סמינריון בחינוך

מסמכי החזון של הערבים בישראל 2006-2007 ועיגונם בתוכנית הלימודים באזרחות מבוא. העיסוק במסמכי החזון[1] עונה על חסכים הקשורים לארבעה נושאים בהוראת האזרחות. מדינת ישראל: גישות שונות – גישת מדינת כלל אזרחיה [2] . גישה זו שואפת לראות במדינת ישראל מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה, מדינה בעלת זהות פוליטית ישראלית, ללא מאפיינים אתניים. הדוגלים בגישה זו ברובם המכריע הינם אזרחים ערבים. הגדרה זו של הגישה הינה הגדרה מצומצמת ואיננה מאפיינת חלק גדול של הציבור הישראלי פלסטיני. ישנם פלסטינים רבים השואפים למדינה בה יש אוטונומיה תרבותית לערבים והדוגלים במסמכי החזון, מרחיקים לכת ודורשים במקביל אוטונומיה תרבותית ליהודים. הגישה המוצגת בספר הלימוד מתייחסת לכל הפלסטינים כאל מקשה אחת ואיננה מבחינה בשונות ביניהם. מסמכי החזון מאפשרים להציג קבוצות בעלות השקפת עולם שונה מזו המופיעה בספר הלימוד. זכויות מיעוטים: זכויות קבוצה[3] . ספר הלימוד מציג גישות מיושנות לגבי זכויות קבוצה. בעולם המערבי ישנן גישות חדשות. כמו כן, הספר איננו מתייחס למקרה הישראלי של קבוצת מיעוט ערבי גדולה החיה בכפיפה אחת עם רוב יהודי. מסמכי החזון מאפשרים עיסוק מעמיק בנושא תוך כדי שימוש במסמכי החזון כמקרה מדגים. בנושא זה ארחיב בהמשך. החברה הישראלית חברת רבת שסעים: השסע הלאומי[4]. תתי נושא בפרק הינם: הגורמים לשסע וביטויי השסע. ניתן להרחיב את הנושא תוך כדי עיסוק במסמכי החזון. זכויות אדם וזכויות המעוטים בישראל – המיעוטים בישראל: זכויות האדם וזכויות הקבוצה[5]. ניתן להרחיב את הנושא מזווית של דרישה לזכויות של המעוט הפלסטיני בישראל, ע”י הפנייה למסמכי החזון. מסמכי החזון הערבי לערבים הפלסטינים בישראל והרקע לפרסומם מסמכי החזון הינם ארבעה מסמכים שפורסמו בשנים 2006 ו 2007 1. החזון העתידי לערבים הפלסטינים

מבוא “לפעמים אתה חושב שעליך להיות מושלם שאסור לך לעשות שגיאות. בתקופות כאלה אתה מטיל על עצמך לחץ כבד כל כך, והייתי רוצה שתבין שאתה רק בן אדם – כמו כולם, שמסוגל להגיע להישגים נפלאים אבל אינו יכול להיות מושלם. אז בבקשה עשה את המיטב ותבין שדי בכך. אל תשווה את עצמך לאף אחד אחר הסתפק בלהיות האדם הנפלא ביחיד והמיוחד שאתה הינך”. סוזן פוליס שוץ המונח “לקות למידה” הוא מונח כללי, המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות, הבאות לידי ביטוי בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות הקשב, הדיבור, הקריאה, הכתיבה או המתמטיקה ובשימוש בהם (זרחין, 2005). ישנם אנשים הסובלים מלקויי למידה ובכל זאת מצליחים להתמודד עם הדרישות הלימודיות ואף להגיע לתארים מתקדמים. מטרתו של המחקר הנוכחי לגלות מהו המפתח להצלחה זו, או במלים אחרות לבדוק האם קיים קשר בין קבלת קשיי הלמידה ההכרה בקיומם וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים