סמינריון ביחסים בינלאומיים

מבוא בעבודה זו אציג ואסביר בפרק הראשון ובפרק השני את נושא האמנות למניעת כפל מס ואסקור אמנות מס בהן קשורה מדינת ישראל עם מדינות אחרות. בפרק השלישי והרביעי אתמקד באמנה למניעת כפל המס בין ישראל לארה”ב, ועדת רבינוביץ’ ובמיסוי ריווחי הון. בחלק האחרון אחווה דעתי לגבי האמנה שבין ישראל לארה”ב, יתרונותיה, חסרונותיה והאם היא נותנת מענה סביר למטרות שלשמן נחתמה.   עם המעבר הגלובלי משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס לשיטת מס פרסונאלית נמצא הכרח לשיטת מס בה נישום לא ישלם כפל מס לשני מקורות שונים. לשם כך משמשות אמנות כפל מס, תרומתן היא בכך שנישום אינו מעביר עסקיו או עבודתו או בוחר שלא להעביר עסקיו או עבודתו אך ורק משיקולי מס. אמנות כפל מס הן הסכמים בינלאומיים הנחתמים לרוב, בין שתי מדינות, במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים לגבי פעילות כלכלית שיש לה זיקה לשתי המדינות. אמנות אלה מהוות בסיס חשוב לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, כמו ניהול פעולות של יבוא וייצוא, ניוד עובדים ונותני שירותים, ביצוע השקעות בינלאומיות ועוד. אמנות אלה חלות על תושבי המדינה שהם צד לאמנה. עפ”י סעיף 196 לפקודת מס הכנסה – מרגע שהודיע שר האוצר בצו, כי הסכם למניעת כפל מס עם מדינה אחרת הוא בר תוקף, הופך ההסכם לחלק מהדין הפנימי של מדינת ישראל. הסעיף קובע, כי יהיה תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק אחר הקיים בדין הישראלי הפנימי. זאת כדי להבטיח את החלת הוראות האמנה, למרות ולעיתים בסתירה להוראות פקודת מס הכנסה, חוק מס שבח מקרקעין ושאר חוקי המס. מדינת ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות למניעת כפל מס.

מבוא מבצע “עמוד ענן” היה מבצע צבאי של צה”ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים    ב-21 בנובמבר 2012. במבצע נערכו אלפי תקיפות על יעדים ברצועת עזה, ובמקביל נורו מרצועת עזה אלפי רקטות לעבר יישובים בישראל.   במהלך ימי המבצע הפעילה מדינת ישראל מערך הסברה נרחב ודיפלומטיה ציבורית, שנועדו כולם להשפיע על דעת הקהל העולמית ולהסביר את הצד הישראלי בעימות. מערך הסברה זה עוצב לאורם של כישלונות ההסברה של מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ופרשת המשט הטורקי, שזכו כולם לביקורת ציבורית ומדינית חריפה בכל האמור לטיפול בדעת הקהל העולמית ותפקוד מערך ההסברה הלאומי בהם- דובר צה”ל, משרד החוץ ומשרד ההסברה הלאומי.   מטרת עבודה זו היא לסקור ולנתח את מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית שהופעל על ידי מדינת ישראל במהלך מבצע חומת מגן- היכן התרכזו מאמצי ההסברה, באילו כלים נעשה שימוש, מה הייתה מעורבות התקשורת ומי “ניצח” בקרב ההסברה. בפרק הראשון של העבודה מוצגת סקירה כללית של מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית בישראל, בדגש על הרפורמה שנערכה במערך זה בשנת 2007. בפרק השני מובאת סקירה קצרה על מבצע עמוד ענן, מטרותיו ומהלכיו. הפרק השלישי מציג את גורמי ההסברה הראשיים במבצע עמוד ענן ותפקודם במהלכו, תוך ניתוח של הכלים השונים במידה ובניו- מדיה בהם נעשה שימוש על ידי הגורמים השונים. חלקה האחרון של העבודה הינו דיון וביקורת על מערך ההסברה שהופעל, וניסיון לענות על השאלה האם ישראל “ניצחה” בקרב ההסברה כולל העלאת סוגיות להמשך דיון.     תוכן עניינים: מבוא – 1 1. ההסברה הישראלית- היסטוריה והתפתחות – 2-3 2. הרפורמה במערך ההסברה הישראלי – 4-5 3. מבצע עמוד ענן

