סמינריון בכלכלה

תקציר מנהלים שופרסל התאגדה ונרשמה בישראל בשנת .1957 מניות החברה נסחרות בבורסה החל משנת 1980. מניית החברה נכללת במדד תל-אביב 75 ובמדד תל-דיב. כמו-כן אגרות החוב של החברה נכללות במדד תל-בונד 20. החברה פועלת בשני תחומי פעילות: תחום הקמעונאות – פעילות הליבה תחום הנדל”ן החברה הינה בעלת רשת הסופרמרקטים הגדולה והמובילה בישראל מבחינת היקף מכירותיה. עיסוקה העיקרי של הקבוצה הוא בשיווק קמעונאי בתחום המזון. החברה מנהלת ומפתחת את עסקיה במטרה להציע מגוון רחב של מוצרים ומותגים ברמת איכות גבוהה, במחיר תחרותי,  בדגש על חדשנות, ובהתאמה לצורכיהם של כלל הצרכנים.   מכירות החברה בשנת 2013 הסתכמו בכ- 11,909 מיליון ש”ח (בהשוואה לכ- 11,571 מיליון ש”ח בשנת 2012 (ונכון ליום 31 בדצמבר 2013 הפעילה החברה 281 סניפים )בהשוואה     ל- 274 סניפים בסוף שנת  .(2012נכון ליום 31 בדצמבר 2013 שטח הסניפים הכולל שהפעילה החברה הינו כ- 558 אלפי מ”ר )בהשוואה לכ- 560 אלפי מ”ר בסוף שנת .(2012 מספר העובדים בחברה הסתכם בכ- 13,228 עובדים  (בהשוואה לכ-  12,300עובדים בסוף שנת 2012 ( ומספר המשרות בחברה הסתכם בכ-  11,600(בהשוואה לכ- 10,650 בסוף שנת  .(2012   אסטרטגיית החברה מבוססת על עוצמותיה של הקבוצה, בהן: היותה הרשת הקמעונאית המובילה בישראל, פריסה ארצית רחבה הן במרכזי הערים והן מחוץ להן, יכולת אספקה עצמאית של סחורות לסניפי החברה באמצעות המרכז הלוגיסטי של החברה וחוסן פיננסי.     תוכן עניינים תקציר מנהלים-3 תיאור תחומי פעילות החברה- 4 – 6 הסביבה הכלכלית-7 – 8 לקוחות-9 תחרות -9 – 11 המודל העסקי-12 מבקר פנים- 12 מדיניות חלוקת דיבידנד-12 בכירים ובעלי עניין בחברה- 13 – 14 דוח דירקטוריון החברה וניתוח התוצאות הכספיות- 15

תקציר מחקר זה התמקד בענף הסטארט-אפ בישראל. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפתחותן של חברות הזנק ישראלים במהלך השנים 1995-2012. על מנת לתת מענה לכך, נשאלו 3 שאלות מחקר רלוונטיות: ראשית, מהו מספר של חברות הזנק הקיימות בישראל?; שנית, מהו מספר של חברות הזנק שנסגרו?; ושלישית,  מהו היקף התוצר של חברות הזנק ישראליות? באמצעות ניתוח נתונים אמפיריים הנוגעים למספר חברות הזנק שנפתחו ונסגרו בישראל ונתונים המעידים על תוצר חברות ההזנק וזאת בשילוב של ידע תיאורטי המוצג בפרק של מבוא נמצא מענה לשאלות מחקר שנשאלו. בשאלת מחקר ראשונה, שיערנו שנפילת ה-NASDAQ בשנת 2000 תוביל להפחתת מספר חברות ההזנק בישראל. השערה זאת קיבלה אישור חלקי בממצאי המחקר, שכן על אף שהמשבר הכלכליים מ-2000 ומ-2008 גרמו להקטנה במספר חברות הזנק בישראל, השפעתם הייתה מוגבלת למדי וחברות הזנק חזרו למסלול של צמיחה. בשאלת מחקר שניה, שיערנו שמשברים כלליים (כגון, נפילת ה-NASDAQ ב-2000 והמשבר בין 2008-2009) יובילו לעלייה בכמות חברות הזנק נסגרות. השערת מחקר לא אושרה באופן חלקי. משבר כלכלי מ-2000 אומנם גרם לעליה בכמות חברות הזנק שנסגרו, אך, מאז 2004 אחוז ההישרדות של חברות הזנק היה חיובי ומספרי חברות הזנק שנסגרו התאפיינו בתנודות קלות. בשאלת מחקר שלישי, שיערנו על כך שקיים קשר ישיר בין משברים בינלאומיים לבין היקפי התוצר של חברות הזנק ישראליות. השערה זאת אוששה שכן משברים כלכליים עולמיים השפיעו על פיחות בתוצר של חברות הזנק ישראליות. מצד שני, השינויים השליליים אינם היו קיצוניים והשפעה על התוצר הייתה מוגבלת. דבר שניתן לזקוף לתמיכת המדינה בחברות הזנק ומדיניות נבונה של חברות הון סיכון.   תוכן עניינים תקציר-עמ 3 פרק 1- מבוא-עמ 4 1.1 הגדרה-עמ’

