סמינריון במדיניות ציבורית

מבוא   הגלובליזציה הקיימת כיום בעולם, לא משאירה הרבה ברירות למדינות המפותחות בתחום הסחר והמסחר. פתיחת שווקים בארץ מסוימת בעולם מובילה לפתיחתם של שווקים נוספים במדינות נוספות. מה שמגביר את התחרות בסחר החופשי העולמי. ומדינה שמעוניינת להישאר על המפה מבחינה כלכלית חייבת להצטרף. בעקבות כך קמו להם גופים מסחריים המייצגים בתחום  הבינלאומי מדינות אלו. גופים כגון: ארגון החסר העולמי והסכם גאט”ט ,באים לעשות “סדר”  וארגון עולמי ומסחרי. ענף המסחר שבו עסקנו בעבודה  מתרכז בתחום העץ ומוצריו. בחלק הראשון של העבודה  נגדיר הגדרות על המונחים שבהם נדון בהמשך העבודה. בהמשך נפרט על התפתחות המסחר בעולם בכלל ובארץ בפרט, בנוסף נפרט על חוקי המיסוי הקיימים בארץ, ונאזכר את מדינות המסים הקיימת בעבר וכיום. כמו כן נפרט בהרחבה על הגנות הייצור המקומי באמצעות היטל הבטחה והמסים. בחלק השני של העבודה נעסוק בצורה מפורטת יותר על יבוא ענף העץ ומוצריו. נפרט על גובה המסים החלים על יבוא לוחות העץ ונרחיב על התפתחותו של ענף מסחר זה בארץ, מהם הכללים החלים על יבואנים, והדרישות והתקנים המוטלים על יבואנים אלו. כמו כן נפרט מי הן המדינות שאיתם מתקיים סחר בלוחות עץ לבוד, ונביא את הסכמי ארגון הסחר העולמי המפרט איך לבצע את מהלכי התשלומים על הייבוא בין היצרן לקונה, ובמידה וישנם סכסוכים, מיהו הגוף שמיישר אותם. בחלק השלישי והאחרון של העבודה נביא ראיון שנעשה עם יבואן עצי לבוד, ונסכם מהי חוות דעתו בתחום זה.   תוכן עניינים מבוא 2 הגדרות. 4 התפתחות המסחר בעולם 5 התפתחות המסחר בארץ 7 חוק המיסוי בישראל 8 מדיניות המסים 9 היטל בטחה להגנה על הייצור המקומי מפני ייבוא מתחרה 10

מבוא: עם התקדמות המדע, הטכנולוגיה והצמיחה התעשייתית, התפוקה הכלכלית גדלה ואיכות החיים השתפרה. עם זאת, התקדמות זו הובילה גם להידרדרות סביבתית משמעותית הנגרמת על ידי תהליכי ייצור מזהמים (קרט, 2004). הנזקים הסביבתיים הנגרמים על ידי ארגונים, כלי רכב ומפעלים תעשייתיים כוללים פליטת גזי חממה, זיהום אוויר וזיהום מים. נזקים נוספים כוללים הזרמת שפכים, זיהום קרקע והשלכת פסולת באתרים לא מורשים. זיהום על ידי חומרים מסוכנים, פיזור קרינה, רעש וריחות מהווים גם הם איומים חמורים. יתרה מזאת, זיהום סביבתי פוגע בערכים טבעיים כגון צמחייה ובעלי חיים וכרוך ניצול משאבי טבע (אתר המשרד להגנת הסביבה). נזקים אלו הם לעתים קרובות בלתי הפיכים או דורשים השקעה נרחבת וממושכת על מנת לתקנם. פעילות תעשייתית משפיעה גם על בריאות האדם (זיו, 1995). התנהגות המדינה ומדיניות סביבתית התנהגות המדינה בתחומים סביבתיים שונה באופן משמעותי מהתנהגות בינלאומית מסורתית. תוכניות סביבתיות הן חלק ממגמה רחבה יותר לקראת סדר פוליטי מקיף לסביבה. ממשלות פיתחו מדיניות מתוחכמת יותר המשקפת הבנה עמוקה יותר של היחסים המורכבים בין הסביבה האנושית לפעילות הכלכלית (הס, 1990). מטרת המחקר ושאלת המחקר מטרת מחקר זה היא לבחון את השפעתם של נושאים סביבתיים על המדיניות הציבורית בישראל, תוך התמקדות במקרה מבחן של אזור מפרץ חיפה. שאלת המחקר היא: האם נושאים סביבתיים משפיעים על עיצוב ויישום המדיניות הציבורית בישראל, תוך התייחסות ספציפית לאזור מפרץ חיפה? בעיית המחקר למרות העלייה הגלובלית של נושאים סביבתיים על סדר היום הציבורי והפוליטי, ישראל לא העניקה לנושאים אלו עדיפות באותה מידה. זאת בעיקר בשל התמקדות בנושאים מרכזיים של חוץ וביטחון. חיוני לבחון את המידה שבה סוגיות סביבתיות משפיעות על מדיניות ציבורית בישראל. מבנה