ולקבלת תואר אקדמי. המחקר משתמש בשיטת המחקר האיכותנית. הוא מתבסס על ניתוח של שלושה ראיונות שנערכו עם סטודנטים לקויי למידה, שלומדים לקראת תארים מתקדמים או סיימו אותם בהצלחה. המחקר הנוכחי יעסוק בעולמם הפנימי של אנשים לקויי למידה. יבחן כיצד תופסים אנשים אלה את החוויה הלימודית עוד משלבי ילדותם, אלו משמעויות הם מעניקים ללקות הלמידה, באילו קשיים נתקלו במהלך הלימודים וכיצד הם חווים את התמודדותם עם הקשיים. כמו כן יבדוק המחקר איך רואים המרואיינים את מקורות התמיכה העומדים לרשותם. המחקר בא לבדוק את הקשר בין קבלת קשיי הלמידה וההתמודדות איתם לבין היכולת להגיע להישגים לימודיים מרשימים וקבלת תואר אקדמי. ההנחה בבסיס המחקר היא, כי ככל שהאדם מקבל את קשיי הלמידה שלו

מבוא נושא העבודה הוא תפיסותיהן של נשים ערביות צעירות  אשר חוו מערכת יחסים דכאנית כלפי זוגיות. ההתייחסות היא למערכות היחסים הבעייתיות שעברו, מה זה גרם להן במהלך מערכת היחסים  או מערכות היחסים האלה. תחושותיהן כשמערכות היחסים האלה הסתיימו ומה הן חושבות ומרגישות כיום. החברה הערבית היא בעלת אופי שמרני. (אלקרינאוי ולב- ויזל, 2002)  תיארו הקשר בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים  בחברה הבדואית- ערבית בהקשר של דפוסי משפחה פוליגמי ומונוגמי. מבנה פוליגמי הוא מקרה לא נפוץ בחברה הערבית, אך עצם קיומו במגזר הבדואי שאינו זניח מספרית וגם לא חברתית הוא בהחלט משמעותי. אני מקווה להראות שכיום החברה הזו עוברת שינויים משמעותיים, אשר אחד העיקריים בהם הוא השיפור במעמדה האישי והמקצועי של האישה . הנשים בחברה שלנו מתקדמות. רואים את זה באוניברסיטאות, בקנינונים, יותר נשים לא מתלבשות באופן מסורתי ואינן מכסות את פניהן וגם אלה שכן מקפידות מאד על ביגוד אופנתי, כאשר בעבר ניתן היה לראות מעט מאד נשים ערביות פעילות מחוץ לכפרים הערביים. הן יוצאות ללימודים ומשתלבות בתפקידים מקצועיים.  מטבע הדברים קיימת התנגדות וחוסר הסכמה לכך מצדדים שונים בחברה. למשל קיימת מחשבה שאותה אני מקווה להראות שהמשפחה מהווה גורם מעכב. ההורים חושבים שזה לא מתאים, לא ככה עושים, צריך לשמוע בקולו של הבעל. היות והמחקר מתרכז בנשים צעירות שעברו מערכת יחסים לא מוצלחת, ברור שהן חוו את הצד השלילי. וודאי ואני גם מכירה מקרים כאלה של זוגות צעירים שנישאו בשנים האחרונות ובהם האישה לומדת, משכילה או כבר עובדת ובני הזוג מצליחים ושמחים זה בזו. בnחקר זה מדובר בזוגיות לא טובה, בני זוג משפילים שאינם משתפים פעולה, לא