מבוא שכר הבכירים בארגונים, והפער שנוצר בינו לבין השכר שמקבלים עובדים, הפך בשנים האחרונות לנושא שמסעיר את עולם העסקים. שאלת האתיקה המקצועית והמוסר הציבורי התעוררו בכל עוזן בעקבות שערוריות ציבוריות של חברות שמנהליהן קיבלו תגמולי-עתק, או פיצויי פרישה/הפרשה עצומים, והעובדה שמנהלים אלה הפכו לסלבריטאים למרות הביצועים הבינוניים ומטה של החברות בראשיהן עמדו. על פי דוח בלומברג (2013) פער זה מגיע בארצות הברית עד לכ-1,800% בתוך אותו ארגון עצמו. הנושא העלה לסדר היום את שאלת התיגמול בעולם קפיטליסטי, שבו מנהלי חברות אמורים להביא תשואה מירבית על מניות החברה שלהם ורווח מקסימלי לבעלי המניות כהנחת-יסוד של כלכלת הרווחה (Beauchamp & Bowie, 1997: 56). כך, למשל, רונלד ג’ונסון, מנכ”ל רשת הביגוד, האביזרים לבית והמתנות JC Penney, שעמד בראש דירוג בלומברג הנזכר לעיל, הרוויח ב-2012 53.3 מיליון דולר בשנה, בעוד העובד הממוצע באותה חברה השתכר 29,688 דולר (יחס של 1:1,795(. נכון ל-2012 מנהלי 500 חברות ה-S&P הרוויחו בממוצע פי 354 מהשכר הממוצע של העובדים בארצות הברית. ובישראל באותה שנה עמד בראש פערי השכר בין מנכ”ל לעובד מנכ”ל הפניקס, אייל לפידות, עם עלות שכר חודשית של 872 אלף שקל, הגבוה פי 52 מהשכר החודשי הממוצע בחברה (16,700 ש’) (דור, 2014). מנכ”ל כלל ביטוח, איזי כהן, קיבל ב-2013 שכר בעלות כוללת שנתית של כ-18 מיליון ש’ – פי 79 מעלות השכר הממוצעת ב-12 חברות הביטוח המובילות, שעמד על כ-19 אלף ש’ בחודש (שטיין, 2014). הבדלים עצומים אלה עוררו תסיסה בארצות שונות, ביניהן גם בישראל, כאשר חברי הכנסת שלי יחימוביץ’ וחיים כץ הגישו הצעת חוק שעל פיה יוגבל ההפרש בין שכר הבכירים לשכר הנמוך ביותר המשולם בחברה

