(17/05/2024) עלו היום לאתר 9 סמינריונים 2 תזות 2 מאמרים

רשימת כל החומרים בקטגוריה:

סמינריון בכלכלה

עבודה אקדמית חפש לפי מילת מפתח בעברית.
תרגום/סיכום מאמר חפש לפי שם המאמר באנגלית או מילת מפתח בעברית.

בחר קטגוריות לחיפוש
עבודות סמינריון מוכנות
מאמרים מתורגמים לעברית

סמינריון זכיינות כגורם משפיע על אסטרטגיה ועל ניהול השיווק בכלל ברשת בתי קפה ארומה וברשת מסעדות אל גאוצ’ו בפרט

תקציר מנהלים   מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבדוק ולחקור את נושא זכיינות כגורם משפיע על אסטרטגיה ועל ניהול השיווק בכלל ברשת בתי קפה ארומה וברשת מסעדות אל גאוצ’ו בפרט. ממצאי המחקר מראים ששיטת הזכיינות הינה שיטת התרחבות מהירה ודי מוצלחת, במידה והוא מתוכננת מראש בצורה נכונה. כמו כן, כל רשת מפלחת ומגדירה שוק המטרה נכון לצרכיה וכן מבדלת וממצבת את עצמה בדרך שונה מהאחרת, כל זאת על מנת לתת מענה יעיל לצורכי הלקוחות הפוטנציאלים כדי לשמור על נאמנות לקוחות. יתרה מכך, קיום הזיכיון משפיע באופן שונה על כל ארגון מאחר ואסטרטגית הניהול הכוללת בתוכה את תהליכי התיכנון, הביצוע, הפיקוח והבקרה משתנים מרשת לרשת. זאת ראינו בניתוח של שתי שתי הרשתות ארמה ואל גאוצ’ו, זו מול זו ומצאנו כי החברות מנהלות את זיכיון בהתאם לחזונן ותפיסתן. בנוסף, למרות שלזכיינים חופש ניהולי מלא, הם מחוייבים על פי חוזה זכיינות לפעול על פי הכללים והנהלים הקבועים ע”י הרשת, ולגבי שתי הרשתות שנבחנו, חוסר פיקוח ובקרה עלולים להוביל לפגיעה קשה בתדמית ומוניטין של כל אחד מהרשתות. עוד נמצא מהמחקר כי ישנן נקודות ראות שונות של בעלי עניין בחברות הנחקרות כמו: מנהלים, עובדים, לקוחות, בעלי מניות וספקים. רוב נקודות הראות כלפי הזכיינות הן חיוביות בשל התועלת הכלכלית והרגשת הביטחון הניתנת ע”י היתרון לגודל של שתי הרשתות. מניתוח ממצאי המחקר ניתן להסיק שימוש בשיטת זכיינות נמצא במגמת עלייה, אך, לשיטה זו יתרונות וגם חיסרונות אבל אפשר לנצל היטב את היתרונות ולהתגבר על החסרונות ע”י הערכה נכונה של מצב השוק קביעת יעדים ניתנים להשגה בחירה נכנה של השותפים לזכיינות ישום נכון של הכלים הנבחנים כאן תוך כדי

קרא עוד »

