סמינריון בטיפול באומנות

תקציר תוקפנות מוגדרת כתקיפה, פעולה מזיקה, פעילות בעלת אופן אופנסיבי, עוינות או מצב מנטלי של הרס (Destructive) (Harding, 2006). סביב המושג מתקיים דיון תיאורטי ומעשי רחב התוהה על מקורותיה, סיבותיה והתהליכים המובילים לתוקפנות. המושג תוקפנות מקבל בחינות שונות- תוספות והבהרות, על ידי קלינאים שונים בתקופות שונות ולפי מבטם העיוני והמעשי. בעבודה זו מובאים עיקרי הדברים הנוגעים והמתקשרים לתוקפנות- מפרויד, דרך ממשיכיו- מלאני קליין וויניקוט ואחרים. לאחר מכן תבוא סקירה אודות עיקריי הדברים הנוגעים למושג ‘ההעברה’ בטיפול ממבט פסיכו דינמי- פרויד, אנה פרויד, מלאני קליין וויניקוט. הפרק השלישי בסקירת הספרות התיאורטית כולל סוגיות באמנות ככלי המאפשר תהליכים בהקשר מושג ה’תוקפנות’ ומושג ‘ההעברה’ וכן סוגיות נבחרות בקשר הטיפולי עם מתבגרים. מטרת העבודה הנוכחית היא לתאר תהליך טיפול, מקרה טיפולי במהלך ההכשרה המעשית תוך הארתו דרך התכנים המוצגים בסקירה- תוקפנות וההעברה, משום נוכחותם הרבה וחשיבותם בתהליך הטיפולי המתואר. מטרה נוספת כפועל יוצא של זו הראשונה היא להפיק למידה משמעותית מתהליך הרפלקציה והכתיבה של התהליך הטיפולי על היבטיו לטובת הרחבת יכולותיי כמטפלת. בעבודה מפורט תהליך העבודה הטיפולי עם שלומי (מתבגר בן 17) , תהליך בן 8 חודשים במסגרת ההכשרה המעשית שלי בתוך כתלי בית הספר. בהמשך העבודה מובא דיון המנסה להבין את התהליכים המרכזיים שעלו בטיפול ולהבינם לאור ההיבטים התיאורטיים הנוגעים לתהליכי ההעברה בטיפול והתוקפנות, וכן מסקנות לסיום. העבודה מאירה על היחסים הטיפוליים ועל הדינאמיקה הטיפולית המיוחדת שהתקיימה עם שלומי דרך ועם קשייו, ומובילה לתובנות חשובות להמשך דרכי כמטפלת. תובנות אלו כוללות הבנה טובה יותר של תהליכי העברה בטיפול, הבנה טובה יותר של תהליכים הרסניים במטופל (תוקפנות) וכן הבנה טובה יותר של תהליכי אינטגרציה

