סמינריון בכלכלה

הקדמה בעבודה זו נבחן את ההשפעה של שינוי הריבית המוניטרית של בנק ישראל על תשואת המניות במגזרים שונים בבורסה בת”א . לעבודה זו חשיבות רבה בשל הצורך להבין את ההשפעה של בנק ישראל באמצעות קביעות הריבית השונות, על הפעילות הכלכלית בכלל ועל תשואות שוק ההון בפרט. שוק ההון וריבית הם שני מדדים כלכליים המשפיעים על צמיחה כלכלית של מדינה. ההשפעה של הריבית על תשואות שוק ההון היא חשובה ביותר על מנת לקבוע את המדיניות המוניטרית הנכונה ביותר הממצאים של עבודה זו אינם חד משמעיים ולא הצלחנו לקבל את השערת המחקר במלואה.   תוכן עניינים 1. הקדמה 2 2. סקירת ספרות 3 3. השערות המחקר ואופן בדיקתן 6 4. הנתונים 9 5. ממצאים 12 6. סיכום ודיון 15 7. ביבליוגרפיה 16 8. נספחים 17  

תמצית מנהלים העבודה בוחנת את כדאיות פיתוחו של מימשק שירות חדש לצרכן רשתות המזון הקמעונאיות בישראל – הסניפומַפ. המדובר במפת התמצאות של הלקוח בסניף, באמצעותה הוא מאתר את מיקומו של כל מוצר שאותו בחר לקנות באופן מקוון דרך אתר האינטרנט של הרשת. לאחר בחירת המוצרים המפה תסמן לו את המיקום המדויק של המוצר על המדפים, ובכך תחסוך לו זמן שיטוט יקר, קנייה לא מבוקרת, ומאמץ גופני מיותר (חשוב במיוחד לצרכנים בעלי מגבלות גופניות שונות). בעבודה זו נבחנת סביבת רשתות המזון בישראל, תוך דגש על התחרותיות הגבוהה השוררת כיום בין שתי הרשתות הגדולות (שופרסל והריבוע הכחול) לבין שתי הבינוניות (רמי לוי ויינות ביתן). נבחנות נקודות העוצמה והחולשה של המוצר המוצע, ההזדמנויות והאיומים, ההשלכות והאתגרים העומדים בפניו. מוצגת מדיניות המוצר, תימחורו, הפצתו ופרסומו, ונערך ניתוח פיננסי בסיסי לצורך ניתוח הכדאיות שבפיתוחו ושיווקו. התוצאות שהתקבלו מורות חד-משמעית על הצורך במוצר, על הכדאיות הכלכלית הרבה הטמונה בו ליזם, על הכדאיות התדמיתית והמכירתית שיש בו עבור הרשתות – כל זאת בתנאי שוק שכרגע הוא נעדר מתחרים ורווי תחרות עזה.   תוכן העניינים מבוא  1 1. ניתוח 2 1.1 סביבה חיצונית 2 1.1.1 הלקוחות 5 1.1.2 מתחרים ישירים 7 1.2 נקודות חוזקה וחולשה של המוצר המוצע 8 1.2.1 נקודות חוזקה 8 1.2.2 נקודות חולשה 9 1.3 ניתוח הזדמנויות ואיומים 9 1.3.1 הזדמנויות 9 1.3.2 איומים 11 1.3.2.1 ניתוח על פי מציינים אסטרטגיים 12 1.4 השלכות ואתגרים 14 2. אסטרטגיה 15 2.1 אסטרטגיות בסיסיות 15 2.1.1 מטרות כלליות 15 2.1.1.1 הגדרת מהות המיזם 15 2.1.1.2 יעדים 15 2.1.1.3 שוק המטרה 15 2.1.2 פילוח 16 2.1.3 בידול 16