סמינריון חברות הסיגריות: הדילמה- מוסר ועסקים

מבוא   מרבית המעשנים ברחבי מדינות העולם מודעים במידה רבה להשפעות הבריאותיות השליליות אשר עלולות להיגרם כתוצאה מטבע פעולת העישון. מעבר לכך, סוגיית העישון זוכה גם לתשומת לב רבה מצד הממשלות והמערכת החוקית, כך שלמעשה ניתן לומר שקיימים כיום תחליפי מוסר שתכליתם להסדיר ולאזן השפעות שליליות אלה. עם זאת, תחליפי מוסר אלה נתפסים כ”חסרי שיניים” לנוכח לחצים פוליטיים וכלכליים שמפעילים יצרני הסיגריות ברחבי העולם. כשהם נהנים מהכנסות של עשרות מיליארדי דולרים בשנה, מנתבים יצרני הסיגריות משאבים רבים בכדי לממן לובי אקדמאי המציג השלכות בריאותיות מתונות יותר. בנוסף, יצרנים אלו גם מחזקים בצורה משמעותית את מערך השיווק והפצת הסיגריות בקרב אוכלוסיות מעוטי יכולת במדינות העולם השלישי, ובכך מציבים סימן שאלה גדול סביב סוגיית המוסר.   מטרת עבודה זו היא לבחון ולנתח בצורה אינטגרטיבית את סוגיית העישון בראי עקרונות המוסר העסקי. באופן ספציפי יותר, עבודה זו עוסקת בשאלה האם זה ראוי לייצר ולשווק סיגריות בשעה שמוצרים אלה עלולים לגרום לבעיות בריאותיות בלתי הפיכות ואף למותם של בני אדם ?   בכדי לבחון שאלה זו אציג מספר פרקים: בשני הפרקים הראשונים אציג את הרקע הכללי של שני ההיבטים הנחקרים בעבודה זו- נזקי העישון הבריאותיים כבבואה לסוגיית המוסר, וצמיחתה הכלכלית של תעשיית הטבק כבבואה לעסקים. בפרק השלישי, אמקד את הדיון בדילמת המוסר והעסקים של תעשיית הטבק תוך התייחסות לסוגיות מוסריות אקטואליות ובהם פרסום מוצרי הטבק והפצתן במדינות העולם השלישי. בפרק הרביעי של העבודה אערוך ניתוח ודיון מוסרי מעמיק בקשר לייצור ושיווק הסיגריות. למרות שסוגיה זו נבחנת בספרות האקדמית בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת,  עולה כי מעמדם של מנגנונים שונים בהבטחת המוסר של העסקים

קרא עוד »

סמינריון ישראל והגלובליזציה של הכלכלה העולמית

מבוא עידן הגלובליזציה והתופעות הנלוות אליו משנים את כללי המשחק של הכלכלה והסחר העולמיים. לנוכח האינטגרציה של השווקים עולים היבטים ודגשים אחרים לסדר היום – כלכליים, חברתיים, וסביבתיים ונוצרה תשתית להסכמי סחר וגושי סחר לצד פיתוח כלכלי ומסחרי. הגלובליזציה אפשרה לחברות לפתח שווקים חדשים, ליצור מיזמים חדשים ולהרחיב את הפעילות העסקית מחוץ לגבולות המדינה  .(Dersky, 1994) תהליך הגלובליזציה קורם עור וגידים כל הזמן ובאורח דינאמי באמצעות אנשים, הון, סחורות ורעיונות שעוברים במהירות ממקום למקום ומבלי שהמרחק או הגבולות שבין המדינות יעכבו אותם. כך נוצר מעין שוק גלובלי (עולמי) אחד שיש לו השפעה על הכלכלה, הפוליטיקה והחברה ברוב מדינות העולם. התופעה התפתחה במהירות הודות לטכנולוגיות התקשורת החדישות והמהירות (טלקומוניקציה, אינטרנט וכד’). מדינות רבות צמצמו את ההגבלות על ייבוא ופתחו את מוצריהם לתחרות בינלאומית. הכלכלה  הגלובלית מובלת ע”י ארגוני-על כלכליים כמו: “ארגון הסחר העולמי” וחברות רב-לאומיות (“מיקרוסופט”, “מקדונלדס” וכו’). גם ה”איחוד האירופאי” הוא דוגמא לשיתוף פעולה כלכלי – פוליטי בקנה מידה רחב. החל משנת 1985, כחלק מתוכניות הייצוב הכלכלי בעקבות המשבר הכלכלי והאינפלציה הדוהרת, נוקטות ממשלות ישראל במדיניות של פתיחות מסחרית, כלכלת שוק והשתלבות במשק הגלובלי. הדבר התבטא לאורך השנים בהורדת מכסים והסרת חסמים אחרים לייבוא, ביטול סבסוד מוצרים והקטנת התמיכות ליצרנים המקומיים, עידוד כניסת משקיעים וחברות זרות וצעדים נוספים. בעבודה זו אסקור את השתלבותה של ישראל בגלובליזציה של הכלכלה העולמית ובהשפעות הגלובליזציה על כלכלת ישראל. עוד אבחן בעבודה זו את פעילויותיה של ישראל בסביבתה העסקית גלובלית, הסכמי הסחר האזוריים ומאפייני התרבויות. עוד יוצגו בעבודה השפעות הסביבה על הפוליטיקה, הכלכלה התקשורת והביטחון, המהווים מרכיב חשוב ומשמעותי בעידן הגלובליזציה. כמו כן, יוסקו מסקנות

