סמינריון בייעוץ ארגוני

מבוא רציונל נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמאלית הינה תופעה שמלווה את מערכת החינוך מהקמתה ועד היום. הבנת מאפייני הנוער המנותק יכולה לעזור בזיהוי מגמות שונות בנוגע לתופעת הנשירה. היא יכולה לזהות, לאורך זמן, מוקדים של תופעה הקשורים בנערים, במשפחתם ואף בקהילה ובמוסדות החינוך. הבנה זו, תיתכן ותאפשר התמודדות יעילה יותר עם התופעה. כמו בכל תופעה חברתית, בהיקפים נרחבים בשונות גיאוגרפית, חברתית, מעמדית וכדומה, הנתונים יאפשרו הבחנה של גורמים ומגמות של התופעה, לצורך בניית התמודדות מאובחנת המותאמת לכל מיני מצבים ואוכלוסיות. במחקר הזה התבקש ממנו לעשות אבחון ארגוני על מנת לאתר בעיה בארגון לחקור את הבעיה ולהביא את הממצאים ולדון בהם. בחרנו במודל אינה פוקס לנתח את הארגון בכל המרכיבים המקיפים בבית הספר , אחרי הישיבה עם מנהל בית הספר ואבחון מורחב לבית הספר עלה בפנינו את תופעת היעדרויות רבה לתלמידי בית הספר, שמתבטאת בנשירת התלמידים במיוחד בכיתות החטיבה. כמורות אמהות חשוב לנו מאוד שהבנים והתלמידים שלנו יהיו בסביבה חינוכית בטוחה ורחוקים מכל גורם סכנה שמאיים עליהם. לכן החלטנו לבחור בנושא הנשירה על מנת לאתר את הגורמים המנבאים לנשירת תלמיד . בהיותינו מורות המטרות והשאיפות שלנו היא לעבוד במקום שתומך בכל התלמידים, החזקים והחלשים כאחד, שדואג לטפח את היכולות הקוגניטיביות, האישיות והרגשיות של כל תלמיד. כך כל תלמיד ירגיש שהוא בעל ערך, דבר שיחזק את החוסן החברתי שלו. חשיבות המחקר ותרומתו : המחקר בא לבחון לעומק את נושא הנשירה בבית ספרנו ואת הגורמים המנבאים לנשירת תלמידים בחטיבה הביניים בכיתות ז’ ו ח’  תוך התמקדות בשלושה צירים מרכזיים: איתור מאפיינים אישיים, משפחתיים, תרבותיים ובית ספריים המנבאים נשירה גלויה וסמויה בבית

מבוא הטרוגניות בקרב העובדים מהווה הזדמנות ליצירה של קשרים מיוחדים שלא היו יכולים להיווצר מחוץ למקום העבודה. יחד עם זאת, ההטרוגניות יכולה גם לגרום למתח בקרב העובדים. תפקידה של מחלקת משאבי אנוש הוא, בין היתר, לדאוג ליצירה ושימור של תרבות ארגונית ופרקטיקות של ניהול שונות שיאפשרו לכל העובדים להרגיש חלק מהמפעל, ללא קשר לתפקיד שלהם, לדת שלהם, למין שלהם או למוצא שלהם. מכאן נשאלת השאלה- כיצד ארגונים המעסיקים עובדים ממגוון לאומים ודתות מצליחים ליצור ולשמר תחושת שייכות וזהות משותפת? העבודה הנוכחית מבקשת לבחון את עוצמתה של התרבות הארגונית וכן את מידת תחושת השייכות של עובדים במפעל מעורב ובו יהודים וערבים.   תוכן עניינים עוצמת תרבות ארגונית ותחושת שייכות בקרב עובדי מפעל יהודים וערבים   1 תוכן עניינים   2 מבוא   3 סקירת ספרות   4 גיוס ומיון עובדים   4 ניהול שונות בארגונים והמקרה הייחודי של ישראל  6 בידול תעסוקתי ואפליה תעסוקתית בישראל  7 שיטה   10 שאלת המחקר   10 השערות המחקר   10 אוכלוסיית המחקר   10 כלי המחקר   10 ממצאים   12 סיכום ודיון 17 ביבליוגרפיה   20 נספח- השאלונים   23  

תקציר העבודה שלי עוסקת בתרבות הארגונית בבתי ספר, תוך התמקדות בתפקידם של היועצים החינוכיים והשפעת התרבות הארגונית על עבודתם. במהלך העבודה, אני בוחנת את ההיווצרות, הסוגים, וההשפעה של תרבויות ארגוניות שונות על מערכות חינוך, ומציגה ניתוח של מספר מודלים מחקריים ומקרי מבחן. ראשית, אני מתארת את המושג תרבות ארגונית באופן כללי, תוך סקירת ההיסטוריה של המושג והתפתחותו משנות ה-70 וה-80. אני מציגה שתי גישות מרכזיות: הראשונה רואה בתרבות משהו שהארגון מחזיק בו, והשנייה רואה את התרבות כמהות הארגון. הדגש הוא על ההיבטים הגלויים והסמויים של התרבות, כולל נורמות, ערכים, אמונות ומדיניות אשר משפיעים על ההתנהלות והיחסים הפנימיים בארגון. בהמשך, אני מתמקדת בתרבות הארגונית בבתי ספר ומראה כיצד היא מתפתחת לאור תהליכים פנימיים וחיצוניים המתרחשים בין מנהלי בתי הספר, המורים, והתלמידים. ההנהלה ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב התרבות הארגונית ומבנה את האופן בו ניהול בתי הספר משפיע על תפקודם. תרבות בית ספרית חיובית מעודדת שיתוף פעולה, תמיכה הדדית וחדשנות בקרב התלמידים והמורים, בעוד שתרבות שלילית עלולה לעכב את התפתחות בית הספר, וליצור חוסר שביעות רצון בקרב חברי הצוות. בנוסף, אני מציגה סוגי תרבויות ארגוניות שונות הקיימות בבתי ספר, תוך השוואה בין גישות שונות של חוקרים. לדוגמה, המחקר של תם וצ’נג מתמקד בסוגי תרבויות כמו “תרבות פרודוקטיבית” ו”תרבות מעכבת”, המיועדים להבחין בין בתי ספר שמצטיינים בביצועים ואלו שמתקשים. מחקר נוסף בפולין משווה בין תרבויות המתמקדות בכוח, משימות, תפקידים ואנשים, ומדגיש את החשיבות של התאמה בין המבנה הארגוני וערכי התרבות לבין הצלחת המוסדות החינוכיים. הפרק האחרון של העבודה עוסק בהשפעת התרבות הארגונית על תפקוד היועצים בבתי הספר. תרבות ארגונית שמטפחת ערכים של שיתוף פעולה