תקציר מנהלים   מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק ולחקור את נושא זכיינות כגורם משפיע על אסטרטגיה ועל ניהול השיווק בכלל ברשת בתי קפה ארומה וברשת מסעדות אל גאוצ’ו בפרט. ממצאי המחקר מראים ששיטת הזכיינות הינה שיטת התרחבות מהירה ודי מוצלחת, במידה והוא מתוכננת מראש בצורה נכונה. כמו כן, כל רשת מפלחת ומגדירה שוק המטרה נכון לצרכיה וכן מבדלת וממצבת את עצמה בדרך שונה מהאחרת, כל זאת על מנת לתת מענה יעיל לצורכי הלקוחות הפוטנציאלים כדי לשמור על נאמנות לקוחות. יתרה מכך, קיום הזיכיון משפיע באופן שונה על כל ארגון מאחר ואסטרטגית הניהול הכוללת בתוכה את תהליכי התיכנון, הביצוע, הפיקוח והבקרה משתנים מרשת לרשת. זאת ראינו בניתוח של שתי שתי הרשתות ארמה ואל גאוצ’ו, זו מול זו ומצאנו כי החברות מנהלות את זיכיון בהתאם לחזונן ותפיסתן. בנוסף, למרות שלזכיינים חופש ניהולי מלא, הם מחוייבים על פי חוזה זכיינות לפעול על פי הכללים והנהלים הקבועים ע”י הרשת, ולגבי שתי הרשתות שנבחנו, חוסר פיקוח ובקרה עלולים להוביל לפגיעה קשה בתדמית ומוניטין של כל אחד מהרשתות. עוד נמצא מהמחקר כי ישנן נקודות ראות שונות של בעלי עניין בחברות הנחקרות כמו: מנהלים, עובדים, לקוחות, בעלי מניות וספקים. רוב נקודות הראות כלפי הזכיינות הן חיוביות בשל התועלת הכלכלית והרגשת הביטחון הניתנת ע”י היתרון לגודל של שתי הרשתות. מניתוח ממצאי המחקר ניתן להסיק שימוש בשיטת זכיינות נמצא במגמת עלייה, אך, לשיטה זו יתרונות וגם חיסרונות אבל אפשר לנצל היטב את היתרונות ולהתגבר על החסרונות ע”י הערכה נכונה של מצב השוק קביעת יעדים ניתנים להשגה בחירה נכנה של השותפים לזכיינות ישום נכון של הכלים הנבחנים כאן תוך כדי

מבוא   מרבית המעשנים ברחבי מדינות העולם מודעים במידה רבה להשפעות הבריאותיות השליליות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מטבע פעולת העישון. מעבר לכך, סוגיית העישון זוכה גם לתשומת לב רבה מצד הממשלות והמערכת החוקית, כך שלמעשה ניתן לומר שקיימים כיום תחליפי מוסר שתכליתם להסדיר ולאזן השפעות שליליות אלה. עם זאת, תחליפי מוסר אלה נתפסים כ”חסרי שיניים” לנוכח לחצים פוליטיים וכלכליים שמפעילים יצרני הסיגריות ברחבי העולם. כשהם נהנים מהכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה, מנתבים יצרני הסיגריות משאבים רבים בכדי לממן לובי אקדמאי המציג השלכות בריאותיות מתונות יותר. בנוסף, יצרנים אלו גם מחזקים בצורה משמעותית את מערך השיווק והפצת הסיגריות בקרב אוכלוסיות מעוטי יכולת במדינות העולם השלישי, ובכך מציבים סימן שאלה גדול סביב סוגיית המוסר.   מטרת עבודה זו היא לבחון ולנתח בצורה אינטגרטיבית את סוגיית העישון בראי עקרונות המוסר העסקי. באופן ספציפי יותר, עבודה זו עוסקת בשאלה האם זה ראוי לייצר ולשווק סיגריות בשעה שמוצרים אלה עלולים לגרום לבעיות בריאותיות בלתי הפיכות ואף למותם של בני אדם ?   בכדי לבחון שאלה זו אציג מספר פרקים: בשני הפרקים הראשונים אציג את הרקע הכללי של שני ההיבטים הנחקרים בעבודה זו- נזקי העישון הבריאותיים כבבואה לסוגיית המוסר, וצמיחתה הכלכלית של תעשיית הטבק כבבואה לעסקים. בפרק השלישי, אמקד את הדיון בדילמת המוסר והעסקים של תעשיית הטבק תוך התייחסות לסוגיות מוסריות אקטואליות ובהם פרסום מוצרי הטבק והפצתן במדינות העולם השלישי. בפרק הרביעי של העבודה אערוך ניתוח ודיון מוסרי מעמיק בקשר לייצור ושיווק הסיגריות. למרות שסוגיה זו נבחנת בספרות האקדמית בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת,  עולה כי מעמדם של מנגנונים שונים בהבטחת המוסר של העסקים

מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים בבואנו לבחון את נושא מדדי הביצוע ותגמול המנהלים,  עלינו ראשית להבין מהם אותם מדדי ביצוע,  כיצד הם באים לידי ביטוי, מהו המקור לצורך לאותן שיטות של מדידה ותגמול בגין אותה מדידה והאם המדדים הקיימים ושכיחים כיום בשימוש עשויים להיחשב כמדדים תקפים ואפקטיביים דיים בכדי לספק תמונת מצב ברורה לגבי הערכת ביצועי הפירמה הנסקרת, בכלל מגזרי הפעילות העסקיים ועבור סוגי החברות השונים בהיבט הניהולי,  בהיבט הכלכלי ובהיבט החשבונאי.    מדדי ביצוע, כשמם כן הם, אוסף מגוון ונרחב  של שיטות ומודלים לאיסוף נתונים וניתוחם בכדי להעריך ולמדוד באופן כמותי ו/או איכותי את הביצועים הכספיים,  הכלכליים ולנסות ולבחון את תהליכי קבלת ההחלטות ואיכותן ככל הניתן ע”י דרגי ההנהלה בפירמה.   אותם מדדים עשויים לשמש ככלי לחיזוק או החלשת החלטה על אימוץ שיטות למתן תגמול חיובי או שלילי כלפי בעלי תפקידים בחברה (בעבודה זו נתמקד בדרגי ההנהלה) או ככלי שמטרתו לעורר מוטיבציה וחתירה לקראת מטרות  ואינטרסים שהנהלת הארגון הבכירה והבעלים תופסים אותן כיעדים רצויים ונחשקים לרוחב ולאורך הארגון.                                                                                                                                            לאור ההטרוגניות הגבוהה בין הארגונים, השווקים, הסביבות הכלכליות, הפעילויות העסקיות ואף הפרופילים הפסיכולוגים  האישים של המנהלים  קיימים אינספור גורמים (אקסוגניים ו/או אנדוגניים) העשויים להטות את מדדי הביצוע ושיטות התגמול ולהשפיע על תקפותם ורמת האפקטיביות של אותם מדדים ו/או שיטות תגמול.   תוכן עניינים מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים  4 סקירה ספרותית  5-14 שאלת המחקר  14 השערת המחקר  15-16 שיטת המחקר  16-17 המדגם הנבחר.  17-20 רפא”ל מערכות לחימה מתקדמות בע”מ רכבת ישראל בע”מ מע”צ-החברה הלאומית לדרכים ותשתיות תחבורה בישראל בע”מ חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע”מ חברת נמל חיפה בע”מ א.ת

מבוא המשבר העולמי של 2008, גרר משבר בשוק אשראי אגרות החוב הקונצרניות בישראל  שהתבטא בירידה חדה ביכולת לפירעון חובות של חברות רבות במשק הישראלי ואז חלו עליות חדות בתשואות לפדיון של אג”ח שהנפיקו חברות רבות, גם כאלו שיכלו לצלוח את המשבר. אכן, מחקרם של רוטנברג וזילזרברג (2009) מצא שבין השנים 2003-2007, ערב פרוץ המשבר, החברות הגדולות, הרווחיות ובעלות הסיכון הנמוך, הנפיקו אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב. אמנם גם חברות עסקיות קטנות שלקחו אשראי בנקאי ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים אלו בכדי להנפיק אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, אולם, בשל משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות אגרות החוב, השפעתן על הסיכון הכולל בתיק האשראי הבנקאי מועטה. שורשי משבר אגרות החוב הקונצרניות נעוצים בדרך בה השחקנים בשוק התייחסו למימון חברות באמצעות אגרות חוב אשר הונפקו מ 2005 ועד פרוץ המשבר: שוק האשראי החוץ בנקאי גדל במהירות מבלי שפותחו במקביל כלים לניהול סיכוני אשראי וללא פרקטיקה של גביית חובות בעייתיים כשצריך.  עם פרוץ המשבר, החלו ניסיונות להגיע להסדרי חוב פרטניים,  על בסיס תשתית משפטית-עסקית כזו שלא תיפגע בתחרות במשק ומבלי שהגופים המוסדיים[1] שהינם רוב המחזיקים של אג”ח קונצרניות, ייחשפו למידע פנים של החברות עימן הם דנים על הסדרי חוב, ושתאפשר תנאים להקלה על גביית החוב המקורי על ידי פריסתו, הפחתתו או החלפתו בחוב חדש בתמורה לפיצוי מצד החברה המנפיקה,  כל זאת, במטרה למנוע קריסה של חברות ובעקבותיהם נזקים למשק. (טמקין וחבריו, 2009). החברה הראשונה, שביקשה הסדר חוב, הייתה אפריקה ישראל, אשר בקיץ 2009 במסגרת הדיווח הרבעוני שלה הודיעה ש”חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת

תקציר מנהלים   מזור רובוטיקה בע”מ, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים חדשניים, לתמיכה בפרוצדורות כירורגיות בתחום האורטופדיה והנוירוכירורגיה המאפשר סביבה ניתוחית בטוחה יותר למטופלים, למנתחים ולצוות בית החולים.החברה נוסדה בשנת 2001 ופיתחה את המוצר – Renaissance מערכת הנחיה ומיקום רובוטית, המתוכננת לסייע למנתחים אורתופדים ונוירוכירורגים בהכוונה מדויקת של כלים ניתוחיים, בהתאם לתכנון מסלול קדם ניתוח ממוחשב בעזרת CT- ומבוסס הדמיה. במאי 2013 החלו ניירות הערך של החברה להיסחר ב-NASDAQ, בתוך כך רשומה כעת מזור רובוטיקה כחברה דואלית. אסטרטגיית החברה אסטרטגיית המוצר החברה רואה כליבת עסקיה את פיתוחם של מערכות לניווט ומיקום תוך- ניתוחי מדויק, המתבסס על שימוש בטכנולוגיות של רובוטיקה מיניאטורית והדמיה תלת ממדית. החברה רואה בתחום עמוד השדרה כתחום העיקרי בו היא תפתח את עסקיה ותמקד את מאמציה השיווקיים. אסטרטגיית השיווק והמכירות –  פעילות השיווק והמכירות של החברה מבוצעת באפיקי מכירה ישירים, באמצעות נציגי החברה בארה”ב, בגרמניה, שוויץ ואוסטריה.  בשאר השווקים באירופה וכן באסיה החברה פועלת באמצעות מפיצים.החברה פועלת ליצירת שיתוף פעולה עם בתי החולים שרכשו את המערכת שלה לצורך מיסוד מערך שיווק, פירסום והעלאת מודעות בסביבת הפעולה של הלקוחות . מניית החברה רשמה זינוק של 312% בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה, כאשר רישום החברה למסחר בנאסד”ק בסוף אוקטובר היה אחת הסיבות המרכזיות לכך. המערכות שהחברה מפתחת  נמכרות לפי מחיר של כ־700 אלף דולר ליחידה, והיא מקבלת הכנסות שוטפות הן משירות והן מרכיבים  מתכלים. ברבעון הראשון של 2014 החברה קיבלה התחייבויות רכישה של 4 מערכות ההכנסות בשנת 2013 הסתכמו ב-69 מיליון ש”ח –גידול של – 52% בהשוואה לשנת 2012 .במהלך שנת 2013 נמכרו 23 מערכות ברחבי העולם,  סך המערכות