קרא עוד »

סמינריון מדדי ביצוע ותגמול מנהלים השפעת המגזר העסקי על ביצועי הפירמה

מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים בבואנו לבחון את נושא מדדי הביצוע ותגמול המנהלים,  עלינו ראשית להבין מהם אותם מדדי ביצוע,  כיצד הם באים לידי ביטוי, מהו המקור לצורך לאותן שיטות של מדידה ותגמול בגין אותה מדידה והאם המדדים הקיימים ושכיחים כיום בשימוש עשויים להיחשב כמדדים תקפים ואפקטיביים דיים בכדי לספק תמונת מצב ברורה לגבי הערכת ביצועי הפירמה הנסקרת, בכלל מגזרי הפעילות העסקיים ועבור סוגי החברות השונים בהיבט הניהולי,  בהיבט הכלכלי ובהיבט החשבונאי.    מדדי ביצוע, כשמם כן הם, אוסף מגוון ונרחב  של שיטות ומודלים לאיסוף נתונים וניתוחם בכדי להעריך ולמדוד באופן כמותי ו/או איכותי את הביצועים הכספיים,  הכלכליים ולנסות ולבחון את תהליכי קבלת ההחלטות ואיכותן ככל הניתן ע”י דרגי ההנהלה בפירמה.   אותם מדדים עשויים לשמש ככלי לחיזוק או החלשת החלטה על אימוץ שיטות למתן תגמול חיובי או שלילי כלפי בעלי תפקידים בחברה (בעבודה זו נתמקד בדרגי ההנהלה) או ככלי שמטרתו לעורר מוטיבציה וחתירה לקראת מטרות  ואינטרסים שהנהלת הארגון הבכירה והבעלים תופסים אותן כיעדים רצויים ונחשקים לרוחב ולאורך הארגון.                                                                                                                                            לאור ההטרוגניות הגבוהה בין הארגונים, השווקים, הסביבות הכלכליות, הפעילויות העסקיות ואף הפרופילים הפסיכולוגים  האישים של המנהלים  קיימים אינספור גורמים (אקסוגניים ו/או אנדוגניים) העשויים להטות את מדדי הביצוע ושיטות התגמול ולהשפיע על תקפותם ורמת האפקטיביות של אותם מדדים ו/או שיטות תגמול.   תוכן עניינים מבוא – מדדי ביצוע ותגמול מנהלים  4 סקירה ספרותית  5-14 שאלת המחקר  14 השערת המחקר  15-16 שיטת המחקר  16-17 המדגם הנבחר.  17-20 רפא”ל מערכות לחימה מתקדמות בע”מ רכבת ישראל בע”מ מע”צ-החברה הלאומית לדרכים ותשתיות תחבורה בישראל בע”מ חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע”מ חברת נמל חיפה בע”מ א.ת

קרא עוד »

סמינריון מוסר ועסקים – הסדרי חובות או פירוק עבור חברות גדולות בעלות אגרות חוב קונצרטיות