מבוא בעבודתי זו, אנסה לבחון את האופן בו אותם אירועי ילדות שיש בהם כדי להוביל אדם לשימוש בסמים, באים לידי ביטוי בקבוצת פסיכודרמה טיפולית מתמשכת. אנסה לעמוד על הגורמים הסביבתיים והאישיים שיש בהם כדי להוביל אדם לשימוש בסמים ולהתמכרות להם. אסקור מקרים של מטופלים אשר בחרו לעלות על “הרכבת”, גם אם הבחירה להיכנס אליה, לא הייתה באמת בחירה חופשית ומרצון… אתייחס לתהליכים שעברנו בקבוצה הטיפולית ואבחן את ההשלכות שהיו וככל הנראה גם יהיו לאותם התהליכים על המשתתפים בקבוצה. סבורני, כי המשתתפים בקבוצה, כמוני, נושאים עמם “משאות” מילדותם וכובד המשא הוא אשר הוביל אותם בסופו של דבר, לחיפוש אחר המקלט והמפלט, אותם מצאו בסמים. איני מתיימרת לטעון כי הטיפול הפסיכודרמטי, הינו כלי לגמילה מוחלטת מסמים, אלא שברור לי, היום יותר מתמיד, כי שילוב הטיפול הפסיכודרמטי כחלק מהליך הגמילה של המכורים לסמים, הינו משמעותי מאוד ככל שהוא מאפשר למי שמבקש להיגמל, לפשפש בקרביו לעומק ולהתמודד בסביבה תומכת, מכילה ואף מכוונת, עם אותן מצוקות המגיעות מאירועי ילדותו. אציין, כי מצאתי לנכון לכתוב עבודתי בנושא זה, ככל שסקרן אותי לבחון כיצד אירועי ילדות שחוו המשתתפים, באים לידי ביטוי בהליך הפסיכודרמטי וכמי שחוותה אף חלק מן החוויות המתוארות בעבודתי זו, סברתי כי יהא זה אך נכון, לבחון את האופן בו אוכל באמת, להפריד בין חוויותי לחוויות המשתתפים. עבודה זו חושפת אף חלקים אישיים ואינטימיים שלי כמי שנשאה על גבה משקל לא קל וחיפשה לא פעם מקלט ומפלט. במסגרת התהליך המתואר בעבודתי זו, מצאתי את עצמי לא אחת, חווה ביחד עם המשתתפים האחרים, טלטלות, עצב, שמחה והמון התבוננות פנימית. אני מקווה כי בעבודתי זו אצליח להראות

מבוא עבודת הגמר הנוכחית מבקשת להציג את נושא ההעברה הנגדית כפי שהיא מתבטאת בטיפול בקבוצת פסיכודרמה עם ילדות בגילאי 9-12 המובחנות עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה. הפרק  הראשון יוקדש להסבר אודות פסיכודרמה והטיפול בילדים עם הפרעות קשר וריכוז ברמה נמוכה בעזרת פסיכודרמה. בפרק השני תוצג סקירת ספרות בקשר לנושא ההעברה הנגדית- ובמיוחד בזמן טיפול בפסיכודרמה. בפרק זה ייסקרו גם ההבדלים בתופעת ההעברה הנגדית בין טיפול פרטני לטיפול קבוצתי. הפרק השלישי יציג את תיאורי המקרה שהוליכו אותי לכתוב אודות העברה נגדית בזמן הטיפול. המקרים יפורטו- תוך שמירת חיסיון המשתתפים- ואציג דוגמאות מהעבודה המעשית. בפרק הרביעי – פרק הדיון והממצאים – אדון בנושא  ההעברה הנגדית תוך התבססות בממצאים שעלו בעקבות העבודה . במשך שנים, לאחר שפרויד הציג את המונח “העברה נגדית”  (1926/2002 ) וראה את התופעה כאבן נגף בטיפול, הועלו נקודות מבט שונות וחלקן היו מנוגדות לדעות של פרויד. מטפלים אחרים שאלו אם “הסטריליות” של המטפל היא בכלל אפשרית או אמיתית ובהדרגה התפיסה הייתה כי ההתמקדות בהעברה נגדית מאפשרת למידה אודות המטופל בדרך שאיננה אפשרית בשום צורה אחרת (ברמן, 1986 ). כיום מקובלת הדעה שככל שהמטפל מודע יותר להעברה –נגדית כך הטיפול  יהיה יעיל יותר (בולאס, 2000 ). עם זאת, ההתייחסות להעברה נגדית בספרות המקצועית איננה מקיפה כמו נושאים אחרים הקשורים לטיפול באמנות – אשר הפסיכודרמה היא אחד מהאגפים שלו. כאן אנסה לחקור את תופעת ההעברה הנגדית שחוויתי בזמן העבודה המעשית עם קבוצת ילדות בגילאים 9-12 המאובחנות כבעלות הפרעת קשב וריכוז ברמה נמוכה.     תוכן העניינים : הקדמה/ מבוא 2 פרק ראשון: פסיכודרמה 3 א. מהי פסיכודרמה קלאסית3 ב. פסיכודרמה