תקציר שכר הבכירים בחברות הציבוריות בארץ עלה לכותרות פעמים רבות במהלך השנים האחרונות על רקע המשברים הפיננסים בעולם והתהייה הציבורית כיצד שכרם של המנכ”לים נמצא במגמת צמיחה מתמדת, לעיתים גם ללא קשר למגמות האדומות בבורסה. המחקר הנוכחי בוחן האם גובה שכר המנכ”לים בישראל קשור לביצועי הפירמה או שמא הוא מרכיב הצומח בצורה בלתי ישירה לנתונים החשבונאיים או לנתוני הסחירות של החברה בבורסה. במחקר נדגמו כ- 35 חברות ממדד תל אביב, לאורך השנים 2009-2013. ההשערה שנבדקה היא כי גובה שכר מנכ”ל מושפע באופן חיובי מביצועים חיוביים של הפירמה בה הוא מכהן בראשה. הרציונאל להגדרת השערה זו הוא שהמנכ”ל מתוגמל על ביצועיה היחסיים של החברה- אם זו מציגה רווחים נמוכים יחסית לחברות בענף שכרו יקטן ולהפך, אם המנכ”ל מציג רווחים גבוהים משל החברות האחרות בענף שכרו יועלה. משתנים נוספים שנידונו במחקר זה הינם מידת השפעתה של גודל החברה והשפעתו של הוותק של המנכ”ל על גובה שכרו. כלי המחקר שסייע לנו לבחון השערה זו הינו איסוף תצפיות ונתונים בשיטה של בדיקת אירועים (Event Studies). הנתונים נותחו באמצעות תוכנת האקסל. הממצאים העיקריים שעלו במחקר תומכים בהשערה כי ישנו קשר חיובי מובהק בין גובה שכר המנכ”ל לבין ביצועי ההכנסות של החברה. בנוסף ראינו כי מרכיב השכר מתנהג לעיתים בצורה בלתי תלויה לגודל החברה ואנחנו מעריכים כי רכיב השכר של המנכ”ל מושפע יותר מביצועיים חשבונאיים ומוותק המנכ”ל.   תוכן עניינים מבוא 3 סקירה ספרותית 5 מבנה שכר מנכ”לים 5 בעיית הסוכן 6 גישות תיאורטיות נוספות 7 מחקרים בולטים שנערכו בעולם 12 מחקרים נוספים שנערכו בארץ 14 שכר מנכ”לים וביצועי הפירמה תחת עיני הרגולציה בישראל 15 מתודולוגיה

תקציר מנהלים א. מטרת התכנית העסקית חברת איי-רובוט נחשבת לחלוצה בתחום הרובוטים הביתיים, והיא היצרנית המובילה בעולם בתחום שואבי האבק הרובוטיים – השולטת בכ-75% מהשוק ומוכרת כמיליון יחידות רומבה בשנה. ואולם איי-רובוט כבר מזמן לא פועלת לבד. יותר ויותר דגמים מתחרים מציפים כיום את השוק. בכוונת היזמות לבסס את שליטת איי-רומבה בשוק ע”י פיתוח קונספט חדש של שואבי אבק רובוטיים הנקרא “כלבלבים שואבים” ובכך : • להגדיל את נתח השוק של שואבי האבק הרובוטי בכלל • להגדיל את נתח השוק של החברה מתוך שואבי האבק הרובוטי.     תוכן עניינים 1. תקציר מנהלים עמ’ – 3-4 2. תיאור המוצר עמ’  – 5 3. תיאור השוק עמ’ – 6-7 4. הצגת המיזם עמ’ – 8-10 5. תוכנית השיווק עמ’ – 11 6. התוכנית הפיננסית עמ’ – 12 7. שיקוף עמ’ – 13 8. ביבליוגרפיה עמ’ – 14 9. נספחים עמ’ – 14