מבוא המשבר העולמי של 2008, גרר משבר בשוק אשראי אגרות החוב הקונצרניות בישראל  שהתבטא בירידה חדה ביכולת לפירעון חובות של חברות רבות במשק הישראלי ואז חלו עליות חדות בתשואות לפדיון של אג”ח שהנפיקו חברות רבות, גם כאלו שיכלו לצלוח את המשבר. אכן, מחקרם של רוטנברג וזילזרברג (2009) מצא שבין השנים 2003-2007, ערב פרוץ המשבר, החברות הגדולות, הרווחיות ובעלות הסיכון הנמוך, הנפיקו אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב. אמנם גם חברות עסקיות קטנות שלקחו אשראי בנקאי ובעלות סיכון גבוה ניצלו את הגאות בשוק ההון ואת שעורי הצמיחה הגבוהים במשק בשנים אלו בכדי להנפיק אגרות חוב בבורסה לניירות-ערך בתל אביב, אולם, בשל משקלן הנמוך יחסית בסך הנפקות אגרות החוב, השפעתן על הסיכון הכולל בתיק האשראי הבנקאי מועטה. שורשי משבר אגרות החוב הקונצרניות נעוצים בדרך בה השחקנים בשוק התייחסו למימון חברות באמצעות אגרות חוב אשר הונפקו מ 2005 ועד פרוץ המשבר: שוק האשראי החוץ בנקאי גדל במהירות מבלי שפותחו במקביל כלים לניהול סיכוני אשראי וללא פרקטיקה של גביית חובות בעייתיים כשצריך.  עם פרוץ המשבר, החלו ניסיונות להגיע להסדרי חוב פרטניים,  על בסיס תשתית משפטית-עסקית כזו שלא תיפגע בתחרות במשק ומבלי שהגופים המוסדיים[1] שהינם רוב המחזיקים של אג”ח קונצרניות, ייחשפו למידע פנים של החברות עימן הם דנים על הסדרי חוב, ושתאפשר תנאים להקלה על גביית החוב המקורי על ידי פריסתו, הפחתתו או החלפתו בחוב חדש בתמורה לפיצוי מצד החברה המנפיקה,  כל זאת, במטרה למנוע קריסה של חברות ובעקבותיהם נזקים למשק. (טמקין וחבריו, 2009). החברה הראשונה, שביקשה הסדר חוב, הייתה אפריקה ישראל, אשר בקיץ 2009 במסגרת הדיווח הרבעוני שלה הודיעה ש”חובת הזהירות ומידת האחריות מחייבת

קרא עוד »

סמינריון מזור רובוטיקה ניתוח פונדמנטליסטי

תקציר מנהלים   מזור רובוטיקה בע”מ, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים חדשניים, לתמיכה בפרוצדורות כירורגיות בתחום האורטופדיה והנוירוכירורגיה המאפשר סביבה ניתוחית בטוחה יותר למטופלים, למנתחים ולצוות בית החולים.החברה נוסדה בשנת 2001 ופיתחה את המוצר – Renaissance מערכת הנחיה ומיקום רובוטית, המתוכננת לסייע למנתחים אורתופדים ונוירוכירורגים בהכוונה מדויקת של כלים ניתוחיים, בהתאם לתכנון מסלול קדם ניתוח ממוחשב בעזרת CT- ומבוסס הדמיה. במאי 2013 החלו ניירות הערך של החברה להיסחר ב-NASDAQ, בתוך כך רשומה כעת מזור רובוטיקה כחברה דואלית. אסטרטגיית החברה אסטרטגיית המוצר החברה רואה כליבת עסקיה את פיתוחם של מערכות לניווט ומיקום תוך- ניתוחי מדויק, המתבסס על שימוש בטכנולוגיות של רובוטיקה מיניאטורית והדמיה תלת ממדית. החברה רואה בתחום עמוד השדרה כתחום העיקרי בו היא תפתח את עסקיה ותמקד את מאמציה השיווקיים. אסטרטגיית השיווק והמכירות –  פעילות השיווק והמכירות של החברה מבוצעת באפיקי מכירה ישירים, באמצעות נציגי החברה בארה”ב, בגרמניה, שוויץ ואוסטריה.  בשאר השווקים באירופה וכן באסיה החברה פועלת באמצעות מפיצים.החברה פועלת ליצירת שיתוף פעולה עם בתי החולים שרכשו את המערכת שלה לצורך מיסוד מערך שיווק, פירסום והעלאת מודעות בסביבת הפעולה של הלקוחות . מניית החברה רשמה זינוק של 312% בבורסה בתל אביב בשנה האחרונה, כאשר רישום החברה למסחר בנאסד”ק בסוף אוקטובר היה אחת הסיבות המרכזיות לכך. המערכות שהחברה מפתחת  נמכרות לפי מחיר של כ־700 אלף דולר ליחידה, והיא מקבלת הכנסות שוטפות הן משירות והן מרכיבים  מתכלים. ברבעון הראשון של 2014 החברה קיבלה התחייבויות רכישה של 4 מערכות ההכנסות בשנת 2013 הסתכמו ב-69 מיליון ש”ח –גידול של – 52% בהשוואה לשנת 2012 .במהלך שנת 2013 נמכרו 23 מערכות ברחבי העולם,  סך המערכות