מבוא החינוך המתמטי הוא נושא חשוב מאד, יסודי ובסיסי בלימודי ההנדסה ובכלל בלימודים המדויקים ויש לו חלק מסוים בלימודי כל תלמיד וסטודנט. אבל תלמידים רבים סובלים מחרדה בהקשר למקצוע זה. דיבורים מסוג של “או שיש לך את זה או שאין לך את זה” שמביאים אותם מהר למחשבה שאין להם את זה פוגעים בכל איכות הלימודים שלהם. מדובר על תחושת חשש, פחד וחוסר מסוגלות עצמית שתוצאתה פיחות ביכולתו של התלמיד ובאושרו ובטווח הארוך יותר פגיעה ביכולתו ונוצר מצב של רבים שיכלו להגיע להיות מהנדסים שלהם המדינה והחברה זקוקות מאד אינם מתקדמים בכיוון וחבל. המערכת צריכה למצוא את הדרך לפיתוח היצירתיות המתמטית של התלמידים, (פורת, 2000). בהקשר לכך (גורב, 2012) חקרה את הנושא ובדקה במחקרה את ההבדלים בין הידע המתמטי שמציגים סטודנטים  שלמדו מתמטיקה בסביבה ממוחשבת ונבחנו במתמטיקה בסביבה ממוחשבת,  לבין הידע המתמטי שמציגים סטודנטים הנבחנים בסביבה לא ממוחשבת . ויצא שיש ביטוי מועט ללמידה שנעשתה בסביבה ממוחשבת (גורב, 2012). בתור מורות למתמטיקה אנחנו נתקלות בבעיות של תלמידים רבים הסובלים מחרדת מתמטיקה. זה גורם להישגים נמוכים שלהם במקצוע אבל יש לו גם השלכות שליליות על כל שאר הלימודים שלהם. חשובה לנו סוגיית פיתוח ויישום דרכי הוראה שמטרתה לקדם תלמידים בעלי הישגים לימודיים נמוכים, ותלמידים הרואים את המתמטיקה כנושא יבש ומשעמם ואי אפשר ללמוד ממנו כלום, (פורת, 2000). מתוך ניסיון אישי שמנו לב לכך שלילדים כיום יש התעניינות רבה בטכנולוגיה, במכשירי סמארט פון, במחשבים וברשתות. הם מרגישים בנוח במקום הזה ודווקא שם אפשר לחבר אותם למתמטיקה. יש אפשרות להפעיל נושאים מתמטיים על תשתית טכנולוגית וככה לחבר לכך את התלמידים ולקדם אותם, אסור שבתי

מבוא ישנם היבטים רגשיים וחברתיים המשפיעים על הדימוי העצמי ותפיסת העצמי של ליקויי למידה. מחקרים שונים מצביעים על כך שלבעלי לקויות למידה ישנו סיכון גבוה להתפתחות בעיות פסיכולוגיות וחברתיות וכי בעלי לקויות למידה סובלים מרמות גבוהות של חרדה, דיכאון או הפרעות התנהגותיות ובמקביל הערכה עצמית נמוכה ובידוד חברתי (דופי, אלנר ולוי, 2004). הדימוי העצמי הנמוך של בעלי לקויות הלמידה גורר עימו לעתים בעיות התנהגות, בעיות לימודיות ורגשות של תסכול וכישלון אישי. כל אלו עשויים להוביל בין היתר, להתנהגות עבריינית. בעבודה זו אני מעוניינת לבחון האם ישנו הבדל בתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה עם התנהגות עבריינית לעומת תפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית. שאלה זו תיבדק באמצעות סקירת ספרות תיאורטית ובאמצעות מחקר כמותי שיבדוק את הנושא.. בסקירה התיאורטית אתייחס לשאלות- מהם ליקויי למידה, מהן  היבטיה הרגשיים, החברתיים והמשפחתיים, מהו דימוי עצמי ומהם הגורמים המשפיעים עליו, מהי התנהגות עבריינית, מה הקשר לליקויי למידה וכיצד היא באה לידי ביטוי בתלמידים בעליי לקות. במחקר המעשי תיבדק שאלת המחקר באמצעות מדגם של 60 נערים בעלי לקויות למידה הלומדים בקריית שמונה – 30 מהנערים עם מאפייני התנהגות עבריינית, עם או בלי תיקים פליליים, ו- 30 נערים ללא התנהגות עבריינית. כל הנערים המשתתפים במדגם התבקשו למלא 2 שאלונים – שאלון פרטים דמוגרפים שבוחן משתנים דמוגרפיים כלליים ושאלון דימוי עצמי.   תוכן עניינים                                                                                