מבוא   אזור התעשייה נקרא “חובב”, על שם נחל חובב, אחד משמותיו של יתרו כהן מדיין חותן משה. אזור התעשייה ממוקם 12 ק”מ דרומית לבאר שבע והוא משתרע על פני כ – 25,000 דונמים, מהם בשימוש כ– 8,000 דונמים והשאר מיועדים לקליטת תעשיות נוספות. המקום משמש כאזור תעשייה למפעלים הפטרו-כימיים הגדולים בארץ וכאתר היחיד בארץ להטמנת פסולת רעילה. בעבודה זאת נבחן את המקרה של נאות (רמת) חובב כמקרה בוחן במנהל הציבורי ונעמוד על יחסי הגומלין המורכבים הנובעים מאינטרסים מנוגדים של הגורמים השונים הפועלים במקום. כמו כן, נבחן אם מקרה נאות (רמת) חובב יכול לשמש דוגמה למקום בו הגורמים שונים פועלים בשיתוף פעולה ומצליחים ליצור אזור אקו-תעשייתי  המתחשב בו זמנית הן בצרכי המפעלים והן  בדרישות של שמירת הסביבה ושמירת בריאות הציבור המתגורר בסמוך לאתר.   תוכן עניינים מבוא 3-5 סקירת ספרות – תיאוריות מתחום מדיניות ציבורית 5-10 שאלת המחקר 10 שיטת המחקר 10 הבעיה והיקפה – סכנה אקולוגית ובריאותית 11 מיהם הגורמים הפועלים בנאות (רמת חובב) ומהו האינטרס של כל אחד מהם? 12-14 מיהם סוכני השינוי? 14-18 החלפת השם מרמת חובב לנאות חובב, שינוי מהותי או לא ? 19-22 סיכום ודיון 23-24 ביבליוגרפיה 25

מבוא: “להיות או לא להיות” שאל רומיאו את יוליה. נכון, לשאלה הזו קונוטציות רבות ומונחים שונים. אך בין אותם המונחים, נשאלת השאלה האם ליטול “סיגריית סם קלה”? האם לעשן מריחואנה עם “החברה”, האם לנסות פעם אחת רק כדי לראות איך זה מרגיש?. נראה שהשימוש בסמים קלים הפך להיות מושא לשיח רב, החל בשיחות סלון וכלה בבניין הכנסת, ובמיוחד בין כותלי בית המשפט. כאשר בכל יום סטנדרטי של הקראות כתב אישום (שבו יש לשופט בערך 60 תיקי הקראות של כתב אישום) חלק ניכר מאותן “הקראות” כתבי אישום, הן הקראות בתיקים של שימוש בסמים קלים (כפי שגם יוצג בהמשך). עם זאת, בניגוד למדינות אחרות, בישראל קיים איסור גורף על שימוש בסמים קלים כאשר החריג היחידי הוא “הרשאה לשאת אותם” לרבות בגין צרכים רפואיים. תפיסתו של המחוקק הישראלי היא כי נגע הסמים הוא דבר מסוכן ויש בו כדי לפגוע קשות בבריאות, בזיכרון לטווח קצר ועוד. מנגד, יש הטוענים כי לסמים קלים יש השפעות רגעיות בלבד, ולהבדיל מאלכוהול הן גורמות למצב רוח מרומם בלבד ואינן מביאות לידי התפרצויות אלימות. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם כי ישנו חשש כבד שמא פתיחת “הסכר” לשימוש בסמים קלים, עשויה להוות כר פורה גם לשימוש בסמים קשים. שם הסיפור כבר שונה, שכן להם השפעות בריאותיות קשות והרבה. שיקול נוסף, הוא סוגיית “ההתמכרות”. מצד אחד בני אדם (וכך המציאות וההיסטוריה מתארות בצוותא) נוטים להתמכר, הם נוטים להתמכר לקפה, לסיגריות, לאלכוהול ולסמים. א מצד שני נשאלת השאלה האם יש לתת יד להתמכרות לסמים קלים? נראה כי בארץ המחוקק בחר באופציה השלילית. אין להתעלם מהעובדה שהמחוקק הישראלי בחר בגישה “הפטרנליסטית”. המחוקק סבור