קרא עוד »

סמינריון מיסוי בינלאומי – אמנות למניעת כפל מס

מבוא בעבודה זו אציג ואסביר בפרק הראשון ובפרק השני את נושא האמנות למניעת כפל מס ואסקור אמנות מס בהן קשורה מדינת ישראל עם מדינות אחרות. בפרק השלישי והרביעי אתמקד באמנה למניעת כפל המס בין ישראל לארה”ב, ועדת רבינוביץ’ ובמיסוי ריווחי הון. בחלק האחרון אחווה דעתי לגבי האמנה שבין ישראל לארה”ב, יתרונותיה, חסרונותיה והאם היא נותנת מענה סביר למטרות שלשמן נחתמה.   עם המעבר הגלובלי משיטת מס טריטוריאלית לשיטת מס לשיטת מס פרסונאלית נמצא הכרח לשיטת מס בה נישום לא ישלם כפל מס לשני מקורות שונים. לשם כך משמשות אמנות כפל מס, תרומתן היא בכך שנישום אינו מעביר עסקיו או עבודתו או בוחר שלא להעביר עסקיו או עבודתו אך ורק משיקולי מס. אמנות כפל מס הן הסכמים בינלאומיים הנחתמים לרוב, בין שתי מדינות, במטרה לקבוע הסדרי מס מוסכמים לגבי פעילות כלכלית שיש לה זיקה לשתי המדינות. אמנות אלה מהוות בסיס חשוב לשיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, כמו ניהול פעולות של יבוא וייצוא, ניוד עובדים ונותני שירותים, ביצוע השקעות בינלאומיות ועוד. אמנות אלה חלות על תושבי המדינה שהם צד לאמנה. עפ”י סעיף 196 לפקודת מס הכנסה – מרגע שהודיע שר האוצר בצו, כי הסכם למניעת כפל מס עם מדינה אחרת הוא בר תוקף, הופך ההסכם לחלק מהדין הפנימי של מדינת ישראל. הסעיף קובע, כי יהיה תוקף להסכם לעניין מס הכנסה, על אף האמור בכל חיקוק אחר הקיים בדין הישראלי הפנימי. זאת כדי להבטיח את החלת הוראות האמנה, למרות ולעיתים בסתירה להוראות פקודת מס הכנסה, חוק מס שבח מקרקעין ושאר חוקי המס. מדינת ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות למניעת כפל מס.

קרא עוד »