מבוא ההישגים הנמוכים של -התלמידים,  גודל הכיתות, הבעיות בחינוך הערבי והחרדי –  כל אלה זוכים לביקורת בין כל החששות בקשר למערכת החינוך הישראלית, שיש כאלה שיציגו אותה כאחראית לפערים -בחברה ומגבילה את פוטנציאל הצמיחה של ישראל. אולם למערכת החינוך ישנה פעולה ראויה לשבח והיא -רפורמת אופק חדש, שיצאה לדרך ב–2008. מטרתה של רפורמת אופק חדש שהונהגה בישראל לפני כשלוש שנים לתרום לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך וגם לשפר את מעמד המורים בישראל. יוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים, מציין כי “אופק חדש” היא מנקודות האור היחידות בדו”ח, החושף את העוני ואי השוויון בחברה הישראלית. “-בטווח המידי, הרפורמה אף משפרת את שכרו, תנאי עבודתו ומעמדו של איש ההוראה בחברה הישראלית, ובטווח הארוך -היא משפרת את הישגי התלמידים ומפחיתה את האלימות במוסדות החינוך” עוד הציג וסרמן -כי “אופק חדש” נותנת לילדים הזדמנות שווה בזכות השעות הפרטניות. “ילדים חזקים מתקדמים -בחומר והחלשים מקבלים עזרה מהמורה ומצליחים להדביק את הפערים”. “אופק חדש” הוגדרה -כ”צעד בכיוון הנכון”. במסגרת הרפורמה שופרו תנאי העסקת המורים  ומעמדם, בתמורה לתוספת שעות עבודה המיועדת ללימוד בכיתה בקבוצות קטנות או לעבודות אחרות בין כותלי בית הספר. הגידול בשכר -המורים עקב הרפורמה נועד להתמודד עם המשבר במורל של המורים ועם בעיות -הקשורות לסף הכניסה למקצוע. אולם, כמו לכל רפורמה, ישנם מתנגדים, אותם אציג בהמשך. כמו כן, בהמשך אסקור את ההתפתחות המקצועית של המורה בישראל ומהם השלבים בהתפתחותו של המורה לאחר ההכשרה, התפתחות המקצועית ב”אופק חדש” ומהם הכלים בהם משתמשים בכדי להעריך את המורה ב”אופק חדש”.     תוכן עניינים 1. מבוא 4 2. התפתחות המקצועית של המורה בישראל 2.1 גישות ותיאוריות לתיאור

מבוא ההישגים הנמוכים של -התלמידים,  גודל הכיתות, הבעיות בחינוך הערבי והחרדי –  כל אלה זוכים לביקורת בין כל החששות בקשר למערכת החינוך הישראלית, שיש כאלה שיציגו אותה כאחראית לפערים -בחברה ומגבילה את פוטנציאל הצמיחה של ישראל. אולם למערכת החינוך ישנה פעולה ראויה לשבח והיא -רפורמת אופק חדש, שיצאה לדרך ב–2008. מטרתה של רפורמת אופק חדש שהונהגה בישראל לפני כשלוש שנים לתרום לצמצום הפערים ואי השוויון במערכת החינוך וגם לשפר את מעמד המורים בישראל. יוסי וסרמן, מזכ”ל הסתדרות המורים, מציין כי “אופק חדש” היא מנקודות האור היחידות בדו”ח, החושף את העוני ואי השוויון בחברה הישראלית. “-בטווח המידי, הרפורמה אף משפרת את שכרו, תנאי עבודתו ומעמדו של איש ההוראה בחברה הישראלית, ובטווח הארוך -היא משפרת את הישגי