מבוא בשנים האחרונות, עולה שיעורם של נשים וגברים מהמגזר החרדי בשוק העבודה הישראלי, דבר שבא במקביל לעלייה דרמטית בפנייתם של חרדים לקבלת הכשרה מקצועית ואקדמית. לאור העובדה כי השתתפותם של חרדים בשוק העבודה היא נמוכה יחסית לנתונים הכללים בארץ, ניתן להבין כי שיעורם של נשים חרדיות הינו מצופה להיות נמוך אף יותר, וזאת מסיבות שונות תלויות מצב סוציו-אקונומי ותלויות נורמות וערכים תרבותיים. אדגיש בעבודה זו את אחת הסיבות העיקריות, המסתכמת בכך כי מרביתן של משפחות חרדיות הן משפחות מרובות ילדים, לכן מוטלת על האישה החרדית אחריות יותר גדולה כלפי ילדיה, מה שדורש ממנה מאמצים רבים, והשקעה יותר גבוהה מאשר ההשקעה הנדרשת מאישה לא חרדית שגם נשואה ועובדת. בעבודה זו, אבחון את אוכלוסיית הנשים החרדיות העובדות, והדגש יושם על נשים נשואות, על מידת התמודדותן עם חיי העבודה והמשפחה, ועל שביעות רצונן מעבודתן. שביעות רצון בעבודה היא המאפיין העיקרי שמצביע על רווחתם הנפשית של עובדים. בתעסוקה היום שואפים באופן מתמיד להעלאת האפקטיביות בעבודה, ולשיפור הביצועים, דבר אשר מקושר עם גורמים שונים המאפיינים רווחה נפשית, כמו מוטיבציה, תחושת שייכות לארגון, תחושת הצלחה, מימוש עצמי או שביעות רצון. במחקר זה, הנני מתכוונת לבחון את האלמנט האחרון. בנוסף לכך, ארצה לבדוק את הקשר בין שביעות רצונן בעבודה לבין מרכזיות משפחה ומרכזיות העבודה בחייה של אישה חרדית, שהיא אימא ועובדת. כאישה המשתייכת לאוכלוסייה זו, המזדהה עם נשים ואימהות שבה, וכסטודנטית ששואפת לבנות זהות מקצועית וקריירה, אני מעוניינת לחקור צדדי חיים הנוגעים לחייה של כל אישה המפרנסת את ביתה, אך במיוחד ארצה לחקור את מאפייניהם של חיי נשים חרדיות, כיוון שאני רואה אותן כשונות מאוכלוסיות נשיות של

תקציר אופניים במדינת ישראל נחשבים ככלי רכב על פי חוק. אולם, כלי תחבורה זה לא זוכה למלוא תשומת הלב הראויה לו הן מבחינת יישום חוקים ותקנות קיימות שלמעשה אינן נאכפות והן מבחינת תשתיות. תכנית לאומית התואמת את צרכי הרכיבה על האופניים בת זמננו איננה בנמצא. רוכבי האופניים בישראל נמצאים בין הפטיש לסדן, מצד אחד המדינה שזונחת אותם ומקלה בזכותם להגנה מפני כלי רכב ממונעים והן מבחינת הנהגים עצמם שרוכב האופניים נחשב מבחינתם למטרד בכביש מכיוון שלראייתם אין לו מקום בכביש. מדינות מערב אירופה פועלות לעידוד הרכיבה על האופניים ונוקטות במדיניות להגברת בטיחותם של רוכבי האופניים מזה עשרות שנים. מדינות מובילות בתחום בעולם כדוגמת: הולנד, דנמרק וגרמניה. הן אף הגדילו לעשות בכך שנקטו בצעדים להגבלת הנסיעה ברכבים פרטיים למרות שאזרחיהם יכולים להרשות לעצמם לרכוש כלי תחבורה יקרים יותר. עבודה זו מנסה לבחון את שאלת המחקר דרך שתי מתודולוגיות: האחת תבדוק האם ניתן ליישם את תקנות וחוקי התעבורה בישראל החלים על רכב מנועי גם על אופניים, והשנייה תעסוק באפשרות לאמץ תכניות של מדינות אחרות התומכות והמקנות לרוכבי האופניים תחושת בטחון. בעזרת שימוש באותן מתודולוגיות נעשה ניסיון לברר מה הם השיקולים העומדים בפני מקבלי ההחלטות בישראל בהחלת או אי החלת רישוי על אופניים. נראה כי, מקרים מסוימים יצריכו החלת רישוי על אופניים ואחרים עשויים להוות נטל גם על רוכב האופניים וגם על הרשויות. לעיתים ניתן יהיה להסתפק במתן הכשרה בעיקר כשמדובר בפעוטות וילדים. תוכן העניינים תקציר 2 פרק א: הקדמה 3-4 פרק ב: הוצאת רישיון נהיגה ורישוי רכב בישראל וההוצאות עליהם 4 פרק ג: מצב האופניים ככלי רכב בישראל בהיעדר רישוי 5-8 פרק