערכיים, וכן מהם ההבדלים העיקריים הקיימים בהוראת הספרות בבתי הספר השונים. תוכנית לימודים הינה מערך של לימוד המורה את כיתתו במקצועות שונים, ובדרכים שונות. ישנן הגדרות שונות, ומספר פירושים, אך כולם מסכימים על כך שעל פי תוכנית הלימודים, המורים מלמדים את תלמידיהם בבתי הספר. יתר על כן, ידוע כי תוכנית הלימודים חייבת להכיל בתוכה ידע, מושגים ותבניות שחשובים ללימוד התלמידים, ולכן, כל תוכנית מותאמת בעיקר לבית הספר שבו היא אמורה להילמד. לתוכנית הלימודים הספרותית, ישנן מטרות שונות, אך העיקרית הינה לימוד יצירות מגוונות מז’אנרים שונים, בכדי לפתח את החשיבה וההבנה הספרותית אצל התלמידים.  בנוסף, ניתן לראות כי במרוץ השנים, היא השתנתה, נוספו לה מאפיינים חשובים, ותפקידה בהוראה הפך לתפקיד מרכזי. תוכנית לימודים קיימת בכל בתי הספר, הן הדתיים והן הממלכתיים. בכל אחד מהם, היא בנויה על פי הדרישות הרלוונטיות שלו, ועל פי הצרכים של המורים והתלמידים. בבתי הספר הדתיים ישנו דגש על ערכים מוסריים, לאומיים יהודיים, ואילו בבתי הספר הממלכתיים, ישנו דגש על ערכים של זכות הבחירה והאדם כאדם, עם זולתו. בחרתי לחקור את נושא זה של בחינת ההבדלים בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר הדתיים לבתי הספר החילוניים במקצוע הספרות, משום שהנני מורה לספרות, ועניין אותי לדעת האם קיים הבדל בתוכנית הלימודים הספרותית בין בתי הספר השונים.  נושא זה נבחר מתוך עניין אישי שלי, מעצם היותי מורה למקצוע זה.   מקווה כי עבודה זו תהיה מעניינת ומשכילה.     תוכן עניינים מבוא – 3 סקירה ספרותית –

תקציר התמודדות עם תלמידים, ובייחוד תלמידים בעלי צרכים מיוחדים היא אף פעם אינה קלה, ומחייבת את המורה להיות בעל יכולות פדגוגיות גבוהות, בעל ידע בתחום ההוראה, בעל יכולת להקנות לתלמידיו יכולות למידה וחשיבה, ובעל יכולת לענות על צרכיהם הרגשיים של התלמידים. מורים רבים מתקשים להתמודד עם האתגרים העומדים במסגרת עבודתם, בעיקר בשל חוסר ניסון וידע, ותחושה זו משפיעה על  יכולתם להתמודד עם אתגרים עתידיים. מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת המסוגלות העצמית לבין העמדות כלפי התלמידים באופן כללי, ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים בפרט. תוצאות המחקר הצביעו על קשר חיובי בין תחושת מסוגלות עצמית של המורה לבין הצלחה בהוראה. ניסיון בהוראה נמצא כמשפיע על תחושת המסוגלות העצמית של המורים בשני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, הותק והניסיון מעלים את תחושת המסוגלות העצמית, ומנגד, הותק גם מביא לשחיקה, הפוגעת בתחושת המסוגלות העצמית. קשר חיובי בין המורה להורים נמצא כמגביר את תחושת המסוגלות העצמית של המורה. כמו כן, נמצא ששילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מחייב רמה גבוהה של מסוגלות עצמית אצל המורה. ממצאים אלה מחדדים את הצורך להגביר את תחושת המסוגלות העצמית בקרב המורים, כדי שיוכלו לשפר את דרכי ההוראה שלהם, ולתת מענה הולם לצרכי תלמידיהם, בייחוד כאשר מדובר בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מבוא המושג תחושת מסוגלות עצמית צמח מתוך תיאוריית הלמידה וזכה להתעניינות מרובה בהקשר החברתי-קוגניטיבי, בייחוד בתחום ההוראה. תחושת מסוגלות גבוהה של מורה תסייע לו לממש את הפוטנציאל שלו, ולהתמודד ביעילות עם אתגרי המקצוע. סקירת הספרות בעבודה זו מציגה את המחקרים שנעשו בסוגיית מסוגלות עצמית בקרב מורים, את המאפיינים, ההתפתחות שעבר המושג והגורמים המשפיעים עליו. בנדורה טען, כי יש לבחון את