סמינריון מסחר ומסחר בינלאומי: אתגרים ופתרונות בתעשיית העץ

מבוא   הגלובליזציה הקיימת כיום בעולם, לא משאירה הרבה ברירות למדינות המפותחות בתחום הסחר והמסחר. פתיחת שווקים בארץ מסוימת בעולם מובילה לפתיחתם של שווקים נוספים במדינות נוספות. מה שמגביר את התחרות בסחר החופשי העולמי. ומדינה שמעוניינת להישאר על המפה מבחינה כלכלית חייבת להצטרף. בעקבות כך קמו להם גופים מסחריים המייצגים בתחום  הבינלאומי מדינות אלו. גופים כגון: ארגון החסר העולמי והסכם גאט”ט ,באים לעשות “סדר”  וארגון עולמי ומסחרי. ענף המסחר שבו עסקנו בעבודה  מתרכז בתחום העץ ומוצריו. בחלק הראשון של העבודה  נגדיר הגדרות על המונחים שבהם נדון בהמשך העבודה. בהמשך נפרט על התפתחות המסחר בעולם בכלל ובארץ בפרט, בנוסף נפרט על חוקי המיסוי הקיימים בארץ, ונאזכר את מדינות המסים הקיימת בעבר וכיום. כמו כן נפרט בהרחבה על הגנות הייצור המקומי באמצעות היטל הבטחה והמסים. בחלק השני של העבודה נעסוק בצורה מפורטת יותר על יבוא ענף העץ ומוצריו. נפרט על גובה המסים החלים על יבוא לוחות העץ ונרחיב על התפתחותו של ענף מסחר זה בארץ, מהם הכללים החלים על יבואנים, והדרישות והתקנים המוטלים על יבואנים אלו. כמו כן נפרט מי הן המדינות שאיתם מתקיים סחר בלוחות עץ לבוד, ונביא את הסכמי ארגון הסחר העולמי המפרט איך לבצע את מהלכי התשלומים על הייבוא בין היצרן לקונה, ובמידה וישנם סכסוכים, מיהו הגוף שמיישר אותם. בחלק השלישי והאחרון של העבודה נביא ראיון שנעשה עם יבואן עצי לבוד, ונסכם מהי חוות דעתו בתחום זה.   תוכן עניינים מבוא 2 הגדרות. 4 התפתחות המסחר בעולם 5 התפתחות המסחר בארץ 7 חוק המיסוי בישראל 8 מדיניות המסים 9 היטל בטחה להגנה על הייצור המקומי מפני ייבוא מתחרה 10

קרא עוד »

סמינריון ניבוי שער המימוש של אופציות על מדד המעו”ף באמצעות מחירי האופציות, ריבית ומדד המחירים לצרכן

מבוא עבודה זו נועדה לבדוק את יעילותם של חוזים עתידיים כספקי מידע עבור משקיעים, והיכולת להשתמש בהם כדי להגן על סטרקצ’רים (structures) שבית ההשקעות מציע ללקוחות.  סטרקטצ’ר הוא סוג של פיקדון מובנה אשר מבטיח לרוכשים לקבל בסוף התקופה את הקרן יחד עם תשואה נוספת על מרכיב בעל סיכון. למעשה מדובר במוצר מסוג הבטחת הון (capital guaranteed products) אשר מותאם למשקיעים שונאי סיכון (de Weert, 2008). בדרך זו המשקיע נהנה מהבטחה שכספו לא יימצא בסיכון ובמקביל הוא יכול להרוויח תשואה גבוהה בהרבה מזו שהוא היה יכול לקבל מפיקדון רגיל (איגוד הבנקים, 2010). הבנקים בישראל מציעים למשקיעים – גופים גדולים, משקיעים מוסדיים ומשקיעים קטנים כאחד – סטרקצ’רים עם חשיפות לנכסים פיננסיים שונים, ברמות סיכון שונות. למשל, סטרקצ’רים עם חשיפה למדד ה- S&P500, מדד ה- Eurostoxx50 ועוד (איגוד הבנקים, 2010). לפי אתר בנק לאומי, נכסי הבסיס הנפוצים של הפיקדונות המובנים הם מניות ומדדי מניות, סחורות, שערי חליפין, ריביות ועוד. לפי האתר של בנק דיסקונט טווח הזמן של פיקדונות מובנים נע בין שנה לשלוש שנים, וההמלצה של הבנק היא שפיקדון מובנה יהווה בין 15-20 אחוזים ולא מעבר לכך. בגלל שהסטרקצ’רים מבטיחים להחזיר בסוף התקופה את הקרן, מנהל הקרן צריך להבטיח שהחשיפה לסיכון לא תגרום להפסדים שלא יאפשרו לעמוד בהתחייבות זאת. המטרה של העבודה הינה לבדוק כיצד ניתן לגדר פיקדונות מובנים באמצעות אופציות על מדד המעו”ף. בית השקעות או בנק שמציע פיקדון מובנה צריך להבטיח את עצמו מפני ירידות חדות של נכס הבסיס ולשם כך דרושה אסטרטגיית גידור מתאימה. שיטת הניתוח בעבודה זו תהיה מתוך התחום של ניהול אשראי אבל הפוך – כלומר תהיה התייחסות