התלמידים ומפחיתה את האלימות במוסדות החינוך”. עוד הציג וסרמן -כי “אופק חדש” נותנת לילדים הזדמנות שווה בזכות השעות הפרטניות. “ילדים חזקים מתקדמים -בחומר והחלשים מקבלים עזרה מהמורה ומצליחים להדביק את הפערים”. “אופק חדש” הוגדרה -כ”צעד בכיוון הנכון”. במסגרת הרפורמה שופרו תנאי העסקת המורים  ומעמדם, בתמורה לתוספת שעות עבודה המיועדת ללימוד בכיתה בקבוצות קטנות או לעבודות אחרות בין כותלי בית הספר. הגידול בשכר -המורים עקב הרפורמה נועד להתמודד עם המשבר במורל של המורים ועם בעיות -הקשורות לסף הכניסה למקצוע. אולם, כמו לכל רפורמה, ישנם מתנגדים, אותם אציג בהמשך. כמו כן, בהמשך אסקור את ההתפתחות המקצועית של המורה בישראל ומהם השלבים בהתפתחותו של המורה לאחר ההכשרה, התפתחות המקצועית ב”אופק חדש” ומהם הכלים בהם משתמשים בכדי להעריך את המורה ב”אופק חדש”.   תוכן עניינים 1. מבוא 4 2. התפתחות המקצועית של המורה בישראל 2.1 גישות ותיאוריות לתיאור ההתפתחות

תקציר העבודה שלי עוסקת בתרבות הארגונית בבתי ספר, תוך התמקדות בתפקידם של היועצים החינוכיים והשפעת התרבות הארגונית על עבודתם. במהלך העבודה, אני בוחנת את ההיווצרות, הסוגים, וההשפעה של תרבויות ארגוניות שונות על מערכות חינוך, ומציגה ניתוח של מספר מודלים מחקריים ומקרי מבחן. ראשית, אני מתארת את המושג תרבות ארגונית באופן כללי, תוך סקירת ההיסטוריה של המושג והתפתחותו משנות ה-70 וה-80. אני מציגה שתי גישות מרכזיות: הראשונה רואה בתרבות משהו שהארגון מחזיק בו, והשנייה רואה את התרבות כמהות הארגון. הדגש הוא על ההיבטים הגלויים והסמויים של התרבות, כולל נורמות, ערכים, אמונות ומדיניות אשר משפיעים על ההתנהלות והיחסים הפנימיים בארגון. בהמשך, אני מתמקדת בתרבות הארגונית בבתי ספר ומראה כיצד היא מתפתחת לאור תהליכים פנימיים וחיצוניים המתרחשים בין מנהלי בתי הספר, המורים, והתלמידים. ההנהלה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב התרבות הארגונית ומבנה את האופן בו ניהול בתי הספר משפיע על תפקודם. תרבות בית ספרית חיובית מעודדת שיתוף פעולה, תמיכה הדדית וחדשנות בקרב התלמידים והמורים, בעוד שתרבות שלילית עלולה לעכב את התפתחות בית הספר, וליצור חוסר שביעות רצון בקרב חברי הצוות. בנוסף, אני מציגה סוגי תרבויות ארגוניות שונות הקיימות בבתי ספר, תוך השוואה בין גישות שונות של חוקרים. לדוגמה, המחקר של תם וצ’נג מתמקד בסוגי תרבויות כמו “תרבות פרודוקטיבית” ו”תרבות מעכבת”, המיועדים להבחין בין בתי ספר שמצטיינים בביצועים ואלו שמתקשים. מחקר נוסף בפולין משווה בין תרבויות המתמקדות בכוח, משימות, תפקידים ואנשים, ומדגיש את החשיבות של התאמה בין המבנה הארגוני וערכי התרבות לבין הצלחת המוסדות החינוכיים. הפרק האחרון של העבודה עוסק בהשפעת התרבות הארגונית על תפקוד היועצים בבתי הספר. תרבות ארגונית שמטפחת ערכים של שיתוף פעולה