מבוא פנימיות רבות ברחבי הארץ נותנות שירות לכלל המגזרים ולמגוון גילאים, החל מילדים בגיל הרך ועד למתבגרים. ניתן לומר כי תלמידי פנימיות נמצאים שם לא בכדי, ישנן סיבות רבות המאלצות את ההורים לשלחם מהבית, החל ממצב סוציו אקונומי רעוע וכלה בגילוי אלימות במשפחה. אולי בשל הרקע ממנו מגיעים החניכים, ישנה תופעה הרווחת בפנימיות והיא תופעת האלימות המקושרת בעיקר לבני נוער, שחווים גם כך קשיי התבגרות נורמטיביים אך מתמודדים עם אתגרים נוספים במסגרת זו כגון מרחק ממשפחתם וחיים במסגרת שברוב המקרים לא בחרו להיות בה. בעבודה זו נתמקד בהתמודדות עם גילויי אלימות בקרב בני נוער במסגרת הפנימייה. על פי הלמ”ס, נכון לשנת 2017 לומדים בפנימיות של משרד החינוך בכיתות ט-יב’ כ21,000 תלמידים. מדובר במספר רב של צעירים שהצלחתם משמעותית למדינה במובן הכלכלי, באמצעות כניסה עתידית לשוק העבודה ובמובן החברתי המדגיש את התערותם ההדרגתית בחברה, מחוץ לגבולות הפנימייה (הלמ”ס, 2017). בעבודה זו נדון בהרחבה בהשלכות של תופעת האלימות על בני הנוער השוהים בפנימייה, תוך התייחסות לאלה המתנהגים באלימות ולאלה שסופגים אותה כאחד. פנימייה כמוסד חינוכי, אמורה להיות מקום בטוח ולענות על צרכיהם של המתבגרים והיא למעשה אינה יכולה לפעול לקידום הנוער שנמצא בה כאשר ישנם גילויי אלימות ותוקפנות שתורמים לתחושת חוסר אונים ופחד תהומי. בנוסף, עבור צעירים רבים הפנימייה מהווה מפלט אחרון המונע מהם התדרדרות לחיי בטלה ופשע ועל כך יש לשמור והרחקת חניך ספציפי מהפנימייה צריכה להיות מפלט אחרון, כאשר כל אפשרויות הטיפול בו מומשו עד תום ולעיתים הנהלות הפנימיות נזהרות מידי ומשאירות חניכים אלימים לתקוף כמעט כראות עיניהם (ניסים וכהן, 2012). המאבק באלימות הוא נושא חשוב שיש לטפל בו בצורה

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי, (אבן צור, 2006). המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את

פרק ראשון- תקציר 1.1 המחקר הנוכחי עוסק בסוגיה הבוחנת האם קיים הבדל בכמות המשחק שהתינוקות מפיקים על פי סוג מסגרת היום: ביתית או מעון יום? משתני המחקר 1. סוג המסגרת ביתית או חוץ ביתית 2.כמות המשחק שהתינוק מפיק. בפרק זה ארבעה סעיפים: 2.1 המשתתפים 2.2 הצגת כלי המחקר 2.3 הליך המחקר 2.4 אתיקה. 2.1 משתתפים: לפרויקט שלנו גויסו 60  תינוקות בגילאי 11-13 חודשים ,שהתפתחותם תקינה. ובאו מרקע  סוציו-אקונומי בינוני- גבוה. בוצע מחקר כמותי וניתוח מתאמי הראה את הממצא …. מתוך המחקר עולה כי…..המסקנה היא….שסוג המסגרת אכן משפיע על יכולת המשחק ,אם היא פשוטה או מורכבת וכן על התפתחות השפה של התינוק . מבוא שאלת המחקר הייתה לבדוק האם קיים קשר בין סוג הסביבה החינוכית – ביתית או חוץ ביתית –  משפיעה על היקף המשחק וסוג המשחק –פשוט או מורכב.. השאלה כוללת בתוכה שני משתנים. המשתנה התלוי הראשון: משחק .כלומר חיקוי פעולות משחק פשוטות (עם חפץ אחד או שני חפצים ). משתנה שני: הוא מילים בודדות המופקות בשפה. משחק פשוט עם כמה חפצים מיוחס להתנהגות בה מחקה התינוק פעולות משגרת החיים שלו כמו: להסתרק לשתות בכאלו לאכול בכאלו ומבוצעות עם חפץ אחד ולעיתים כמה חפצים. התינוק מראה לנו יכולת לבצע כמה פעולות ברצף :לכסות לערבב לפתוח לסגור. המסגרת בה גדל התינוק או הפעוט, האם המסגרת והיחס האישי אותו מקבל התינוק בביתו לעומת מסגרת בה נמצאים עוד תינוקות והיחס הוא אינו אישי, משפיעים על התפתחות המשחק והשפה של התינוק. בבסיס המחקר עמדה הנחת יסוד, ולפיה בסביבה שבה היחס בין הגורם המטפל לבין מספר הילדים נמוך יותר, יכולת המשחק תהיה גבוהה יותר. השערת