קרא עוד »

סמינריון ניתוח חברה – ע.שנפ ושות’ בע”מ

חלק א – סקירת החברה החברה מתמחה בייצור, יבוא ושיווק של מצברים לרכב ולתעשייה. כמו כן החברה עוסקת במספר תחומים נוספים כמו מוצרים נלווים, ומכשירי הנעה. רקע היסטורי וכללי החברה הוקמה ב-1951 ע”י משה רוזנשיין והמהנדס עמנואל שנפ (שהיה בעל מפעל קטן למצברים בחיפה). השניים חברו יחדיו ופתחו מפעל בנתניה תחת השם “ע.שנפ מצרים”. עם השנים המפעל התפתח והתרחב. נוספו אולמות ייצור ותצוגה, חצרות ומבנים נוספים, וכיום משתרע המפעל על פני 15 אלף מ”ר. אורי רוזנשיין (בנו של משה רוזנשיין המייסד), מנכ”ל החברה כיום, הצטרף לחברה בשנת 1967 לבקשת אביו ומונה למנכ”ל בשנת 1988. בשנת 1992 נרכשה החברה ע”י חברת “ישאל” מקבוצת “דוברת” ובשנת 2001 צירף איש העסקים רוני אלרואי את חברת “ישאל” לפורטפוליו החברות שבשליטתו, הנמצאות בידי חברת ק.מ.ן אחזקות. החברה הונפקה בבורסה בשנת 2007 והפכה לחברה ציבורית. 34% ממניות החברה נשארו בידי ק.מ.ן תעשיות, 38% נשארו בידי המנכ”ל ושתי אחיותיו והשאר נמכר לציבור. במהלך שנת 2007 (השנה הראשונה לאחר ההנפקה) שנפ גייסה 80 מיליון שקל, מהם 35 מיליון שקל במניות וכ־45 מיליון שקל באיגרות חוב סדרה א’, שדורגו על ידי “מידרוג” בדירוג  a2 וכן בכתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. בשנת 2011 רכשה קרן סקיי (ס.ה. סקיי אחזקות בע”מ) את חלקה של ק.מ.ן תעשיות תמורת 50 מליון דולר.  

קרא עוד »

סמינריון ניתוח פונדמנטלי שופרסל

תקציר מנהלים שופרסל התאגדה ונרשמה בישראל בשנת .1957 מניות החברה נסחרות בבורסה החל משנת 1980. מניית החברה נכללת במדד תל-אביב 75 ובמדד תל-דיב. כמו-כן אגרות החוב של החברה נכללות במדד תל-בונד 20. החברה פועלת בשני תחומי פעילות: תחום הקמעונאות – פעילות הליבה תחום הנדל”ן החברה הינה בעלת רשת הסופרמרקטים הגדולה והמובילה בישראל מבחינת היקף מכירותיה. עיסוקה העיקרי של הקבוצה הוא בשיווק קמעונאי בתחום המזון. החברה מנהלת ומפתחת את עסקיה במטרה להציע מגוון רחב של מוצרים ומותגים ברמת איכות גבוהה, במחיר תחרותי,  בדגש על חדשנות, ובהתאמה לצורכיהם של כלל הצרכנים.   מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו בכ- 11,909 מיליון ש”ח (בהשוואה לכ- 11,571 מיליון ש”ח בשנת 2012 (ונכון ליום 31 בדצמבר 2013 הפעילה החברה 281 סניפים )בהשוואה     ל- 274 סניפים בסוף שנת  .(2012נכון ליום 31 בדצמבר 2013 שטח הסניפים הכולל שהפעילה החברה הינו כ- 558 אלפי מ”ר )בהשוואה לכ- 560 אלפי מ”ר בסוף שנת .(2012 מספר העובדים בחברה הסתכם בכ- 13,228 עובדים  (בהשוואה לכ-  12,300עובדים בסוף שנת 2012 ( ומספר המשרות בחברה הסתכם בכ-  11,600(בהשוואה לכ- 10,650 בסוף שנת  .(2012   אסטרטגיית החברה מבוססת על עוצמותיה של הקבוצה, בהן: היותה הרשת הקמעונאית המובילה בישראל, פריסה ארצית רחבה הן במרכזי הערים והן מחוץ להן, יכולת אספקה עצמאית של סחורות לסניפי החברה באמצעות המרכז הלוגיסטי של החברה וחוסן פיננסי.     תוכן עניינים תקציר מנהלים-3 תיאור תחומי פעילות החברה- 4 – 6 הסביבה הכלכלית-7 – 8 לקוחות-9 תחרות -9 – 11 המודל העסקי-12 מבקר פנים- 12 מדיניות חלוקת דיבידנד-12 בכירים ובעלי עניין בחברה- 13 – 14 דוח דירקטוריון החברה וניתוח התוצאות הכספיות- 15