תמצית מנהלים מטרת התוכנית בכוונת היזמים לפתוח שירות Vale לשירות בעלי רכבים, וחברות עסקיות. סך עלות הקמת העסק 79,000  ₪. מטרת התוכנית העסקית להציג את מהות העסק ואת ההזדמנות העסקית לביצועו. זאת, בכדי לגייס 100,000 ₪ כהלוואה לצורך רכישת כלי רכב (קטנועים) ועוד 50,000 ₪ בקו אשראי. תמצית תאור העסק בכוונת היזמים לפתוח שירות ייחודי לבעלי רכבים אשר יחסוך להם זמן והתעסקות עם כלי רכבם בנושאים הבאים: ניקיון, טיפולים שוטפים הדורשים הגעה למוסך. השירות כולל: איסוף והחזרת הרכב ממקום למקום. ניקיון, טיפול, בקרה על רמת השירות הנדרש ללקוח. השירות יחל את פעילותו באזור תל אביב וגוש דן, ובכוונת היזמים להרחיבו לערים נוספות בעתיד. קהל המטרה של העסק מורכב ממחזיקי רכבים בעלי המאפיינים הבאים: רכבים משנת 2010 ואילך. מעמד סוציו-אקונומי – בינוני גבוה. עובדים שזמנם יקר – עובדי הייטק, דרג הנהלה. ניהול העסק יתבצע על ידי היזמים, ניהול החשבונות על ידי משרד הנהלת חשבונות, ניהול הביטוח יבוצע על ידי סוכנות לביטוח, ניסוח הסכמי השירות למול לקוחות עסקיים על ידי משרד עורכי דין. תמצית השירות שירות איסוף רכב הלקוח לטיפול וניקיון, אל מרכז שירותי שטיפה של מכוניות פרטיות, לפי בחירת הלקוח או למרכז שירות עמו עובדת חברת עם הגעתו למרכז ינתן שירות: א. שטיפה חיצונית בלבד. ב. שטיפה פנימית וחיצונית. ג. רחיצה בתוספת שירות מיוחד של פוליש ווקס. שירות איסוף רכב הלקוח לטיפול שוטף ממקום בחירתו למוסך, לפי בחירת הלקוח או למרכז שירות עמו עובדת חברת במוסך ינתנו שירותים: א. טיפול תחזוקתי, טיפול 10,000. ב. תיקונים שונים. * בתום הטיפול במוסך יילקח הרכב לניקוי (הלקוח יכול לבטל שירות זה) . תמצית תאור

מבוא עובדים זרים בשוק העבודה המקומי זו תופעה רווחת בעולם המערבי. הסדר עבודה זה החל לאחר מלחמת העולם השנייה עם שיקום הכלכלה של ארצות אירופה המערבית. הממשלות של מדינות אלה החליטו לייבא עובדים ממדינות לא מפותחות שבנוסף להיותם  “זולים” הם היו גם כוח עבודה גמיש, הניתן להעסקה בקלות  ובייחוד ניתן לפיטורין בקלות בתקופות של האטה כלכלית (קמפ ורייכמן,  2007 :11 ). עם התרחבות תהליך הגלובליזציה, שמייצר שוק כלכלי עולמי משותף, גדל הסדר עבודה זה. בשוק זה עובדים ממדינות לא מפותחות עוברים למדינות מפותחות, שם הם יכולים להשתכר שכר מינימום גבוה בהרבה מזה שבארצם. המעסיקים בארצות המפותחות מעוניינים להעסיק עובדים אלה משום שהם “זולים” בהשוואה לעובדים המקומיים (אקשטיין, 2010 : 17). בישראל  תופעת העובדים הזרים החלה בתחילת שנות ה-90. כמו במדינות המערב המפותחות, גם בישראל חלחלה בעשור האחרון ההכרה בכך שלצד היתרונות הביטחוניים והכלכליים שבהעסקת עובדים זרים, שהם לא פלסטינים, יש גם קשיים לא מעטים. ביניהם, עלייה במספר העובדים הזרים השוהים בה באופן בלתי חוקי. גם סביב העובדים הזרים החוקיים ישנן לא מעט בעיות והמרכזית שבהן היא בכך שעובדים אלה זכאים לזכויות סוציאליות מבלי שיהיה להם מעמד של אזרחים.  זה קורה בגלל  שלישראל אין מדיניות סדורה לגבי עובדים אלה ואין מנגנוני אכיפה אפקטיביים. לכן, ההתמודדות עם הקשיים הנובעים מהעסקתם של עובדים זרים, מתבטאת בפתרונות זמניים הכוללים צמצום מספר העובדים הזרים לצד שיפור מסוים בתנאי העסקתם, צעדים שלפי  אבינרי ועמיתיו (2009: 15) זכו להצלחה חלקית בלבד .  בעבודה זאת, אתמקד באתגרים שהתפתחו סביב העסקת העובדים הזרים. בחלק הראשון אציג את זכויותיהם ברמת המדיניות  ובחלק השני אבחן באיזו מידה ממוצים זכויות אלה בפועל.