מבוא בעבודה זו אציג ואסביר בפרק הראשון ובפרק השני את נושא האמנות למניעת כפל מס ואסקור אמנות מס בהן קשורה מדינת ישראל עם מדינות אחרות. בפרק השלישי והרביעי אתמקד באמנה למניעת כפל המס בין ישראל לארה”ב, ועדת רבינוביץ’ ובמיסוי ריווחי הון. בחלק האחרון אחווה דעתי לגבי האמנה שבין ישראל לארה”ב, יתרונותיה, חסרונותיה והאם היא נותנת מענה סביר למטרות שלשמן נחתמה.   עם המעבר הגלובלי משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס לשיטת מס פרסונאלית נמצא הכרח לשיטת מס בה נישום לא ישלם כפל מס לשני מקורות שונים. לשם כך משמשות אמנות כפל מס, תרומתן היא בכך שנישום אינו מעביר עסקיו או עבודתו או בוחר שלא להעביר עסקיו או עבודתו אך ורק משיקולי מס. אמנות כפל מס הן הסכמים בינלאומיים הנחתמים לרוב, בין שתי מדינות, במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים לגבי פעילות כלכלית שיש לה זיקה לשתי המדינות. אמנות אלה מהוות בסיס חשוב לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, כמו ניהול פעולות של יבוא וייצוא, ניוד עובדים ונותני שירותים, ביצוע השקעות בינלאומיות ועוד. אמנות אלה חלות על תושבי המדינה שהם צד לאמנה. עפ”י סעיף 196 לפקודת מס הכנסה – מרגע שהודיע שר האוצר בצו, כי הסכם למניעת כפל מס עם מדינה אחרת הוא בר תוקף, הופך ההסכם לחלק מהדין הפנימי של מדינת ישראל. הסעיף קובע, כי יהיה תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק אחר הקיים בדין הישראלי הפנימי. זאת כדי להבטיח את החלת הוראות האמנה, למרות ולעיתים בסתירה להוראות פקודת מס הכנסה, חוק מס שבח מקרקעין ושאר חוקי המס. מדינת ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות למניעת כפל מס.

מבוא   הגלובליזציה הקיימת כיום בעולם, לא משאירה הרבה ברירות למדינות המפותחות בתחום הסחר והמסחר. פתיחת שווקים בארץ מסוימת בעולם מובילה לפתיחתם של שווקים נוספים במדינות נוספות. מה שמגביר את התחרות בסחר החופשי העולמי. ומדינה שמעוניינת להישאר על המפה מבחינה כלכלית חייבת להצטרף. בעקבות כך קמו להם גופים מסחריים המייצגים בתחום  הבינלאומי מדינות אלו. גופים כגון: ארגון החסר העולמי והסכם גאט”ט ,באים לעשות “סדר”  וארגון עולמי ומסחרי. ענף המסחר שבו עסקנו בעבודה  מתרכז בתחום העץ ומוצריו. בחלק הראשון של העבודה  נגדיר הגדרות על המונחים שבהם נדון בהמשך העבודה. בהמשך נפרט על התפתחות המסחר בעולם בכלל ובארץ בפרט, בנוסף נפרט על חוקי המיסוי הקיימים בארץ, ונאזכר את מדינות המסים הקיימת בעבר וכיום. כמו כן נפרט בהרחבה על הגנות הייצור המקומי באמצעות היטל הבטחה והמסים. בחלק השני של העבודה נעסוק בצורה מפורטת יותר על יבוא ענף העץ ומוצריו. נפרט על גובה המסים החלים על יבוא לוחות העץ ונרחיב על התפתחותו של ענף מסחר זה בארץ, מהם הכללים החלים על יבואנים, והדרישות והתקנים המוטלים על יבואנים אלו. כמו כן נפרט מי הן המדינות שאיתם מתקיים סחר בלוחות עץ לבוד, ונביא את הסכמי ארגון הסחר העולמי המפרט איך לבצע את מהלכי התשלומים על הייבוא בין היצרן לקונה, ובמידה וישנם סכסוכים, מיהו הגוף שמיישר אותם. בחלק השלישי והאחרון של העבודה נביא ראיון שנעשה עם יבואן עצי לבוד, ונסכם מהי חוות דעתו בתחום זה.   תוכן עניינים מבוא 2 הגדרות. 4 התפתחות המסחר בעולם 5 התפתחות המסחר בארץ 7 חוק המיסוי בישראל 8 מדיניות המסים 9 היטל בטחה להגנה על הייצור המקומי מפני ייבוא מתחרה 10