קרא עוד »

סמינריון סטארט אפ

תקציר מחקר זה התמקד בענף הסטארט-אפ בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפתחותן של חברות הזנק ישראלים במהלך השנים 1995-2012. על מנת לתת מענה לכך, נשאלו 3 שאלות מחקר רלוונטיות: ראשית, מהו מספר של חברות הזנק הקיימות בישראל?; שנית, מהו מספר של חברות הזנק שנסגרו?; ושלישית,  מהו היקף התוצר של חברות הזנק ישראליות? באמצעות ניתוח נתונים אמפיריים הנוגעים למספר חברות הזנק שנפתחו ונסגרו בישראל ונתונים המעידים על תוצר חברות ההזנק וזאת בשילוב של ידע תיאורטי המוצג בפרק של מבוא נמצא מענה לשאלות מחקר שנשאלו. בשאלת מחקר ראשונה, שיערנו שנפילת ה-NASDAQ בשנת 2000 תוביל להפחתת מספר חברות ההזנק בישראל. השערה זאת קיבלה אישור חלקי בממצאי המחקר, שכן על אף שהמשבר הכלכליים מ-2000 ומ-2008 גרמו להקטנה במספר חברות הזנק בישראל, השפעתם הייתה מוגבלת למדי וחברות הזנק חזרו למסלול של צמיחה. בשאלת מחקר שניה, שיערנו שמשברים כלליים (כגון, נפילת ה-NASDAQ ב-2000 והמשבר בין 2008-2009) יובילו לעלייה בכמות חברות הזנק נסגרות. השערת מחקר לא אושרה באופן חלקי. משבר כלכלי מ-2000 אומנם גרם לעליה בכמות חברות הזנק שנסגרו, אך, מאז 2004 אחוז ההישרדות של חברות הזנק היה חיובי ומספרי חברות הזנק שנסגרו התאפיינו בתנודות קלות. בשאלת מחקר שלישי, שיערנו על כך שקיים קשר ישיר בין משברים בינלאומיים לבין היקפי התוצר של חברות הזנק ישראליות. השערה זאת אוששה שכן משברים כלכליים עולמיים השפיעו על פיחות בתוצר של חברות הזנק ישראליות. מצד שני, השינויים השליליים אינם היו קיצוניים והשפעה על התוצר הייתה מוגבלת. דבר שניתן לזקוף לתמיכת המדינה בחברות הזנק ומדיניות נבונה של חברות הון סיכון.   תוכן עניינים תקציר-עמ 3 פרק 1- מבוא-עמ 4 1.1 הגדרה-עמ’

קרא עוד »
אין יותר חומרים להציג

סיוע בכתיבת עבודה מקורית ללא סיכונים מיותרים!

כנסו עכשיו! הצטרפו לאלפי סטודנטים מרוצים. מצד אחד עבודה מקורית שלכם ללא שום סיכון ומצד שני הקלה משמעותית בנטל.