מבוא הסמינריון נכתב בנושא: המדינה הרנטירית והאופן בו ההכנסות מרנטה משפיעות על יחסי השבטיות במדינות המפרץ הפרסי בדגש על ערב הסעודית, שהיא הגדולה והמשפיעה ביותר מבין מדינות המפרץ. בנוסף ערב הסעודית היא בירת האסלאם השיעי, עם הערים המרכזיות מכה ואל מדינה אליהן עולים ברגל מיליוני מאמינים מרחבי העולם. בשנים האחרונות לאור מצבורי הגז העצומים שהתגלו לחופי מדינת ישראל, נהיינו מעצמה אזורית בתחום משאבי האנרגיה זה ומסקרן אותי באופן אישי כיצד הדבר ישפיע על המצב הפנימי בתוך המדינה מבחינת יחסי חברה, כלכלה וסביבה וכן ביחסי חוץ מול המדינות השכנות שלנו. על מנת לבחון את ההשפעות הללו, פניתי לחקור את ערב הסעודית במטרה לזהות את האופן בו השפיעו גילויי הנפט והגז על המדיניות הפנימית שלהן וכיצד משפיע הנפט על מארג החיים שלהן. לצורך כך התמקדתי בערב הסעודית כמייצגת מרכזית של מדינה רנטירית אשר במקביל למודרניזציה שעברה הצליחה לשמר על מסורת של שבטיות ולקיים בתוכה מדינת הלכה, למרות ואולי נכון יותר לומר בזכות ההכנסות מרנטה. העבודה תציג את ההגדרות למושג מדינה רנטירית, לאחר מכן יוצגו מאפיינים של המדינה הרנטירית במפרץ הפרסי ובהמשך תוצג שושלת המלוכה של ערב הסעודית והמקרים המרכזיים בהיסטוריה של ערב הסעודית בתקופת שלטונם על מנת להמחיש בצורה המיטבית את האופן בו משפיעה ההכנסה מרנטה על התפתחות החברה השבטית מסורתית בערב הסעודית. במקביל, תערך בחינה של מחירי הנפט העולמיים, עליהם משפיעה ערב הסעודית באופן ישיר, וכך למעשה ניתן יהיה לבחון עד כמה משפיעים מחירי הנפט העולמיים על מהלכים פנימיים בתוך ערב הסעודית ונוכל לענות על השאלה : האם ובאיזו מידה ערב הסעודית עונה על הגדרות “המדינה הרנטירית” כפי שהן מוצגות בפרק

מבוא בעבודתי זו אני רוצה לחקור את הגורמים שהובילו להיווצרות היחסים הדיפלומטים בין ישראל לגאנה תוך התמקדות בשנים 1957-2000 מבחינה היסטורית, פוליטית וכלכלית. גאנה היא המדינה האפריקאית הראשונה מבין מדינות אפריקה שזכתה בעצמאותה והשתחררה מהקולוניאליזם בשנת 1957, לכן מחקרי מתמקד ספציפית בה.  Gocking  2005)) שאלת המחקר היא: מה היו הגורמים שהובילו ליצירת מערכת היחסים בין ישראל לגאנה ולפירוקה בין השנים 1957-2000?  עבודה זו תעסוק במערכת היחסים שנרקמה בין מדינת גאנה למדינת ישראל מסוף שנות ה- 50, בעת תקופת ירח הדבש היפה שמציגה את ההתפתחות החיובית של מערכת היחסים, תוך התמקדות בהידרדרות מערכת היחסים עקב גורמים פוליטיים וכלכליים בעיקר, ופירוקה של מערכת היחסים בשנת 1973, ובחזרה למערכת יחסים חיובית יותר לקראת שנות ה- 2000. היחסים האלה לא היו מנותקים מהמתרחש באפריקה ובעולם ובמידה רבה התנהלו בדומה למעמדה של ישראל בכל היבשת (אריה 2002). המטרות המרכזיות של עבודה זו הן לבחון את הפיתולים במערכת היחסים בין שתי המדינות, תוך הסתמכות על תיאוריות רלוונטיות ביחב”ל, על מנת לבער את הפערים מבין המדינות מחד, ומאידך להציג את נקודות הדמיון ביניהן, את הרצון של שתיהן לבסס קשר מגורמים שונים, ואת תרומתן לביסוס קשר שהתקיים בין שתי המדינות באותן שנים, על ידי הדגשה של גורמים כלכליים, הומניטריים, היסטוריים ומדיניים בין השנים 1957 ל- 1973 והשנים 1990-2000, ולרבות אזכיר שנים בהן התרחשו אירועים יוצאי דופן, שישפיעו על מערכת היחסים של ישראל וגאנה בעתיד (גוז’נסקי ולינדנשטראוס  2012). מטרה נוספת היא לספק במה למערכת היחסים הספציפית בין גאנה לישראל, כאשר רוב העבודות והמחקרים הקיימים כיום מתייחסים למערכת היחסים בין ישראל לאפריקה כמכלול ואינה נותנת את המקום לכל מדינה בנפרד